שלום לכולן,
יש לי בעיה… אני שונאת את עבודות הבית!
מאז ומתמיד אמרו לי ש"את עצלנית", יש לי גם קצת הפרעות קשב…
אבל התחתנתי עם הבן אדם הכי נקי ומסודר ומעשי ויעיל בעולם ☺️.
אני אוהבת לשבת על הספה ולבהות, או לאכול, או לקרוא, או סתם להתבטל. אני שונאת את עבודות הבית!!
כמובן שזה משגע את בעלי וקשה לי מאוד, גם ברגשות אשמה נוראיים וגם טכנית בקושי הגדול שלי לתחזק בית נקי ומסודר ומתפקד 24/7.
יש לך עצה בשבילי? אשמח לשמוע הזדהות, אבל עוד יותר מכך – עצות פרקטיות!
תודה ענקית!
מרים
יש גם לך שאלה? נושא שמציק לך? זאת ההזדמנות שלך לשאול שאלה באנונימיות מוחלטת!
כתבי כאן וכולנו ננסה לעזור לך!
אמרה לי פעם אישה חכמה:
שימי לב שאם הבית נקי ומסודר- את מרגישה כאילו את מושלמת!
כאילו לא בשילת, לא כיבסת, לא התייחסת יפה לילדים, לא הלבשת אותם בבוקר וכו'
והכוונה שימי לב לחצי הכוס המלאה!
את לא חייבת להיות מושלמת בהכל…
1. גיוון-
לי עוזר ליצור שינויים מרעננים.
לעיתים קרובות אני משנה את מיקם הרהיטים בחדר.
מחליפה חדרי ילדים אלו באלו
מרענן מאד ונותן חשק וגיוון בעבודה.
2. רוטינה-
יוצרת לעצמי רוטינה קבועה, סדר קבוע איך לסדר חדר
באופן זה לא דורש כל פעם לחשוב ולתכנן.
לדוג'-
במטבח מתחילה בשולחן, כלים, שיש, טיטוא וכד
שני הכלים האלו יעילים לכל מאותגרי הקשב ולכל האמהות העמוסות והלא מאובחנות…
קו הסדר של נועה שרון , משנה חיים!!!
026667140
קוראת את השאלה, קוראת את התגובות ו…
אני פשוט המומה לגלות שיש עוד כל כך הרבה נשים שמתמודדות כמוני.
הייתי בטוחה שמשהו אצלי חריג!!
מתחשק לי להראות לבעלי את כל מה שכתוב כאן:)
אז אין לי טיפים, אני בעצמי הולכת ליישם מה שכתבתן.
אבל מה שכן, אני מרגישה בסדר עם זה שאני טובה בהמון דברים אחרים,
שנשים שמתקתקות את הבית לא עושות.
למשל כל הנושא של טפסים, בירוקרטיה, בנקים, ביטוחים, משכנתא, רופאים, וכו'…….
הכלללל אני עושה!!!! לבעלי אין מושג בכלל בכל זה.
ואני עושה את זה הכי טוב שיש, על חשבון הזמן של סדר, ארגון ונקיון.
לא מוותרת על כביסות, אוכל, וכל הדאגה לילדים. שזה המון מבחינתי.
אז כשלבעלי יש קצת תלונות, אני אומרת לו שאני מוכנה לנסות להתחלף,
ולתת לו להתעסק עם כל ה-טופסולוגיה:) ואז הוא לוקח צעד אחורה….
מה שאני באה לומר- שלכל אחד יש תפקיד.
ומי קבע שאישה=סדר ונקיון ???
אם בעלך יותר טוב בזה,
שייקח על עצמו….
ואנחנו ניקח על עצמנו תפקידים אחרים שמתאימים לקשרי"ות…
מזדהה ודווקא מהמקום הזה מעיזה להציע כיוון חשיבה נוסף ואני אדבר על עצמי:
אני יודעת שיש לי בעיה של עצלות שהיא מידה מגונה בהחלט ולא ראויה לשום הכלה!!!
אני יודעת שחלק מרכזי מהתפקיד שלי פה בעולם הוא לעקור מתוכי את העצלות.
כדי לזרז אותי לתקן את המידה הזו הקב"ה נתן לי במתנה בעל פדנט מה שמצריך עוד יותר את ההתגברות שלי על העצלות
גם מבחינה רוחנית שלי וגם שלום בית עם בעלי.
מבחינתי, אין דבר כזה שאני אגיד "אני עצלנית אז אני לא מסוגלת לזוז" אל תכניסי את עצמך לכותרת כזו
אני אישה חרוצה ויעילה עם מלא מעלות נוספות שמתמודדת עם עצלות ולא נכנעת לה!!!!
