אני ב"ה אשת אברך ועובדת במשרה מלאה ++
יש לי 2 קטנות חצי שנה ושנתיים וחצי
ואני פשוט מרגישה לפעמים שאני קורסתתתתתתתתת
עייפות פסיכית, חוסר כוח להזיז את עצמי ולהכניס כביסה..
יושבת על הספה מול בית הפוך וכל כך רוצה לסדר אבל מרגישה שאייין לי כוח
רק רוצה לישון ולישון ולישון..(אני קמה כל לילה כמה פעמים לתינוקת..)
ולא נראה לי זה חוסר בויטמינים..כי כשיש שבועות שאני ישנה טוב (בינהזמנים לדוג)
אז אני כן מתפקדת בכיף…
ואז אני מסתכלת סביבי ורואה נשים עם עבודות יותר תובעניות ועם 3-4 ילדים מתחת גיל 5
ואני אומרת לעצמי איך הם מסתדרות?? אני מרגישה שאני קורסת אז מה הם?
מוכנות לגלות לי?
תחשבי איך תתטעיני את עצמך ותדאגי לאנרגיה בלי קשר לאיך השכנה או החברה נראות בענייך.
הנושא הוא את.
מי אמר איך ואם היא מסתדרת, מה העזרה שהיא לוקחת/מקבלת, מה הכוחות גוף נפש שלה
איזה מחירים היא משלמת
איך אפשר להשוות בכלל….
ברור
הכוונה שלי הייתי לשמוע איך האחרות מסתדרות ולנסות לראות מה אני יכולה לקחת מזה על עצמי…
מוכר מאוד,
תלכי לישון,
זה לא יעזור לך לרצות לסדר ולא לעשות כלוםםםם
ותבקשי מבעלך עוד עזרה
הוא עוזר המון
וגם הוא בן אדם עם כוח שנגמר בסוף
ואין אין אין לי מתי לישון עוד 🙁
בוקר, עבודה צהריים,ילדים ערב אירגון הבית וכבר ניהיה 11 ואני קורסת למיטה…
אני יודעת שיש נשים שלוקחות שמרטפית בצהריים בשביל לישון שעה- שעתיים. זה לחלוטין לא מותרות.
זה נשמע גם שנפשית אין לך זמן של נשימה, שאת יודעת לקחת לעצמך אפילו עשר דקות לשבת בעיניים סגורות/לשתות חם בנחת כמו מתח פנימי כזה.
חחחחח
את יודעת איזה פריוולגיה זה?
איפה תמצאי בחורה שמסכימה לשמור על ילדים אחרי צהריים??
יש לי בן אחד מאוד פעיל ולא מפונק שזורם עם זרים.
ואני פשוט לא מוצאת בייביסיטר!
אין חיה כזו!!
ואם אני מוצאת אני יעשה את זה בזמן שאני חייבת, ולא בזמן שאני רוצה,
כגון שאני מאחרת מהבודה…. שאז אין ברירה.
בהקשר לביביסיטר גם אני נואשת מלמצוא בייביסיטר הבחורות היום מפונקות ועסוקות אני מתחננת ומציעה סכום גדול לשעה אבל הן לא מסכימות לבוא. מתסכל
כשאת כותבת שזה לא עניין של וויטמנים , את אומרת מידיעה או מהשערה?
כן הייתי ממליצה לך לבדוק ברזל, B12 ועוד…
כי אם ב11 את כבר במיטה זה אמור להיות מספיק שעות שינה….
הצלחות והרבה בריאות!!
מאוד תלוי כמה פעמים הבייבי מעירה אותה….
באופן אישי ממליצה לפחות פעם בשבוע להניח הכל הכל ופשוט להכנס למיטה עד 9 בערב לכל המאוחר,
יודעת שזה מורכב, ומעצבן לקום לבית לא מסודר,
אבל אחרי שילדתי את השלישי שלי (הגדול היה בן 2.9) הרגשתי שזה מאסט, והקפדתי על זה כל ערב ממש, אחרי שבועיים התחלתי לקום ב4-5 ואז לארגן בחצי שעה מה שלוקח בערב שעתיים, נהייתי בן אדם חדש מלא כוחות ומרץ, עדם היום מידי פעם מנסה לתקופה קצרה לחזור לזה שוב.
