הספר האישה המאושרת באמת

לא קראתי את הספר אבל לי התשובה שלך לא נשמע כנוע או מרצה, זה נשמע מניפולטיבי
"איך ליצור את הדינמיקה הנכונה כך שבעלה ירצה לעשות כל מה שמשמח אותה"

לא משוכנעת שכל אחת ואחד היו חותמים על זה- הרצון של גבר לשמח את אשתו.
ודאי שזה אחד ההנאות שלו, אבל האם זה הרצון היחידי שלי בחיים? אם זה היה כך, העולם שלנו היה מתוקן ממש
בחיים האמיתיים אנחנו והגברים גם תמיד בקונפליקט- יש רצון לשמח את אשתו, ויש רצון לשלוט, ויש רצון ערך עצמי, ויש עוד המון רצונות, לגבר כמו לאישה. רצונות שמתגוששים ביניהם.
ואגב, אני , כאדם בעל רצון לעצמאות (וגם בעל רצון לשמוח מהבעל. אז מה)
אתקשה מאד להכיל מניפולציה שתפעיל אותי "כדי שאעשה טוב לעצמי"
חושבת שהרבה יזדהו איתי בעניין.

זה לא נשמע כנוע, זה נשמע קצת מניפולטיבי (אני הייתי מרגישה קצת רע אם בעלי היה מקבל עצות איך לגרום לי לרצות לעשות את רצונות…)

ועדיין מרגישה שגם לא הבנתי- בדיוק את הנקודה המבוקשת- האוטופית כמעט-
איך בעלה ירצה לעשות מה שמשמח אותה?

אין פה שום כבוד והכנעה לרצון ולדעתו של הבעל.
זה נראה כל כך אגואיסטי.
שרק בגלל זה אולי כן אקרא את הספר למרות הרתיעה שלי, כדי שהביקורת שלי (בשביל עצמי) תהיה נכונה ולא רק משמועות ממקור שני.

קודם תסבירי איך זה שהאשה מצליחה לגרום לו בדינמיקה נכונה וכו' לעשות את מה שמשמח אותה – איך זה פותר את הקושי שלו.
יש לו סיבה למה הוא לא רוצה להגיע להורים נניח, ואם הסיבה לא היתה כי הוא רוצה לעצבן או להעציב אותה, אז מה השתנה כעת.
הוא פשוט יבלע את הקושי יותר בשקט? זה מה שאנחנו מצפות?

לא חושבת שזה מניפולציה. אם בעלך משקיעה בך, כנראה את תהיי מוכנה לעשות יותר דברים בשבילו, לא?

וזו לדעתי החכמה, לעשות את הדברים כי נכון לעשות אותם (לא כי את מכוונת לתוצאה מסוימת), והרווח חוזר אליך.

א. לא אמרתי לוותר לוותר לוותר. ואני תוהה ואיך ועל מה אמר את זה הרב שטיינמן. שווה בדיקה לדעתי. מה הוא התכוון בדבריו- כי לוותר לוותר לוותר-כמו שאנשים תופסים את זה – זה מרגיש בסוף מאד קרבני ומתסכל. דברתי על כבוד שמגיע בו זמנית כלפיי וכלפיו. דיברתי על הכרה בקשיים וצרכים שמגיעה בו זמנית כלפיי וכלפיו. הבו זמנית חשוב מאד מאד! בסיס. בלעדיו באמת אי אפשר לחיות טוב.
ב. כמו שאת מסבירה שכבוד לבעל ואימון ברצון שלו לשמח (וזה ברור לי שזה נכון אגב, רק מרגיש לי חלקי מאד ומגדיל חלק מסוים בשלום בית על פני חלקים חשובים נוספים, והסוגריים האילו הם ההתנגדות העיקרית שלי לשיטה) פועל עליו וגורם לדינימיקה של רצון להיטיב לך- אני מאמינה ורואה שכבוד עצמי עם כבוד לבעל- בתוספת של חלקים נוספים חשובים שמובילים לנטרול רגשות ומחשבות לא נכונות שמובילות אותנו- דבור בעיניניות מול הבעל- מוביל אותו לדבר איתך באותה הצורה- כבוד וענייניות. כשאת מכבדת את עצמך ואותו- גם הוא מכבד אותך ואת עצמו.