אני אגיד לך על עצמי לדוג': כשבעלי חוזר מהכולל אני משתדלת מאד מאד שהסלון והמטבח יהיו מסודרים גם אם לא פיקס…
יש לי דד ליין של עד 19:10 ואני חייבת לעמוד בו!
תהיי השוטר של עצמך ותפנקי את עצמך על כל עמידה ביעדים…
מניחה שדעתי לא פופולרית בגישות המשונות של היום
אבל התורה מחייבת אותנו עבודת המידות ובכלל זה עצלות וגם לעשות את רצונו של בעלך…
והסיפוק הזה הוא הכי גדול בעולם!
אז קומי מהספה ותעבדי!!
אין תירוצים בעולם הזה!
(מדברת לעצמי כמובן:)
את כנה וחזקה!
אהבתי כל מילה!
איזה תגובות מהממות ויעילות תודה
עוד נקודה אחת.
בתור אחת שגם די לא משתלטת על הבלגן ובעלי ממשפחה אירופאית נקיה ומסודרת ברמות מלחיצות, בתחילה הייתי מנסה לשכנע את בעלי שככה זה הנורמלי עם הרבה ילדים צפופים ואשה עובדת מה שאמא שלו והגיסות לא בכיוון…
אחרי זה קלטתי שזה לא עוזר לו השכנוע ההגיוני הבלגן והלכלוך עדיין מפריע לו. אז באמת שיניתי סדרי עדיפויות ולפעמים אין אוכל מבושל ויש בגדים מקופלים בארון. ה עזר ומצאתי עוזרת טובה וכשהוא רואה שאני מכבדת אותו ואת הרצון שלו ואני אומרת לו שאני משתדלת בשבילו הוא מתגייס גם כן לעזור והכל נהיה נינוח יותר
יואו איזה כיף לקרוא את כולכן! עושה טוב בלב.
קשה לי שנשים אומרות על עצמן שהן עצלניות.
בכלל אני לא כל כך מאמינה במושג הזה, ודאי לו בהקשר לנשים, אימהות צדיקות
שאני לי ספק שכל כך הרבה פעמים בחיים הן עושות דברים בלי חשק, רצון, כוח או עצבים.
לדעתי זה כל כך הגיוני שמה שלא אוהבים לעשות – לא עושים!
או מה שקשה לעשות, או צריך סיבה מיוחדת, או צריך דרבון או כל העצות שנתנו כאן.
אנחנו נשים ואימהות ויש לנו בית לנהל, וזה לא אומר שזה תמיד כיף לנו או שאנחנו צריכות לאהוב את כל מה שכלול
תחת הכותרת – ניהול בית.
טבעי מאוד שאנחנו מתחמקות ממה שאנחנו לא אוהבות לעשות או לא טובות בו. זה לא הופך אותנו לעצלניות.
זה רק דורש מאיתנו למצוא את הדרך שנכונה לנו להתמודד עם זה.
חזקנה ואמצנה. (אישית אני חושבת שאנחנו יהודיות מרגשות).
וואו, כמה תגובות!!!
רק מלקרוא באלי לקום ולסדר!! אמיתי לגמרי!
עיצה שלי- החלטת שאת מסדרת? קחי סל (אני משתמשת בסל כביסה שהוא נמוך אבל רחב, מאוד נוח למטרה זו), ואז 2 אפשרויות, כל פעם וחרת מה שנוח לי באותו רגע: 1. מכניסה כל מה שיש לו מקום בסל (אפילו דברים גדולים), כשהסל מתמלא, אני הולכת לחדר הקרוב ומניחה על המיטה\שולחן\וכד' את כל מה ששייך לחדר הזה. עוברת לחדר הבא וכנל כל החדרים כולל אמבטיה, שרותים וכו'. ממלאת שוב את הסל אכן הלאה, כשמסיימית לפזר הכל בחדרים, אני הולכת לכל חדר בנפרד וגם שם לוקחת כל מה ששיך לארון ושמה במקום, אח"כ כל מה ששייך לארגז מצעים- שמה במקון וכו… 2. שמה בסל כל מה ששייך לחדר אחד, וישר שמה במקום.
זה נשמע ארוך אבל זה כ"כ קל וכייף ותוך דקות ספורות הבית מסודר!
על זה נאמר, קשה לדבר, קל לעשות…
בהצלחה!!
כמה דברים שמאד ממריצים אותי ואולי יעזרו גם לך: