שתי שאלות די דומות שנשלחו לפה, מוזמנות לענות לאחת מהן או לשתיהן : )
השאלה הראשונה:
שלום לכולן,
אני 4 חודשים אחרי לידה רביעית די צפופה. הגדולה בת פחות מחמש.
הלידה הקודמת הייתה טראומתית, ובלידה הזאת רק חיכיתי לעבור אותה בשלום. לא הרגשתי אושר וכיף כמו בשתי הלידות הראשונות. אני אמורה לחזור לעבודה בימים הקרובים, ואני מרגישה שלא התאוששתי עדיין. מרגישה שממש כבד עלי הכל..
באמת כולכן מבשלות-מנקות-מסדרות-עובדות ומספיקות הכל???
אין לי כח!! מה עושים?
אני מרגישה ממש עול…
נעמי
—
ושאלה נוספת מקוראת אחרת, ממש דומה:
שלום לכולן,
יש לי ב"ה 4 קטנים, הגדולה שלי בת 6,
ואני מרגישה שהבית כל הזמן מבולגן!!!
לא מצליחה לעמוד בלסדר, וכל רגע פנוי שיש לי אני עושה כביסות, טיפה מטאטא, והופ-התעורר התינוק התורן. בקיצור, לא מגיעה אף פעם למצב של בית במצב מניח את הדעת. (ואני לא מתכוונת לשיש נוצץ וארונות מתוקתקים, כן? המינימום שצריך כדי לפתוח את הדלת לרווחה בלי להתבייש, ולהכניס את חמותי בלי היסטריה)
אשמח לשמוע איך עושים את זה-טיפים, עצות, הרגלים, כל מה שמועיל… תודה!!!
רינה
—
יש גם לך שאלה? נושא שמציק לך? זאת ההזדמנות שלך לשאול שאלה באנונימיות מוחלטת!
כתבי ל: [email protected] וכולנו ננסה לעזור לך!
יש כאן הרבה ידע חשוב ואני מאוד מסכימה כמעט עם כל מה שנכתב כאן
רק מוסיפה –
מנשא יכול מאוד להקל
תינוקות אוהבים להיות בתוכו והידיים של אמא פנויות לכל דבר אחר
גם מספק זמן איכות אמיתי לתינוק – לאמהות שסובלות מנקיפות מצפון על שעות עבודה ארוכות מחוץ לבית
לגבי השאלה של נעמי –
לא בהכרח שמשתקף ממנה דיכאון אחרי לידה אבל כדאי לשלול – יש בטיפת חלב את השאלון שכל אמא מקבלת
איך מנשא עוזר?
ניסתי לעשות איתו דברים, בקושי לפתוח ביצים הצלחתי..
ועל הגב לא הצלחתי להתארגן איתו בלי עזרה, הגדולה שלי, בת שנתים ורבע עזרה לי…
כנראה שלא קשרת הדוק מספיק
או שאת עם מנשא ילקוט גדול מידי
לפעמים זה ענין של תרגול
אין סיבה שלא תצליחי לבשל כשהתינוק במנשא
או שאולי מדובר בתינוק מאוד גדול?
יכולה להוסיף עוד קצת משלי,
גם אצלנו קטנים וצפופים.. הגדול שלנו בן 8 והשישי בדרך..
ברוך ה'.
בתקופה האחרונה, לאור הנסיבות המשמחות, אני בקושי מתפקדת.
בעלי עושה הכל ולא קל לי בכלל לראות שהוא זה שצריך לעשות ושאני לא יכולה.
בשנים הראשונות עבדתי מ8 עד 16 ובאיזשהו שלב הרגשתי שזה יותר מידי.
יותר מידי השתדלות ומאמץ.
והקב"ה כל יכול. ויכול לפרנס אותנו גם בפחות שעות עבודה.
התפללתי לה' וביקשתי ממנו שיביא לי עבודה של X שעות
ושנקבל סכום Y , שזה מה שהיינו צריכים
ועם הרבה אמונה וביטחון- ב"ה נענינו.
אני חושבת שאנחנו אימהות ולא כל יכולות.
זה באמת בלתי אפשרי לגדל ילדים צפופים וגם לעבוד הרבה וגם להחזיק את הבית, על כל הכרוך.
אם קשה לך לחזור לעבודה כי עדיין לא התאוששת-
את בסדר גמור.
תקחי חופש. תתפללי לה'
הרבה דרכים לו למקום לשלוח לנו פרנסה.