אבל זה באמת כבר דיון עומק שמתאיםלבמה אחרת.

רק אחרי שיש קשר של שותפות, יכולה להגיע הקומה הבאה- קשר של אהבה.
וקשר של שותפות וכבוד הדדי לצרכים לא קשור ולא סותר בעל משפיע ואישה מושפעת וכו'

"וואי, דבר ראשון תמשיכו, כי הדיון שלכם נעשה בצורה כל כך יפה, מכבדת ומנוסחת טוב. אני מאמינה שיש כאן כמה שנתרמות ממנו המון.
בינתיים קראתי רק את החלק הראשון ופחות התחברתי. אין לי מילה רעה להגיד עליו – יש בו המון תוכן, אבל צריך לדעת איך להכיל אותו והוא לאו דווקא מותאם לכל אחד. אולי חלק ב' ישנה את התמונה, אבל כרגע הספר שוכב בצד והאמת היא שחלק א' לא עשה לי תיאבון להמשיך.
מה שהפריע לי, וזו הסיבה שאשמח לשמוע את דעתכם (כי כתבתם פה דברי טעם), זה שאני חווה את הדברים מזווית הפוכה לחלוטין ממה שמתואר בספר. הספר מציג אישה מאוד דומיננטית שיודעת בדיוק מה היא רוצה, מול בעל שבור שנוטה להתרחק.
אבל מה קורה כשהמצב הוא הפוך? מה קורה כשהאישה היא זו שמניחה את הרצונות והצרכים שלה בצד, ובוחרת להצטמצם ולשמור על שקט רק כדי להיטיב עם בעלה ולא להכביד עליו? ומצד שני, כשהבעל הוא דווקא זה שלא בורח מהתמודדויות, אלא נוכח ומתמודד, ובגלל זה היא עוד יותר נזהרת שלא להכאיב לו או ליצור מתח?
וכאן השאלה שלי אליכם: איך לדעתכם הספר הזה יכול להועיל לנשים שנמצאות במקום כזה? האם לדעתכם יש בו כלים או נקודות מבט שיכולים לעזור גם למי שחוותה דינמיקה הפוכה לחלוטין מזו שמתוארת בו?
אשמח גם לשמוע את דעתכם."
חשוב לי להדגיש שאני שואלת את זה לגמרי ברמה הרעיונית ולהעשרת הידע והמחשבה, ולא כתחליף לייעוץ (שלכם או של הספר) פשוט מעניין אותי לנתח את זה יחד אתכם ולקבל עוד זוויות מבט מהדיון המרתק שלכם.

כל הכבוד לך שאת הולכת לסדנאות,
כל אחת ומה שמתאים לה ומסתדר לה.
חשוב להבין שכמו שאין רק דרך אחת ללמוד תורה – אין רק דרך אחת ללמוד על חיי נישואין.
וכמו שכל דרך לימוד בתורה – יכולה להוסיף יותר בהבנת התורה
גם בנישואין זה כך
אין סתירה בין שיטה לשיטה לדעתי
ולא חייבים תמיד מענה מקיף לפעמים גם מושג חדש, סוויטש קטן בראש – והחיים כבר יותר טובים.

לגבי הנחת היסוד שכתבת אני אדייק – נשים לא יודעות מה זה אומר להיות אישה, מה זה התנהגות נשית.
לא יודעות כמה אדירה ההשפעה שלהתנהגות נשית אפליו בפרטים הקטנים.
צריך להיות אישה, מכבדת,
אשה שהיא כנועה ומרצה ולא מכבדת – לא מתנהגת כמו "אישה"
ובהערת סוגריים – את הכנועה והמרצה את רואה בחוץ, את לא תמיד יודעת מה קורה בבית…
היא כותבת בספר – שאשה רעה (ה"י) לא חייבת להיות דווקא אחת חזקה, שצועקת, ומשתלטת גם שתיקה יכולה לשבור, גם מילה פה ושם, וזלזול… זלזול שובר כל גבר
אני גם מכירה נשים… כן הן נראות כנועות, נראה שהבעל שלהם ממש קשה, לא רגיש, לא מפרגן, לא נותן.
אבל כשמכירים לעומק רואים גם איך האישה מתנהגת… ובכן, ההתנהגות שלה לא תמיד כזאת מלבבת.
(זה אף פעם לא מצדיק התנהגות לא ראויה מצד הבעל. אבל אין לנו שליטה עליו, רק על עצמינו)

