אייקון של פרופיל

אישה ואימא לשתיים

אני מתגעגעת למי שהייתי בסמינר…

שלום לכולן,

אני נשואה 3 שנים, ואימא לשני תינוקות מתוקים. אני קרובה כל כך לחיי הסמינר וההווי, אבל יחד עם זאת רחוקה כ"כ מנטלית. אני נזכרת בימי הסמינר המחזקים, בתוכניות של חודש אלול ומתגעגעת.

פעם הייתי מתפללת 3 תפילות ביום ולובשת 70 דנייר בגרביים, קוראת תהילים ומחפשת מצוות…
והיום אני עובדת במקום עבודה חילוני (בהוראת רב), עם גברים, אמנם אשת אברך, אבל עסוקה מכדי להתפלל או לשמור חזק על עקרונות שלא מספיק ברורים לי (יש לי טלפון עם וואצפ לדוגמא)
אני כל פעם רוצה להתחזק, אבל אני כ"כ עסוקה וכ"כ רחוקה ממה שהייתי…
איך עושים את זה? איך לוקחים את עצמנו בידיים? בתוך כל העומס והרוטינה?
אני שואלת עם דמעות בעיניים, מתגעגעת לילדה הטובה שהייתי פעם, לקרבת השם שהייתה לי….
אשמח לעצה!!!

אישה ואימא לשתיים

יש גם לך שאלה? נושא שמציק לך? זאת ההזדמנות שלך לשאול שאלה באנונימיות מוחלטת!

כתבי כאן וכולנו ננסה לעזור לך!

5 1 הצבעה
דירוג המאמר
guest

45 תגובות
אסתי שמתגעגעת גם---
אסתי שמתגעגעת גם---
1 שנה לפני

אולי יש כנסים בשכונה שלך? ארגון עם גג רוחני מקרב?
אני מאד מתמלאת משמורה.
יש כאלו שמאד מתחזקות מקו 'למען אמהות' שגם לו יש כלים והרבה תוכן.
תצאי להרצאה, ערב שירה וחיזוק. משהו להתמלא.
ואני כל כך זוכרת, כאילו מאתמול, שדיברו איתנו בסמינר שנתגעגע כל כך להרצאות על אלול 4 פעמים בשבוע + שיעורי מחנכת + כל שיעורי הקודש בנושא הימים הנוראים…
היום אם לא מפעילים את הרגש הרוחני הוא לא בא לבד…
אולי יש לך מברת עם סיכומים שלך, להתחבר למה שהיית, למה ששאפת?

רות
רות
1 שנה לפני

בשניה הראשונה רציתי לתת לך טיפים להתחזקות
אבל אחר כך ראיתי משהו אחר
את נשואה 3 שנים ואמא לשנים? ועובדת? ואשת אברך?
זה בעצם אמר לי בני כמה הילדים וכמה ההפרש בינם—
את אלופה! את מוציאה כלכך הרבה אנרגיות, ברור לי שאין לך בכלל שניה לעצמך. לא נראה לי שאת עושה פילאטיס כל בוקר ונחה שעתים בצהרים…
אני לא חושבת שהיסורי מצפון שלך מגיעים מהיצר הטוב, את מתמקדת בשלילי במקום לראות את כל מה שאת עושה, ואת עושה המון! את מגדלת את דור העתיד שלנו, את מאפשרת לבעלך ללמוד בשקט, את ענקית!
שנות הסמינר היפות היו הכנה למה שאת עכשיו, זוהי המטרה שלך בחיים, את לא אמורה עכשיו להתפלל שלוש תפילות ביום, וגם תפילה אחת ביום רוב השיטות לא מחייבות אותך. לחפש מצוות את בכלל לא צריכה – הן קיימות לך בבית, עם הילדים שה' הפקיד בידיך לגידול. תכניסי לעצמך את זה טוב-טוב!
יש חוברת מקסימה בשם "והיא תהילתך" מבית "אז נדברו", שמדברת בדיוק לאימהות בתקופת אלול והימים הנוראים. היא לדעתי תעזור לך ותחזק אותך מאוד, אני אנסה לצרף קישור אליה, מקווה שזה יצליח (אין לי מושג איך מצרפים קבצים בתגובות כאן)
file:///C:/Users/USER/Downloads/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA%20%D7%95%D7%94%D7%99%D7%90%20%D7%AA%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%AA%D7%9A.pdf
מקווה שהבנת אותי
ואת התגובה הזאת שלי אני מקדישה לכל האימהות, כמוך וכמוני, שלפעמים טועות ומקנאות באלו שנמצאות בבית הכנסת, או הולכות להרצאות התחזקות. ולא מבינות שהיהלומים שלנו כאן במיטות שבחדר הילדים…

