שלום לכולן,
יש לי ילדה מטריפה ב"ה, כבת שנה, שלא מוכנה לאכול, בתחילה זה היה נראה פינוק, אבל היום זה כבר יותר דומה לסרבנות….
מטרנה ובקבוקים אף פעם לא היה רלוונטי, ואוכל מוצק היא גם לא מסכימה..
אציין שב"ה היא ממש מפותחת, יותר מכפי גילה, מלאת שמחת חיים וכוחות להשתולל למרות החסר באוכל..
משהי התנסתה בזה אולי? יש לך עצה?
אני די בייאוש.. תודה למסייעות!
אמא דאוגה
יש גם לך שאלה? נושא שמציק לך? זאת ההזדמנות שלך לשאול שאלה באנונימיות מוחלטת!
כתבי ל: shvirega@gmail.com וכולנו ננסה לעזור לך!
18 Responses
בדקת שהיא בריאה ואין חוסר תיאבון כתוצאה ממחסור כלשהו? ממש כדאי לפנות לרופא ילדים שאת יכולה לסמוך עליו.
הבת שלי גם סירבה לאכול מכאבי שיניים. אם את נותנת לה משכך כאבים היא גם מסרבת?
אם את מציעה דברים ממש טעימים היא כן מתלהבת? מעדן חלב, שוקולד, ארטיק או גלידה…
יש מרקמים שלא ניסית להציע? טחון, שלם, רך, קשה, נוזלי, קר, חמים, פירורי.
אולי בהגשה יש משהו שלא נעים לה? כפית סיליקון בד"כ נעימה יותר לילדים.
אולי את לחוצה יותר מידי סביב הסירוב או הניקיון מסביב?
התשובות לשאלות האלה יכולות לעזור ולכון אותך ואת הרופא לפתור את הענין.
אני ממליצה לבקש ממישהו אחר להסריט את הסיטואציה שבה את מנסה להאכיל והיא מסרבת כדי להראות לרופא.
בכל מקרה, יש מושג של דיאטנית לתינוקות. מכירה מישהי לא ברמה האישית אבל התרשמתי שהיא טובה במה שהיא עושה. את יכולה לקרוא חומר שלה באתר שלה: https://matkonia.co.il/
מה שהכי עולה לי – זה רק אצלך או גם אצל המטפלת / בעלך?
הילדה שלי סרבה לאכול כשאני נתתי לה, עד שהבנתי שהיא קולטת את הלחץ שיש לי סביב התזונה שלה
אם באמת זה המצב, וכשאת לא באזור היא אוכלת טוב יותר – זה בעיקר עבודה שלך על הרפיה, והבנה שהילדה לא תיכנס לתת תזונה ואם היא תהיה רעבה היא תדע לדרוש אוכל.
ואם היא אצל המטפלת עד 16 – תוודאי שהיא אוכלת אצלה ארוחות מזינות ובערב איתך תהיי קצת יותר רגועה שהיא לא חייבת לאכול את כל אבות המזון…
ילדים ותינוקות יודעים מצוין לזהות ששביתות רעב מלחיצות את אמא ומנצלים את זה היטב…
כותבת לך מהניסיון שלי
הבן שלי גם לא אכל כלום אבל ממש כלום עד גיל שנה
אבל התפתח מאוד יפה ותמיד היה שמח ואנרגטי
התייעצתי עם רופא ילדים מומחה עשינו בדיקות דם לראות שהכל תקין
ברמת העיקרון הוא הפנה אותנו למרפאת אכילה
אבל אחרי שביררתי מה זה מרפאת אכילה הבנתי שאין לי מה ללכת לשם
(הם עוברים על רשימה ארוכה של אוכל ואם הילד אכל אפילו פעם אחת את סוג האוכל הזה אז מבחינתם זה בסדר)
אז שחררתי את הנושא של האוכל
אם היה מבקש הייתי נותנת לו וכמובן שגם הייתי מציעה לו אבל אם הוא לא רצה אז לא (כמובן שלא הייתי נותנת ממתקים במקום!!)
