אסור לגמול ממוצץ! זה רגשי ממש, ועלול לגרום לנזק.
את יכולה אולי להמעיט רק ללילה או רק במקום מסוים בבית.(במיטה, על הספה..)
מנסיון, ילדים שמכריחים אותם לעזוב את המוצץ, נדבקים למשהו אחר ופחות סימפטי או מפתחים בעיות הרטבה או רגשיות אחרות…
אם היא לא בת 4-5, לא מומלץ להתחיל עם זה.
אל תדאגי, זה ענין של בשלות, ויום אחד היא תעזוב אותו מעצמה…
אמא
9 חודשים לפני
כשראיתי שהשיניים של הבת שלי מתחילות להתקדם, החלטתי שהיא לא יכולה להישאר עם מוצץ
הבטחתי לה מתנה מאוד שווה אם היא מפסיקה עם המוצץ, וב"ה זה עבד
רבקה (גננת חנ"מ התנהגותי רגשי ואמא לאוצרות)
9 חודשים לפני
לא כתבת בת כמה היא,
אבל חשוב להבין את הנושא הזה לפני שמחליטים לגמול:
יכולת הוויסות שלנו מתפתח בהדרגה מאז שנולדנו,
תינוק נולד בלי יכולת וויסות בכלל ואמא שלו היא הווסת החיצוני,
בהדרגה הוא מעביר את מנגנון הוויסות שלו לחפץ או לפעולה חיצונית אחרת (חפץ מעבר).
בדר"כ זה יהיה מוצץ- בגלל פעולת המציצה, או משהו שאפשר למשש.
עם הזמן הילד מלמד את עצמו לאט לאט לווסת את עצמו בלי עזרים חיצוניים.
לא מומלץ לגמול ממוצץ!
אפשר לעודד את קצב הלמידה של וויסות פנימי על ידי הגבלת מיקום המוצץ (רק במיטה) ככה שכשהיא תרגיש צורך להירגע היא תצטרך לבחור אם ללכת להירגע במיטה או למצוא את הדרך להירגע לבד.
ילד ש"גמלו" אותו ממוצץ כשהוא עדיין היה צריך אותו, לרוב יפתח קשיי וויסות משמעותיים. (שלפעמים עוברים ולפעמים מתעצמים).
מה שכן- כדאי לדבר איתה המון על נושא המוצץ ולספר סיפורים על ילדים שגדלו והפסיקו למצוץ מוצץ,
ולשאול: מתי את תפסיקי עם המוצץ? כדי שיהיה לה רעיון כזה בראש.
כשהיא תביע רצון תעודדו את הפסקת המוצץ, אפילו אם יהיה לה קשה להפסיק.
נעמה
9 חודשים לפני
תגמלי כמה שיותר מוקדם
זה מפריע להתפתחות בדיבור, מנח של הפה, שיניים ועוד כמה דברים
אני גמלתי בהתחלה ביום
דיברתי איתה שהיא גדולה ומוצץ רק בלילה
אחרי תקופה – תלוי בתלות, בצורך ובגיל
דיברתי איתה שזורקים את המוצץ לפח
היא קיבלה מתנה גדולה
ו…שבוע של לילות יותר קשים
עד שמתרגלת להרדם בלי מוצץ
בהצלחה במה שתחליטי!
אחת
9 חודשים לפני
אני אישית מחכה שהילד/ה יודעים לדבר(בערך 4),להתבטא כדי לפרוק תיסכולים(אם הם לא יודעים מוצץ הוא דרך הרגעה היחידה שלהם).
אני מתחילה במהלך היום-שאין מוצץ כי את/ה גדול/ה ואח"כ עוברת ללילה.
בדר"כ הוא יותר מורכב-אבל עכשיו גמלתי בת שממש לא היתה מוכנה להפרד מהמוצץ בלילות ופשוט החלטנו ביחד מה היא רוצה כמתנה ונסעתי(רק איתה)והיא בחרה(ודאגתי להניח את זה במקום שהיא רואה את המתנה תמיד) אז עשינו טבלה וכל בוקר היא קיבלה מדבקה-שבוע ראשון אולי היה קצת קשה אבל היא לא הפסיקה לדבר על המתנה ושהיא גדולה וגם אני "דאגתי" לשתף את הסבתות במבצע וב"ה זה עזר.
