אלוקים או הקב"ה?

רגע, ו"השם" זה לא שם של ה'?
הקב"ה זה לא כינוי לה'?
ומה עם כינויים נוספים ששגורים בפינו כמו ריבונו של עולם, אייבישטער, בורא עולם?
השפה שלנו היא שפה קדושה, יש משמעות גדולה למילים שאנחנו מוציאות מהפה, ועל אחת כמה וכמה למילים שבהם אנחנו מכנות את הקב"ה.
אני מרגישה שהכינוי "אלוקים" שהחל להיות שגור בפי אנשים חרדים, ברוב הפעמים ששמעתי אותו – הוא היה חלק ממשלב לשון נמוך/עממי יותר.
את רוצה להתווכח עם מה שאני מרגישה? להגיד שאני מרגישה משהו לא נכון? שאסור לי להרגיש את זה? בבקשה.
אבל אם ננסה לנהל דיון אינטליגנטי ולהתייחס לגופו של עניין,
בואו ננסה לענות על השאלות הבאות
א. האם יש (או אין) טעם לפגם בזה שחרדים אימצו ביטוי שהיה שגור בפי אנשים שאינם שומרי תומ"צ?
ב. מדוע לא קרה להיפך, שחילונים החלו לקרוא לקב"ה "השם"?
ג. אם אין הבדל באיזה שם משתמשים, מדוע המגיבות שגוננו על התופעה טענו דווקא בעד הביטוי "אלוקים" ולא בעד החופש לכנות את הקב"ה גם בשמות אחרים?
וכו' וכו'
העיקר שנשמור על שיח אינטליגנטי ולא נהפוך את זה ל"את צורמת לי" "לא, את צורמת לי" "חוצפה אדירה" "מגזרים קדושים" וכו' וכו', בקצב הזה כבר עדיף שנתאסף כולנו ונדביק אחת לשניה פלסטר על הפה להמחשת כוונותינו.

סליחה, אבל הניסיון לצבוע את הדיון הזה בצבעים של 'דיון אינטליגנטי לגופו של עניין' הוא פשוט ניסיון לא אינטליגנטי בעליל!
אפשר להתווכח על ניואנסים של בגדים, מטפחות או סגנון דיבור, אבל לקחת את אחד משמותיו המהותיים של הקב"ה, ולהפוך אותו לדיון על טעם לפגם ועל מידת ההתאמה שלו? קטונתי.
באמת מעניין אותי-על מה זה יושב אצלך? ניואנסים תמיד היו ותמיד יהיו בכל תחום בחיים, אבל להחיל אותם על הקודש? המעטפת החברתית לעולם לא תקבע בדברים כאלו.
לשאלתך מה מפריע לי כאן- מפריע לי שנשים יושבות ומחלקות ציונים לשמות של הקב"ה, ועוד מתעקשות לקרוא לזה דיון ענייני.
אני רק שאלה: אם מחר בבוקר חילונית תתחיל להגיד 'אייבישטער', היא תהפוך אוטומטית לחלק מהמגזר? או שמאותו רגע המילה הזו תצא מחוץ למחנה ומי שישתמש בה כבר ייחשב 'לא משלנו'?

פלסטרים.
חחח צודקת.