ש לי בן בכור בן 4.5.
הוא ילד עצמאי מגיל אפס! תינוק שלא רצה ידיים כלל, ידע להעסיק את עצמו לבד, ניסה לעשות דברים לבדו ממש מגיל צעיר מאד.
גם כיום הוא עושה את זה. לדוג': הוא קם בבוקר (לפעמים זה בשעה חמש…) והוא רעב, אז הוא לא מעיר אותי, אלא "מארגן" לעצמו ארוחת בוקר – ואז אני יכולה לקום לבית בלגן.
קרה פעם אחת שהוא הבהיל אותי מאד. הייתי איתו בקניות ו"נעלמתי" לו לרגע, אז הוא פשוט בלי להתבלבל: יצא מהחנות, חצה את הכביש (!!!) וחזר הביתה…..
פעם אחר פעם הסברתי לו/ הערתי לו בתקיפות – אבל הוא משיב לי בצורה של: "אבל אמא, הייתי צמא/אני חייב עכשיו וכו'".
השנה הוא נכנס לתלמוד תורה, והגננת טוענת שאין לו משמעת. הוא מחליט מתי הוא קם/ אוכל/ שותה – והוא לא מקשיב לה.
גם לי הוא יכול לומר "קודם אני אוכל/אתקלח ואז אני ארים משחקים". הוא מאוד יודע מה הוא רוצה מעצמו ולא מבין מה המבוגרים רוצים ממנו.
מצד שני הוא ילד חכם מאוד, שיודע לבטא את עצמו ולהסביר את עצמו מאוד יפה.
אני לא רוצה לשבור לו את העצמאות אבל זה גובל גם בחוסר הבנה שיש מבוגרים שצריכים לשמוע בקולם – מה עושים??
תודה מראש לכל העונות!
מוריה
את יכולה להגיב בתגובות למטה או לשלוח למייל שלנו: sh[email protected]
יש גם לך שאלה? נושא שמציק לך? זאת ההזדמנות שלך לשאול שאלה באנונימיות מוחלטת!
כתבי ל: [email protected] וכולנו ננסה לעזור לך!
סליחה שאני מוסיפה תגובה, אני אישה צעירה והילדה שלי קטנה מאד…
אבל זה פשוט קפץ לי ואף אחת לא כתבה את זה….
יש לי אח עצמאי סופר, או יותר נכון עושה מה שהוא חושב – ואצלו זה מגיע מקשב וריכוז.
סוג של חוסר יכולת לדחות סיפוקים, להבין שיש מעמדות – הורים, מלמדים וכדו',
משמעת תמיד צריך ללמד רק אם זה יושב על קש"ר זה יותר מורכב,
רק אל תבהלי ממני… זה לא כזה נורא קש"ר
גם לי יש (שונה משל אח שלי) וגם ל – בעלי…
בהצלחה ושנה טובה
וואו אמאלה. מקווה שלא התבלבלת מרוב תגובות.
רק רציתי לחזק את ענין המעשה ותוצאה- מותר לך כאמא לשלול מילד משהו אם אינו שומע לכלל וכמובן להקפיד שהתוצאה תהיה תוצאה ישירה למעשה ולא ענישה כמו שרבקה כתבה. אבל אם ילד הולך לבד אז בצער רב בפעם הבאה הוא לא יוכל לבוא- לדעתי הענין הוא איך שאת מציגה את זה. אם את ענינית- זה עניני. אם את כועסת -פחות…
מוסיפה נקודה נוספת- חשוב לאמר לילד ששואל (לפעמים,!!! לא כל הזמן) למה ? כי כך אבא/ אמא החליטו. או אמא יודעת מה טוב לך. זה מעביר מסר של היררכיה. והבנה שילד לא מבין הכל.
ועוד הערה פיצית: גבולות הם צורך בסיסי בנפש הילד! הם יוצרים תחושת ביטחון והגנה.
שלום,
מה שאת מתארת זה ילד חמוד מאוד, חכם, מודע לעצמו, וקצת אימפולסיבי, עם קושי בגבולות וקבלת סמכות.
1. כדאי לתרגל איתו את הנושא של "לחכות" דרך משחקים.
2. אם הוא קם מוקדם ומארגן לעצמו אוכל זה ברכה, אחרת הוא היה מעיר אותך אמא…
אבל! אפשר להשאיר במטבח מדף/סלסלה/מגירה עם דברים שהוא יכול לקחת לבד משם.
כך גם מצד אחד יש לו את העצמאות שלו, ומצד שני את הגבולות שלך.
3. לפי מה שאת מתארת גם בגן יש לו קושי עם קבלת סמכות. זה אמנם מצריך מהמבוגרים סביבו להיות ממש חזקים במשמעת מולו, אך יחד עם זאת לראות את המקום שלו, להבין אותו ולבטא זאת במילים "אני רואה שאתה צמא, נגמור את.. ואז תשתה" [לדוגמא]
4. גבולות- ילדים מחפשים גבולות כי זה מה שנותן להם (בין היתר) תחושת ביטחון.