ד.א
9 חודשים לפני
הי יקרה
אשמח לתרום לך מנסיון מוצלח אצל 3 ילדים ולאר טיפים ועצות מנשות מקצוע ואמהות מנוסות:
1. בהדרגה! בשלב הראשון יש מוצץ רק במיטה
אפשר גם באמצע היום, אני קושרת אותו עם חוט ארוך למיטה ואם היא/ הוא רוצה להרגע הולכת למוצץ קצת וחוזרים רק קריטי לזכור לנתק את החוט לפני הלילה!! סכנת נפשות אם לא!
מניסיון הם כמעט לא משתמשים בזה ותוך יומיים המוצץ הופך למוצר לילה בלבד
2. הטרמה- לדבר איתם, להסביר להם שהם כבר גדולים והמוצץ פחות מתאים ולהחליט יחד על תאריך שבו נעשה את השלב הבא
התאריך צריך להיות ברור, מוסכם וידוע לכולם ומדובר (במיוחד גם בעלך שיידע לתמוך בימים הראשונים אם יהיה צורך) לדבר על זה הרבה ולתת זמן לעיכול ( אפילו חודשיים ויותר)
התאריך אצלי הוא יומהולדת גיל 4 אז בד"כ הם בהחלט בשלים לכך
3. בתאריך המוסכם קונים כמה בלוני הליום וקושרים למוצץ, יוצאים לפארק נותנים לילד לרוץ עם זה ולשחרר ולהעיף את המוצץ לתינוק אחר…
(את שאר המוצצים שיש לך בבית תזרקי כמובן לפח בלי שייראה😉)
4. לזכור שגם אחרי שהם בלי מוצץ הם לא נהפכים בין רגע לגדולים ולתת במידת הצורך אפשרות התרגעות אחרת של "גדולים"
אני לא מבינה את כל העצות האלה של להעיף את המוצץ מהבית,
במגזר שלנו לרוב המשפחות הילד בן ארבע הוא אח של 2 ילדים מתחתיו שצורכים מוצץ
איך אפשר להעיף את המוצצים מהבית???
מענין
9 חודשים לפני
ממה שאני ראיתי- אי אפשר לתת לך עצות, כל ילד איך שהוא!
הגדול שלי- הוריד מעצמו בהדרגה, הוא נהנה שהיה לו את זה רק בשינה.. ואז רק בלילה… עד שבחלאקה החליט שהוא כבר גדול ולא צריך. היה לו קשה 3-4 ימים
השניה שלי- לא היתה מסוגלת להדרגות, זה היה בפה 1000 דקות ביממה חוץ מהרגעים שזה נאבד וצרחה, או שהיתה צריכה לאכול. כמה שניסינו לעשות לזה גדרים, לא עבד. אצלה בגיל שנתיים הלכנו לחנות צעצועים והיא בחרה מתנה ואז בחרה (היה חשוב אצלה שיהיה מבחירה!!) באיזה פח לזרוק את המוצץ. מאותו רגע זה אפילו לא חסר לה.
ריקי
9 חודשים לפני
לא הבנתי כל אלה שכותבות שאסור לגמול ממוצץ זה רציני?
ומה עם הנזקים בשיניים, בדיבור, בהתפתחות, חברתית וכו'
ילדים עם מוצץ נוטים להשתבלל בתוך עצמם ולהתנתק מהעולם…
אישית אני לא מאמינה בהדרגה אלא לזרוק ודי, אבל בצורה שמביאים את הילד לזה בעצמו ולא לקחת לו בכח ושיתמודד… אפשר להבטיח משהו או להסביר שהוא כבר גדול וכולי
אמא שלי מספרת שבגיל שנה ושמונה לקחה אותי למראה ואמרה לי תראי המוצץ עושה לך שיניים עקומות… ומייד זרקתי אותו
הגדולה שלי בגיל שנתיים וקצת אמרתי לה שאם היא תזרוק את המוצץ לפח ניקח אותה לחנות לבחור מתנה גדולה. טפטפתי לה את הרעיון לראש במשך כמה ימים ואז שאלתי אותה אם היא רוצה לזרוק היום או מחר?