היום הוא בן שנה וחצי אוכל מאוד יפה בד"כ את רוב האוכל
מקווה בשבילך שהיא תתחיל לאכול
כי זה באמת קשה ילד שלא אוכל!!
לא יודעת מאיפה הבנת את זה על מרפאה להפרעות אכילה,
אני הלכתי עם הבת שלי בגיל שנה שלא אכלה כלום חוץ מבקבוקים ויניקה.
אחרי אבחון הרופא הסביר לי שיש לי ילדה מאוד מאוד חכמה ומאוד מאוד מפונקת.
הוא המליץ להפסיק עם ההנקה ולתת לה בקבוק רק אחרי האוכל, להרעיב אותה כל פעם כמה שעות – כדי שתרצה לאכול.
היה קשה לה מאוד בהתחלה, אבל חודשיים אח"כ כשהיא התחילה ללכת למשפחתון המטפלת שאלה אותי – למה אמרת שהיא לא אוכלת – היא אוכלת מצוין!
הקטנים שלנו מכניסים אותנו למלכוד, הם אוהבים לינוק ולא תמיד בא להם להתקדם לשלב הבא, אז הם מתנגדים לאכול ובוכים, ואנחנו נכנסות ללחץ ומביאות להן את מה שהם רוצים…
להפסיק הנקה בשביל אוכל מוצק נשמע לי כמו טעות…
תתיעצי טוב ולאו דוקא עם רופאים שהגישה שלהם בד״כ די מיושנת
את מחזירה אותי שנה וחצי לאחור.
פעוטה שהייתה זוחלת על הרצפה ולא הייתה מכניסה לפה כלום, לרבות אשפה וחפצים קטנים!
ידענו כבר מראש שיש כאן כיוון לטיפול, אבל חיכינו קצת עד סוף שנת הלימודים, בידיעה שאז יהיו לנו חודשיים לטפל בה.
למעשה כשהתחלנו זה היה כמעט מאוחר מדי, היא התחילה גן בגיל שנה וחודש (עד אז הייתה איתי בבית).
מה שאני ממליצה זה להתחיל מרופא ילדים טוב, ולבקש ממנו הפניה לאתמול, למרפאת אכילה לתינוקות/ פעוטות.
במרפאת אכילה יש לך את כל הצוות האפשרי שקשור לזה.
שזה אומר: מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוגית, דיאטנית ועוד ועוד.
כך שאם זה תחושתי/ מוטורי/ רגשי, או כל בעיה אחרת, תקבלו בעז"ה מענה שם.
אישית לא הלכתי למרפאת אכילה, אבל ד' זיכה אותי בדיאטנית מהממת ואכפתית שעזרה לי להתניע כמו שצריך.
אחרי כמה חודשים אצל הדיאטנית (כל שבוע…) ועבודה סיזיפית, פלוס מפגש אצל קלינאית תקשורת עם שיעורי בית גם אצלה, הגענו ב"ה ל6-7 דברים שהיא הסכימה להכניס לפה.
לא מתארת לך את הלחץ כשהיא החליטה להוריד אחד מהם, כן?
ואז כשהיא הייתה בת שנה וחצי, נאלצתי להפסיק הנקה בגלל היריון, ולאט לאט היא התחילה להרחיב את רפרטואר המזון שלה.
ב"ה היום בגיל שנתיים וחצי, היא אוכלת הכל לרבות הכל (כבד, כן, עם בצל ירוק 🤣)
ממליצה לך בחום לצאת לדרך ומה שיותר מהר, כי אי אפשר לדעת ממה זה וכמה זמן תארך הדרך
בהצלחה!!
(ותודה לאחותי ששלחה אותי לקרוא אותך ולהגיב לך :))
תודה לכולכן, על ההשקעה! מקווה שתבוא הישועה…
לצערי כחלק מאי האכילה היא הפסיקה גם את ההנקה כך שזה לא רלוונטי,
היא לא מסכימה לאכול מאף אחד (רק לטעום 2 ביסים) ולא מזיז לה שהיא רעבה… רק לנו:(
הבנתי שבמרפאה להפרעות אכילה שולחים לפסיכולוג ולבדיקת הקשר בין ההורים לילד, לא?
למשהי יש מידע על זה מקרוב?
ומיכל- יכולה להמליץ לי על הדיאטנית?
ואם ישלחו אותך לפסיכולוג?
לפנות לעזרה זה אף פעם לא מזיק.
מה שלא ימצא חן בעיניך תוכלי תמיד לסנן\ לבטל\ לא לבצע.
מרפאת אכילה רואה את הילד על כל ההבטים:
תחושה, התפתחות שרירי הפה, חשיפה לטעמים, ולפעמים גם התנהגות\ רגש.
לפעמים אחרי בדיקות מקיפות הם אומרים: זאת לא הפרעה, צריך להפסיק לדאוג ואז היא תתחיל לאכול……
לדעתי אין מה לחשוש לפנות לעזרה, ותמיד עדיף מוקדם ממאוחר.
הנשים שעונות כאן, כולל אני, לא מכירות אותך ואת התינוקת שנשמעת מתוקה,
רק אנשי מקצוע שמתרשמים מקרוב יכולים לתת חוות דעת מדויקת.
מאמינה שדיאטנית טובה יכולה גם להתרשם אם קיים קושי נוסף או אחר שמשפיע (כגון הפעלת שרירי הפה, או רגישות תחושתית)
חשוב לשתף את רופא הילדים בכל התהליך כדי שיבדוק במקביל תחומים פיזיים.
הדיאטנית שהייתי אצלה מקבלת באזור הצפון (הר יונה וכו), ערביה, מקבלת דרך מאוחדת. אם זה רלוונטי לך, אחפש פרטים שלה.
בכל מקרה תצטרכי הפניה מרופא ילדים בשבילה.
במרפאת אכילה עושים הכל כדי לעזור לך לעזור לילדה שלך.
אל תפחדי. הם אנשים טובים. עבר העידן שמחפשים תירוצים להוציא ילדים מהבית.
רק הערה חשובה לגבי מרפאת אכילה, יש טובות יותר ופחות. קריטי שלא תהיה האשמה כלפי האמא במה שהיא עשתה או לא עשתה.
אחרת הטיפול לא יעזור.
המון המון הצלחות!
אני נגד הסטיגמה הזו של הפרעת אכילה
עבדתי במעון וגם כמטפלת
אם הילד לא מוכן לאכול צריך לבדוק למה ולא לעקוף את הבדיקה
אולי לחם מיבש לו את הגרון אולי חלבי מובמבה מגביר לו את הליחה
לצערי שמעתי על ילדים ששותים מטרנה עד גיל מאוחר או ילד במבה שהתחתן ועדין ילד במבה
אפשר להתעלם ואפשר לבדוק אישית מאחינים וילדה שלי שלא היו מוכנים לאכול או שהתקשו לאכול או ילדים שאכלו אכילה מופרזת
לכולם היה שקד שלישי מוגדל
אלה שנותחו מוקדם אכלו נורמלי לילד בגילם
הבת שלי עדיין מתקשה עם הקשה של הלחם אבל זה לא כזה קריטי
לא הבנתי,
'הסטיגמה הזו של הפרעת אכילה' ? הפרעת אכילה כשמה כן היא, יש לילד סיבה שמפריעה לו לאכול בין אם היא פיזית או רגשית, גם את אומרת שיכול להיות סיבה פיזית…
לגבי שקד שלישי מוגדל- לבת שלי יש, אנחנו בהתייעצות לפני ניתוח והיא אוכלת מגיל קטן מצוין! בלי בעיות אוכל בכמות מצויינת, וכן שני אחיינים שלי, לא ידועים כאכלים גדולים מידי או בררנים מידי, לשניהם יש שקד שלישי…
מהתגובות כאן אני מבינה שאף אחת לא התנסתה ממש במרפאת אכילה. כי כל מה שכתבו כאן זה ממש לא נכון. מרפאת אכילה אכן יש בה כמה וכמה אנשי מקצוע ומלווים אמא וילד או תינוק סרבן אכילה עד שמצליח לאכול. (ולא אם אכל משהו אז זה נחשב שכבר אכל) יש להם שיטות טובות, המלצות שממש עוזרות ובעיקר מעקב מה קורה עם הילד ואם יש סיבה לסרבנות. אם מוצאים סיבה מטפלים ישירות במקור (שקד שלישי יכול לגרום לסרבנות באכל. לא חייב ויש עוד סיבות). אני מכירה באופן אישי מרפאת אכילה של תל השומר. וממליצה רק טוב. אבל תלוי אם רופא הילדים שלך חושב שיש טעם ללכת לשם. צריך הפניה.