יש לי תשובה "לדיון" אבל אקדים ואומר – אם לא קראת את הספר זה כמו לדבר עכשיו דיון מסועף על – איך מתנהגים תושבים בכפר זנוח באוסטריה, כשמעולם לא יצאת מהארץ. או איך מורטים נוצות לתרנגולת, בדיוק מאיזה זווית ואיך מקלים את המלאכה הזאת, כשמעולם לא ראית תרנגולת במצב הביניים בין הלול למקרר בסופר…
לדעתי – כדאי לך לקרוא, כן גם אם נראה לך שאת מתנגדת בגלל כל מיני שמועות ששמעת.
אבל עניין של כל אחת עם עצמה.

לגבי השאלה –
אם הבנתי נכון את השאלה שלך –
לדעתי הספר קודם כל מלמד להיות אישה, עם ערך עצמי, עם כוחות עצומים לחולל שינוי בבית
הספר לא מדבר רק על אישה חזקה ובעל חלש ובואו נהפוך את התמונה, לדעתי לא נכון להגדיר את התוכן שלו ככה.
השיטה באה להראות שהקשר בין בעל לאשה הוא קשר שונה מכל מה שנאחנו מכירות, וצריך ללמוד מה מתדלק את הקשר הזה והופך אותו לקשר שגורם לאושר.
ולכן – כל בעל, לא משנה מה הוא ומי הוא, צריך אשה, בטבע שלו הוא צריך אישה נשית (שהנשיות בטבע שלה), בהתנהגות נשית ומכבדת.
זהו…
נכון שמתואר מה הדינמיקה הנכונה, אבל גם כאשר יש גבר בבית, גברי ומוביל, עדיין צריך אישה, – כבן אדם, עם ערך, שיודעת מה הכוחות שלה, ומשתמשת בהם.
לאורך הספר וגם בקו הטלפון אומרת – שבעל רוצה אשה שמעריכה את עצמה, עם ערך עצמי, עם כבוד עצמי, דאגה לעצמה, לתחביבים שלה,
לא אישה נרגנת, מרירה וקשת יום.
תחשבו על מלך שמכתירים אותו – איזה הכתרה שווה יותר, של שפחה פשוטה, או של המלכה – אשתו. ברור שמלכה זה הרבה יותר שווה ומכבד….

נשים יקרות – אני קראתי את הספר והשתנו לי החיים. הבאתי לחברות שכולנו נשים רגילות רגילות, וגם ממש שינה להן את המבט.

נועה,
אני סקרנית מה את רוצה להרויח מהדיון הזה?
מסכימה לשתף?
מצד אחד – את מאד מאמינה בדרך שלך ומרוצה ממנה
מצד שני – את מנסה כל הזמן להבין את הפערים בין השיטות ומסבירה למה אצלך יותר נכון
אם הכל טוב ונכון אצלך, מה גורם לך להישאר כאן , לתת מקרים ודוגמאות ולנתח ביחד?
אני אישית נהנית, אוהבת לדון, נמשכת לזה קצת מעבר למה שאני רוצה באמת (במקום לבשל שבת לדוגמא), ומרגישה שליחות לתת את המענה הנכון ולהסביר את הדרך היפה שגיליתי

אני מרגישה כאילו את מאד מאמינה בדרך שלך,
אבל מרגישה שבפועל את לא הגעת לשיא שיכול להיות
מצד אחד את שומעת על האישה המאושרת שנשים באורות – שזה מגרה להיות שם
ומצד שני – את רואה שיש בשיטה הזאת של האישה המאושרת דברים שנוגדים את העקרונות והערכים שלך

