שלום לכולן,
בעלי עזב את הכולל ומחפש עבודה. בינתיים הוא עובד בעבודות מזדמנות. מאד קשה לי. התנפץ לי החלום. מצד אחד אני מנסה להיות אישה טובה, לעודד אותו למצוא עבודה שתספק אותו, שיהיה שמח ומרוצה ולא ישתעמם בבית, מצד שני אני עדיין מתפללת שיחזור ללמוד. משתדלת לפרוק את הכאב רק בזמן תפילה, אבל לא תמיד מצליחה. איך עושים את זה? זה כל כך כואב לי. מספיק שהקטנה תשאל אותי בשבת בבוקר אם אבא הלך לכולל (התבלבלה עם בית הכנסת), וכבר הכאב עולה.
אציין שזה לא היה משהו פתאומי, כבר תקופה ארוכה שלא טוב לו בכולל, הוא לא מוצא את עצמו, ולא מוצא כולל אחר שיתאים לו יותר. אבל כל הזמן חשבתי שמקסימום הוא ימצא עבודה תורנית, לא חשבתי שהוא יעזוב וזהו. אפילו לשיעור דף היומי הוא לא הצליח להתחבר.
אשמח לשמוע איך אפשר מצד אחד להמשיך לשאוף ולהתפלל, ומצד שני להיות אישה טובה, לשמוח עם כל דקה של לימוד, גם אם זה רק פרשת שבוע, ולא להראות לבעל את הכאב.
כמו כן, איך ממשיכים להעריך את הבעל, להראות לילדים את המעלות שלו, ובעיקר לא להרגיש עליונות עליו.
תודה רבה!
דינה
יש גם לך שאלה? נושא שמציק לך? זאת ההזדמנות שלך לשאול שאלה באנונימיות מוחלטת!
כתבי כאן וכולנו ננסה לעזור לך!
אני חושבת שבנקודה שבה את נמצאת את בעיקר צריכה סבלנות והכלה לעצמך, זה משבר ואבל שצריך לתת להם מקום
אחר כך תוכלי ללמוד על חובתו של האדם בעולמו, על הקושי של גברים רבים במסגרות שלא מתאימות להם, על האפשרויות הרבות להישאר עובד ה' ובן תורה גם מחוץ לכולל.
באופן כללי אוכל לומר שרצון ה' כרגע ממך הוא להיות אישה טובה לבעלך. המצווה של לימוד התורה היא לא שלך. לך יש מצווה לתמוך בו כאשר זה ניתן ולהרפות כאשר צריך (וזה לא קל, אבל לא סתם ניתנה בינה יתרה לנשים…). העולם הבא שלך תלוי בך ולא באחרים!
אם הפחד שלך הוא מהעתיד של המשפחה והילדים – חשוב שתביני שלילדים חשוב הרבה יותר הורים עם זוגיות טובה ויציבה, אבא שמח ומסופק ואמא שמעריכה אותו במקום שהוא נמצא.
משהו נוסף – איך אפשר לשמוח על כל לימוד קטן, זו עבודה! אבל חשוב לי להזכיר שאנחנו צריכות ללמוד לשמוח גם על כל רצון טוב ללימוד או לרוחניות אחרת, גם אם לא יוצא מזה כרגע משהו בפועל.
אם בעלך מצטער שהוא עוד לא מצא שיעור טוב או חברותא מתאימה, זה מקסים! זה אומר שהשאיפות שלו שם, גם אם בפועל הוא עוד לא. אם הוא מחפש – תתמכי! אל תבאסי כשהוא נכשל!
קודם כל רציתי להגיד לך תודה על האומץ ועל השאלה.
גם אני מתמודדת עם אותו דבר וכמו שכתבו פה אני, וגם כנראה את עוד בשלב האבל. גם לי היו חלומות גדולים והסידור שלי מלא בתפילות ודמעות עוד מאז שאני בחורה על בעל אברך.
אבל ד' בחר לנו מסלול אחר. אני כרגע רק מנסה להכיל את הרגשות שלי ואת הפחד לא נראה לי שצריך יותר מזה. מישהי כתבה פה על הספרים של ליבי קליין -זה גם יכול לעזור .
כמובן להתפלל ולתת לזמן לעשות את שלו אחרי האבל על החלום המנופץ יהיה אפשר לראות מה אפשר לעשות.
