שלום לכולן,
הבכורה שלי בת 11 – ילדה מוכשרת ומסופקת,
אבל לאחרונה גילינו איכשהו שהיא קונה לעצמה בלי רשות.
עד כמה שידוע לי – הפיתוי הוא דווקא בצ'יפס קנוי.
אציין שאנחנו הורים שנותנים ומאפשרים לילדים, ויש לנו תקשורת בריאה ופתוחה,
לכן הוכיתי בהלם כשנודע לי….
אשמח לדעת מה לעשות, ומה לא לעשות?
תודה,
נעמי
יש גם לך שאלה? נושא שמציק לך? זאת ההזדמנות שלך לשאול שאלה באנונימיות מוחלטת!
כתבי ל: shvirega@gmail.com וכולנו ננסה לעזור לך!
22 Responses
היא קונה מהכסף שלה או שלך,
נראה לי שצריך להבין מהיכן נובע הצורך, ולהסביר לה שאתם לא מרשים,
לפעמים לא מספיק ברור לילדה שההורים לא מרשים או שהיא מעדיפה להבין שאפשר וצריך להסביר לה ברור.
מאוד מסכימה עם דבי!! ילדים אוהבים גבולות ברורים. אנחנו לפעמים שוכחים ללמד אותם מה מותר ומה אסור, מרוב שברור לנו…
לא הבנתי
קונה?
מכספה הפרטי או מכסף שהיא לוקחת ממך?
כעיקרון, אם היא קונה את אותו הדבר. הייתי מתחילה לקנות לה את זה כל יום, אולי אפילו פעמיים ביום
תוך שבוע – שבועיים זה פשוט ימאס לה לחלוטין 🙂
כתבו על הנושא הזה כמה פעמים במדור הזה.
אם זכור לי נכון, בשני הפעמים הקודמות ששאלו היה מדובר בילדים באותו גיל (11) אבל בנים.
האמהות האחרות קראו לזה "גנבה".
כך שזה ממש מרגש לקרוא את השאלה כשהמילה "גניבה" לא רשומה.
אני חושבת שרבות ורבים חשבו שהתופעה נורמלית לגמרי ביחוד באזור הגיל הזה
שבה הם מתחילים להרגיש עצמאים וגדולים, ויכולים "לקנות", הם מסתובבים הרבה יותר סביב וליד דברים שהם מאוד רוצים ומגרים אותם כשאין מבוגר לצידם.
והם עדין ילדים.
מן הסתם בגיל הבגרות היא תוכל לקנות כשתרגיש צורך באופן מושכל ומותר,
עכשיו היא נמצאת במצב ביניים…………
אני חושבת שאם זאת לא בעיה שצובעת עוד מקומות בחיים שלה,
ואם זה לא כבד לכם על הכיס,
הייתי מתעלמת וזה היה עובר לבד…..
תודה למגיבות!
היא קונה מהכסף שלנו.
אני שולחת אותה עם כסף / כרטיס אשראי – לקניות שאני צריכה, והיא מנצלת את ההזדמנות.
ברור לה שאנחנו לא מסכימים – היא נורא הסמיקה כששאלתי אותה אם היא קנתה לבד, ושוב מצאתי אותה קונה אח"כ.
הדבר הראשון שבבקשה אל תעשי –
אל תפסיקי לשלוח אותה לקניות ואל תשדרי לה שהפסקת לסמוך עליה!
אם היא הסמיקה כנראה שיש לה יסורי מצפון משל עצמה…
בסופו של דבר, היא יוצאת לקניות וכביכול בוגרת, אבל יש במכולת כל כך הרבה פיתויים, אפילו כאישה בוגרת אני הרבה פעמים מוסיפה לקניה איזה שוקולד, אז לילדה זה באמת קשה
מבחינתה – הרי הקניה עולה הרבה יותר מהחטיף, אז מה זה כבר להוסיף אותו…
ערך לכסף עוד אין בגיל הזה ולמעשה אין עד שמתחילים לעבוד…
אם היא לא לוקחת מחוץ לפעמים האלו – אולי באמת כדאי לשקול להגיד לה באופן רשמי כשהיא יוצאת בשליחותך "בגלל שאת עוזרת לי אני מרשה לך לקנות משהו טעים לעצמך עד סכום X"
זה יתן לה את האפשרות לספק את החשק, וילמד אותה לבדוק מה נכנס לתוך הסכום המוגבל
(אמא אמרה 5 שקל, מה עדיף – שתי חמצוצים או במבה קטנה?)
אני חושבת שאם היא מספיק גדולה מבחינתכם בשביל ללכת לבד עם האשראי לקניות, היא מספיק גדולה בשביל לקנות לעצמה משהו בזמן שהיא מבצעת את המשימה הזאת. אתם יכולים להגביל בסכום ו/או בתדירות.
