הבת שלי בת 10 כמעט, מתנהגת הרבה כמו ילדה בוגרת – במיוחד ליד אנשים זרים כמובן, היא מסוגלת לשמור על הילדים של השכנים, קייטנות, להעסיק אותם בצורה חכמה וכו
אבל מצד שני, בבית, היא יורדת לפעמים לרמה תינוקית של בכיות, קולות, מרמורים סתמיים, קצת חוסר טקט – כמו ילדה בת 3-4
מאוד מאוד חשוב לי שתגדל לנערה בוגרת ואיכותית
אני לא יכולה לסבול את הנערות השטחיות שנראה שמשהו בהתבגרות הנפשית שלהן נתקע בגיל הילדות
יש משהו שאני יכולה לעזור לכך שהיא תגדל בוגרת, חכמה ועמוקה?
זה רק נתונים אישיים או שיש איך לטפל/לעזור
בנוסף אציין שהיא לא אוהבת לקרוא, מה שלדעתי חלק מהבעיה.
אצלי קריאה זה חמצן. זה הדרך להשיג עוד דעת בעולם שלנו.
אולי יש פה עוד שאלה צדדית – האם יש דרך להאהיב קריאה על ילדה? (בדגש על ילדה ולא ילד, ילד שלא אוהב לקרוא לכאורה מקבל עזרה ככל שיידרש על מנת לתת לו את הכלים להצליח בלימוד, אבל בבנות, הנטייה היא לומר היא אוהבת לרקוד, לאפות, לפטפט, מי אומר שהיא חייבת לאהוב לקרוא?
אבל בפועל – קריאה מוסיפה המון לאישיות של הבנ"א, שכלית, רגשית)
אמא יקרה,
נראה שברור לך לגמרי איך את רוצה את הבת שלך,
אך ילדים לא אמורים לממש את הצפיות והחלומות שלנו,
כשאת באה להדריך ולכוון ילד את צריכה לבדוק מה טוב לו ומה הוא צריך (לאישיות שלו ולמימוש העצמי שלו)
זה נורמלי לחלוטין שילדים מתנהגים בבית אחרת, שם הם מתפרקים ומתפנקים ( גם מבוגרים) כל עוד שזה ברמה סבירה זה תקין.
קריאה – זה עניין של הובי, יש בנות ונשים שאוהבות ויש כאלו שממש לא, אם תלחצי אותה לזה היא רק תפתח ריאקציה.
היא יכולה להיות מוצלחת גם בלי לקרוא!
קודם כל – כמובן שאת האופי של הילדה שלך את לא יכולה לשנות.
וכמובן שזה מאוד נורמלי שילדה תשחרר קצת את הבגרות כשהיא בבית.
אבל אם הילדה שלך מסוגלת להיות בוגרת, אני במקומך הייתי מנסה לתת לה את ההרגשה הזאת ע"י תפקידים ומשימות "של גדולים".
ז"את – לא רק לומר לה איך לא להתנהג – לא לילל, לא לנדנד וכו', אלא גם ללמד מה כן – תני לה לנסוע לבד לשליחויות, תשלחי אותה לקניות, אפילו תכניסי אותה למטבח!
היא אמורה מאוד להנות מזה, וכשהיא תרגיש אחראית ובוגרת היא תתנהג בהתאם.
רוב הילדות שאני מכירה לא נהנות מתפקידים פשוטים נוסח "תשמרי על האחים הקטנים"…
הילדה שלך נשמעת לגמרי תואמת גיל
הרבה ילדים בגיל הזה וגם בגיל יותר בוגר מסוגלים להתנהגות בוגרת אבל לפעמים ואולי רוב הזמן עדיין תינוקיים
ממליצה לך לחזק התנהגויות חיוביות
לתת לה להיות עוד ילדה
לא להתרגש מהתנהגויות פחות בוגרות
לנסות לתת לה אחריות ומשמעות גם בבית אבל לא ממקום לחוץ,יותר ממקום של לעזור לה לגלות חוזקות שלה
ולגבי הקריאה-יש לה קושי בקריאה?
או שהיא סתם פחות מתחברת?
אולי קריאה קלילה יותר?
להתחיל עם עיתוני ילדים או אפילו קומיקסים?
מזדהה מאוד. יש לי גם ילדה בת 10 וממש דומה התאור… אם כי פחות בקטע של הקריאה. היא קוראת, לא הרבה, אבל כן קוראת
מסכימה עם מי שאמרה שאת קצת מנסה לבנות אותה לפי החלומות שלך ;)…
אבל מעבר לזה המסקנה שלי בתוך התסכול שלי מולה (מאוד לא קל לי איתה בבית ובחוץ אני מקבלת עליה בלי סוף מחמאות כמה היא חכמה ובוגרת וכו')
זה שהיא אכן חכמה ובוגרת ואני בטוחה שהיא תגדל להיות בחורה מקסימה בעז"ה
אבל מולי היא מפעילה מניפולציות רגשיות!!