אם צריך – אז אל תהססי. כי כל מה שנכתב על מרפאת אכילה כאן זה סטיגמות ולא מניסיון. אגב, במרפאת אכילה מטפלים גם בבעיות קשות יותר מסרבנות אכילה של תינוקות כך שזו עוד סיבה לא לחשוש להגיע לשם. הם מטפלים בעצירויות ו'בריחות' בגילאים שונים, בהקאות תכופות אחרי אוכל אצל תינוקות שזה לא הפרעת אכילה דווקא ועוד—-
לי יש בעיה הפוכה, או שזה לא בעיה, רק רצון שלי…
התינוק שלי בן 9 חודשים וכבר כמעט לא מסכים לינוק, רוצה רק אוכל אמיתי,
ורק בלילה הוא יונק הרבה פעמים
הוא ממש מזיז את הראש בכל פעם שאני מנסה להניק אותו במשך היום,
צריך להשלים עם זה? או שיש מה לעשות?
אני אמא מנוסה לילד בררן מאד מאד. ביקרנו איתו במרפאת אכילה ואכן הם מנסים לבדוק שם את כל ההיבטים ולהציע רעיונות לפתרונות.
צר לי אך היום הילד בן שבע ולא אוכל כמעט כלום! (הרשימה מסתכמת בביסקויטים, מרק עוף 'נקי', ולבן בטעמים. זהו! )
הביקורים במרפאת אכילה לא קידמו אותנו בהרבה מעבר לכמה עיצות פשוטות והדרכת הורים מה לא לעשות, שזה גם חשוב כמובן)
כיום די הרמנו ידיים ולא מצאנו פתרון קסם לבעיה המתסכלת והכ"כ קשה הזאת…
יש לי בררנית אכילה בת 11, לקחתי אותה לבדיקות דם גובה ומשקל, ושחררתי
אחרת זה עלול להפוך להפרעת אכילה. יש ילדים כאלו שגדלים מהאוויר…
הבת שלי לא היחידה שאני מכירה בסביבה…
הבן שלי ינק ורק ינק עד גיל שנתיים כמעט ולא היה מוכן להכניס כלום כלום לפה
וכשהיה הולך למטפלת היה צם שם לחלוטין (קיבל הנקה ממש לפני ומיד אחרי)
לא בקבוק ולא שום דבר אחר שהוא לא הנקה.
השיא היה כשעברתי בדיקה מסויימת שאחריה אסור להניק במשך 24 שעות
והילד צם!! 24!! שעות!! וצרח בלי הפסקה. נתנו לו במזרק חלב ששאבתי קודם…
זה היה סיוט ממש
בגיל שנה וחצי (אחרי ייעוץ) התחלתי לנסות לגמול אותו מההנקה זה היה עבודה סיזיפית ומתישה
כי הוא נגעל ממש מכל אוכל שהוא.
הבנו שיש קושי בוויסות התחושתי.
כיום הוא בן 3.5 מטופל בריפוי בעיסוק. ובררן גדול ….
יש כמה אופ' שאני מכירה – יש מרפאת אכילה בימי רביעי בבית חולים הר הצופים עם סדרה של רופאים מומחים, הם מצליחים בס"ד לעלות על בעיות שלפעמים לוקח שנים
יכול להיות גם בעיות תחושה בפה – שזה לקלינאית תקשורת בעקר
איזה הברות היא מצליחה לומר?
שרי-
את מכירה מקרוב את הר הצופים?
אין שם אשמה להורים?
ומה עוד האופציות שלך?
(-את כל ההברות ב"ה)
תודות לכולן!!