שירה אלישבע ג'דידי עבדה במשך שנים בחינוך מיוחד והרגישה שחיקה, היא חשבה לעבור לתחום מסוים, אבל איכשהו התגלגלה לעולם הסנוזלן – שם היא מצאה את המקום שלה. היום היא מנהלת חדר סנוזלן משלה בירושלים, ומאושרת לפגוש כל יום את העולם המרתק שבתוכו.
שירה, ספרי במילה על עצמך.
"נשואה ואמא לארבעה חמודים ב"ה, ירושלמית."
מה את עושה?
"מטפלת בסנוזלן "סטבילו" – הקליניקה שלי, ובמוסדות."
מה זה אומר בפועל?
"בפועל – אני עובדת עם ילדים/ות, נערות ובחורות בחדר רב חושי, עוזרת להם להגיע לוויסות, לקבל כלים ועוגנים חושיים לחיים, ולהתקדמות במטרות שלקחנו. ההתאמה של החדר והאביזרים לכל אחד היא חלק משמעותי בתהליך."
לפני הכל, מה זה בכלל חדר סנוזלן?
"בהגדרה היבשה זה: סביבה רב חושית מבוקרת.
אנסה לתאר את החדר הקסום הזה: חדר שבו הקירות והרצפה מרופדים במזרונים לבנים שנותנים אפקט רך, עמוד בועות עם זמזום עדין, מזרון מים מחומם, בריכת כדורים שקופים, מפיץ ריח, מוזיקת רקע נעימה, תאורה מתחלפת ועוד.
ההתאמה של החדר למטופל מהווה חלק משמעותי. החדר נותן לנו בועה של ביטחון ושקט משטף החיים.
כאשר אנחנו רגועים ומרגישים ביטחון ויציבות, זה משפיע ישירות על התגובות והדינמיקה שלנו.
השיטה פותחה בהולנד, כאשר המטפל אד וורהול שם לב שמטופלים עם מוגבלות מגיבים טוב יותר כאשר הסביבה מותאמת להם מבחינה חושית.
מלכי ניו פיתחה את השיטה COME&SENS, זה בעצם התאמה של הטיפול לאוכלוסייה נורמטיבית, היא ממוקדת עם מטרות שאפשר לכמת אותם והתהליך קצוב למספר מפגשים מסוים."


לאיזה גילאים זה מיועד?
"זה מתאים ממש לכל גיל. החל מתינוקות עם עיכוב התפתחותי או רגישות תחושתית משמעותית שיגיעו בחודשים הראשונים לחייהם וכלה בבתי אבות שמפעילים חדר סנוזלן.
הסנוזלן נותן מענה לקשת רחבה מאוד של קשיים, כמו: ויסות חושי-רגשי, גמילה, חרדות, מודעות וביטחון עצמי ועוד המון…
מגיעות לסנוזלן גם הרבה נערות. הסנוזלן מחבר אותנו לעצמנו, מעלה את המודעות ועוזר לנו להגיע לאיזון. הרבה נערות מתבגרות ובחורות לקראת תקופת שידוכים מרגישות שהן צריכות מענה בעניינים האלו, וזה מדהים לראות את התוצאות בשטח."
כיצד את מממשת את עצמך בתחום העיסוק שלך?
"תמיד אהבתי לעבוד עם ילדים ולקדם אותם, יחד עם זה אני אוהבת להכניס בתוך השגרה חוויה, כיף ואומנות. הסנזולן ממש מחבר לי את כל הדברים האלו."
מהי תחושת השליחות בעבודה שלך? מה דוחף אותך מהמיטה בבוקר?
"הידיעה שאני עובדת במקום קסום שעוזר להרבה ילדים במגוון של קשיים."
איך נראה אצלך סדר יום?
"תלוי באיזה יום בשבוע. יומיים בשבוע אני עובדת במוסד כמטפלת סנוזלן, אלו ימים יותר צפויים ומסודרים בהם אני יוצאת בבוקר ליום עמוס ומלא. הימים בהם אני בקליניקה שלי דינאמיים יותר, ונעים בין שיחות טלפוניות, פגישות אינטייק וסדרות שקבעתי עם הלקוחות. חוץ מילדים אני מטפלת גם בנערות ובחורות ולכן יוצא שלעיתים אני עובדת גם בשעות הערב המאוחרות, כי זו שעה מועדפת על בנות הסמינרים. מהשעה שהילדים חוזרים מבתי הספר ועד אחרי ההשכבה, אני בבית."
על אלו פרויקטים, או מה את עושה בימים אלו במסגרת העבודה שלך?
"ואוו, מתלבטת אם לא מוקדם מדי לשתף… אני אספר שאני באמצע לשלב את האהבה שלי לאומנות בתוך הסנזולן. זו הולכת להיות חוויה שמותאמת בעיקר לבנות סמינר שמחפשות שעה של כיף וחוויה חושית מדהימה בשילוב של תוצר בהכנה עצמית למזכרת…"
ספרי קצת על פרויקטים/ משימות שעשית בעבר במסגרת העיסוק שלך.
"ממש בתחילת דרכי כמטפלת הצעתי את עצמי למוסד כלשהו. הם דווקא לא היו מעוניינים, אבל בהשגחה פרטית נכח במקום מנהל מוסד אחר שהיה מעוניין ומשם המשכתי מיד למוסד שלו לראיון. העניין שאצלו לא היה חדר סנוזלן, ואיפה אני יעבוד? הם הקצו לי חדרון קטן ושם הקמתי ממש במינימום תקציב ועשר אצבעות "מיני סנזולן". זה היה פרויקט של ממש במיוחד שהייתי "ירוקה" בתחום. זה נתן לי טעם של הצלחה ואמון שמלווה אותי עד היום."


