מחפשת עצות יעילות לקימה בבוקר שלי ושל הילדים בשעה מוקדמת.
כיון שאני עובדת עד 4 ולפעמים אחרי קצת, וחייבת לנוח 20 דק' אח"כ, כי אחרת אני לא מאופסת, אח"צ שלנו מתחיל בשעה מאוחרת יחסית, אני לא ממהרת להתחיל ארוחת ערב והשכבות מידי מוקדם, כי חשוב לי להספיק להיות עם הילדים, בד"כ בשבע מתחילה לתקתק אותם, אבל לפעמים הם נמרחים, וגם כשאני כבר מצליחה להכניס למיטות בסביבות 8, חוזר הבן הגדול שלי מהמתמידים, ומשום מה הבית מתעורר כל פעם מחדש,
נוסיף לזה שאני הולכת לישון מאוחר, כי אני מרגישה שלא היה לי ערב עד שנרדמו, וצריך גם לשקם את הבית… וקצת זמן לעצמי,
אבל אח"כ בבוקר, בגלל שנרדמו מאוחר, בבוקר לא מצליחים לקום אם אני לא מעירה, וכך כל הבית תלוי בקימה שלי, ואם גם אני קמה קצת מאוחר (7.30), כבר כל הבוקר מתאחר, נוסיף לזה כמה ילדים שלא יודעים לתקתק התלבשות מהירה,
והתוצאה איחורים ללימודים לעיתים די קרובות, מדגישה שזה לא כל יום, אבל בהחלט כמות שכבר לא נעים לכתוב פתק למורה (בחיידר לצערי לא מקפידים)
אציין שאני לא אישה מבולגנת, ומאוד מתוכננת,
משום מה בזה לא כ"כ הולך,
מישהי מזדהה איתי? אשמח לרעיונות איך לייעל את כל התהליך כי זה בסוף מעגל, וזה ממש מפריע לי,
תודה לכל עיצה.
מזדהה מאוד ….
אשמח גם לעצות
מזדהה לגמרי. ואפילו הקדמת אותי. אני הייתי צועקת קצת יותר חזק… כי המצפונים בכל בוקר על זה שהם מאחרים ממש גומרים אותי
וההרגשה המוזנחת כאילו המשפחה היחידה שמאחרת זה אנחנו והמחברת קשר המתמלאת בקצב מסחרר.
וכל יום מחדש אני מחליטה: היום זה יראה אחרת…. ואז את מוצאת את עצמי מעיפה אותם למיטה בעצבים מתוך לחץ ובבוקר שולחת אותם גם באותה צורה, כי משום מה שעת הצלצול לא מדברת אליהם…
ואז אני פוגשת אמא שמספרת לי לתומה שאצלה ב 6 , 7 בערב שקט. ובבוקר הילדים מתעוררים מעצמם עוד לפני 7…
קודם כל שתדעי שיש זן של ילדים שהמיטה "זורקת" אותם ויש חרפנים (בד"כ זה תורשתי) (פעם משהי אמרה לי, וואי איזה כיף לך שהילדים שלך קמים מאוחר בחופש בטח את מספיקה המון… אמרתי לה, שכחת שאני אמא שלהם…)
אבל עצות ממש אין לי חוץ מהכלה וקבלה… 🙂
כמובן שגם אשמח לעצות. (והאמת שגם הזדהות מועילה…)
אוהווו, לפי ההודעות של המורה במחברת קשר, הייתי בטוחה שהבת שלי היחידה שמאחרת,
וכולן מתייצבות בזמן כל יום,
תודה על העידוד!
אני אוסיף משהו קטן ממש
בנוסף לכל מה שיכתבו לך
נראה לי שכדאי לנו באופן כללי לחזק בעצמנו
את המשמעות של כל רגע עם הילדים שלנו
אני גם הייתי שמה את הילד לישון קצת מאוחר בימים שחזרתי הביתה מאוחר
עד שנפל לי האסימון שהילד שלי ברור שעדיף שיהיה לו שש שעות עם אמא
אבל עדיין, שלוש שעות עם אמא זה שלוש שעות יפות ומיוחדות ומדהימות
לו יכולנו ותנאי החיים שלנו היו מאפשרים – ברור שהיה כיף להיות עם הילדים שלנו מאחת עד שש ואז לשים אותם לישון כמו בסיפורים
(תמיד שוכחים לכתוב בסיפורים את האמהות שהלכו לישון בין שתיים לארבע אבל בסדר)
הילד שלי לא מקופח מזה שהוא הולך לישון בשבע
טוב לו, יש לו אמא שאכפת לה ממנו ודואגת לו
ונותנת לו את הזמן שלה ואת הכוחות ואת הלב , ככל שהתנאים מאפשרים לה
ובינינו להיות אמא זה לא פרמטר של זמן, אלא של לב.