לא הבנתי, מה ההבדל בין השאלה הזאת לבין השאלה שהיתה לפני כמה חודשים?
האמת שאין הבדל
ולכן מישהי כאן כבר הפנתה את השואלת לשאלה ההיא שגררה הרבה מאוד תשובות, ודיון מחכים
גם אני חוויתי משבר כשבעלי עזב את הכולל
מה שעזר לי היה מייל של זלטי רוזנטל שהגיע אלי וגרם לי להבין שהערך של בעלי והערכה שלי אליו לא תלויה בשום דבר, אלא בעצם היותו הוא כבן אדם לא משנה אם הוא לומד או עובד…
בנוסף הצטרפתי לקורס קבלה- קבלת המציאות והבנה שהכל זה רצון ה'
וממש נהייה לי רגוע וטוב
פתאום הערכתי כל כך את בעלי בלי קשר למה הוא עושה
רק טוב זה עשה לי
גם לזלטי רוזנטל יש כל מיני קורסים שיכולים ממש לעזור ממליצה לך
יפה! אני חושבת שהמצב הזה, שמעריכים את הבעל בהתאם לכמות הלימוד שלו – הוא מצב מסוכן למדי… הבעל ראוי להערכה שלנו בלי קשר ללימוד שלו. הלימוד שלו זה
בינו לבין קונו.
אני יכולה להבין שזה לא פשוט כשפיתחנו חלומות מסוימים ודמיינו את הבעל בצורה מסוימת, או כשחיים בסביבה שמסתכלת על בעל שיוצא לעבוד באופן מאוד לא מחמיא… זה ניסיון וזה לא קל.
אבל כמו שאמרו – הכוח של האישה הוא כל כך גדול! וכשהיא מעריכה את בעלה באמת, נמצאת שם תמיד בשבילו, רואה את הטוב שלו ומעצימה אותו, מאמינה בו באמת – בעז"ה הוא יישאר יהודי ירא שמים וימצא את דרך עבודת ד' המתאימה לו בדיוק.
ממליצה גם על "אישה מאושרת באמת", משנה חיים ומשנה תודעה!!!
אל תוותרי על זה.
יכול להציל את החיים. מצרפת מייל תבקשי שם היכן ניתן להשיג ספרים. יש גמ"ח.
לא ראיתי שצרפת כתובת מייל, נשמע מעניין מאוד הספר
תוכלי לצרף מספר טלפון או חנויות שמוכרות את הספר?
זה המייל [email protected]
אין להשיג את הספר לקניה, הוא אזל לחלוטין בנקודות המכירה.
יש אותו רק בגמ"חים.
כתובת הספר – מרים לבל – עשתה רשימת גמ"חים שמתעדכנת כל הזמן
המייל שלה הוא [email protected]
כשקראתי את השאלה- חשבתי מיד להגיב ולהמליץ על הספרים והתוכן של "האשה המאושרת באמת"
זהו תוכן אמיתי! איכותי! שפשוט שם את האישה במקום הראוי לה, המכבד והמייקר את מעמדה! מזכיר לנו איך לחזור למצב הטבעי בן ד' שם אותנו, מקום נשי, מפנק ביותר בכל מקרה.
קראתי את כל התגובות ובינהן ג"כ המלצות על הספר, לא רציתי להטריח ולכתוב שוב, אבל- אם ההמלצה החוזרת תגרום אפי' למישהי אחת להתחבר לתוכן המדהים- לא לוותר על קריאת שני הספרים!!! (אצלי הם עומדים ליד הכרית, ואני קוראת בהם שוב ושוב) הם פשוט מביאים חיים איכותיים, מתוקים ויפים ביותר, מתוך מודעות אמיתית של אחריות רק בתחומים שיש לי בהם שליטה. מדהים!!!!
חשוב לי לציין- הספרים והתוכן מקפיצים את איכות חיי הנישואין, והם מתאימים לכל סוגי ורמות הקשר.
הספר האישה המאושרת באמת מלמד על חיים של נפרדות ולא של שותפות, והוא באמת מתאים לאישה שרוצה להיות מאושרת לעצמה. מי שמחפשת אושר לבעלה ושותפות מלאה איתו – הספר לא מתאים לה.
מענין
קראת וזה מה שהבנת?
