איך להיפתח בטיפול???

וואו! תודה! כמה כח ובהירות נתת!!

וואי זה ממש קשה לדעת לפעמים, אם זה ממש ברור לך שהיא מהטיפוסים שאת לא סובלת תעזבי לדעתי, אבל יש פעמים שזה מין שטח אפור כזה, אין קליק מיידי ואין דחייה…
יכולה להגיד לך שאני בטיפול בערך שנתיים, אצל מטפלת מקצועית וטובה שממש בסדר ועד היום אני לא בטוחה שהיא מסוג האנשים שלצורך הענין הייתי בוחרת בהם כחברה לחיים.
בהתחלה זה הפריע לי ממש והייתי בטוחה שאין שום סיכוי לזה להצליח למרות שהיא טובה, היו הרבה פעמים שחשבתי לעזוב ותמיד בסוף החלטתי לדבר איתה על הדברים לפני שאני עוזבת, להסביר בעדינות מה מפריע לי ומה יהיה יותר מדויק לי(גם ברמת התגובות שלה).
יכולה להגיד שהיום אנחנו במקום אחר לגמרי לפחות בהרגשה שלי,לא הכל מושלם אבל בכל טיפול יהיו את הדברים שפחות מדויקים.
אני חושבת שאם עולה בך מחשבה לעזוב או שזה לא מתאים כדאי לך לשאול את עצמך, האם יש עוד משהו שאני יכולה לעשות כדי שזה יותר יצליח ? אם התשובה היא כן, תנסי תמיד.
אני לא מדברת על מקרה שיש לך רתיעה ממנה כאדם או שמדובר בחוסר מקצועיות, אבל בחיבור בינכם דברים יכולים ממש להשתנות ולפעמים זה לוקח לא מעט זמן…

אני חושבת שלאה נתנה כאן שאלות מנחות מצוינות.
תשאלי את עצמך מה היה עוזר לך להפתח יותר
אם היא היתה מגיבה באופן אחר זה כן היה מתאפשר לך להפתח יותר?
ולדבר איתה על זה בדיוק,
לספר לה מה יכול לעזור לך להיות פתוחה יותר.
מטפלת טובה אמורה להתכוונן אל המטופל ואל התדר שהוא מביא איתו.
זה ממש לא אומר שהיא אכן תעשה / תגיב באופן הספציפי,
יתכן אפילו שלא נכון שהיא תענה לכך,
אבל עצם הדיבור על מה מאפשר את זה מבחינתך
יכול לעזור לך להסתכל על החסימה הזו מזוית חדשה ולהבין יחד איתה מה עומד מאחוריה,
עצם הדיבור הזה הוא חלק חשוב בטיפול
הוא ישקף לך מה בתוכך נחסם, מהם התנאים שאת זקוקה להם כדי להפתח וילמד אותך המון על עצמך, ההגעה להבנה הזאת היא עצמה כברת דרך חשובה בטיפול…
ובנוסף הדיבור יכול לתת לה כיוונים לדייק את עצמה כדי לעזור לך לתת אמון.
ועדיין אם תקופה ארוכה את עדיין לא מרגישה מספיק בנח ולא נבנה קשר של אמון ומצע של ביטחון, כדאי לבחון אם זאת המטפלת המתאימה / המקצועית בשבילך…
ואני חושבת שהכי חשוב הכיוון:
בטיפול טוב הכיוון הכולל צריך להיות של התקדמות הדרגתית בבנית האמון.
(גם נתינת אמון מלאה וטוטאלית מהשניה הראשונה מעלה תהיות…) בבניית האמון.
תוך לקיחה בחשבון של נסיגות מקומיות שמרגישים בנוח (!!) לדבר עליהן.
ואם אין התקדמות כזאת אחרי תקופה, וההרגשה היא שלא נבנה לאט לאט משהו יציב, כדאי להציב סימני שאלה.