וכשהגיע הזמן לישון – היא שמחה על הזמן שכן נתנה לו, לא על הזמן שהיתה יכולה ולא נתנה לו
לי זה עוזר קצת לנקיפות מצפון, מקווה שיעזור לעוד מישהי….
אבל לי מפריע שהילדים לא מכירים את אבא שלהם אם משכיבים אותם ב7…
ולכן משכיבה יותר מאוחר, שיהיה להם זמן לדבר עם אבא במשך השבוע, לראות אותו,
לא רק בשבת…
בעלי פוגש את היללדים בצהריים נותן להם את הארוחה כשאני לא נמצאת
יפה אבל לא כולן ככה.
יש אברכים שלומדים מחוץ לעיר ולא חוזרים בצהריים,
ויש ילדים ששוהים בצהרון או במעון…
יש גם לא אברכים
ממש תמללת אותי
וכולם אצלי בנים, שגם מתחילים מאוחר, וגם ממש לא מקפידים על איחורים, אז אין לילדים דרייב להזדרז בעצמם
זהו, זה מה שיש כרגע,
להכין הכל מהלילה – מאוד עוזר!
לקום ולהתארגן בעצמך לפני הילדים – מאוד עוזר!
הלוואי שהייתי מיישמת…
את נשמעת אמא ממש מתוקה
לגבי ההתנהלות בערב,נשמע שיש לכם זמן ממש נינוח
זה אפשרי מבחינתך שחלק מהארגון של הבית יעשה עם הילדים?
ואולי שחלק הם יעשו?
ואז בזמן שהם הולכים לישון נשאר לך פחות עבודה
וממילא יותר זמן לעצמך שזה ממש חשוב ונצרך
ולגבי שעת שינה שלך תנסי להקדים בהדרגה
כל שבוע ברבע שעה
מה שאפשר להכין מהערב תכיני זה מאד מקל על ההתנהלות של הבקר
כל הבגדים לכל הילדים ולך כמובן
אם אתם אוהבים סנדויצ'ים מהערב
הרבה הצלחה
אפשר להביא טון אחר?
כלומר בעצם לענות לפותחת השאלה …..
יש משהו שאני לא מוותרת עליו
וזה שעות שינה אני יכולה ב22:30 לסגור יום (אפילו 3-4 פעמים בשבוע )
בעיני כל היום נראה אחרת כשישנים טוב
אצלי בבית גם האבא והאמא הולכים לישון כבר ב22:00/22:30!
שלא תחשבו אני יודעת גם לפגוש את השעה 2 בלילה
אבל הגורף זה שינה מוקדמת – שמשפיעה על כל הבית
על סדר היום
על שפיות המוח
על כוחות הגוף
על כוחות הנפש
האמת
אני באה מבית של ציפורי לילה
אצל ההורים שלי 3 לפנות בוקר זה שעת השיא …. ו4 בצהרים זה "שלאף שטונדע" (שנ"צ מה שקוראים בעברית…)
ואחרי נישואינו דיברנו על זה כמו גדולים והחלטנו לנסות לבדוק מה עדיף ……נתנו כבוד לבעל (בכול אופן זו"צ )
התחלנו לעשות לילה מוקדם הגדרנו למשך חודש רצוף ואח"כ מחליפים כנראה שעוד לא חלף החודש הזה (…..) נכון תמיד יש את המתבגר התורן זה שמנסה להישאר ער – אבל בינינו כמה מרתק יכול להיות בית במצב לילה
שלא תחשבו שאין פיספוסים אבל בגדול התרגלתי לזה ואני לא יכולה לוותר על זה ….. ולא אני לא מתגעגעת למריחות של הלילה בתור בחורה
( יש מישהי שיכול להצביע על השעות 01:00 -03:00 כשעות יעילות באמת ? )
אמא שישנה יותר בלילה יכולה לתפקד יותר טוב להיות יותר אמא טובה לילדים ואמא יותר טובה לעצמה….
ולגבי זה –
אני לא ממהרת להתחיל ארוחת ערב והשכבות מידי מוקדם, כי חשוב לי להספיק להיות עם הילדים
לא הבנתי ….. כשאת מאכילה /מאמבטת /משכיבה- את לא איתם ? אז מי עושה את זה ?
ההפך
אם יושבים לאכול לפני שמתוסכלים מרעב / עייפות הזמן הזה הופך לזמן משפחתי רגוע יותר
.