לתת לה דמי כיס עבור ביצוע המשימה.
אתם צריכים להחליט- היא "רק ילדה" ואסור לה להשתמש באשראי על דעת עצמה ולקנות, או שהיא ילדה אחראית שאתם סומכים עליה ללכת לבד לקניות עם האשראי. אי אפשר גם וגם
למדו אותה מה זה לקנות אחראי.
אם פתחת איתה את זה אולי כדאי להמשיך ולומר ששמת לב
ואת מבינה שהיא מאד אוהבת לקנות ולכן את תאפשרי לה בסיכום מוקדם בינכם
והייתי ממליצה לך לתת לה כמה פעמים לקנות מלכתחילה
אם אמרת לה שאת לא מרשה לקנות בלי רשות, ואמרת את זה ברור ורציני והבהרת לה את המשמעות של מה זה "לקיחה בלי רשות". ומה המשמעות של זה? זה בדיוק ניקרא "לא תגנוב"- כן, זה הדבר הזה שכתוב בעשרת הדיברות.
ואמרת את זה לא עם רגשות אשמה ולא עם הסברים מפולפלים שמשדרים לה שאת לא שלמה עם עצמך.
והיא בכ"ז עוד פעם קנתה היא צריכה לשאת בתוצאה של המעשה הזה.
שימו לב, תוצאה ולא עונש (חס וחלילה חס ושלום… עונש זו מילה גסה…)
מה התוצאה של לקיחה בלי רשות????
אולי לשלם את מה שקנתה מכספה אולי היא תצטרך להמנע ממשהו נעים וכו' וכו' (לפי שיקול דעת של ההורים).
מעלה עוד נקודה… ומקוה ממש ממש שהיא תתברר כמוטעית לגמרי
אם אאת אומרת שמודבר בהורים מאפשרים וכו'… והתקשורת טובה.
כדאי לבדוק אם היא קונה את זה לעצמה או שהיא מנסה לקנות בזה חברה מסוימת…
או יותר גרוע שחברה מסוימת מחייבת אותה להביא לה וכו'…
ידוע על הרבה מקרים כאלה , תנסן לברר הייטב מה הנקודה.
ואם זה סתם עבור עצמה , אני הייתי מציבה גבול בצורה מאוד מאוד ברורה!!!
וסליחה אבל ממש לא נראה לי לקנות לה בלי סוף… זה סוג של פרס (עד שיימאס לה)
על התנהגות שאת לא רוצה לחזק ! וכשימאס לה מה?! היא תעבור לממתק הבא…. 🙂
בהצלחה והרבה נחת!
מגיבה גם ללאה וגם ל- ל':
ממש לא מסכימה…..
אין מה להתיחס לילדה בת 11 באופן של חיזוק חיובי\ שלילי סיבה ותוצאה וכו' (לי זה עושה תחושה של התיחסות לחיית מחמד…)
היא כבר בוגרת, היכולת המטאקוגניטיבית קיימת,
עובדה- היא הסמיקה כשדיברו איתה. היא רוצה להיות טובה, היא יודעת שזה לא בסדר והיא נפלה בזה.
7 יפול צדיק וקם. היא בשלב ובגיל של תחילת ההתמודדות וניהול עצמי. רק צריך לעזור לה לא להיבהל, רק להתמודד נכון.
באופן של סיבה ותוצאה בגיל הזה מהר מאוד אפשר לאבד את הקשר ואת היכולת לעזור לה לפתח מיומנויות רגשיות אמיתיות ומידות טובות באמת.
לא קרה שום דבר נורא! היא ממש לא גנבה! היא לא עמדה בפיתוי, כמו שקורה לרבות וטובות מאיתנו כשאנחנו יוצאות לקניות.
(אוי ואבוי אם כשאחזור הביתה מקניות בעלי יאמר לי שיש תוצאות ברורות לזה שלא עמדתי בפיתוי…. לא "עונש" כמובן, רק תוצאה…… להימנע ממשהו נעים וכו'…….
לתפיסתי ילדים בני 11 הם בני אדם ממש כמונו, וראויים ליחס דומה)
מסכימה מאוד עם רות ונדי!!!!!
נראה לי כגישה יעילה שנותנת כלים להמשך הדרך…..
והילדה תבין ש: צריך לעצור ולחשוב, זה שווה. אני יכולה לשמור על גבולות וכללים. לא נורא אם טעיתי. מעריכים אותי, אני אחראית, אבא ואמא רוצים בטובתי.
זה מה שחשוב באמת. הצ'יפס הוא לא מה שחשוב.
ילד צריך הכלה,
אבל חייב להיות גבולות,
אסור להשתמש ולקחת כסף שלא שלך, נקודה!!