שירה
שירה
1 שנה לפני
הגב ל  רות

זה יצר קשר למיקום אצלך במחשב בהורדות… , אם יש לך אפשרות להעלות את הקישור התקין – אני אשמח גם כן, מאד

לאה
לאה
1 שנה לפני
הגב ל  רות

אהבתי!!! מאוד מחזק, תודה

סתם אחת
סתם אחת
1 שנה לפני

קו למען אמהות זה מה שמחזיק וזה מה שמחזק !!!

תמר
תמר
1 שנה לפני

סליחה אם אני נשמעת מוכיחה בשער, אבל לעניות דעתי הווטסאפ הוא כלי מקרר מאד, אני חושבת שבשביל להתחבר צריך להתנתק, ואני לצערי גם רחוקה ממה שהייתי בסמינר, אבל אני חושבת שמכשיר לא כשר הוא באמת כלי מרחק מאד מאד, אין מה לעשות, בדור הזה אפשר לראות ממש במוחש מי שיש לו ומי שאין לו
שנזכה להתקרב כולנו, אמן!!

רות
רות
1 שנה לפני
הגב ל  תמר

וזה מה שלדעתך היא היתה צריכה לשמוע עכשיו?

אחת שרוצה להתחזק
אחת שרוצה להתחזק
1 שנה לפני
הגב ל  רות

לא הבנתי,
אם בקשתי עצות למשהו מעשי איך להתגבר על הקרירות,
אני רוצה רק שילטפו אותי ויגידו כמה אני בסדר,
או שגם יתנו לי עצות מעשיות?
השואלת בעצמה כותבת על נושא הווטסאפ בנימה שמשתמעת שהיא מרגישה שיש כאן בעיה,
ומישהי מאשרת את דבריה שאכן זה גורם לקרירות וריחוק.
לא זה מה שהשואלת ביקשה?
כמובן וכמובן שבנוסף,
בלי שום קשר לעצות איך להתקדם ולהרגיש קרובה יותר לה',
גם אפשר וצריך למלא אותה ולהגיד כמה גדולים הדברים שהיא עושה, ושאמהות זה ה-דבר האמיתי,
ושמי שעובדת כדי שבעלה יוכל ללמוד מחזיקה בעצם קיומה את העולם,
ושאין בכלל מה להשוות את רמת עבודת ה' של בחורת סמינר מתוקה שעתותיה בידיה, ושמתפללת בדמעות ובדביקות ושומעת שיעורים והרצאות בלי סוף,
לסדר היום האינסופי של אם עובדת שמתחילתו ועד סופו כולו קודש לה', גם אם קשה הרבה יותר להרגיש את זה.
וכן, זה לא במקום דברים אחרים שאנחנו אמורים להיות בהם בסדר…

קרה ומקוררת
קרה ומקוררת
1 שנה לפני
הגב ל  תמר

אני מזדהה לחלוטין עם מה שכתבה השואלת,
ולא- אין לי וואצאפ…
זה שרשור מאד מועיל ברעיונות שלו, חבל לסגור אותו במשפט של "תתנתקי מהוואצאפ"…
מאמינה שהיא חשבה על זה

יוכבד
יוכבד
1 שנה לפני

יש אמת שאי אפשר להתעלם ממנה ואולי התת מודע מחפש כוחות מבחוץ…

אמא ל-3
אמא ל-3
1 שנה לפני

צדיקה שאת!
מה שאני עושה במצבים דומים- מדברת עם ה' במילים שלי ומסבירה לו את כל הרגשות הנ"ל- את הרצון והעומס והגעגוע.. גם מתמלאת בקרבת ה' וקצת נהיה כיוון לאן לפנות ומה לחזק (הלכות כשרות? סבלנות לילדים? אין סוף)
תפילות על מצב רוחני הן מתוקות מאוד ונענות!

