שלום לכולן,
אני צריכה לגמול את הילדה שלי מטיטול (היא עולה לגן עירייה…)
זו ילדה בכורה שלי, ואשמח לקבל טיפים מהניסיון שלכן איך לעשות את זה נכון.
תודה רבה,
אילה
יש גם לך שאלה? נושא שמציק לך? זאת ההזדמנות שלך לשאול שאלה באנונימיות מוחלטת!
כתבי כאן וכולנו ננסה לעזור לך!
תודה על העצות המועילות. אצלי זה דווקא לא פעם ראשונה וגם לא שניה, אבל פעם ראשונה שרוצה לנסות גם בלילה. אם צריך לקחת לשירותים באמצע הלילה אז מה הענין? יש כזה דבר לגמול מגיל 3 בלילה ושזה באמת יתפוס? לא מתרגשת מפספוסים אבל אי אפשר לגמול "בכח"…
כן בטח. אני גמלתי 5 ילדים , גם בלילה מיד (אחרי יומים שלושה שקלטו את הרעיון…) וגם ילדים בגילאי 2-2.5
ולא צריך לקחת בלילה, צריך ללכת לפני השינה ולא לשתות סמוך ואפשר להגיד , אני ממש אשמח לראות שקמת יבש …. זה מכניס לו לתת מודע לפני השינה
קורה שיש הפתעות פה ושם, אבל בגדול ממש מצוין ב"ה!
לי יש בעיה הפוכה שאף אחת לא מתארת כאן.
ילדה בת שנתיים שמאד רוצה ללכת לשירותים.
מתלהבת להיות גדולה.
לא מפספסת כלום,
מיד כשצריכה רצה לשירותים.
אבל מפחדת לעשות בשירותים…
לא מסכימה גם לעשות כבר בטיטול, כי היא גדולה ורוצה בשירותים…
ולכן מתאפקת מתאפקת מתאפקת עד שהכרחתי אותה אחרי 6 שעות!!! ללכת לישון ואז שמתי לה טיטול בשינה.
אפילו בשינה היא מתאפקת כמה שאפשר.
כך כמה ימים עד שרחמתי עליה והחזרתי לה קבוע את הטיטול.
ניסית בסיר?
הילד שלי פחד נורא מהאסלה והישבנון(גם כשהפכתי אותו לסיר)
אז פשוט הלכתי וקניתי כסא סיר-שמתי אותו ליד השולחן של הילדים שיצייר ויצבע,לקח לו זמן להסכים לעשות בשרותים(הוא בן 5 ורק לפני כמה חודשים הסכים להפסיק להשתמש בישבנון כשראה שאחותו מסתדרת בלעדי זה…)
בתחילת תהליך הגמילה המח נמצא בעמדת שליטה על הצרכים, גם בלילה (לכן לפעמים קשה להם בהתחלה לשחרר בשרותים) .
מהר מאוד המח לומד שבלילה אפשר להרפות.
כדאי לנצל את חלון ההזדמנויות הקטן, יום יומיים אחרי גמילת יום, להימנע משתיה לפני שינה, לוודא טיטול יבש בבוקר, להראות לילד: הינה הטיטול יבש, גם בלילה אתה גדול! ולהוריד טיטול בלילה שאחרי.
מומלץ להימנע משתיה שעה שעתיים לפני השינה בשביל שתהיה חוויה ראשונית טובה ויבשה,
אני גמלתי 5 ילדים באזור גיל שנתיים, יום ולילה, ולא הערתי ולא לקחתי לשרותים.
חשוב מאוד לפני להסביר לילד: אם אתה מרגיש שאתה צריך באמצע השינה פשוט תקום מיד מהמיטה ולך לשרותים. אפשר לתרגל את הדרך מהמיטה לשרותים לפני השינה כדי שהתבנית תשתרש ותהיה שימושית גם לילד ישנוני…..
לדעתי להעיר באמצע הלילה עלול להוריד את האחריות ולגרום למח לעשות הפרדה בין יום ולילה.
איך את יודעת שהיא מפחדת?
הרבה מאוד ילדים בשלב הקודם לגמילה מתאפקים פשוט בגלל שהמיומנות של לעבור ממצב "שליטה" למצב "שחרור" היא לא כל כך פשוטה.
