אני אמא עם 3 קטנטנים
נאלצת לעבוד איתם מהבית בגלל המצב
ומרגישה שאני-כבר-לא-מסוגלת להיות איתם כ"כ הרבה זמןןןן
פשוט לא מסוגלת…
בנוסף הבית מתבלגן ברמות שיאא כל יום מחדש
ומי מדבר על זה שעוד פחות מחודש פסח?
ובעבודה צריך לתת תפוקה,
תגידו איך שורדים????
באלי פשוט לברוחח
ממש מזדהה איתך
גם אני עם 3 קטנטנים, ועובדת תוך כדי משרה מלאה
מהבוקר עד הלילה אני על המחשב לסירוגין ואיכשהו אוספת שעות…
לי מאד עזר להזמין חברים אלינו / לשלוח אותם קצת לחברים ושכנים
וחוץ מזה בימים האחרונים אני פשוט יוצאת עם עצמי קצת בערב
אפילו לסיבוב בשכונה של חצי שעה זה ממש מאפס אותי ומנקה את הראש
דבר ראשון הזדהות וחיבוק ענקי!!
רוצה להציע פה כמה פתרונות לכל המזדהות…
1. בימים האחרונים צצו שפע קייטנות פיראטיות יותר או פחות- לנסות לחפש או לדחוף נערה שאת מכירה לעשות אחת כזו.
2. קיטנה עוברת בין שכנים/ בני דודים וכדו) כל יום אמא אחרת אחראית וככה את גם יותר רגועה כי הם בידיים של משהו בוגר ומצד שני ללא עלות ( ביום שזה אצלך קחי יום מחלה תסמכי על הילדים שיעשו לך כאב ראש😉)
3. לקחת כמה ימי מחלה בשביל לנשום ( כמה פוסקים גדולים כתבו על זה עכשיו שזה מותר לכתחילה אבל תעשו את השיקולים שלכם בלי לפתוח פה דיון נוסף)
4. חל"ת המעביד מחוייב לאשר לך על פי החוק ולכאורה מתווה הפיצויים יהיה 75% ( משהו טען לי שזה כבר אושר, אין לי מידע מהימן )
5. כמה בנאלי אבל איך לא?, להתחלק עם אבא של הילדים היקרים שלכם ( במידה ואין נתונים חריגים שלא מאפשרים זאת)
6. במידה ואפשרי ומתאים לנסות להגיע להסדר עם המעביד על עבודה לפי יעדים מתחשבים במקום דיווח שעות
בהצלחה ומלא כוח
מה שעשיתי יום אחד זה לנסוע עם הילדים לעוד מישהי מהעבודה שלי שגרה בעיר, הבאנו מתנפח, זה די העסיק את הילדים ושתינו עבדנו. זה כמובן פיתרון ליום אחד בלבד אבל היה מרענן
אנחנו אצל חמי וחמותי עם כל הפמלייה.. ויש להם 10+ משלהם ב"ה.
כל הנשואים כמעט פה. זה ערימת ילדים..
בלילה האחרון נרדמתי ב2:15 אחרי שהשתתקו כל הקולות והרעש המטורף מהסלון.. קמתי באזעקות כל שעה בערך.. ואז הילדים החליטו שהבוקר בא ב4:00 לפנות בוקר. יצאתי להכניס את כולם למיטות, אבל דמיינו איך זה נראה כשהממד הוא חדר ילדים צפוף.
הבת שלי בת 3 באמצע הלילה רצה במסדרון וצועקת לגיסתי: "אמא של דיני! כדאי לך לבוא לטפל בה! התינוקת שלך קמה!"
מצב הזוי, אין מה לומר!
הצחקת אותי 😂 הרבה נחת וכל הכבוד לחמותך!!!
תחזרו הביתה
אין כמו בבית כבר חצי מהשפיות חוזרת
אם אתם גרים קרוב הייתי מגיעה לביקור של שעה -שעתיים מדי פעם כדעי להתאוורר
זה באמת מה שעושים.. הילדים מטפסים בבית עח הקירות. שנינו עובדים במידה כזו או אחרת.
וחמותי מלכה, ממש!
נשמעת יותר שפחה ממלכה..