אני שאת שכתבתי קודם שזה וזה,
אז אני גם הולכת לישון מוקדם יחסית, אבל הילדים לא 🙁
לוקח להם הרבה זמן להירדם, בית קטן, שומעים כל תזוזה , הבן הגדול חוזר מאוחר מהמתמידים, ועד שהוא מתאפס לקראת שינה
אז אני עייפה, פורשת לישון, מצב הבית בהתאם…
ב"ה שזה מה שיש..
ממש מסכימה
גם בתור אחת שעברה שינוי משמעותי מרווקה לנשואה.
ואוו, מעורר השראה, אבל את מספיקה לעשות בערב משהו חוץ מלהשכיב בערך,
אין איך גם ללכת לישון מוקדם, גם להכין הכל למחר, וגם שישאר לי זמן לעצמי ולבעלי,
אני לא מאלה שמשכיבה ומיד מתחילה לתקתק למחר (בלי לדבר על שיקום של היום 🙂 )
ובקשר ללמהר להשכיב שכתבתי,
משום מה אצל הילדים שלי כל מה שעשו כל אחרי צהריים, לא נקרא שעשו משהו,
רק כשאמא קמה זה נקרא אצלם להתחיל לעשות משהו…
ואז הם מאוכזבים שלא הספיקו להיות הרבה זמן בגינה / לשחק בבית,
לא עוזר ההסברים לזה…
ובטח לאכול ארוחת ערב עם אמא, לא נקרא לעשות משהו 🙂
גם לי קצת צרם מה שכתבת שאת לא ממהרת להשכיב אותם כדי להספיק איתם עוד זמן.
אני יכולה לומר לך שעד לא מזמן הגעתי להשכבה גמורה-ואין אין לי כח לשמוע,לספר,להקשיב וכו'
עד שגיליתי שבא.ערב אני יכולה לשבת ולהקשיב להם,לספר להם סיפורים(והם אוכלים מהר יותר:))ונכנסים גם יותר נינוחים למיטה ב06:30-07:00
חלק נשפכים מהר,ואלה שלא אני שמה להם סיפורים של לשכת הילדים והם נרדמים תוך כדי.
חשוב שתדעי שילדים זקוקים ליותר שעות שינה ואם שמים אותם במיטה אחרי השעות השינה שבהם הם צריכים להיות הגוף לא עייף ויש להם עדיין מרץ-מניסיון בשטח!.
לגבי השינה שלך,
1.אם הם יהיו במיטה בשבע יהיה לך לפחות 3 שעות לסדר,לנקות וזמן איכות לעצמך.
2.זה שאנחנו אימהות זה לא אומר שאנחנו סופרמן-וכן צריך קשיחות בלומר לעצמינו אני הולכת לישון ב22:30,23:00 וכו'
וגם אם יש לך עירמת כלים בכיור-אל תאמרי "רק את זה וזהו.."-כי זה יוביל לעוד מכונה,ועוד קיפול,ורק נפשיר עופות למחר וכו'-ופתאום כבר אחת בלילה 🙁
3.כמו שציינו לפני-להכין מראש.
תנסי להפעיל את הגדולים,לעשות מבצעים ולא לקחת אחריות בלעדית(במיוחד שאת אומרת שבחיידר אצלכם אין כ"כ משמעת בנושא,אז הילד צריך ללמוד אחריות…)
4.וזה הדבר הראשון שצריך לעשות:לבקש מהקב"ה שיהיה לך כח
אני חושבת שבשביל הילדים כן חשוב ללכת לישון מוקדם, אפילו שהם אולי פחות מצליחים לחוות את אבא.
לא כתבת גילאים, אבל תביני שכשהם ישנים פחות, או קמים בסערה ישר לריצה ולמוסדות, הם גם פחות מרוכזים בלימודים וגם פחות רגועים.
אין מה לעשות, החיים אינטנסיבים, ויש שלבים שבאמת פוגשים את אבא בעיקר בשבתות…
סליחה מכל המתוקתקות
אבל אני מרשה לעצמי להשאיר כלים בכיור או גיהוץ למחר… העיקר לישון כבר
ועוד משהו ששינה את חיי!! הגדרתי בהגדרות סינון של המחשב שהאינטרנט נכבה ב 22:00 כל יום, (חוץ מליל שישי:) יותר מממליצה
(עשיתי את זה גם לצהריים כדי להיות עם הילדים לגמרי)
את ממש צודקת !!!
אני שיכללתי את השיטה
היום אני בכלל לא מגהצת
ועושה אוכל בחד פעמי ולגבי כל המסעדנות של היום אני רוצה להבין מה רע בלחם עם גבינה וביצה קשה
קורנפלקס עם חלב או ביצים קשות עם פסטה א. ערב לא חייבת להיות מסעדה…