דבי
דבי
1 שנה לפני

אני חושבת שזה משבר שעוברת כל אחת שמתחתנת וב"ה עסוקה בלגדל ילדים,
בסמינר מדברים הרבה על רוחניות תפילות מעשים טובים וכו…
לא כ"כ מדגישים כמה מעשה של אימא זה ענק – רוחני – בית יהודי משול לבית המקדש ועבודת האישה לעבודת כהן גדול!!!
בתור בחורה הייתי עושה חסדים בלי סוף, בכיף בשמחה,
כמה שנים אחרי החתונה אמרתי לבעלי – פעם הייתי צדיקה עשיתי חסד היום אני חיה רק לעצמי, בעלי אמר לי אני לא מבין כל פעם שאת מטפלת בילדים זה חסד ענק!!
אני חושבת שכנשים אנחנו צריכות לעצור מידי פעם – לא להסחף עם החיים, להעריך את מה שאנחנו עושות!!! ודבר שני לבדוק אם כך אנחנו באמת רוצות לעשות.
יש פער גדול בין הרצוי למצוי
בתור בחורות – אנחנו חיות לעצמינו מחליטות מה לעשות ואיך לחיות את החיים,
בתור נשואות יש עוד בתמונה, הבעל והילדים,
לא תמיד הבעל משתף פעולה עם הרצון שלנו (והוא זה שמתווה את הדרך הרוחנית בבית) ואין לנו ברירה אלא לחיות לפי הנתונים (וזה מה שד' רוצה)
ולפעמים לילדים יש צרכים שצריך לוותר בשבילם על חלומות רוחניים.
וזה בעצם הדרגה הרוחנית האמיתית – לחיות לא רק ע"פ השאיפות שלנו – אלא ע"פ רצון ד' בכל רגע ורגע

ציפי
ציפי
1 שנה לפני

יואו ממש איתך…
גם מחפשת, נכון שיש את כל הכנסים והכל אבל הקושי זה שלא מושבים אותך ב"כח" ואת צריכה להיות לבד..
גם החיים קצת הקהו את הרגש אני כבר לא בת סמינר שרק זה הנושאי שיחה שלה.
יש לי הרבה מטלות : קדושות" של בית אבל עדיין אני לא פנויה כמו שהייתי בעבר.
לכן אני דבר ראשון הרגשתי את זה את הגעגוע השורף למי שהייתי נכון אין לי אופציה לשבת שעות ורק להתחזק אבל לשבת 5 דקות בערב ורק לשבת להזכר ולהתגעגע לזמן של קרבה נותן לי המון.
ואז לקום וגם אם אין לי זמן אני מרגישה כבר הרבה יותר מחוברת.
כי נכון שפעם התפללתי אולי יותר ועוד דברים אבל היום , היום יום שלי עמוס בדברים שאני עושה לכבודו.
רק תשבי בערב ותדמיני אותך כהן בביהמ"ק שזה עבודותו ( להבדיל גם כהן התעסק בשחיטה ודברי חולין)
לא זוכרת איזה רב אמר את זה שעבודה של אשה משולה לעבודתו של כהן גדול בקודש הקודשים.
תני לעצמך להתגעגע ולהרגיש גם כמה היום את עובדת בשבילו ולמענו ומגדלת דור הבא של ת"ח.
זה לבד יתן לך מבט אחר ונכון ! על החיים

רויטל
רויטל
1 שנה לפני

אני רוצה להגיד לך שאת מדברת מגרוני.
גם אני נשואה 4 שנים ברוך ה' ואמא לשניים מתוקים וכ"כ מתגעגעת לימים בהם הייתי יושבת בבית הורי במרפסת ומדברת עם ה' על הכל.. בוכה מהלב וחזקה כ"כ באמונה.
ליבי איתך..
רק מה שאני יכולה לגיד לך שאני עושה זה תוך כדי שאני מכינה עוגה או מפעילה מכונה אני מדברת עם ה'- מבקשת על הרוחניות שלי ושל בעלי, מבקשת על הילדים.. גם לי קשה שאני עם פלא מוגן עם וואצאפ לצורכי העבודה שבתור רווקה- לא הייתי נוגעת בפלא כזה!! זה כואב לי ברמות שככה היתחספסתי..
אבל הבנתי שמה שאני צריכה לעשות עכשיו זה משהו אחר.
ברווקת היה לי את הזמן לשבת ולהתפלל בלי סוף, עכשיו יש לי תפקיד אחר ולא חושבת שהוא פחות גדול וחשוב.
אנחנו עסוקות כ"כ ולא תמיד יש את הפניות לשיחות עמוקות מהלב , אבל בבין לבין למצוא את הזמן לדיבור עם ה', להגיד לו אפילו שהתגעגעת ושאת רוצה להיות יותר טובה – זה גם להיות מחובר ולעשות את התפקיד שלנו.
בהצלחה ונגעת בי ממש.

