למה את חושבת שכל העולם בחופש חוץ ממך??
לגיטמי לגמרי להתלונן שהילדים בבית ומטפסים על השכל.
אבל לחשוב שרק אצלך זה ככה…
רוצה להרגיש התרענננות? התחדשות?
כל אחת עושה זאת בדרך שלה!!!
מספיק להסתכל החוצה כל הזמן, אף אחד באמת לא יודע מה קורה אצל השני.
מסתבר שאת לא היחידה
כן גם אני לא בחופש
מסתבר שחוץ ממורות וגננות האכלוסיה הכללית לא בחופש בכלל!!!!
עובדות במשרדים וכד' יש להם חופשה של מקסימום 3-4 ימים במצב הטוב
אני ספציפית עצמאית ועובדת כרגיל אם כי יותר קשה כי העבודה הרגילה בזמן הלא רגיל מורכב מאד מאד!!!
מקווה שזה מעודד אותך
אל תכבי את האור כי אני לא רוצה להישאר לבד בחושך😂
בהייטק ובמשרדים יש הרבה שלוקחות שבוע, ואפילו שבועיים בהייטק (שמעתי מכאלו בעצמי)
בנוסף, רוב העובדות במקומות חינוך בחופש – כולל מרפאות בעיסוק / עו"סיות / קלינאיות / מנתחות התנהגות וכו' – גם הקליניקות הפרטיות דלילות מאד בימים האלו, אם בכלל.
אני אישית עצמאית ועובדת על אש נמוכה ממש ממש בבין הזמנים, כלומר בקושי עובדת.
בשבוע הראשון עבדתי טיפה יותר ועכשיו ממש פחות.
יש עצמאיות אמנם שלא יכולות אבל יש הרבה שזה תלוי אצלן בארגון של העסק. עבדתי כמו משוגעת לפני בין הזמנים כדי לאפשר לי בין הזמנים בלי עבודה (ויש אצלי מוצרים ייעודיים לבין הזמנים!!)
מה שכן יש לי מזכירה לחלק מהשעות מרחוק – אבל גם היא חופשת חלקית!
מישהי
1 חודש לפני
חופש זה תקופת זמן שעובדים כפול… גם בעבודה הרגילה וגם בתעסוקה לילדים.
נושמים עמוק, מנסים לפחות להנות בזמן שכן נמצאים עם המשפחה ומחכים שייגמר
שרי
1 חודש לפני
גם אני עצמאית.
מנסה להחזיק בשני הקצוות. בית ועסק.
משתדלת לפנק את הילדים בחופש כמה שאפשר. שיהנו בזמן הזה ויתן להם כח לעוד שנה.
מנסה להיות גם בעסק עד כמה שאפשר והעסק שלי טובעני וכמעט אין סופי.
מנסה להכין אוכל טעים ומיוחד לבעלי היקר ולילדים. להשאיר להם ארוחת בוקר ולדאוג לתינוקת לפני שאני יוצאת לעוד הר של מטלות בעסק.
מנסה להספיק בזמן קצר כמה שיותר בעסק שאולי אצליח לחזור הביתה מוקדם קצת.
מחזיקה בחופשים עוד עובדת נוספת לגיבוי לימים שאני לא מצליחה להיפרד מהילדים מוקדם.
מנסה להישאר רגועה גם אחרי יום מעייף ורגליים כואבות כשמגיעה לבית הפוך וילדים שרוצים הרגע לאכול.
ולהכין כמה שיותר מהר אוכל ושיהיה מיוחד כיאה לחופש.
מנסה לזכור תמיד מה היעוד שלי בעולם ולא להתבלבל.
מנסה גם לא לפשל לאף לקוח/ה ולתת את המקסימום שמגיע להם מהעסק ולעמוד בכל ההתחייבויות.
לא בטוח שמצליחה 100% כל מה שאני מנסה.
אבל לא מפסיקה להודות לה' שיש לי בעל, ילדים, בית ועבודה שמפרנסת בית של תורה.
ליבי
1 חודש לפני
נוגע ללב התיאור שלך
וגם אני הייתי שם עד שהחלטתי שהחופש שלי הוא בחשוון. ואחרי פסח.
ככה מסתדר לבוס וגם לי
ובינתיים? יש לי את הקושי הנקודתי והטכני של למצוא פתרונות תעסוקה ולצאת בחום
אבל לא כאלה רמות של תסכול כמו שאת מתארת
אולי גם את יכולה לבדוק איפה כן במעגל השנה יש לך אופציה לקחת חופש לעצמך.