כי המטרה של הנפרדות היא להביא שותפות בריאה ולא תלות
חבל שזה מה שהסקת מהספר המדהים הזה
אני לא קראתי את הספר אבל כן קוראת תכנים שהיא שולחת במייל ומאד מפריע לי הגישה הקיצונית שהיא מציגה על נפרדות, הכיוון נכון אבל הגישה שלה קיצונית ואני מבינה את ההתנגדות שזה מעורר…
באופן כללי אוכל לומר, שאם לאישה טוב עכשיו והיא מרגישה שהיא בשותפות בריאה ומיטיבה – מקסים, שלא תחפש ניפרדות 🙂
אבל אם אישה מרגישה שלא טוב לה, שהחיים מורכבים לה מדי, שהיא כבר עשתה הכל בשביל להגיע לשותפות המיוחלת ולא הצליחה – אז מה יכול לקראת לה מלנסות כיוון קצת שונה?
אבל מה עושים כדי שזה לא יקרה?
מה עושים עם אברך שלא מוצא את מקומו, אין לו סיפוק…
מנסה למצוא משהו תורני שיתן ערך וסיפוק, אבל קשה למצוא..
תזכרי שגם הסבים שלך לא למדו תורה בכולל כל יום : )
הם יצאו לעבוד אבל לקחו איתם את הרבש"ע
ה' לא נמצא רק בכוללים ובבתי מדרשות.
נכון שבדור המבול שלנו כולל זו תיבת נח הכי מוגנת בעולם;
אבל לא כל מי שיוצא לעבוד יורד ממעמד בן תורה.
(ע"ע השיטה החסידית)
תתמכי ותעריכי כל דקת לימוד שלו, תדרבני ללימוד דף היומי, תייקרי כל 'סיום' עם עוגה שווה, ובעז"ה הוא ישאר שמור ומוגן, ואולי עוד יחזור לכולל יום אחד, כשיראה שהעמל שקר והפרנסה משמים, ויותר קל לשבת בכולל ע"פ לספק דרישות תובעניות של מעסיק 🙂
דינה יקרה!
אני קודם כל רוצה לומר לך שאת אישה גדולה וחזקה!
מעריכה אותך על השאיפה והרצון שלך להיות הכי בסדר בכל מצב.
אני אישית אמנם לא בעלת נסיון אבל כן יש לי מה לומר לך והלואי שיהיו הדברים לתועלת:
א. יכול להיות שכדאי לנסות להבין למה הוא לא מצא את עצמו בכולל ומה הוא מחפש בחוץ, ולנסות לראות איך הוא יכול להישאר עובד ה' גם אם הוא לא לומד יום שלם בכולל. (יתכן שכבר עשית את זה אבל אני מרגישה שזה הדבר הראשון) וכמובן לדאוג שמקום העבודה יהיה שמור ככל האפשר.
ב. אני חושבת שבהזדמנויות כאלו זה הזמן להזכיר לעצמנו שאנחנו עובדים את הקב"ה ולא את עצמנו.
אני לא מתיימרת לומר שזה קל, אבל אנחנו כל כך רוצים להיות במקום גבוה וקרוב ומחובר, אבל לפעמים הקב"ה רוצה שנעבוד אותו ממקום אחר ואנחנו צריכים לדעת לקבל את זה נכון ולעשות את רצונו משם.
ממליצה בחום על הספר "חכמת הלב" של הרב בוצ'קובסקי שמדבר בדיוק על זה (אם את גרה באיזור ירושלים יתכן שאוכל להשאיל לך).
בהצלחה רבה!!
מזדהה מאד!!!
אני חושבת שבסמינרים מדברים הרבה על הנושא של בעל אברך במקום להתייחס למצבים אחרים.
אני כל הזמן מזכירה לעצמי שהתפקיד שלי הוא לא להפריע בזמנים שכן לומד גם אם זה רק שיעור בערב, וכמובן הרבה לעודד
ואגב, אם הילדים עדיין קטנים הם לא צריכים לדעת מתי אבא לומד, ברור שאם הולך לשיעור אז הם יודעים שאבא לומד, לדוגמא בעלי יצא לתפילה בבוקר והבן שלי (בן 7)חשב שאבא הלך לשיעור, מבחינתי זה בסדר, לא תיקנתי אותו…
קיבלנו חינוך לא מדויק בכל הנוגע ל'בית של תורה'.