יש צורך צריך למצוא לו פתרון, לא בצורה של גזלה.
ולאמא מותר לקנות לעצמה מה שהיא רוצה (אם זה מותרות אז רק בעלה מרשה לה !!) וילדה לא!!
אולי שיחה פרטית אחת על אחת להבין מההסיפור שלה מצד אחד ומצד שני להבהיר שאתם לא מוכנים לקבל את זה ולטובתה כדאי לה לפתח בעצמה משמעת עצמית.
לי זה לא נשמע כמו בעיה רצינית אלא משהו שיעבור בסופו של דבר בלי להשאיר עקבות (מלבד בזבוז כסף מעצבן)
אני מציעה שתדברי איתה בגובה העיניים ואף אפילו תעשי איתה "הסכם סודי" שמתי שהיא רוצה היא צריכה לבקש רשות ממך קודם(כיוון שהיא לא מצליחה להתאפק למרות שאמרתם לה לא לקנות).
היא תראה שלא מונעים ממנה ולאט לאט זה יפסיק בעז"ה.
להלחם מול זה רק יגביר את התופעה(גם אם לא תאמרו לה שמדובר בגנבה,היא ילדה מספיק גדולה כדי לגרום לעצמה מצפון ולפעמים זה מייאש את הילד).
זה מה שההורים שלי עשו וזה עבד אצל אחד האחים בבית.
אני חושבת שני דברים דבר ראשון אולי כדאי לתת לה כסף כדמי כיס או כסף שהיא מרוויחה מביביסיטר וכו' כדאי שתקנה לעצמה מה שהיא רוצה או דבר שני לדבר איתה יפה דוגרי להגיד לה שיותר לא תוכל לערוך קניות כי היא קונה דברים נוספים מעבר למה שהיא צריכה וללא רשות אבל לקנות מה שבא לה מכסף שלא שלה זה נקרא גניבה להסביר לה שאולי עכשיו היא קונה רק דברים קטנים אבל יכול להיות שהיא תרצה פתאום לקנות דברים אחרים יותר יקרים ולכן כרגע אתם מונעים ממנה לבצע קניות ובכלל לתת לילדה בגיל כזה אשראי זאת פרצה קוראת "לגנב" אם אתם נותנים לה כסף מזומן אז בטח לא תמיד נשאר לה כסף למה שהיא רוצה או שאת העודף היא מנכסת לעצמה ולגבי העודף כדאי להגיד לה שאתם רוצים שתביא הביתה את כל הקבלות של הקניות שערכה כדאי שתראו לאן בדיוק הלך הכסף.
אולי היא קונה צ'יפס גם כסוג של ניחום? אולי היא מחפשת פיצוי מסוים תבדקו את זה.
ד' ישמור!
רק לא לומר ככה לילד!!! מה זה החוסר אמון הזה?
ככה בדיוק מגדלים ילד שלא מאמין בעצמו ומימלא ימשיך ח"ו לגנוב!
ילד חייב לשמוע את האמון של ההורים שלו בו, וגם אם נפל הם מאמינים בו שהוא לא רוצה את זה והיה לו קשה קצת, כמו לכולנו… ובעז"ה בפעם הבאה הוא יתגבר!
מנסיון אישי, אל תדברי איתה יותר כלום בעניין!! אמרת לה פעם אחת, היא יודעת שאת יכולה לתפוס אותה על זה, היא מתביישת בזה, כמו שאמרת, זהו! להפסיק להתייחס ויעבור בעז"ה. ודווקא כן להמשיך לשלוח אותה לקניות ולא לספור את העודף בשום אופן! להאמין בה לגמרי! זה הדרך לתת לה כח להתגבר עכשיו ובעתיד. אם תתפסי אותה עכשיו על חם או תבקשי את העודף ותספרי אולי תצליחי למגר את התופעה כעת אבל זה נזק לשנים ארוכות!!
רק דבר אחד הייתי בודקת, שאין מישהו שסוחט אותה ולכן היא קונה, אבל בד"כ זה יתבטא בעוד דברים, ולכן אם אין דבר נוסף שמעלה שאלות והקשר איתה זורם באופן כללי לא הייתי חושבת בכיוון הזה.
ובבקשה!!!! לא להשפיל בשום אופן!!!! לא משנה באיזה סכום מדובר!!!!
אם היא מסמיקה זה סימן שלא נעים לה והיא מודעת היטב לכך שזה אסור לה.
אז למה לא לשאול אותה בפשטות ובלי לכעוס – למה היא עושה את זה? היא ילדה גדולה ובוגרת.
מהתשובה שלה כבר תדעי מה לעשות, אני מאמינה… (עם שלל העצות כאן).
