בעלי לא אוכל ירקות / פירות

אני קוראת את התגובות כאן על 'לא לחנך' ומרגישה שיש פה פספוס של הנקודה שהציפה פותחת הדיון.
יש הבדל ענק בין לנסות 'לחנך' אדם מבוגר לבין לרצות שהאדם הכי קרוב אלייך יהיה בריא וירגיש טוב. דאגה לבריאות היא לא פטרונות, היא שותפות. אם המטבח נמצא בידיים של האישה-והוא בדרך כלל בידיה, האחריות שלה היא לא רק להשביע, אלא להזין.
להגיד 'שחררי, זה הגוף שלו' זה נשמע נכון בתיאוריה, אבל במציאות-כשרואים מישהו שמתקיים על חטיפים ומאפים, הדאגה היא הדבר הכי טבעי ואוהב שיש. זה לא בא ממקום של כפייה בכלל. אני ראיתי פה בקשה יפה לרעיונות ועצות טובות. זה הכל.
להנגיש אוכל בצורה נכונה וטעימה זו לא מלחמה ולא ניסיון לחנך. בסוף כמובן הבחירה היא שלו, אבל חשוב לזכור שבריאות היא לא עניין פרטי לגמרי: כשיש כאבי בטן תכופים, עייפות או חוסר חיוניות בגלל תזונה לקויה, זה משפיע על כל האווירה בבית, על האישה ועל הילדים. לרצות שיהיה לו טוב- זה הכי בסיסי שיש.

מנסיון עם בעל בדיוק כמו שאת מתארת, שלא אוכל ירקות וכן מעשן ועוד כמה דברים כאלו…
תופתעי לגלות שבהחלט יכולים להיות לך ילדים שיאהבו מאוד אוכל בריא, למרות שאבא שלהם לא נוגע בזה
פעם באמת ניסיתי לשנות אותו, הבנתי שלא ילך והתחלתי להשקיע נטו בבריאות שלי.
ויש לי ילדים שאוהבים מאוד סלטי ירקות, וקמחי כוסמין מלאים, וגרנולות, ותמרים ושקדים ואגוזים…
ויש לציין שבעלי מאוד שמח בזה, הוא יודע שזה הנכון והטוב.
אז קודם כל תורידי את הלחץ מזה, התזונה של הילדים תלויה באמא שלהם.
דבר שני – אולי יום אחד הוא עוד ירצה לשמור על הבריאות שלו, כל עוד הוא לא רוצה – אין לך אפשרות לשנות את הנתונים.
אבל אולי הוא כן ירצה לעשות ספורט כדי לאזן את המצב? לעשות ריצות, שחיה, חדר כושר…