אמא שלי, חמותי או בכלל אני?

נשארים יותר בבית
ומתאמנים לבנות את עצמינו בלי רעשי רקע

גם אמא שלי וחמותי שונות מאד, בתחומי סדר וניקיון, מאכלים, שליטה או שחרור, יש זמנים שאני מרגישה בתוכי התגוששות בין הקולות של שתיהן,
וה עבודת חיים, לעשות מה שטוב לבית שלי, ולילדים שלי, ולי עצמי, בלי רעשי רקע של חברות / שכנות / חמיות / וכולי וכולי..

אם הבנתי נכון יש פה 2 דילמות:
1. איך להתנהל בבית? כמו איזו סבתא?
2. איך להתנהל בבית של סבתא?

בקשר לבית שלכם, אתם לא צריכים להיות כמו אמא שלך ולא כמו אמא של בעלך,
תשבו ביחד ותחליטו בכל תחום, איך אתם רוצים להתנהל בבית,
זה לא שולל את דרך ההורים,
אתם סוללים לעצמכם את שביל הזהב שמתאים לכם.
כאשר לכם תהיה בהירות בדרך – הילדים יקבלו אותה ויזרמו איתה.

לגבי הסבתות, זה נהדר שאת והילדים מתאימים את עצמכם לרצונה של הסבתא,
כיבוד הורים בהתגלמותו!
אפשר לפני שנוסעים, להזכיר לילדים שאצל סבתא X אנחנו שומרים על הסדר כי זה חשוב לה ואנחנו מכבדים אותה.
אם ילד לא מבין למה אפשר לאכול כ"כ הרבה ממתקים ובבית את לא מרשה, נסביר לו, כך סבתא אוהבת, ואנחנו מכבדים אותך, אתה לא חייב לאכול, אבל פה אני מרשה.
בקיצור, בהירות, בהירות, בהירות!
במקום שלנו מול ההורים
ובמקום שלנו מול הילד
רק תועלת חינוכית תצמח מכך בס"ד!

תעצרי רגע, תשבי עם בעלך ותשאלו את עצמכם-
מה הכי מתאים לנו? מה אנחנו באמת רוצים בבית שלנו?
תנסו להתנער מכל קולות הרקע ותגבשו לעצמכם זהות חינוכית.
כך אנחנו רוצים לראות את הילדים שלנו גדלים – כשהסדר והארגון תופס מקום X בחיים, כשהממתקים מגיעים במצבים כאלה וכאלה, וסולם הערכים שלנו הוא כזה וכזה.
אחרי שברור לכם מה הקווים והכללים שאתם רוצים ומתאים לכם לאמץ בבית-
תדברו את זה ברור לילדים-
״בבית שלנו ממתקים מקבלים רק אחרי ארוחת צהריים״
״בבית שלנו אוספים את המשחק לפני שמוציאים משחק אחר״
וכו׳

ההתנהלות בבתים של הסבתות זה כבר נושא אחר, תתנהגו כמו שמצופה ממכם כאורחים, זה הכל. תזרמו עם הכללים שלהם, בהסברה ברורה לילדים – ״כשאנחנו אורחים אנחנו מכבדים את החוקים והכללים של הבית שאליו אנחנו מוזמנים״