נראה לי הכי פשוט זה לבקש ממנה להביא קבלה עם הקניה,
כי את רוצה לראות כמה עלה / שהחזירו לה עודף כמו שצריך וכו,
ברגע שהכל רשום, והיא יודעת שגם מה שהיא קונה רשום שם, זה יוכל לעזור לה לא לקנות דברים שלא אמרת,
כמובן לשלב את שלל העיצות של לתת לה מידי פעם, והגביל בסכום, ולשאול אותה בזמן רגוע מה הסיפור,
בהצלחה!
לא נעים לי לכתוב את זה כאן,
אבל אם יעזור לך- שווה לי…
כותבת כי אני גם הייתי כזו, בדיוק לפני תקופה פתחתי את זה מול אמא שלי…
כל החברות שלי היו קונות ארטיקים בחזור מבית הספר, זוכרת את עצמי ילדה בכיתה ו', ז'
יום אחרי יום לא מצליחה לעמוד בפיתוי…
ידעתי שאמא שלי לא תמיד מרשה (זה היה די על בסיס יומיומי), ידעתי שצריך לבקש רשות
ופשוט לא הצלחתי להתאפק, הייתי ילדה נורמלית לחלוטין, (עד היום ב"ה 🙂
את שואלת אותי, לא נראה לי כל ה-15 חברות שאלו רשות לפני כן….
אבל זה קרה, וגם אני הסמקתי נוראות והתחמקתי כששאלו אותי למה השפתיים שלי כחולות ואיפה העודף..
ההורים שלי היו הכי מפרגנים בעולם, הכי בריאים ולא היה חסר לי כלום…
את שואלת אותי, תני לה, זה יעבור… גם ככה היא אכולה מנקיפות מצפון שלא יעברו עוד הרבה זמן…
אפשר אולי להגביל בסכום לשבוע… אולי משהו אחר
רק רוצה לומר שזה לא אומר שום דבר עלייך, ולא עליה,
לא בטוח בכלל שחסר לה משהו, לא פיזית ולא נפשית…
מקווה שעזרתי
אבאלה
מה זה הפחד הזה מול הילדים???
ככה כן מותר לדבר וככה חלילה לכנות ואל תעשו ואל תדברו…..
למה אסור לדבר ברור לילד ולהזכיר את הגבולות בבית שלנו? מה הבעיה להעניש
לא הגזמתם? עוד מעט הילדים יקימו פורום איך לחנך אותכם
אין כאן שום פחד מול הילדים! יש פחד מלטעות טעות ענקית בחינוך שלהם שיכולה להביא להשלכות ארוכות טווח…!!
ילד שלא מאמינים בו, שתפסו אותו על חם והוא נורא התבייש, ילד שאמרו לו שהוא לא יכול ללכת לקניות כי הוא גונב (או בצורה דיפלומטית יותר, לא מסוגל להתגבר ולוקח כסף בלי רשות) החינוך שלו ב-ס-כ-נ-ה! כן, ממש בסכנה!!
מדובר פה על תופעה הכי נפוצה אולי בקרב ילדים כאשר 99% מהם (אם נהגו איתם נכון) לא נשארו גנבים ולא בכיוון אפילו.
נכון שצריך לשים גבולות ברורים, אבל בסיפור פה הגבולות ברורים, הילדה יודעת שהיא עושה מעשה לא נכון, תנו לה את הזמן שלה לגדול, תאמינו בה ובכוחות שלה להתגבר מול פיתויים, ולעולם לעולם אל תביישו אותה כשהיא נופלת, הפוך תחזקו אותה ותשבחו אותה כמה היא גיבורה (בעניינים אחרים). ובעז"ה זה יעבור כמו אצל כולם.
למה את קוראת לזה פחד?
הכי קל זה לאמר בקול את הגבולות הברורים, להעניש.
כמו שאמרה ל', זה ממש חסר עניין, כי את הגבולות היא מכירה.
ואם תענישי- מה תרוויחי? שההתנהגות תיפסק? ואז?
היא תהיה טובה יותר בגלל זה? היא תחשוב יותר לפני שתשתמש בכסף של אחרים?
(או תחשוב טוב יותר איך כדאי וצריך להסתיר טעויות ונפילות……… איך לקנות ארטיק לבן במקום כחול:)).
אם הכסף זה מה שחשוב לך – תענישי ותעצרי בכח.
אם הילדה היא מה שחשוב לך – תחשבי טוב טוב איך כדאי להתנהל,
כי העסק שקוראים לו ילדים הוא מורכב יותר מ"לשים גבולות ולהעניש".
להיפך- הענשה ונתינת גבול חזק (שכבר קיים) לדעתי נובעת מהפחד.
שהילדה שלי " גנבת", או כמו שכתבה אחרת: עכשיו זה ציפס מחר משהו גדול יותר……