שלום לכולן,
הילד שלי, בן 5, מאמין לכל דבר שחברים שלו אומרים לו…
זה מתחיל בזה שיש לחבר אריה בבית (באמת, אמא, מבטיח לך!!!)
וממשיך בזה שיש לשני חברים שלו חנות של מטוסים (את רואה ת'מטוס הזה – זה שלהם, אמיתי!!!)
כמה שאני מסבירה לו שהם אולי רוצים שזה יקרה, וזה לא באמת יכול להיות, הוא לא "קונה" את זה… ממשיך להאמין להם ולא לי 😜
אני לא רוצה להרוס לו את האמון בעולם (מה, אמא, הם משקרים?) אבל זה ממש מטריד אותי שהוא ככה מאמין להם…
יצוין שזה 2 חברים שהוא ממש אוהב והם גם אוהבים אותו ויש ביניהם חברות ממש טובה…
אשמח מאד לעצות איך לנהוג,
תודה
לאה
4 Responses
הילד שלך ממש חמוד
והוא והחברים שלו מתנהגים באופן תואם גיל לחלוטין.
בגיל הזה דמיון ומציאות מתערבבים יחד ומה שהם רוצים הופך בעיניהם למציאות קיימת ולכי תתווכחי עם ההיגיון הצרוף שלהם.
אבל תהיי רגועה, אמא. זה עובר עם הגיל. הם יפסיקו לספר כעובדה כל מה שהם רוצים והוא יפסיק להאמין לרצונותיהם שמסופרים כעובדות כאילו אלו העובדות בעצמן.
בינתיים את יכולה להקשיב, לתת אמון ורק לתקן כבדרך אגב (בלי לחכות שיאמין לך): "אהה. מוישי ממש רוצה שיהיה לו אריה בבית, אבל אריה זו חיה טורפת. מה דעתך? איך אפשר שיהיה לו אריה בבית?"
או: "וואוו… שימי ממש רוצה מטוס פרטי ולטוס איזה פעם אחת 'על אמת'. אתה יודע שמטוס צריך חניה ענקית? איפה יהיה להם מקום אם הם יקנו מטוס?" ככה את בעצם משתפת פעולה עם הסיפור מחד ומחדדת את הקטע של הרצון לעומת המציאות מאידך. בסוף זה יחלחל.
ולכי תדעי, אולי גם הוא מספר להם כמה צ'יזבטים שלא שמעת עליהם.
אגב, את יכולה לנסות ליצור קשר עם האימהות של החברים שלו ואני מתארת לעצמי שיהיה לכן על מה לצחוק ביחד.
ובקשר לשאלה : באיזה גיל זה עובר?
אז לפעמים זה קצת לוקח זמן במיוחד שיש כאן חברים שמזינים זה את זה אבל זה עובר. בדוק ומנוסה.
ילדים בגיל 5 יכולים לראות רק שחור ולבן. אין אפור.
האמת שהילדים האלו לא שיקרו. כשהילד בן ה5 אמר שיש לו בבית אריה, הוא דמיין.
ובגיל הזה עוד אין באמת את ההבנה של המושג "דמיון",
בזמן שהילד אמר שיש לו אריה הוא באמת חשב כך! 5 דקות אחר כך כבר לא חשב ככה……
הילד שלך מאמין לו כי בעיניו יש שחור או לבן, אמת או שקר.
אז האריה הוא אמת או שקר?
והתיווך הנכון לילד בגיל הזה הוא ההבנה הרגשית שעומדת מאחורי.
משהו כזה:
יוסי אמר לך שיש לו אריה. הוא חשב שיש לו אריה, הוא באמת חשב. מה אתה אומר? זה יכול להיות?
איפה יש אריה? רק בגן חיות! הלואי והיה ליוסי אריה…….. יוסי מאוד רוצה. אבל אין.
ככה אישרת את זה שיש לילדים מחשבות, המחשבות הן אמת! אבל המציאות אחרת.
כשהילד יבין את זה, שיש מחשבות, תקוות, "הלוואים" שהם אמת אמיתית, אבל המציאות לא תמיד כמו הרצון,
הוא יבין את המושג דמיון.
בהצלחה!
ילדים בגיל הזה עדיין לא יודעים להפריד באופן מוחלט בין מציאות לדימיון.
מרוב שהם רוצים הם רואים את זה בעיני רוחם כקיים.
זה לא נקרא שקר.
מנסה להבין מה מטריד אותך…
מדובר בילדים קטנים, החברים שלו לא באמת משקרים עליו בכוונה, זה גיל שהדמיון פשוט נראה כמציאות. והם במידה מסוימת מספרים מה שהם היו רוצים שיקרה…
והילד שלך אולי קצת תמים אבל לא באופן חריג ממש, גם זה תואם גיל…
אני זוכרת את אחד האחים שלי שהיה ממש כזה, היה לו חבר מסוים שהיה מספר לו תילי תילים של סיפורים. כמו למשל שהיה להם 30 ילדים, שהם היו רוסים (הכרתי את המשפחה, תימנים…) והוא גם טען שהוא יודע צרפתית…
ואמנם הוא תמיד היה ילד יחסית טוב ו"לא משופשף" אבל יש בזה כל כך הרבה דברים יפים! רק לדוגמה, הוא אף פעם לא התחצף…
היום הוא כבר נשוי, לא שמתי לב שזה עוד נשאר לו…