היא שמה אותו בפח ואני בשקט הלכתי הוצאתי אותו מהפח ושטפתי כשהיא לא ראתה, בלילה בכתה ורא שהיא רוצה את המוצץ אז החזרתי לה ואמרתי לה שפעם אחרת כשהיא צהיה גדולה היא תזרוק אותו.
יום למחרת שוב אמרה שהיא רוצה לזרוק, שמה בפח אבל הפעם לא ביקשה אותו בכלל! היה לה קצת קשה להירדם אבל הבטחתי לה שאם היא תישן בלי המוצץ ניקח אותה מחר לקנות מתנה והיא התגברה.
כמובן חשוב לתת את המתנה מייד כשמבטיחים
אצל הבת הבאה שלי זה לא עבד… זרקה את המוצץ ואז התחרטה ואמרה אני לא רוצה מתנה אני רוצה מוצץ. אז מחכה שהיא תגדל עוד קצת וננסה שוב.
אצלי יש להם "שמיכי" ואני ממש לא יודעת איך לגמול מזה… בהדרגה אני לא נותנת להם לקחת אותה לגן אבל בבית והקטנה גם במטפלת הן ממש דבוקות לזה.
יש לכן עיצות?
חנה
9 חודשים לפני
אצלי הילד (4+) החליט כבר עשרות פעמים שהוא מפסיק עם המוצץ, ומבחינתו הוא באמת כבר גדול ולא צריך את זה, אבל באמצע הלילה מתוך שינה הוא לוקח אותו חזרה…. איך כל הילדים שלכם פה בגיל שנתיים הצליחו לעזוב מעצמם?
ולגבי המוצץ רק במיטה- אני מנסה לעשות את זה גם, אבל זה גורם לו להירדם בצהריים:(
גם מוצץ, גם מיטה…
אמא
7 חודשים לפני
פסיכולוגית מהתפתחות הילד אמרה לי שזה תקין לגמרי עד גיל 5 שיש לילדים חפץ מעבר – מוצץ או שמיכה, ואין שום ענין לגמול.
ממה שראיתי אצלי זה פשוט הגיע מעצמם(גם ילד שמצץ אצבע! אומנם זה היה קצת יותר מגיל 5, אבל אצבע זה לגמרי משהו אחר ממוצץ).
כן היו דיבורים סביב הזריקה של המוצץ, אבל בלי הרבה רעש.
אסור לגמול ממוצץ! זה רגשי ממש, ועלול לגרום לנזק.
את יכולה אולי להמעיט רק ללילה או רק במקום מסוים בבית.(במיטה, על הספה..)
מנסיון, ילדים שמכריחים אותם לעזוב את המוצץ, נדבקים למשהו אחר ופחות סימפטי או מפתחים בעיות הרטבה או רגשיות אחרות…
אם היא לא בת 4-5, לא מומלץ להתחיל עם זה.
אל תדאגי, זה ענין של בשלות, ויום אחד היא תעזוב אותו מעצמה…
כשראיתי שהשיניים של הבת שלי מתחילות להתקדם, החלטתי שהיא לא יכולה להישאר עם מוצץ
הבטחתי לה מתנה מאוד שווה אם היא מפסיקה עם המוצץ, וב"ה זה עבד
לא כתבת בת כמה היא,
אבל חשוב להבין את הנושא הזה לפני שמחליטים לגמול:
יכולת הוויסות שלנו מתפתח בהדרגה מאז שנולדנו,
תינוק נולד בלי יכולת וויסות בכלל ואמא שלו היא הווסת החיצוני,
בהדרגה הוא מעביר את מנגנון הוויסות שלו לחפץ או לפעולה חיצונית אחרת (חפץ מעבר).
בדר"כ זה יהיה מוצץ- בגלל פעולת המציצה, או משהו שאפשר למשש.
עם הזמן הילד מלמד את עצמו לאט לאט לווסת את עצמו בלי עזרים חיצוניים.
לא מומלץ לגמול ממוצץ!
אפשר לעודד את קצב הלמידה של וויסות פנימי על ידי הגבלת מיקום המוצץ (רק במיטה) ככה שכשהיא תרגיש צורך להירגע היא תצטרך לבחור אם ללכת להירגע במיטה או למצוא את הדרך להירגע לבד.