אם את שכירה ברור שאת זכאית, (ולא, ימי מחלה של ילדים זה ממש לא נקרא!)
ואם את עצמאית – כדאי לעשות עבודה מנטלית בענין…
חופש הוא צורך נפשי אמיתי.
אני עצמאית
והגעתי גם להחלטה הזאת השנה.
דווקא תמיד הייתי בחופש בחופש,
אבל ב"ה העסק גדל ודורש עבודה גם ובמיוחד עכשיו.
אבל הגעתי למסקנה- שאת החופש שלי אני אעשה בחשוון- כסלו
עכשיו אני כולי לטובת העבודה, הילדים והבעל (אמור להיות בסדר הפוך, אבל זה מה שיש כרגע:)
גם שכירות וגם בעלות עסק יכולות בד"כ לבחור ולדרוש משהו שונהמהמקובל
אך כמו שכתבו פה- נדרשת עבודה מנטלית…
והמלצה קטנה-
לפעמים מספיק פינוק קטן או כמה דקות של שקט עם עצמך כדי לקבל אפקט של חופש אמיתי.
בהצלחה!!
כעצמאית, קשה לי להבין את מה שאת כותבת.
ככל שהעסק גדל – האחריות גדלה, אבל העבודה הטכנית אמורה דווקא להתמעט!
כשהעסק גדל זה הזמן להכניס עוד עובדים ולהוריד כמה שיותר מהעול הטכני והיבש מהכתפיים של בעל העסק.
ובאופן כללי, עצמאית שלא יכולה להיות בחופש אפילו יום אחד – בעיני זה לא תקין, עדיף כבר להיות שכירה.
עצמאות, כשהיא עובדת טוב, אמורה לתת יותר חופש, לא פחות.
לא בשלבים הראשונים של עסק מתחיל אבל בשלב מסוים זה ממש עצוב אם זה לא קורה.
זה ממש לא מחייב.
לפעמים העסק גדל מהר וההתחייבות גדלות ובכל זאת התזרים עדיין לא מאפשר להכניס עזרה ולקחת חופש.
לא כל מי שהעסק שלו עכשיו גדול ומצליח יותר הסתדר כבר עם התזרים והיכולות.
יש אלפי סוגי עסקים ועוד אלפי סגנונות ניהול עיסקי.
לעולם לא תוכלי לקבוע עובדות על סמך העסק שלך.
גם אם היא כבר 10 שנים בעסק ועדיין לא מצליחה לקחת יום אחד של חופש זה לא אומר שעדיף לה להיות שכירה.
תנסי לדמות את זה לסוגי עצים.
יש עצים שמספיק להם השקיה וטיפוח כמה פעמים ומיד תראי אותם גדלים ויוצאים מהאדמה.
ויש עצים שההשקעה בהם לוקחת חודשים רבים ועד שמבצבץ משהו לוקח המון זמן.
לפעמים דווקא העצים שלקח להם זמן רב יותר לצמוח נשארים עומדים שנים רבות יותר.
בכלל אני מציעה לא לתת עצות מחלישות לאף אחת בשום נושא.
יש לך מה לפרגן ולהעצים? תכתבי.
את הביקורת תשאירי לאנשים שמסביב שלא יודעים לשתוק.
וואו, איזה חריפות!
בסך הכל הבעתי את דעתי, מתוך רצון לפתוח לבעלות עסק את הראש, אני מכירה עשרות נשות עסקים חרדיים קטנים בגלל סוג העסק שלי, וברוב המקרים לדעתי זה סוויץ' בראש שצריך לעשות, הרבה יותר מאשר בעיות תזרים.
כמובן שאי אפשר להכליל, אבל עדיין – אני עומדת על דעתי שרוב מוחלט של בעלות עסקים צריכות לאפשר לעצמן לצאת לחופש כמה ימים וזה בעיקר שינוי של חשיבה ותפיסה.
ואפשר גם להכניס את הפן האמוני שמזכיר לנו שעבודה זה רק השתדלות, ויש גבול להשתדלות שאנחנו צריכות לעשות. כשאדם קורע את עצמו ועובד יותר ממה שצריך – הוא פותח עוד ברזים לאותה חבית.
אגב, אני אישית לא בחופשה מוחלטת, ומתעסקת כל יום בקטנה ממש ממש בעסק – אבל עדיין אני בהחלט יכולה לצאת לחופש בחלק מבין הזמנים.