היא רוצה ממני אהבה (כל היום רוצה חיבוקים וכדו', לדוג' ולי מאוד קשה עם זה)
ויחסססס (חיכיתי שתעירי אותי ולא באת, תראי מה יש לי פה ופה, רוצה שאני אצחצח לה שיניים, יסרק אותה ועוד)
והיא חכמה, לא לוותר ולהשיג מה שהיא רוצה
אבל בתוך כל זה, אמרה לי אישה חכמה שהתייעצתי איתה – היא צריכה גבולות!
כמה שזה הפתיע אותי, כי הנקיפות מצפון שהיו לי עליה היו (ועדיין לפעמים) בשמים!
היא פשוט עושה ת'עבודה טוב ומנגנת לי על המצפון והרגש
ואני כועסת עליה! ואח"כ מרגישה נורא ומנסה לפצות ותכל'ס יום אחד קלטתי כמה יחס (שלילי בחלקו) היא בקבלת בסוף, לעומת ילדים אחרים
לא במודע היא גורמת לי להתעסק איתה בלי סוף בפועל, ברגשות, במחשבות
אז אני באמת מנסה לשים לה גבולות, בלי כעס ובלי נקיפות מצפון!!
אבל זאת עבודה ממש קשההה, עבודת חיים
יצאה תשובה קצת עמוסה 🙂 ניסיתי לדחוס הרבה
שיהיה בהצלחה רבה!
והרבה נחת!
אל תדאגי! תשחררי!!!
אני לא מבינה מה את רוצה, ילדה בת עשר היא ילדה! היא לא אמורה להיות במקום רגשי של מבוגר, כי היא לא.
מה שאת מתארת נשמע נורמלי לגמרי. ככל שתחניקי את הרגשות שלה, ותסבירי לה כמה הם שטותיים ותינוקיים, היא תדחיק אותם ותתרחק ממך.
אל תשכחו איזו ילדות יש להם
קורונה מילחמות אזעקות
נוראי
תשחררו
תקבלו בהבנה התפתחות ריגשית מאוחרת
לדעתי להוריד שנתיים מהגיל הכרונולוגי זה האידיאלי
ככל שתדחקיאותה אל תבכי
תהיי בוגת
זה יחמיר
היא תגדל מהר
מבטיחה לך גם הבת שלי היתה ככה
פתאום לקראת בת מצווה יש קפיצת גדילה
תרפי
תני לה תשומת לב תעטפי אותה באהבה
אל תפילי עליה אחריות גדולה…
הייתי ממליצה:
כך יוצא שאת נותנת לה את המקום שלה, ואת היוזמת!
ולא היא סוחטת אותך…
ומצד שני את גם מעמידה גבולות להתנהגות מותאמת ולכמות יחס שאת נותנת.
וכשאת תתחילי להקפיד על הזמן אישי איתה- את תראי שיש בך פחות מצפון להעמיד גבולות בביטחון 🙂
בהצלחה.
הכי חשוב שאל תכניסי אותה למקום הזה, בתור בעייתית בקטע הזה.
נראה שאת מדברת קצת מחרדה, אולי כי היו לך חברות עם התנהגות דומה
אני מכירה את זה מנקודה אחרת אצל ילד שלי,
ראיתי בוודאות שאם יש לי חרדה ממשהו מסוים (שהילדים שלי לא יהיו כאלה ש….)
זה רק יותר גרוע.
אני מתנהלת בצורה לא נכונה ולא שכלית
זה קשה לשנות את זה, אבל שווה
כתבת "זה הדרך להשיג עוד דעת בעולם שלנו"
שימי לב, זו דעה, לא עובדה. יש הרבה דרכים להשיג מידע, לך יותר נח בקריאה אולי לילדה שלך לא? והיא תקבל מידע ממקום אחר?
הבת שלך היא כנראה ממזלות האדמה (טבת,אייר,אב)
והם לא אוהבים לקרוא,( לפעמים כן אבל לא ברמה של תולעי ספרים)
הם אנשים מעשיים מאד
לא מתחברים לדמיונות של אנשים שנכתבו על ספר,
שמדברים על עקרות בית למופת
מתכוונים אליהן
הן לא מבזבזות זמן על קריאה מיותרת
נכון הן פחות יודעות מכולן,
אבל הן מסתדרות מצוין בעולמנו בזכות המעשיות שלהן
גם הבכורה שלי טבתית,לא אהבה לקרוא עד גיל מאוחר,היום כן
אבל בואי נגיד את האמת לעומת אמא שלה שהיא תולעת של ממש
היא יותר בעלבוסטע ממנה..
וכן,גם עליה בגיל 10 אמרו שהיא ילדותית ותינוקית ולא יודעת מה עוד
היום הפנטזיה של גיסות שלי ואחיות שלי זה בת כזאת:)
התקשורת שלך איתה צריכה להיות תקשורת כאל בוגרת, כמו שאת מדברת עם בעלך או חברה. יצא לי לראות אמהות מדברות לילדות שלהן בזלזול
אנחנו מחנכים למידות ולא לאופי
כדאי לחשוב פעם ביום על מעלות שלה ועל דברים טובים שעשתה