סוף סוף מדברים על זה…
אני עם 7 קטנים יחסית בבית (הגדולה בת 9)
ומשתגעתתתתת
מהדרישות של ההנהלה, (אני מורה ונדרשת ללמד כל יום 2-3 שיעורים לי"א י"ב בזום) + טלפונים לתלמידות
בעלי צריך ללמד בישיבה
והילדים פשוט חוגגים…
מעבר לחוסר שינה ולמתח.
כאילו לכולם בסדר ורק אני לא מסתדרת
ליבי יקרה,
מה זה סוף סוף מדברים על זה?? כולם באותו מצב, יש מלחמה, הלימודים מרחוק, אני חושבת מראש שכולנו צריכות להוריד ציפיות מעצמנו, ולהפסיק לחשוב שנהיה "מושלמות" בימים מורכבים אלה. ההנהלה יכולה לדרוש מה שהיא רוצה. שתביא גם פתרונות.
אולי שמישהי תאלף אותי בינה, מה ההבדל בינה לבין נשות המשרדים, גם אני אמא לשבעה נדרשת לעבוד מידי יום שמונה שעות… מה הכוונה ההנהלה יכולה לדרוש? מה היא לא מקבלת משכורת בסוף חודש? אני באמת לא מבינה למה כל אדם מבין שאם הוא רוצה משכורת צריך לעבוד עבורה גם בימי מלחמה, מה נעצור את החיים לגמרי? זה שזה קשה זה מובן לכולנו וגם אני באותה סירה.
לא צריך להוביל כל דיון לשיח נגד המורות.
היא שיתפה בקושי שלה ומותר להכיל את זה.
אלף לייקים לתגובה של שבי !!
ספציפית אצלה הטענה אם אני לא טועה
אין לה אפשרות לצאת לחלת או לטעון –
שלום מנהלת יקרה
אין לי שום אפשרות להעביר זום כי הילדים בחופש
אז התלמידות יכולות לחפוש או תביאי ממלאת מקום…
נכון שהיא מקבלת משכורת על זה
אבל גם את אם המנהל שלך או תנאי החיים שלך היו כופים עלייך עבודה ולא מאפשרים לך לקחת חופשה בלי תשלום – היית מקבלת תשלום מלא על העבודה שלך.
אפשר להירגע מההשוואה בין הוראה לשאר המקצועות
הקושי שלה זהה לכל עובדת אחרת, ולהפך, לה אפילו בחירה אם לוותר על המשכורת אין..
וואי אני מזדהה עם כל מילה!!!
רק עם 2 קטנטנים אבל בת השנתיים וחצי לקחה מאוד קשה אל המלחמה ומרביצה לאח התינוק כל רגע…
בבוקר שלחתי אותה לקייטנה עד 1 זה נססס
והתינוק איתי כבר שבועים אני מתחרפנת ומשתגעת ועובדת לאורך כל היוםםם כדי להשלים..
לגבי מי ששאלה איך הכוללים מפוצצים.. כנראה בגלל הקייטנות
אני בעלי היה כל השבוע בכולל אבל חשבתי שבוע הבאה (שהלוואי שיגמר עד אז אבל אם לא)שישאר יומיים.יוצא לי קרניים מלעבוד עם תינוק גדולל
אז ליבי איתך ועם כל האימהות הכייי גיבורות בעולם שנמצאות פה..
טיפ שלי.. דיאטה לא עכשיו.. לכו תתפנקו בכוס משקה שוקולטה מרשמלו הכי מפנק שיש!!!
מתכון:
חלב רותח
מרשמלואים
מקופלת
מערבבים הכל בייחד להמסה ושותים..
לי זה נותן כוח 🙂
מתוקהה
תודהה
אצלנו בעבודה ב"עם כלביא" מי שעבדה מעל X שעות ב12 ימי המלחמה השלימו לה את החוסר
המעסיק מקבל החזרים ממשרד העבודה על ההפסד שלו אז הוא מביא לעובד חלק..
אני ממש בונה על זה גם עכשיו. מגיע ל5-6 שעות עבודה ביום במקום 8….
מעסיק הגון במיוחד!
אצלינו לא נתנו להעביר דיווחים של שעות נוספות משבועות לפני/אחרי כדי להשלים את הפערים…
וזה הכי מרתיח, שהמעסיק מקבל שיפוי ממשרד העבודה וכלום לא מגיע לעובד הקטן בסוף.
הכי שווה
אני עובדת בממשלתי, ואי אפשר לעשות שום קמבון
בעם כלביא עבדתי כמו משוגעת, בקושי חצי משרה, נקרעתי, וקיבלתי כמו שעבדתי 🙁
עכשיו אני חושבת לדחוס את כל השעות לכמה ימים, כמה שהצלחתי
והשאר – לקחת חלת חלקי, מקוה שזה יסתדר
אשה שמגיע חמצב נואש כ"כ יתכן שצריכה לבקש עזרה מבעלה.
למוד תורה זה הכי חשוב בעולם!!!!! שלא תבינו לא נכון. אבל שאשה תגיע למצב קריסה זה לא מומלץ בכלל
מסכימה לגמרי
אני גם בשכל מסכימה עם זה,
אבל מרוב ההטפות של הסמינר –
אני לא מסוגלת לבצע את זה (כלומר להוציא את בעלי מהלימוד-אם אני אגיד לו שאני צריכה הוא מייד יתייצב)
חבל
הטפות הסמינר אמורות להביא אותנו לאיזון ולא למצב קיצון
אם ירגיע אותך תתייעצי עם דעת תורה אבל די ברור שאנחנו כרגע במצב של "ביטולה זהו קיומה"
די חברות אל תקראו למה שמדברים בסמינר הטפות…
זה נשמע כנסיה ח"ו…
חבל,
תנסי להשתחרר ולחשוב בראש צלול מה מתאים לך כרגע, לך, למשפתך, לילדיך
לי למשל לא מתאים שהקטנים יהיו בקייטנות כל היום, לא לי ולא להם
אז כן, אני ובעלי מתחלקים, הוא יותר שעות ממני, ואנ יבקושי מגיעה לחצי משרה
אבל זה החלטה של שנינו, ושל המשפחה שלנו, בשביל הילדים שלנו, ולא בשביל לשלם מס שפתיים לאף מורה בסמינר,
משהי יודעת, אם אני עובדת בשתי עבודות אם אני יכולה לחתום הבטלה על אחת מהם(ששם עקב המלחמה אני לא עובדת). תודה
לחתום אבטלה אפשר רק אם את מובטלת = לא עובדת בכלל.
אי אפשר לחתום אבטלה על עבודה אחת.
בקורונה (שכמו עכשיו היה מתווה אבטלה מיוחד) היה אפשר לחתום על אבטלה על מקום עבודה אחד מתוך 2.
אני לא בטוחה האמת שזה היה ייחודי או שתמיד אפשר (במקרה למשל של פיטורין ממקום עבודה אחד).
מה שכן, הם מפחיתים מהדמי אבטלה אחוז מסוים בגלל המשכורת שאת מקבלת מהמקום שכן עובדת. לי בקורונה שקבלתי משכורת ממקום עיקרי, וחל"ת ממקום משני – זה יצא שלא הייתי זכאית לאבטלה כי המשכורת העיקרית היתה גבוהה מהדמי אבטלה שהייתי אמורה לקבל, משהו כזה.
יש מחשבונים של בט"ל לדמי אבטלה, את יכולה לנסות לחפש ולהזין את הנתונים שלך.
וואו מזדהה מאודדד.
אני לא מעיזה לומר לאחיות שלי שגם לי קשה כי מה זה רק ילד אחד בן שנה,
אבל כאן אני מקווה שמותר לי לפרוק 🙂
אני יושבת יום שלם על הרצפה איתו עם המשחקים והמחשב נייד על הרצפה,
ופעם בכמה דקות הוא בא לסגור לי את המחשב או לעזור לי להקליד או סתם לטפס עלי…
אני צריכה המון ריכוז בעבודה וקל לשער שאין לי אפילו רבע ריכוז בצורה הזאת.
ולכן אני עובדת מ7 בבוקר עד 7 בערב ברצף פלוס השלמת שעתיים בערב ומסמנת שעבדתי רק 9 שעות כי גם ככה התפוקה מינימלית…. מסיימת את היום את פיצוצים בראש.
ויש לחצים בעבודה למה המשימות לא מתקדמות,
תגידו לי אתן איך אפשר לדבג כשכל שניה התינוק שלי מקפיץ את הסמן למקום אחר ומבלבל את הרצף??
ובאמצע נאום עצמי על סטטוס המשימות שלי- הקטנצ'יק בא וסוגר את המחשב..
לכי תסבירי לכל החשובים מה קרה בדיוק ולמה נעלמתי 🙂
ואחר כך כמובן מצפון זועק למה אני לא יותר פנויה אליו מסכן הוא מרגיש שאני לא איתו…
והכי עצוב לי- שהוא למד להביא לי את העכבר כדי שאשב איתו על הרצפה 🙁
יום שלם מחזיקה את הטלפון ואומרת לעצמי עוד שניה אני מתקשרת לבעלי שיחזור.
אין מה לומר חרפון אמיתי וזה מה שיהיה עד אחרי פסח פלוס נקיונות.
כולנו ככה זה העידוד היחיד שיש לי
הלב איתך
גם עם אחד זה קשה
זכותך לפרוק
כאמא לשש, אני אומרת לך מנסיון: ילד אחד יותר קשה…
היום הגדולים מעסיקים את הקטנים, מוציאים קצת לגינה וכו'.
לגבי 9 שעות – אני חושבת שלאמא יהודיה אסוררר לעבוד כל כך הרבה שעות,
לא במלחמה ולא בשגרה.
מתוקה שאת
כאמא לכמה רק אומרת לך – לפעמים ילד אחד זה יותר מורכב, את היחידה שמעסיקה אותו והוא לא מעסיק את עצמו לבד אלא צמוד אליך 24 שעות
כן, זה מחרפן, והוא קטן וצריך שמירה כל הזמן
אני מסכימה איתך שלפעמים אימהות ותיקות יותר נוטות לשכוח את זה, ומחשבות את העומס לפי מספר הילדים, אבל רק שתדעי שיש סיבה לקושי שלך…
ואיי זה שלב ממש קשה ומתיש!
זוכרת את עצמי עם ילדה אחת בגיל הזה – לא יכולה לעשות כלום כלום כלום בזמן שאיתה,
ב"ה רוצה כל הזמן תקשורת ויחס, זה תקין ומדהים ומשמח, אבל אינטנסיבי מאד.
עם כמה ילדים-
יש יותר עבודה בארגון, כביסות, אוכל, קניות, תורים וכו'
אבל אפילו ב2 – מרגישה שכשאני עם הילדים – יכולה להצליח לסדר קצת, להעמיד מכונה, לעבוד קצת על המחשב. מה שעם 1 היה בלתי אפשרי.
תכירי בקושי שלך, הוא אכן מאתגר.
ואת נשמעת אלופה עם כל מה שאת מספיקה לעבוד!
וואו תודה לכן!
עודדתן אותי ממש 🙂
באמת מאתגר. אני מעזה להציע: לפעמים ילד בן שנה לא מעלה ולא מוריד לשכנה שלך עם כמה.. או לחילופין יכול להיות מאד אטרקטיבי לילדה בת 7 אפילו לבוא לשחק איתו… וככה יהיו לך אפילו שעתיים שלוש יותר רגועות (חוץ מהזמן שהוא בטח ישן) ותוכלי לסדר את היום שלך יותר נורמלי.
יואו, מילה במילה בול המצב שלי!!!
וכן, יש משהו קשה יותר בילד קטן לבד שלא יודע להעסיק את עצמו…
משגע אותי שבעבודה חושבים שזה ימים רגילים 🙄
ונקיפות המצפון חוגגות…
יכולה רק להזדהות איתך עמוקות ❤️
אין לי איך לנחם חוץ מהעובדה שלי נגיד כמעט אין עבודה בעקבות המלחמה אבל הייתי מעדיפה את העומס ולקבל משכורת. בעיקר בתקופה של פסח עם כל ההוצאות, וזה נסיון לא קל. אולי זה יעודד אותך קצת.(מאמינה שה' דואג לי כמו שגם לכוחות שלך…)