מלכי
1 חודש לפני
ליבי איתך
אני חושבת שרוב האכלוסיה עובדת כרגיל חוץ מאנשי החינוך (מלבד אלו שלא עובדות כלל!)כמובן שבגברים הרוב עובדים כרגיל להוציא את המורים ואת האברכים,
העניין הוא שהילדים בחופש ויש דרישה מסויימת לאטרקציות או ליציאות שוברות שיגרה לכבוד החופשה, בכל מקרה העבודה בחופש הגדול היא מורכבת פי כמה, כי גם הולכים לישון יותר מאוחר ואז גם אין זמן לאפס את הבית וגם הבית דורש יותר בישולים וכביסות.
ככמובן שהחנויות והמקומות בילוי פתוחים העומס כפול
ומצד שני המקומות מלאים במטיילים ונופשים
אז מה באמת כולן עושות????
שושי
1 חודש לפני
אני בחופש אבל בעלי לא הוא ממש עסוק עד מאוחר,
ככה שאנחנו לא יכולים לצאת ולבלות.
מבאס:(
נעמה
1 חודש לפני
וואו, החופש הזה מציף מאוד 🙂
כל אחת עם ההתמודדות שלה.
ירושלמית עובדת
1 חודש לפני
קראתי משהו חמוד על המושג הזה 'החופש הגדול'
השאלות האלו: "את עובדת בחופש?"
'חופש'- שלך עובדת הוראה יקרה,
כמו שלא תשאלי אותי, "מה? את עובדת בשבוע שאחותי מתחתנת?"
הכל באופן יחסי
ותלוי איך מסתכלים
ח ח ח את חמודה ממש!! לגמרי ככה!
החופש הוא של הילדים. וזהו.
משאז שאנחנו לא ילדות אין חופש.
אמא
1 חודש לפני
אני גם עובדת- מצטרפת מכאן לקיטורים , האמת הכי קשה לי שכל המשפחה שלי עובדות משרד וכולם בחופש-לקחו את כל בין הזמנים רק אני לא יכולה לאפשר לעצמי את זה השנה ואני פשוט מקנאה-לא אכפת לי עובדות חינוך כי מגיע להם וזה תנאי העבודה שלהם ואני בחרתי אחרת , אבל מול עובדות משרד שיכולות להרשות לעצמם אני כבר לא עומדת בזה הלוואי והייתי יכולה להיות קצת יותר עם הילדים עכשיו במקום לג'נגל את הטרוף הזה
למה את חושבת שכל העולם בחופש חוץ ממך??
לגיטמי לגמרי להתלונן שהילדים בבית ומטפסים על השכל.
אבל לחשוב שרק אצלך זה ככה…
רוצה להרגיש התרענננות? התחדשות?
כל אחת עושה זאת בדרך שלה!!!
מספיק להסתכל החוצה כל הזמן, אף אחד באמת לא יודע מה קורה אצל השני.
כל מילה
למה הדיס לייקים?
מסתבר שאת לא היחידה
כן גם אני לא בחופש
מסתבר שחוץ ממורות וגננות האכלוסיה הכללית לא בחופש בכלל!!!!
עובדות במשרדים וכד' יש להם חופשה של מקסימום 3-4 ימים במצב הטוב
אני ספציפית עצמאית ועובדת כרגיל אם כי יותר קשה כי העבודה הרגילה בזמן הלא רגיל מורכב מאד מאד!!!
מקווה שזה מעודד אותך
אל תכבי את האור כי אני לא רוצה להישאר לבד בחושך😂
בהייטק ובמשרדים יש הרבה שלוקחות שבוע, ואפילו שבועיים בהייטק (שמעתי מכאלו בעצמי)
בנוסף, רוב העובדות במקומות חינוך בחופש – כולל מרפאות בעיסוק / עו"סיות / קלינאיות / מנתחות התנהגות וכו' – גם הקליניקות הפרטיות דלילות מאד בימים האלו, אם בכלל.
אני אישית עצמאית ועובדת על אש נמוכה ממש ממש בבין הזמנים, כלומר בקושי עובדת.
בשבוע הראשון עבדתי טיפה יותר ועכשיו ממש פחות.
יש עצמאיות אמנם שלא יכולות אבל יש הרבה שזה תלוי אצלן בארגון של העסק. עבדתי כמו משוגעת לפני בין הזמנים כדי לאפשר לי בין הזמנים בלי עבודה (ויש אצלי מוצרים ייעודיים לבין הזמנים!!)
מה שכן יש לי מזכירה לחלק מהשעות מרחוק – אבל גם היא חופשת חלקית!
חופש זה תקופת זמן שעובדים כפול… גם בעבודה הרגילה וגם בתעסוקה לילדים.