אחת..
אחת..
1 שנה לפני
הגב ל  רויטל

אני שמעתי מאשתו של הרב פולק משהו וזה עשה לי ככ טוב
למעשה כמו שאת בתוך תמונה לא תצליחי לראות את היופי של כולה, כמו בסעודת שבת שאת באמצע למזוג להוא ולנגב את מה שההיא שפכה, ולהגיש ולהוריד ורק שכחת את זה ואת זה…… וכן על זה הדרך
אבל אם תעצרי רגע תראי שהתמונה הזאת ככ יפה, התמונה של שולחן שבת שהאבא יושב וסביבו כל הילדים שלך… וזה פשוט אחרת..
וזה העיקר לזכור לראות את התמונה הגדולה

מתחברת מאדד למה שאת אומרת
מתחברת מאדד למה שאת אומרת
1 שנה לפני

אני כבר יותר עם ותק ממך — (5+שנים ב"ה נשואה)
מה שאני מצאתי את יקיר לי של שמורה שם הרגשתי שחזרתי לימי הסמינר פאתם שוב מדברים ודנים על נושאים רוחנים ולא רק אוחזים ביולי אוגוסט ספטמבר
את גם מסתכלת על כל הנושאים שלמדנו ודברנו בסמינר ממבט אמיתי דנה את זה באמת מתוך החיים
זה נתן לי המון הייתי שנה שלמה עם מנחה היום אנחנו ממשיכות פעם בחודש בלי מנחה אם את רוצה יותר להבין מזה תבקשי משבי רגע את המייל שלי
אני אישית גם נוסעת לכנס של שמורה של אלול על אף המחיר והערכות שזה דורש ממני והעיפות למחרת וכו
גם הכנס מדהיםם וגם להיות מחוברת חלק
כמו שחלק אמרו על למען אמהות יש להם תכנים מדהים אני לא מגיעה לזה לצערי

אפי
אפי
1 שנה לפני

אפשר לשמוע עוד פרטים על שמורה? עוד מישהי הזכירה את זה ואני ממש לא מכירה אבל נשמע טוב
תודה

רותי
רותי
1 שנה לפני
הגב ל  אפי

כאן אפשר להצטרף לשמורה, ממליצה בחום!
https://shmura.org/

שרי
שרי
1 שנה לפני
הגב ל  אפי

מצרפת לך קישור
https://shmura.org/
מחזיק ומחזק!!

איתך בלב!
איתך בלב!
1 שנה לפני

וואי גם אני הייתי ממש ככה,
עד שהחלטנו בעלי ואני כל יום לפני השינה\בארוחת ערב לקרוא כמה
שורות בודדות מספר רוחני ולהתמיד בכך,זה עשה לי כ"כ טוב גם מבחינה רוחנית וגם מצפונית,ואפילו חגגנו סיום !!!
אפשר של הרב פינקוס\אמונה וביטחון\שמירת לשון, וכל מה שבא לך,,,
מעריכה אותך!

הרשמה לניוזלטר

אולי יעניין אותך גם?

אייקון של פרופיל

הופעה "אי אפשר אחרת"

צפיות: 494

1 תגובות

אייקון של פרופיל

למכירה כרטיסים למג'יק קאס

צפיות: 324

אין תגובות

אייקון של פרופיל

יש כאן מישהי מחריש?

צפיות: 828

4 תגובות

אייקון של פרופיל

ספרים חדשים לחגים

צפיות: 834

11 תגובות

אייקון של פרופיל

פחד לגדל ילדים

צפיות: 2432

29 תגובות

אייקון של פרופיל

בכי בלילה 😒

צפיות: 856

7 תגובות

אייקון של פרופיל

אני שבה

צפיות: 392

2 תגובות

אייקון של פרופיל

כרטיסים לג'ננה דרך שופי למשפחות בהפרדה

צפיות: 412

1 תגובות

אייקון של פרופיל

נפשי בשאלתי

צפיות: 1490

14 תגובות