בדר"כ הפתרון לזה זה פשוט לחכות שתפספס מספר פעמים על הרצפה, תראה שלא קרה כלום ותתחיל להתאמן מתי להתאפק ומתי לשחרר. יש ילדים שזה לוקח להם שלם לפספס ויש כאלה שאפילו יותר.
אם החזרת לה כבר את הטיטול, הייתי ממליצה לחכות מספיק זמן שתשכח את הארוע……
ואז לנסות שוב עם המון הכנה מוקדמת של הסברים וגם- המון סבלנות
כמובן רק כשזה מתאים לך להתחיל עם הבלאגן:)
יש בהחלט ילדים שמפחדים משרותים או מהשחרור בשרותים אבל התאור שלך נשמע התפתחות נורמלית לגמרי…….
כי היא לא מפספסת!!
היא יושבת על הרצפה, אני מסתכלת בה חזק. רואה שמתחיל לצאת טיפה אחת והיא מיד עוצרת בעצמה.
קמה ורצה לשירותים.
מתיישבת בשירותים וגם שם- יוצא טיפה והיא מייד עוצרת את זה.
השקיתי אותה מלא.
ו6 שעות היינו במצב הזה.
השפרצתי עליה מים. הכנסתי אותה לאמבטיה, חשבתי שאולי תוציא שם.
היא פשוט נתקעה על מצב 'שליטה' ולא היה מושג כזה של שחרור.
אחרי 6 שעות רחמתי עליה, היא סבלה ממש.
וככה היינו כמה ימים, כל פעם הסכימה להיות עם טיטול רק בשינה, ואפילו בשינה היו פעמים ששרדה 10 שעות בלי לפספס.
אין לה מצב כזה של איבוד שליטה
לי היה כזה מקרה עם הבן רק עם המלוכלך – אולי יעזור לך הרעיונות.
הוא היה פשוט מטורלל כמה ימים, לא שיחק, לא אכל, נצמד אלי כל היום בבכיות
לא עזר טיטול ושום דבר, פשוט פחד!
כשכן פספס אחרי כמה ימים בגינה הצרחות שלו היו עד לב השמים..
עד שהורדתי אותו לסיר, קנינו משחקים מאוד מיוחדים בשבילו רק כשיושבים (שאפשר לשחק אתם בישיבה כמו פנסים מענינים וכאלה..),
מי שיושב, אפילו לא עושה (פחד לשבת בהתחלה) מקבל עדשים קטנות.
בזמנים הרגועים שחקנו עם פלסטלינה באותו צבע ותוך כדי הסברתי לו על הנושא
אחרי יום הוא הצליח, עשינו מלא רעש מסביב, התקשרנו לסבתות, הבאנו ממתק שווה וכו
הוא למד בסוף שזה נחמד ולא מפחיד.
הייתי אומרת לא לפחד מהסיר אפילו שלא הכי נעים, שווה את זה וה"גמילה" ממנו לא מורכבת..
בהצלחה!
אולי יעזור לך להגיד לה שאם היא מפספסת היא מקבלת משהו כמו שוקולד צ'יפס , כנראה היא מפחדת לפספס, לפעמים ילדים צריכים לדעת שהם יכולים לפספס בשביל להצליח בתהליך. ויש ילדים שממש צריך לדרבן אותם לזה….
בהצלחה!