בית של תורה זה בית שבו מתנהלים עפ'י חוקי התורה. לא דווקא בית שבו האבא לומד במשך כל היום.
העובדה שבעל לא לומד באופן מלא לא גורם לבית להפוך לבית לא תורני. הבית שלך מוגדר כ'בית של תורה' לכל דבר ועניין. ובעלך הוא עדין בן תורה. זה שהוא לא לומד יום מלא לא אומר שהוא כבר לא שומר תורה ומצוות ולא עבד ד'.
חבל מאד שמנפחים לנו כזאת בועה ענקית שמתפוצצת לנו בפנים. ובכל למה לא מלמדים בסמינר את התפקיד שלנו בבית?? למה אנחנו לומדות מה ה'תפקיד' של הגברים? זה משהו שבכלל לא תלוי בנו!!
ומה קורה כשאנחנו לא מתפקדות 100% בתחומים שלנו, הבעלים גם נופלים לאבל וייאוש? לכולנו יש זמנים שקצת יותר קשה לנו, לא מתפקדות, לא מתקתקות, היינו רוצות שהבעלים שלנו יפסיקו להעריך אותנו? כל אחד עובר תקופות בחיים והכי חשוב שיהיה לצידם מישהו שתומך בהם ומעריך אותם למרות הקשיים ולמרטת התיפקוד הלקוח.
אני בטוחה שלבעלך יש עוד אלף ואחת כישרונות. הרי לא התחתנת איתו רק בגלל שהוא היה בחור ישיבה. אחרת בשביל מה להיפגש בכלל? גשי לראש ישיבה תבקשי את השפיץ של הישיבה וסגרנו סיפור!
ודאי שהמידות והאישיות של הבן אדם הם העיקר.
אז תתמקדי בשאר המעלות שיש לו ותני לו לעבור את התקופה הזו בקצב שלו. תשמחי בשבילו שהוא עזב מקום שלא היה לו טוב בו. תתפללי שימצא מקום שיהיה לו בו טוב ונח. תצאי הבועה השיקרית הזו ותפתחי את העיניים לראות אותו ולהעריך אותו כמו שהוא.
בהצלחה רבה!!
כל מילה!!
פעם אמר לנו מרצה בסמינר על תקופת השידוכים-
היא מתפללת שיהיה צדיק, שילמד הרבה, שיעבוד את השם…
הוא מתפלל שתהיה צנועה, שתגדל ילדים צדיקים…
זה חשוב להתפלל על זה, אבל בן אדם צריך לעבוד על עצמו, לא על בן הזוג שלו!
קודם תדאג לרוחניות שלך, תתפלל שאתה תלמד כראוי, אח"כ תתפלל עליה…
כמי שחוותה את זה על בשרה, אני רוצה לשתף אותך במה שאמר לי אחד מגדולי הדור:
"הוא קובע עיתים לתורה? כן
מתפלל 3 תפילות במנין? כן
נשאר ירא שמיים? כן
אז אל תאמרי לו מילה. תכבדי אותו כמו כשלמד ולימד".
ממש כמו הגמרא על האישה ששמעה לבעלה ובבא בן בוטא.
זו עבודת חיים.
אבל היא משתלמת כי היא מלמדת להכנע לפני הנהגתו של הקב"ה, ולכבד באמת את הזולת.
היום הקשר עם בעלי הרבה יותר עמוק. הוא מרגיש שקיבלתי אותו למרות ועל אף.
ואני למדתי שהילדים יכולים לגדול צדיקים וטובים מאוד כשהם רואים את הכמיהה האמיתית לחיים של תורה, גם אם אבא שלהם עובד לא בעבודה תורנית.
אל תפחדי. תמצאי מה יחזק אותך, תמצאי את הדרך לעודד לתורה בביתך מתוך אהבה ושמחה, ותראי בעזרת ה' תוצאות טובות.
חזקי ואמצי!
נכון מאד מה שאת כותבת, אבל רוצה לחדד משהו-
ואם הוא לא קובע עיתים?
ואם הוא לא מתפלל 3 תפילות במניין?
מי אמר לך שזה ככה תמיד?
הכבוד לבעל בכלל לא תלוי בפרמטר. הלוואי שנזכה לכבד בכל מצב ובכל התנהגות.