נושמים עמוק, מנסים לפחות להנות בזמן שכן נמצאים עם המשפחה ומחכים שייגמר
גם אני עצמאית.
מנסה להחזיק בשני הקצוות. בית ועסק.
משתדלת לפנק את הילדים בחופש כמה שאפשר. שיהנו בזמן הזה ויתן להם כח לעוד שנה.
מנסה להיות גם בעסק עד כמה שאפשר והעסק שלי טובעני וכמעט אין סופי.
מנסה להכין אוכל טעים ומיוחד לבעלי היקר ולילדים. להשאיר להם ארוחת בוקר ולדאוג לתינוקת לפני שאני יוצאת לעוד הר של מטלות בעסק.
מנסה להספיק בזמן קצר כמה שיותר בעסק שאולי אצליח לחזור הביתה מוקדם קצת.
מחזיקה בחופשים עוד עובדת נוספת לגיבוי לימים שאני לא מצליחה להיפרד מהילדים מוקדם.
מנסה להישאר רגועה גם אחרי יום מעייף ורגליים כואבות כשמגיעה לבית הפוך וילדים שרוצים הרגע לאכול.
ולהכין כמה שיותר מהר אוכל ושיהיה מיוחד כיאה לחופש.
מנסה לזכור תמיד מה היעוד שלי בעולם ולא להתבלבל.
מנסה גם לא לפשל לאף לקוח/ה ולתת את המקסימום שמגיע להם מהעסק ולעמוד בכל ההתחייבויות.
לא בטוח שמצליחה 100% כל מה שאני מנסה.
אבל לא מפסיקה להודות לה' שיש לי בעל, ילדים, בית ועבודה שמפרנסת בית של תורה.
נוגע ללב התיאור שלך
וגם אני הייתי שם עד שהחלטתי שהחופש שלי הוא בחשוון. ואחרי פסח.
ככה מסתדר לבוס וגם לי
ובינתיים? יש לי את הקושי הנקודתי והטכני של למצוא פתרונות תעסוקה ולצאת בחום
אבל לא כאלה רמות של תסכול כמו שאת מתארת
אולי גם את יכולה לבדוק איפה כן במעגל השנה יש לך אופציה לקחת חופש לעצמך.
אם את שכירה ברור שאת זכאית, (ולא, ימי מחלה של ילדים זה ממש לא נקרא!)
ואם את עצמאית – כדאי לעשות עבודה מנטלית בענין…
חופש הוא צורך נפשי אמיתי.
אני עצמאית
והגעתי גם להחלטה הזאת השנה.
דווקא תמיד הייתי בחופש בחופש,
אבל ב"ה העסק גדל ודורש עבודה גם ובמיוחד עכשיו.
אבל הגעתי למסקנה- שאת החופש שלי אני אעשה בחשוון- כסלו
עכשיו אני כולי לטובת העבודה, הילדים והבעל (אמור להיות בסדר הפוך, אבל זה מה שיש כרגע:)
גם שכירות וגם בעלות עסק יכולות בד"כ לבחור ולדרוש משהו שונהמהמקובל
אך כמו שכתבו פה- נדרשת עבודה מנטלית…
והמלצה קטנה-
לפעמים מספיק פינוק קטן או כמה דקות של שקט עם עצמך כדי לקבל אפקט של חופש אמיתי.
בהצלחה!!
כעצמאית, קשה לי להבין את מה שאת כותבת.
ככל שהעסק גדל – האחריות גדלה, אבל העבודה הטכנית אמורה דווקא להתמעט!
כשהעסק גדל זה הזמן להכניס עוד עובדים ולהוריד כמה שיותר מהעול הטכני והיבש מהכתפיים של בעל העסק.
ובאופן כללי, עצמאית שלא יכולה להיות בחופש אפילו יום אחד – בעיני זה לא תקין, עדיף כבר להיות שכירה.
עצמאות, כשהיא עובדת טוב, אמורה לתת יותר חופש, לא פחות.
לא בשלבים הראשונים של עסק מתחיל אבל בשלב מסוים זה ממש עצוב אם זה לא קורה.
זה ממש לא מחייב.
לפעמים העסק גדל מהר וההתחייבות גדלות ובכל זאת התזרים עדיין לא מאפשר להכניס עזרה ולקחת חופש.
לא כל מי שהעסק שלו עכשיו גדול ומצליח יותר הסתדר כבר עם התזרים והיכולות.
יש אלפי סוגי עסקים ועוד אלפי סגנונות ניהול עיסקי.
לעולם לא תוכלי לקבוע עובדות על סמך העסק שלך.
