ואהבת… דיבורים על אהבה

דפיקות על הדלת כמו אבנים שמתדרדרות במהירות, היא פותחת את הדלת, שכנה עומדת שם, ממהרת:

"תוכלי להלוות לי חמישים שקלים, אחזיר לך מחר…" היא מתחננת.

היא יכולה להלוות, יש לה מזומן במדף שלידה, הכסף מהביצים שהם מוכרים. יש שם לפחות ארבע מאות שקלים במזומן. מלחמה קצרה עם עצמה:

"בעלך לא אוהב שאת מלווה כסף בלי רשותו"

"בסדר, הוא לא נמצא עכשיו בבית"

"נכון, ודווקא לכן, את יכולה לומר לשכנה שבעלך לא נמצא ואת לא יכולה להלוות"

"הוא סתם לחוץ, מחר היא תחזיר, הוא בכלל לא ידע…"

"אבל…"

היא מורידה את הקופסא מהמדף מוציאה שטר של מאה, "קחי ותחזירי מחר" היא ממהרת להוציא, להגיד ולסגור את הדלת על המצפון.

"תודה רבה, תזכי למצוות, ה' יברך אותך!" היא שומעת את המילים מעבר לדלת.

שני רגעים אחרי – הוא נכנס הביתה, פותח את הדלת ביד רחבה, "ש—-לו—–ם!"

הוא נכנס עם חיוך, בצעדים גדולים, פונה למטבח, מתיישב ליד השולחן, מוציא את הטלפון מהכיס, מניח על השולחן ואת הפנקס ליד. מוזג לעצמו מים מהכד שעל השולחן.

"את יכולה להביא לי את הקופסא של הכסף מהביצים?" היא שומעת אותו מבקש, הלב שלה מנתר, משהו מתנגד בה, 'מה אכפת לי, אפשר לחשוב למה הוא צריך את כל הארבע מאות שקלים האלו ודווקא עכשיו, הוא בעצמו אומר שזה לא המשכורת, זה חסד שעושים עם אנשים'/

היא צועדת לעבר המדף, מורידה את הקופסא (הפעם לאט יותר..), הקופסא כבדה, חסר בה מאה שקלים, היא חוזרת למטבח עם הקופסא ביד ומניחה לפניו.

פונה למרפסת שירות להוריד את הכביסה, ולהיות במקום אחר.

"מה זה?" היא שומעת אותו מתוך הקופסא,

"בבוקר היה כאן ארבע מאות, השתמשת בכסף?" הוא שואל, "חסר לי מאה…"

"הלוויתי לשכנה, היא תחזיר מחר, ממילא אנחנו לא צריכים את הכסף עכשיו…" היא עונה בקול רפה, רואה שהוא לא מרוצה.

"אמרתי לך שאני לא אוהב שאת מלווה לשכנות כסף, את לא מקשיבה לי, לא אכפת לך ממה שאני אומר".

***

איך זה קשור לאהבה??? זו השאלה שמתעוררת לרובנו כאשר אנחנו קוראות את הכותרת ומנסות למצוא את הקשר בינה לבין אהבה – ולא, לא התבלבלתי, זה בדיוק הסיפור שמתאר איך מתגברת האהבה…

וזה לא סיפור יחיד אלא דוגמא קטנה לאין ספור אירועים דומים שגונבים לנו את האהבה, גורמים לה לזלוג החוצה ברווח הצר שבין הדלת לרצפה.

אהבה – היא רגש שכולנו רוצים לחוש ולהרגיש,

אם אני אשאל אישה את אוהבת את בעלך? היא תענה "ודאי שכן", ואם אני אמשיך לשאול במה זה מתבטא, היא תענה: "אני מכינה לו, מכבסת, מבשלת וכו'"

וכאן אני אשאל (וסליחה מראש מכל מי שתיעלב קשות…), מה ההבדל בין העשייה שלך לעשייה של פיליפינית? האם זה מה שמראה על אהבה? האם בכך מתבטאת אהבה?

במצוות של בין אדם למקום אנחנו מצווים: "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך", ובמצוות של בין אדם לחברו אנחנו מצווים: "ואהבת לרעך כמוך".

היכולת לאהוב היא מתנת שמיים, ויחד עם זאת היא ציווי אלוקי לכל עבודת ה' שלנו, הן בבין אדם למקום והן בבין אדם לחברו.

אם ישנו ציווי כנראה שיש דרך להגיע לאהבה, יש דרך לייצר אהבה ולהגביר אותה!

אם אהבה היא משהו שניתן לצוות עליו והיא לא רק רגש שמתפרץ – או שהיא קיימת או שלא, אלא היא רגש חובה בין בני זוג, אז איך מייצרים אהבה בבית?

איך אוהבים?

מובא בספר "איש וביתו": הלב שהוגה כבוד לחברו, מתאהב על חברו. אהבה זו, אהבת אמת היא, שהרי הוא אוהב לזולת ולא אוהב את עצמו, אדם שנוהג כבוד בחברו אף חברו נוהג כבוד בו ולא עוד שמוסיף עליו אהבה ומכבדו יותר, נמצא שאהבה בלבבות האוהבים מפני הכבוד שנוהגים זה בזה היא אהבה שמתגברת והולכת תמיד".