ואת רוצה לנסות לגשר על הפערים האלו-
או להוכיח עולם שהאישה המאושרת זו שיטה שגויה
ולכן אל תתנו אשליה שיש פתרון קסמים לזוגיות מושלמת
או , וזה רק אם את עם עצמה פנימית מספיק חזקה וגם שתקבלי תשובות לכל השאלות שלך ותגלי שאין סתירה בין האישה המאושרת לערכים שלך, אלא הכל ענין של ניסוח ומבט – ואז תבדקי את הדרך מקרוב

ולשואלות על רבנים – הרב לנדא מב"ב נתן אישור, אין עוד סמכות שאני מכירה, אבל יודעת שיש חסידויות שבהם היתה המלצה מלמעלה על הספר (לא ברמת האדמו"ר כנראה)
ועוד הרבה מאד אנישם ונשים חשובים ויראי שמים, מכירים תורה ואת הדרך שלה – אישרו והמליצו. אבל לא שמות מוכרים.

אנשי מקצוע – פחות תמצאי, גם כי הסופרת מתנגדת להן באופן מוצהר, וגם כי זה נוגד את השיטה הפמיניסטית לחלוטין.
יש סתירה בין ערכי הספר לערכי הפסיכולוגים וכד' מהעולם המערבי.
אם יש לך שאלה ספציפית – כנראה יש לה מענה מסוים

תודה לך,
כתבת "אבל מה קורה כשהמצב הוא הפוך? מה קורה כשהאישה היא זו שמניחה את הרצונות והצרכים שלה בצד, ובוחרת להצטמצם ולשמור על שקט רק כדי להיטיב עם בעלה ולא להכביד עליו? ומצד שני, כשהבעל הוא דווקא זה שלא בורח מהתמודדויות, אלא נוכח ומתמודד, ובגלל זה היא עוד יותר נזהרת שלא להכאיב לו או ליצור מתח?"

דבר ראשון – אני גם חושבת – שנשים עוצמתיות מקבלות מענה יותר מדויק מהספר,
יש בשיטה הזאת מענה גם לנשים יותר מרצות, אבל פחות בספר (יותר הקו ייעוץ)

עכשיו, אני רוצה קודם כל לברר שהבנתי נכון-
את מתארת אישה מרצה – שמותרת על עצמה
והשאלה שלי- למה היא מוותרת על עצמה?
כי היא אישה כשרה ?
כי אחרת יש פיצוצים?
כי היא צריכה תוספת ביטחון שהרצונות שלה חשובים מספיק?

אם הספר פונה לנשים עוצמתיות מראש, אז הוא מנסה לפתור בעצם בעיה אחת ספציפית – אולי נפוצה, אולי מהותית, אבל אחת ופונה לפלח מסוים בלבד. מכיוון שאני שונה מאד- אני לא מוצאת את עצמי בדבורים בסגנון הזה.
ובקשר לאמונה בצדקת הדרך- אני מאמינה שיש הרבה דרכים, הרבה גישות חכמות, וכאישה אוהבת ידע וספר- אני אוהבת להבין אותן ולהיחשף אליהן.

נועה יקרה,
מעריכה אותך על הדרך שלך, (גם אם לא מסכימה איתה לחלוטין)
יש מקורות תורנייים לשיטה, יש תשובות לשאלות המאד יפות ומחכימות שלך, תודה על זה.
אבל עניי ביתך קודמים
וכמו שאמרתי לך ביום ששי – זה בא על חשבון הבית, (ולא רק בישולים)
אז לי באופן אישי לא נכון עכשיו להמשיך את הדיון פה.
מקוה ומאחלת לכל נשות ישראל חיים מאושרים וטובים
שנזכה להשראת השכינה, ולחיים מלאים, לממש את הייעוד שלנו בעולם ולהענג על ד'.

תודה לשבי רגע על הבמה היפה.

ואולי יש כאן נשים טובות אחרות שמכירות ורוצות להמשיך לתועלת הכלל 🙂

שנה טובה ומתוקה!