ילד ש"גמלו" אותו ממוצץ כשהוא עדיין היה צריך אותו, לרוב יפתח קשיי וויסות משמעותיים. (שלפעמים עוברים ולפעמים מתעצמים).
מה שכן- כדאי לדבר איתה המון על נושא המוצץ ולספר סיפורים על ילדים שגדלו והפסיקו למצוץ מוצץ,
ולשאול: מתי את תפסיקי עם המוצץ? כדי שיהיה לה רעיון כזה בראש.
כשהיא תביע רצון תעודדו את הפסקת המוצץ, אפילו אם יהיה לה קשה להפסיק.
תגמלי כמה שיותר מוקדם
זה מפריע להתפתחות בדיבור, מנח של הפה, שיניים ועוד כמה דברים
אני גמלתי בהתחלה ביום
דיברתי איתה שהיא גדולה ומוצץ רק בלילה
אחרי תקופה – תלוי בתלות, בצורך ובגיל
דיברתי איתה שזורקים את המוצץ לפח
היא קיבלה מתנה גדולה
ו…שבוע של לילות יותר קשים
עד שמתרגלת להרדם בלי מוצץ
בהצלחה במה שתחליטי!
אני אישית מחכה שהילד/ה יודעים לדבר(בערך 4),להתבטא כדי לפרוק תיסכולים(אם הם לא יודעים מוצץ הוא דרך הרגעה היחידה שלהם).
אני מתחילה במהלך היום-שאין מוצץ כי את/ה גדול/ה ואח"כ עוברת ללילה.
בדר"כ הוא יותר מורכב-אבל עכשיו גמלתי בת שממש לא היתה מוכנה להפרד מהמוצץ בלילות ופשוט החלטנו ביחד מה היא רוצה כמתנה ונסעתי(רק איתה)והיא בחרה(ודאגתי להניח את זה במקום שהיא רואה את המתנה תמיד) אז עשינו טבלה וכל בוקר היא קיבלה מדבקה-שבוע ראשון אולי היה קצת קשה אבל היא לא הפסיקה לדבר על המתנה ושהיא גדולה וגם אני "דאגתי" לשתף את הסבתות במבצע וב"ה זה עזר.
הי יקרה
אשמח לתרום לך מנסיון מוצלח אצל 3 ילדים ולאר טיפים ועצות מנשות מקצוע ואמהות מנוסות:
1. בהדרגה! בשלב הראשון יש מוצץ רק במיטה
אפשר גם באמצע היום, אני קושרת אותו עם חוט ארוך למיטה ואם היא/ הוא רוצה להרגע הולכת למוצץ קצת וחוזרים רק קריטי לזכור לנתק את החוט לפני הלילה!! סכנת נפשות אם לא!
מניסיון הם כמעט לא משתמשים בזה ותוך יומיים המוצץ הופך למוצר לילה בלבד
2. הטרמה- לדבר איתם, להסביר להם שהם כבר גדולים והמוצץ פחות מתאים ולהחליט יחד על תאריך שבו נעשה את השלב הבא
התאריך צריך להיות ברור, מוסכם וידוע לכולם ומדובר (במיוחד גם בעלך שיידע לתמוך בימים הראשונים אם יהיה צורך) לדבר על זה הרבה ולתת זמן לעיכול ( אפילו חודשיים ויותר)
התאריך אצלי הוא יומהולדת גיל 4 אז בד"כ הם בהחלט בשלים לכך
3. בתאריך המוסכם קונים כמה בלוני הליום וקושרים למוצץ, יוצאים לפארק נותנים לילד לרוץ עם זה ולשחרר ולהעיף את המוצץ לתינוק אחר…
(את שאר המוצצים שיש לך בבית תזרקי כמובן לפח בלי שייראה😉)
4. לזכור שגם אחרי שהם בלי מוצץ הם לא נהפכים בין רגע לגדולים ולתת במידת הצורך אפשרות התרגעות אחרת של "גדולים"
בהצלחה והרבה נחת
אני לא מבינה את כל העצות האלה של להעיף את המוצץ מהבית,
במגזר שלנו לרוב המשפחות הילד בן ארבע הוא אח של 2 ילדים מתחתיו שצורכים מוצץ
איך אפשר להעיף את המוצצים מהבית???