אהבה צריכה להתבטא במעשים – אהבה שבאה עם כבוד, היא האהבה שמתגברת והולכת תמיד!

הרצון של האדם זה הכבוד שלו. כשאת מכבדת את הרצונות של הבעל שלך, לא מתווכחת על הצורך שלו ומקבלת אותו כמו שהוא, את מייצרת את האהבה אצלך בלב, על ידי המעשים המכבדים שלך את מגבירה את האהבה.

רוצה להרגיש אהובה – תאהבי! תכבדי את הרצון של השני, תעשי מעשים שמראים שאכפת לך מהרצון של בעלך!

כמה פעמים את מרגישה את הרגש הזה ששואל "אם אתה אוהב אז למה אתה עושה כך וכך??"

אהבה צריכה לבוא עם מעשים שמכבדים את הרצון שלי, שמראים שאכפת ממני ומהתחושות שלי.

אני אוהבת להשתמש במושג "רמזור" , לכל בית יש רמזור:

יש דברים שנמצאים בצבע הירוק – אלו כל הדברים שהבעל שלנו שמח שאנחנו עושות. לדוגמה, יש בעל שאוהב שאשתו אופה, הוא מריח את הריח של העוגות וכבר המצב רוח שלו עולה, יש בעל שאוהב לצאת עם אשתו להליכה – כל המעשים האלו מגבירים אהבה. זה הזמן להרבות במעשים שנמצאים בשטח הירוק.

יש את הצבע הכתום – אלו דברים שאנחנו עושות אבל הבעל פחות אוהב אותם, ולכן, בגלל שאנחנו רוצות לשמור על האהבה בבית שלנו, אנחנו מחפשות דרכים יצירתיות לעשות אותם בצורה שהכי פחות תפריע לו. לדוגמא – בעל שלא אוהב את הבלגן של המקלחות, כדאי להשתדל לעשות את המקלחות במינימום בלגן, בזמנים שהוא לא נמצא, בחלוקה יותר מאווררת וכו'.

ויש את הצבע האדום – שהוא קו אדום ברור: "אני לא רוצה שתלווי כסף לשכנים!" –  יש כאן קו אדום! יש כאן רצון של השני שמשום מה מפריע לו משהו  בצורה שלא תמיד אני מבינה, לפעמים זה אפילו נראה לי קיצוני ומוגזם, אבל אני אוהבת!!! ורוצה לשמור על האהבה – אז אני מכבדת את הרצון (המוזר!) אפילו שלא ברור לי, ואפילו שלפעמים זה יבוא על חשבון הנחמדות שלי לשכנים / למשפחה שלי / לילדים שלי, לפעמים אפילו על חשבון הנוחות שלי, אבל אני אוהבת! ואני רוצה להגביר את האהבה, ולחיות בבית של אהבה – אז אני משתדלת לכבד את ה"צרכים האדומים" ולהימנע מלעבור עליהם.

כשאנחנו שומרים על הרמזורים אחד של השני, אנחנו מחזקים את האהבה והקשר בינינו,

בהמשך לכל האמור, אציין שכדאי לידע את הבעל שלנו ברמזור בכלל ובצבע האדום בפרט ,"יש דברים שמאוד לא נוח לי וקשה לי שאתה עושה אותם, אם תוכל בבקשה לשים לב, להבין את הקושי…" לדבר את זה , לא להניח לו לנחש שלא נעים לך, ושהוא עובר עכשיו באדוםםם.

האמת, כל זה יכול להישמע קצת מוגזם.

לכן תנסינה לדמיין את תחילת הנישואין, כאשר היה רצון לרצות, רצון להיות בסדר ולבנות את הקשר, כי הקשר נבנה מהמעשים האלו. כאשר אני מזהה נקודה שמציקה לבעלי, שלא נוח לו איתה, דבר שהוא מבקש במפורש לא לעשות – אם אני אוהבת או רוצה להגביר את האהבה ביננו אני מרחיקה את הדבר הזה, ונמנעת מלעשות אותו.

כמו שזה מראה לי על אהבה כשמישהו מתחשב בי ולא עושה דברים שמציקים לי, כי זה מראה שאכפת לו ממני, כי זה מראה שהוא לא רוצה לצער אותי, זה עובד בדיוק גם להיפך!

תתחילי היום להביא מנות של אהבה לבית – תכירי את הרמזור של הבית שלך ותתחילי לפעול בהתאם אליו, לא תאמיני כמה אהבה את מייצרת.

אם ניסית וראית תוצאות את יכולה לשתף כאן ולתת כוחות לעוד נשים לנסות.

בהצלחה!

ציורים: רחל קארו – לאתר הציורים של רחל

עלו לך שאלות? מחפשת לדעת עוד? 

בתאל טשיטיד – מדריכה זוגית מוסמכת לכלות ונשים – [email protected]

ניתן להאזין לתכנים מעולים בקו התוכן "על כולנה"- 0733834729     

להזמנת סדנאות, הרצאות ופגישות אישיות: 0533106799