הבת שלי 'מתוסבכת'

נכון,
הספר 'ניפגש בהר הברוגז' מיטיב לתאר את התופעה,
בספר גם הילדה הגדולה שמתוסבכים עליה משתפת פעולה עם התסבוך.
אם את אחת מאלה שיש לך 'מתוסבכת' אל תטפחי את התיסבוך בצורה לא בריאה!
וכדאי שתיוועצי אי להוביל את זה למתכונת של קשר נורמטיבי לפחות מצידך.

מגיבה קצת באיחור, אבל גם כמתוסבכת לשעבר (בגיל ההתבגרות) חושבת שזה רק עזר לי בחיים, ככה הבנתי יותר את עצמי, הבנתי מזה קשר, ואיך ומה כדאי, חושבת שבלי זה חיי הזוגיות שלי היו מתחילים במקום הרבה יותר נמוך, הגעתי לחיי הנישואין מוכנה ובוגרת… [ושלא תדעי כמה ההורים שלי נסו ללהמניך את הלהבות]
לדעתי, לא יעזור שתמנעי ממנה, היא תשמור על קשר ותסתיר ממך, וזה את בודאי לא רוצה..
כל עוד זה לא עובר את הגבולות של ההלכה לא נרלי יש בעיה.

וואו מבינה אותך ממש! לי בתיכון היו הרבה מקרים של תסבוכים עם חברות, המון, ועבדתי על זה ממש.
תתני לבת שלך את המרחב שלה תדברי איתה שזה מובן לגמרי וטבעי, ושאם זה מפריע לה את מוכנה לעזור לה לעבוד על זה. כדאי לה לנסות לטפח קשרים בריאים עם חברות בגילה, להשקיע בכשרונות ובתחביבים. אגב, עצם התסבוך מראה שלבת שלך יש רגשות עמוקים- בעומק עומק שלנו אנחנו מחפשים את ה', מחפשים להיות הכי קרובים אליו, יש לבת שלך פוטנציאל לקשר מטורף עם ה', לקשר עמוק, וכשהנשמה שלנו לא מוצאת את הקשר הזה ואת הכיסופים לה' יתברך היא מחפשת את זה אצל אנשים אחרים\ חברות\ מורות וכו. מחפשת אישורים לדעת שאנחנו בסדר, שאנחנו טובים. אם מתחברים למקום שה' רואה אותך ושמח בך על עצם זה שאת הבת שלו אפשר בס"ד לעבוד על זה ממש (זה לא קל) ולצאת מזה בע"ה. ולקחת את כל הרגשות הסוערים וההערצה למורה- לקשר טוב עם ה', ע"י התבודדות בטבע, תפילות, דיבור פשוט של עבודת ה' עם חברה. שנזכה.