גם אם היא כבר 10 שנים בעסק ועדיין לא מצליחה לקחת יום אחד של חופש זה לא אומר שעדיף לה להיות שכירה.
תנסי לדמות את זה לסוגי עצים.
יש עצים שמספיק להם השקיה וטיפוח כמה פעמים ומיד תראי אותם גדלים ויוצאים מהאדמה.
ויש עצים שההשקעה בהם לוקחת חודשים רבים ועד שמבצבץ משהו לוקח המון זמן.
לפעמים דווקא העצים שלקח להם זמן רב יותר לצמוח נשארים עומדים שנים רבות יותר.
בכלל אני מציעה לא לתת עצות מחלישות לאף אחת בשום נושא.
יש לך מה לפרגן ולהעצים? תכתבי.
את הביקורת תשאירי לאנשים שמסביב שלא יודעים לשתוק.
וואו, איזה חריפות!
בסך הכל הבעתי את דעתי, מתוך רצון לפתוח לבעלות עסק את הראש, אני מכירה עשרות נשות עסקים חרדיים קטנים בגלל סוג העסק שלי, וברוב המקרים לדעתי זה סוויץ' בראש שצריך לעשות, הרבה יותר מאשר בעיות תזרים.
כמובן שאי אפשר להכליל, אבל עדיין – אני עומדת על דעתי שרוב מוחלט של בעלות עסקים צריכות לאפשר לעצמן לצאת לחופש כמה ימים וזה בעיקר שינוי של חשיבה ותפיסה.
ואפשר גם להכניס את הפן האמוני שמזכיר לנו שעבודה זה רק השתדלות, ויש גבול להשתדלות שאנחנו צריכות לעשות. כשאדם קורע את עצמו ועובד יותר ממה שצריך – הוא פותח עוד ברזים לאותה חבית.
אגב, אני אישית לא בחופשה מוחלטת, ומתעסקת כל יום בקטנה ממש ממש בעסק – אבל עדיין אני בהחלט יכולה לצאת לחופש בחלק מבין הזמנים.
ליבי איתך
אני חושבת שרוב האכלוסיה עובדת כרגיל חוץ מאנשי החינוך (מלבד אלו שלא עובדות כלל!)כמובן שבגברים הרוב עובדים כרגיל להוציא את המורים ואת האברכים,
העניין הוא שהילדים בחופש ויש דרישה מסויימת לאטרקציות או ליציאות שוברות שיגרה לכבוד החופשה, בכל מקרה העבודה בחופש הגדול היא מורכבת פי כמה, כי גם הולכים לישון יותר מאוחר ואז גם אין זמן לאפס את הבית וגם הבית דורש יותר בישולים וכביסות.
ככמובן שהחנויות והמקומות בילוי פתוחים העומס כפול
ומצד שני המקומות מלאים במטיילים ונופשים
אז מה באמת כולן עושות????
אני בחופש אבל בעלי לא הוא ממש עסוק עד מאוחר,
ככה שאנחנו לא יכולים לצאת ולבלות.
מבאס:(
וואו, החופש הזה מציף מאוד 🙂
כל אחת עם ההתמודדות שלה.
קראתי משהו חמוד על המושג הזה 'החופש הגדול'
השאלות האלו: "את עובדת בחופש?"
'חופש'- שלך עובדת הוראה יקרה,
כמו שלא תשאלי אותי, "מה? את עובדת בשבוע שאחותי מתחתנת?"
הכל באופן יחסי
ותלוי איך מסתכלים
מכירה את זה
וזה אחד הדברים הטיפשיים שכתבתי
הילדים בחופש זה עובדה
וזה מה שיוצר את החופש
דברתי על הנשים החופשות ולא על הילדים…
אולי לכן השאלה מטרידה יותר…":}
ח ח ח את חמודה ממש!! לגמרי ככה!
החופש הוא של הילדים. וזהו.
משאז שאנחנו לא ילדות אין חופש.
אני גם עובדת- מצטרפת מכאן לקיטורים , האמת הכי קשה לי שכל המשפחה שלי עובדות משרד וכולם בחופש-לקחו את כל בין הזמנים רק אני לא יכולה לאפשר לעצמי את זה השנה ואני פשוט מקנאה-לא אכפת לי עובדות חינוך כי מגיע להם וזה תנאי העבודה שלהם ואני בחרתי אחרת , אבל מול עובדות משרד שיכולות להרשות לעצמם אני כבר לא עומדת בזה הלוואי והייתי יכולה להיות קצת יותר עם הילדים עכשיו במקום לג'נגל את הטרוף הזה
מבינה אותך מאוד מאוד מאוד!