ממה שאני ראיתי- אי אפשר לתת לך עצות, כל ילד איך שהוא!
הגדול שלי- הוריד מעצמו בהדרגה, הוא נהנה שהיה לו את זה רק בשינה.. ואז רק בלילה… עד שבחלאקה החליט שהוא כבר גדול ולא צריך. היה לו קשה 3-4 ימים
השניה שלי- לא היתה מסוגלת להדרגות, זה היה בפה 1000 דקות ביממה חוץ מהרגעים שזה נאבד וצרחה, או שהיתה צריכה לאכול. כמה שניסינו לעשות לזה גדרים, לא עבד. אצלה בגיל שנתיים הלכנו לחנות צעצועים והיא בחרה מתנה ואז בחרה (היה חשוב אצלה שיהיה מבחירה!!) באיזה פח לזרוק את המוצץ. מאותו רגע זה אפילו לא חסר לה.
לא הבנתי כל אלה שכותבות שאסור לגמול ממוצץ זה רציני?
ומה עם הנזקים בשיניים, בדיבור, בהתפתחות, חברתית וכו'
ילדים עם מוצץ נוטים להשתבלל בתוך עצמם ולהתנתק מהעולם…
אישית אני לא מאמינה בהדרגה אלא לזרוק ודי, אבל בצורה שמביאים את הילד לזה בעצמו ולא לקחת לו בכח ושיתמודד… אפשר להבטיח משהו או להסביר שהוא כבר גדול וכולי
אמא שלי מספרת שבגיל שנה ושמונה לקחה אותי למראה ואמרה לי תראי המוצץ עושה לך שיניים עקומות… ומייד זרקתי אותו
הגדולה שלי בגיל שנתיים וקצת אמרתי לה שאם היא תזרוק את המוצץ לפח ניקח אותה לחנות לבחור מתנה גדולה. טפטפתי לה את הרעיון לראש במשך כמה ימים ואז שאלתי אותה אם היא רוצה לזרוק היום או מחר?
היא שמה אותו בפח ואני בשקט הלכתי הוצאתי אותו מהפח ושטפתי כשהיא לא ראתה, בלילה בכתה ורא שהיא רוצה את המוצץ אז החזרתי לה ואמרתי לה שפעם אחרת כשהיא צהיה גדולה היא תזרוק אותו.
יום למחרת שוב אמרה שהיא רוצה לזרוק, שמה בפח אבל הפעם לא ביקשה אותו בכלל! היה לה קצת קשה להירדם אבל הבטחתי לה שאם היא תישן בלי המוצץ ניקח אותה מחר לקנות מתנה והיא התגברה.
כמובן חשוב לתת את המתנה מייד כשמבטיחים
אצל הבת הבאה שלי זה לא עבד… זרקה את המוצץ ואז התחרטה ואמרה אני לא רוצה מתנה אני רוצה מוצץ. אז מחכה שהיא תגדל עוד קצת וננסה שוב.
אצלי יש להם "שמיכי" ואני ממש לא יודעת איך לגמול מזה… בהדרגה אני לא נותנת להם לקחת אותה לגן אבל בבית והקטנה גם במטפלת הן ממש דבוקות לזה.
יש לכן עיצות?
אצלי הילד (4+) החליט כבר עשרות פעמים שהוא מפסיק עם המוצץ, ומבחינתו הוא באמת כבר גדול ולא צריך את זה, אבל באמצע הלילה מתוך שינה הוא לוקח אותו חזרה…. איך כל הילדים שלכם פה בגיל שנתיים הצליחו לעזוב מעצמם?
ולגבי המוצץ רק במיטה- אני מנסה לעשות את זה גם, אבל זה גורם לו להירדם בצהריים:(
גם מוצץ, גם מיטה…
פסיכולוגית מהתפתחות הילד אמרה לי שזה תקין לגמרי עד גיל 5 שיש לילדים חפץ מעבר – מוצץ או שמיכה, ואין שום ענין לגמול.
ממה שראיתי אצלי זה פשוט הגיע מעצמם(גם ילד שמצץ אצבע! אומנם זה היה קצת יותר מגיל 5, אבל אצבע זה לגמרי משהו אחר ממוצץ).
כן היו דיבורים סביב הזריקה של המוצץ, אבל בלי הרבה רעש.