נקודת שיא בעבודה –
"רגע קטן ושקט בתוך מפגש בו אני מרגישה את ההשפעה של התהליך הגדול."
נקודת שפל –
"לפני שפתחתי קליניקה פרטית חיפשתי לעבוד תחת מוסד כלשהו, אלו היו רגעים פחות נעימים עבורי לעבור ממנהל למנהלת ולהציע את עצמי לעבודה."
מה את הכי אוהבת לעשות בעסק שלך?
"להכין את החדר לקראת הפגישה הבאה. ולהיות עם הלקוח/ה בתהליך של חיבור ואהבה עצמית."
מה את לא אוהבת לעשות?
"לקצר מפגש ללקוחות שמאחרים ויש אחריהם לו"ז צפוף…"
איפה רכשת את הידע שלך?
"תעודת הכשרה מטעם המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט ומרכז הסנוזלן העולמי, תואר ראשון בחנ"מ."
במה עסקת לפני?
"הייתי שנים בתחום החינוך מיוחד על כל הגוונים והגילאים."
למה עברת למקצוע הנוכחי שלך?
"הרגשתי שחיקה ורציתי יותר לממש את עצמי בצורה עצמאית. בתחילה חשבתי בכלל על תחום אחר, אבל ממש בסיעתא דשמיא הגעתי לתחום הטיפול בסנוזלן."
אלו נקודות באופי שלך עוזרות לך בעיסוק שלך?
"הסנוזלן הוא תהליך שדורש סבלנות יחד עם סקרנות, הרבה פעמים אני מניחה את האג'נדה שלי בצד ולהכיר את העולם של זה שמולי. הכרות אישית עם קשיים בוויסות חושי עוזרים לי להיות עם יותר רגישות והבנה."
ספרי על רגע מרגש שחווית בעבודה.
"בתקופה שאחרי שמחת תורה חברה הציעה לי לבוא איתה להפעיל חוגים בבתי מלון בהם היו מפונים. ארזנו מזוודות עם ציוד שייתן אווירה של סנוזלן ויצאנו לדרך. כשהגענו לשם ראינו ילדים בגילאים שונים מגנים שונים שהמשותף לכולם היה הניתוק הפתאומי מהבית ומהשגרה. אלו באמת היו רגעים מרגשים עבורי לתת לילדים רגעים של רוגע וויסות בתוך כל הבלאגן שהיה שם."
רגע שבו הופתעת מאד.
טלפון מאמא מדהימה שיזמה שבע ברכות בסנוזלן לבת שלה שבדיוק למדה טיפול בסנוזלן. האמא ראתה את ההתלהבות והרצון של הבת להכיר למשפחה מקרוב את החוויה, והחליטה שהיא רוצה להגשים לה את החלום. בתחילה זה היה נשמע הזוי, אבל זה קרה והיה…"
שתפי אותנו בטיפ מהמקצוע שלך.
"יש טיפ אחד שלי אישית ממש עשה שינוי מהותי בחיים – "לחיות דרך החושים", מה זה אומר? להכניס יותר את החושים למודעות שלנו בכל פעולה שאנחנו מבצעות. אפילו בהליכה שגרתית לתחנת האוטובוס או בשתיית כוס הקפה שלי. לעצור ולהתבונן עם כל החושים, לשים לב למשב הרוח, לצבעים, לריח וכו'. זה נותן הרבה יותר משמעות ומכניס חוויה בכל פעולה גם הכי פשוטה. מעבר למשמעות היהודית שדבר, זה לחיות אחרת."
מבחינה רווחית – כלכלית, את מרוצה מהעיסוק שבחרת לעצמך?
"כן, ב"ה. כעצמאית – זה תלוי בוותק ובניסיון. כשכירה השכר יותר נמוך אבל זה נותן לי בסיס של משכורת חודשית קבועה."
משהו לסיום?
"הסנוזלן הוא עולם שלם ומרתק. יש כל כך הרבה אופציות של מקומות לעבוד בסנוזלן, וכל כך הרבה קהלי יעד שלהם זה מתאים. למצוא את עצמי בתוכו זה גם תהליך מרתק."


התמונות בכתבה מתוך סטבילו – חדר הסנוזלן של שירה אלישבע.




האם מקובל להכנס עם הילדה לחדר או שהיא נכנסת לבד עם המטפלת?
אני מאוד חוששת מפגיעות,
וזה נשמע לי 'אחלה' מקום להפגע.
למרות שהמטפלת לא נראת אחת פוגענית,
אבל אין לדעת..
אשמח לשמוע את חוות דעתך.
חפציבה יקרה,
שאלתך במקום.
ההחלטה האם להכנס עם הילד לחדר מתקבלת במשותף ע"י המטפלת והאמא.
אמא היא חלק חשוב מהתהליך ולכן ההחלטה מתקבלת לפי המטרה,
ישנם ילדים שאמא תתן להם ביטחון ותעוזה,
וישנם ילדים שהמצאות שלהם לבד תעזור להם להביא את האותנטיות שלהם,
ולגלות עוד צדדים בעצמם.
בהחלט שיש כאן גמישות וכבוד לאינטואיציה של אמא.
שירה וואווו!!!!!!
זאת לאה א(מהגני שפה… ומהסמינר…) ואני כ"כ שמחה לשמוע ולראות את העבודה המדימה שלך !! נראה מהמם !
חייבת לדבר איתך ולבוא לביקור … 🙂
אשמח ממש שתדברי איתי .
וואו – התגעגעתי !!!
לאה!
אני גם ממש אשמח לדבר איתך!
תוכלי לשלוח לי למייל הנ"ל?
מחכה…