השתדלות בפרנסה תלויה ברמת הביטחון של בנ"א ולכן זה עניין כ"כ אישי ואינדוודואלי שא"א לומר משהו כולל לכולם, תרידי שעות ותתפללי…
אבל בהלחט לתפקד בכל החזיתות זה כמעט לא אפשרי ולכן כל אחת בוחרת את המקום שבו היא מורידה מעצמה עומס, ונתנו פה דוגמאות מאד יפות, רק צריך לזכור תמיד לבחון את המצב בעיניים שלך ושל בעלך מה מתאים לכם ומה לא, בשום אופן לא לערב שיקולים של אנשים אחרים.
מתאים לך לשטף פם בשבועיים, מצוין (גם אם חמותך חושבת שזה נורא מוזנח)
מתאים לך להשכיב עם בגדים, מעולה(גם אם הגננת חושבת שזה לא לעניין)
מתאים לך שכל הארונות יהיו סלסלאות ולא בגדים מקופלים, נפלא (אפילו אם השכנה מתארת לך את ארון הבגדים המקוטלג שלה)
מתאים לך להזמין אוכל 4 פעמים בשבוע, יופי (אם אמא שלך תשמע, היא תתעלף..)
מתאים לך להורד שעות בעבודה , תהני (גם אם החברה בעבודה תגיד לך שאת עושה שטויות)
ויש עוד דוגמאות, כל אחת לפי דרכה.
וכמובן על זו הדרך, בואו לא נבחן את האנשים שסביבנו לפי איך שאנחנו רואים את המציאות, זכותם לחשוב אחרת, זה לא מוריד מערכם.
כ"כ הרבה תגובות, ומתלבטת אם יש לי מה להוסיף, דבר ראשון גם אני חוויתי לידה אחת מאתגרת- מוקדמת (טראומתית??) ולידה אחריה בלי תכנון.. שכל ההריון הייתי בלחץ נוראי,
באמת חשוב להוריד בשלב הזה הילוך ולעשות מה שחייב וצריך בלי להשתגע, ישנם דברים שבאמת עזרו לי בהתנהלות אני קוראת לזה "עוזרת"- את הקטנים אני מלבישה מהלילה (כמו שאמרה פה מישהי- כמובן מכנסיים נוחים- פיג'מה אך מה הבעייה בחולצה של בוקר?- חיסכון מטורף בלחץ של בוקר-
דבר נוסף הוא שרכשתי מייבש (זול מאושר עד!) מקסים שפשוט שכשהכביסה יבשה הוא מתכבה מאליו-, כך שגם בקיץ וגם בחורף- הכביסה עוברת באופן אוטומטי למייבש- ומשם לקיפול, אין תליית כביסה… אולי עד שיגדלו קצת,
דבר נוסף לשתי האמהות – מניסיון שלי בתקופה זו של החיים שהגדול/ה עדיין לא בגיל 7-8, זו תקופה דורשת בלי אופציה למנוחה / יציאה כלל! אבל כאשר הגדול בין 7-8 אז מתחילים לנשום- אני מציעה לך לחייב את עצמך ליציאה אחת פעם בשבוע בכל מחיר- לחוג נחמד, לפגוש חברות, ללמוד משהו שלא דורש..
לדעתי צריך לא להתבייש לבקש עזרה מהבעל מדי פעם בלי להתנצל ולדאוג קצת לעצמך בזמן זה,
אפשר דברים שיעזרו בארוחות, לבשל פעם בכמה ימים ולהקפיא, טבעול וכד', בהצלחה לכולנו
אני זוכרת שישבתי פעם ליד אישה עם הרבה ילדים קטנים וצפופים ורק בת אחת היתה לה, השאר בנים.
ושאלתי אותה: איך את מסתדרת?
אז היא אמרה לי: אני לא מסתדרת!!
וזה נאמר בגובה העיניים , מאישה חכמה ומוצלחת מאד!
ומאז אני מצטטת אותה הרבה.
'מותר לנו לא להסתדר' , כש ב"ה יש ילדים בסביבתינו, כן ירבו!!!
איזו תגובה מתוקה, "מותר לנו לא להסתדר" 🙂 – קניתי באהבה!
אני אמא למשפחה גדולה, עם בנות גדולות
שלא בבית רוב שעות היום (בעיקר כשצריך אותן דחוף.
כשלא צריך את העזרה, ובדיוק היה בא לי קצת פרטיות – הן שם ועוד איך)
ואכן לא מסתדרת!