קצת מתקשה לנסח את זה-
אני עובדת הייטק במשרה כמעט מלאה-כמעט /שנה אחרי לידה ולא מצליחה לחזור לעצמי-
מרגישה שאני חיבת לעזוב את העבודה! לא סובלת אותה ולא מסתדרת עם החיים – מרגישה שאני גוררת את החיים ושונאת אותם! אבל אני כלואה בכלא של זהב – מרויחה משכורת יפה יחסית ובנינו עליה במשכנתא גבוהה , לא יכולה להרשות לעצמי לעזוב – בעלי ניסה לחפש לעצמו עבודה לפחות לתקופה אבל המשכורת המקסימלית שהוא יכול לקבל לא מכסה אפילו את המשכנתא.
בכל אופן אני עם מקצוע וניסיון והוא בלי כלום, אני מרגישה חנוקה! לא מסוגלת להשאר אבל גם לא יכולה לעזוב – צריכה חצי שנה של נשימה לפחות, נסיתי לקחת חופש של שבועיים והוא לא עזר, אני צריכה איפוס! -צריכה את חכמת ההמונות פה – ואולי גם סתם הזדהות…
מירי, לא חושבת שמדברים על לעזוב הרגע כאן ועכשיו
אבל כן לחשוב לטווח רחוק יותר איך עושים ריסטארט ומביאים את החיים למקום נכון יותר
אישה שנקרעת בעבודה, זה לא דרך לחיות!!!
גם אם זה נהיה נורמה!!!
אישה אמורה לחיות, כל בן אדם מגיע לו לחיות
לא לשרוד
אז נכון, לפעמים השינוי לא יוכל להיות מיידי, אבל כן בהדרגה, ולדעת מה הכיוון שהולכים אליו.
לא רק להמשיך בכוח האינרציה כי 'אין ברירה'.
השם לא הביא אותנו לחיים בלתי אפשריים, של שרידה וקריעה
הוא הביא אותנו לחיים טובים ויפים
כן, עם קושי ואתגר, אבל טובים!
אם ביקשת הזדהות..
אז אני מורה, נהנית מאוד מאוד בעבודה. אבל כל היום חושבת על הבת שלי, ועל הבית שלי
משתוקקת לכל פיסה של חופש.
משהו בעולם הזה לא הגיוני- שנשים לוקחות תפקיד ככ לא נשי (פרנסה)… לא יודעת אם אני צודקת אבל ככה מרגישה
מזדהה איתך
מרגישה שהמקום שלי הוא בבית
לטפח את ביתי וילדי
ובמקום זאת נאלצת לצאת לעבודה
לא קל בכלל חלק מהגלות ממש
ודווקא לכן חשוב שאם כבר יוצאים ומתאמצים ונקרעים בעבודה שבעבודה עצמה יהיה טוב
אני גם הייתי מורה והרגשתי שבמקום לתת את הלב שלי לילדים בבית נתתי לתלמידות
חזרתי בסוף יום כמו שהיא אומרת בלי כח לכלום
הרגשתי בכלא אומנם לא מזהב כי השכר היה בריצפה
לעשות שינוי זה מאוד קשה
אין לי מה לומר חוץ מחיבוק
ד' ינחה אותך בעיצה טובה
לא יודעת אם מה שאכתוב יוסיף למישהי, אבל כמה נקודות –
עבודה בתכנות מאז ומעולם היתה כלוב מזהב, כי באמת כמעט בלתי אפשרי לצאת מזה מבחינה כלכלית אחרי שמבססים את החיים על משכורות גבוהות. מי שחושבת אחרת אולי מבוגרת יותר ופחות מכירה את המציאות של הצעירים, הפערים גדלו, המשכנתאות התייקרו, ואם רוצים גם לחיות וגם לנשום, יש מצב שזו דרישה מוגזמת.
קצת חבל לי על כל אלה שכותבות פה שזה משעמם וכאלה – אני לא יודעת איפה אתן עובדות, תחפשו מקום אחר. אני גם התלוננתי המון על השעמום בעבודה עד שעברתי צוות והחיים שלי השתנו מאד. אם יש עניין בעבודה לדעתי היומיום כולו משתנה כי את יותר שמחה ורגועה ונינוחה. העבודה שלי מרתקת ואני נהנית כמעט מכל רגע.
לגבי מה שכתבו על עבודה גלובלית – אני לדוגמא עובדת 6-7 שעות, אבל יש עלי עול! כל הזמן!! כי מה שלא נגמר הוא באחריותי, ואם תהיה קריסה בפרודקשן בלילה זה באחריותי! ואם החברה היתה אמורה להרוויח יותר כבר ממחר בבוקר בגלל איזשהו פיצ'ר שמתעכב – זה עלי! גם אם עבדתי כל השבוע 10 שעות ביום ויותר.
גלובלי זה לשני הצדדים, את יכולה לעבוד קצת שעות כשאפשרי, אבל כשעמוס את מחויבת למקסימום, גם הלכתית (השכר מתגמל… זה בסדר).
לגבי מה שכתבו פה שזה לא מתאים לאישה לצאת לעבוד וצריכה להיות בבית עם הילדים – מזדהה עם זה כל כך, במיוחד שאני בחל"ד ולא יודעת איך אחזור ממנה לחיים ההזויים במקביל לעבודה.
א ב ל – וחשוב לי מאד מאד לכתוב אותו –
את ההחלטה שנשים יצאו לעבוד, לא אנחנו קיבלנו, קיבלו אותה אנשים גדולים מאיתנו, והם אלה שמנווטים וינווטו הלאה את הדור הזה. זה צו השעה וזה מה שמוטל עלינו עכשיו. זה קשה וזה נוגד את האופי של האישה ואת הטבע שלה, וזה מביא אותנו לחיות את היומיום המטורף הזה בלי נשימה, אבל יש לזה תכלית! (לא כותבת את זה לשואלת השאלה, כי במקום שאי אפשר, הבעל צריך לצאת לעבוד, זה שלו ומוטל עליו. כותבת את זה למי שנכון לה להיות במקום הזה – זה לא בטעות).
ולכן זה רצון ה' שתחיי ככה. ככה הוא רוצה אותך. לא מושלמת בשום חזית, לא 100 אחוז בכל דבר. זה דור של גלות, ותבוא גם גאולה בעז"ה, בזכות נשים צדקניות.
זהו, שפכתי 🙂
תודה חיזקת מאוד!!!!!!!!!!!!
אין לי עצה בשבילך
רק להגיד שנראה לי אני כתבתי את השאלה😊
הזוי איך שדיבררת אותי
מזדהה עם כל מילה
מתפללת הרבה שה' יזמן לי עבודה מהבית עם קצת שעות ושתכסה את המשכנתא ברווח ותשאיר עודף
הגיוני? אם ה' ירצה אז כן
בינתיים משתדלת לשרוד…
לכל המתלוננות.
יכול להיות שקשה לכן.
לא מקלה בקושי.
אולי העבודה לא מתאימה לכן.
אבל תעצרו רגע, תרימו עיניים לשמים ותגידו- אבא, תודה. נתת לי עבודה.
תעריכו את המתנה שלו גם אם היא קשה.
וגם אם אתן צריכות להחליף מתנה.
על מתנה אומרים תודה.
לי אין עבודה.
את ממש צודקת!! תודה שפתחת לי את העיניים ובקרוב תמצאי גם את עבודת חלומותייך