טוב, לא יודעת איך לקרוא לנושא הזה. אבל אני עובדת עם ילדים כבר כמעט 20 שנה
ולפעמים מתחשק לי לומר לאמהות משהו אחד: תיהנו מהרגע! תיהנו ממש שיש עכשיו.
נכון יש לכן כל כך הרבה מטלות ודאגות – ולפעמים אם יש איזה רגע של חסד פשוט להיות בהווה.
תיהנו מהאוצרות שלכם שנבראו כיצירה מושלמת, מדויקת, אלוקית.
אם את עובדת עם ילדים כבר 20 שנה, סימן שאת לא מהדור של הצעירות של היום,
שעובדות מאוד קשה גם בבית וגם בחוץ בלי שנייה לעצמן.
אני לא רוצה להכליל, גם פעם היו נשים שעבדו קשה, אבל ממה שאני רואה ושומעת בסביבה שלי, פעם הנשים עבדו פחות והחיים היו אחרים.
נכון, הלוואי שהיה לי זמן רק ליהנות מהקטנטנים שלי, אבל כיום אני רק עסוקה בלשרוד את החיים.
(ברוך ד' אני חושבת שהילדים שלי (קטנטנים ממש) מקבלים ממני את כל הצרכים הפיזיים והרגשיים שהם זקוקים להם, אבל הלוואי שהייתי יכולה יותר)
אדרבה ,
אשמח לקבל טיפים
איך עושים את זה ?
איך מצליחים לחיות בהווה ולהנות מהרגע כשעומס החיים ב"ה – אלף פעמים ב"ה שוטף ,
וכשמסתכלים במצלמה ורואים את הגדולים קטנים
מתגעגעים ומרגישים שהחמצנו את הזמן ….
חוץ מלחיות את הרגע , ולהודות
איך אפשר לחווות זאת יותר ?????
גם לפני 20 שנה עבדנו קשה מאד בבית ובחוץ
שעות העבודה לא השתנו
לצערינו
אולי את מתכוונת לעבר הרחוק יותר
למרות שלהנות מהילדים לא תמיד קשור ללחץ ועומס יותר קשור למודעות לענין
לדעתי, פעם עבדו יותר קל
גם אמא שלי אומרת
כשהיו לה 3-4 ילדים היא עזבה את העבודה, וכך עשו הרבה חברות שלה, בהמשך היא חזרה, אבל כשהיה תקופה יותר עמוסה עם ילדים היא עזבה את העבודה,
והיום אין לך אופציה כזאת, כולנו עובדות קשב בבית ומחוץ,
ברור שהצעירות של היום עובדות הרבה יותר קשה!!
אמא שלך היא לא מלפני 20 שנה אם את כבר נשואה ויש לך ילדים,
לפני 20 שנה כבר היה את כל העבודות של היום 8 + שעות ביום וללא קצבאות ילדים