בס"ד
אני ב"ה גמלתי עכשיו את הבת הגדולה שלי בת שלוש
בהתחלה הורדתי לה את הטיטול לשעתיים שלוש אחה"צ והסברתי לה שהיא גדולה
ועושה רק בסיר בהתחלה היא פעם אחת פספסה ובפעם השנייה עשתה בסיר יומיים שלוש וקלטה את הרעיון
לאחר מספר ימים ניסיתי להוריד לה בשינה והיא הרטיבה אז החזרתי רק בלילה
לאחר שבוע בערך השכבתי אותה לישון בלי טיטול תוך כדי הסבר שהיא גדולה ויכולה לישון בלי טיטול ( לאחר שראיתי שהיא קמה בה והורדתי לה את הטיטול מיד בבוקר ועשתה בסיר)
וב"ה מאז היא לא מפספסת כמעט באמצע הלילה אם צריכה היא מתעוררת וקוראת לי שאוציא אותה לשירותים(החא יושנת במיטת תינוק)
וכן מצטרפת למה שאמרו פה זה להיות רגועה ובטוחה בלי לחץ וגם אם פישלה אומרים שלא נורא ופעם הבאה היא תהיה גדולה ותדע ללכת לשירותים בזמן
בקשר לילדים שמפחדים משירותים-
אני שמה את הילדים ממש מגיל קטנטן על האסלה. אפילו שנה-שנה וחצי. בד"כ לפני המקלחת ולפעמים גם במשך היום בפרט אם נראה לי שיש עצירות, זה משחרר מיד. בינתיים זה עזר לי מהבחינה של הפחד- לא התמודדנו עם זה בכלל. הבת שלי בת שנתיים, רק סוחבת אותי כל היום לשרותים (עוד לא החלטתי שהיא בשלה לגמילה מלאה) ולא רוצה אפילו מקטין אסלה.
בגיל הקטן הם בד"כ פחות מפחדים באופן כללי. גם מהכביש או מאש וכו'. כשגדלים הם מתחילים לפתח את הנושא הזה, אך דברים שהם מוכרים ורגילים לכאורה יישארו כך.
אני כל פעם כשגומלת ילד, מקבלת על עצמי להתחזק יותר באמירת אשר יצר לפחות לתקופת הגמילה. ורואה ישועות.
כרגע אני שלשה שבועות אחרי לידה, חייבת לגמול את השלישי שלי, בן שנתיים ושמונה, הוא עולה לגן ת"ת, תקופה מאתגרת מאד, מקבלת על עצמי שוב להתחזק ובעז"ה הכל ילך חלק.
המלצות כלליות:
איך אפשר לדעת שהיא לא מרטיבה כל הזמן?
הבת שלי שותה המון ואני רוצה לגמול אותה וממש לא יודעת איך…
ילדה עם התפתחות תקינה באופן כללי ואם אין בעיות בריאותיות אחרות שעלולות להשפיע, אין שום סיבה שלא תהיה מסוגלות לאיפוק.
אין מה לדאוג…..
כן כדאי לוודא שהיא מסוגלת להפסיק שתיה שעה לפני השינה כדי להצמיד גמילת לילה לגמילת יום.
אגב- יתכן וכדאי לבדוק סוכר בדם אם כמות השתיה מוגזמת.
שמעתי פעם ממרפאה בעיסוק:
ישנה טעות נפוצה שבד"כ נותנים לילד חיזוקים חיוביים כגון עדש וכו' על שהלך לשירותים,
מצב זה יכול להביא לפעמים שילד ילך הרבה פעמים סתם, כדי לקבל הרבה עדשים,
הנכון הוא לתגמל את הילד על לבנים יבשים, (לא מדובר על ילדים שקשה להם לשחרר שליטה, מדובר על ילדים רגילים, שעסוקים במשחק ומתעצלים ללכת ומפספסים)
אחרי כמה שעות עם לבנים יבשים לתת לו משהו,
ועדיף לתווך את זה מראש לילד – אם הלבנים שלך יהיו יבשים כי עשית רק בשירותים, תקבל בשעה X עדש,
כלומר להתמקד במטרה הנכונה, – המטרה אינה שילך לשירותים – זהו האמצעי, המטרה היא לבנים יבשים!
יש לי בן בכור בן 2.5 אני רוצה לגמול אותו,
איך אדע אם זה הזמן הנכון?
אני חושבת שהוא מודע לעצמו, קרה לאחרונה שהוא פספס במגבת שאחרי המקלחת
והוא חשש כזה ואמר שהתבלבל.
השאלה אם זה לא מוקדם מבחינת גיל?
וכן לגבי תגמולים אהבתי את הרעיון,
אבל יש לי בת אחריו שנה בדיוק וכל דבר שאחד מהם מקבל אין אפשרות שהשני לא, זה מגיע ממש לבכיות.
מה לעשות במקרה הזה, לתת גם לה?