יגיד איך אני לא מסתדרת-מורידה סטנדרט למינמום המינימלי-וכל תקופה מאתגרת מלמדת אותי מה עוד אפשר להוריד, לוקחת ויטמינים, משתדלת לישון כמה שאפשר , ונעזרת הרבה בבעלי-צהריים וערב-וחצי שנה אחרי לידה זה עוד לא התאוששות מוחלטת-אני אחרי שנה ולילות רצופים מתחילה להתאושש
מדויק.
קודם כל- קבלי את הזדהותי לחלוטין
ומניחה שיש עוד הרבה כמונו.
מכירה הרבה נשים מסביבתי בקריסה/ על גבול הקריסה/ היו בקריסה והשתקמו=) כשיש תינוקות או צפופים קטנים מאוד קל והגיוני לקרוס.
אני אגלה לך מה שאני יודעת היום ולא ידעתי בעבר.
אפשר לא לקרוס, אבל קודם חייבים להבין שיש צורך בשינוי
תעצרי.
תביני שיש עליך עומס, ולא, זה לא מצחיק.
יש צוך לתעדף ולדעת ל"וותר" על המון דברים שנראים לך חובה- או מובנים מאליהם, ולהשמיט אותם מסדר היום או מחייך בכלל.
אולי את יכולה לשנות את השאלה ל:
אימהות לקטנטנים שהיו בקריסה מעייפות ועומס, מה הפסקתן לעשות והחזיר לכן את השפיות?
אני אשתף ראשונה=)
יש מקום אחד בבית למשחקים, מסדרים אותו יסודי רק פעם בשבוע!
ארוחות מבושלות- מבשלת יותר לשבת, ועוד פעמיים במהלך השבוע.
כביסות- אני לא מקפלת בסדיר- ממיינת לסלסלות לחדרים וכל פעם מקפלת בחדר אחר
שינה- גג 23.00 עדיף לפני
חומרי ניקוי ייעודיים בשפע- הם לא מותרות- הם הסיבה היחידה שהבית שלי נקי.
וכן הלאה….
כמובן שזה דינאמי ומשתנה, וכל אחת גם עושה מה שטוב לה
זה עובר אל תדאגי
בהמשך החיים יותר קל (לא עוד הרבה זמן, שנה-שנתיים)
הילדים פחות תלותיים בך, משחקים יחד (כרגע את בטח צריכה להיות התעסוקה העיקרית של הגדולה שלך)
אני פעם חשבתי שזה ממש נורא אם הילדים רואים את אמא מקפלת כביסה אחה"צ או מבשלת, אחר כך למדתי שלצרף אותם לזה מאד מעצים אותך (לשלוח אותה לשים גרביים במגרה,סמרטוטים)
את יכולה חלק מהימים לרדת לגינה ולחסוך בלאגן אם זה גינה סגורה זה נותן לך גם קצת מנוחה
רק אצלי כשאני משתפת אותם לקיפול הכביסה נהיה לי סלט במוח וטרמפולינה מהמגבות?
אצלי בת שנתיים אם רואה שאני מקפלת כביסה מתחילה למשוך מהערימות את הפריטים שהיא מזהה ששלה. יכולה לחרב ככה עבודה של 20 דקות
אני חושבת שזה גם עניין של מבט והסתכלות,
כשאת מרגישה שאת מועילה לעולם, יש לך מטרות ויעדים שאת אוהבת,
כשאת חותרת אליהם -יהיה לך יותר כח.
הרבה פעמים דווקא אמהות ליותר ילדים- מסתדרות יותר, בתנאי שזה נותן להן אדרנלין, ולא להיפך,,,
אני חושבת שדבר ראשון – לכי לישון
אישה אמורה לאפשר לעצמה את שעות השינה שהיא צריכה
גם אם זה בא על חשבון דברים שממש ממש חשובים לה
אם את מרגישה שאחרי שעות השינה יש דברים חשובים שאת מוותרת עליהם – תבדקי איך אפשר להכניס אותם על חשבון דברים אחרים
אבל לא נוגעים בשעות שינה , ודאי לא באופן קבוע.
כמובן, אם את צריכה שינה ברמה מוגזמת – תבדקי למה
בהצלחה!
במבט קצת לאחור, התקופה הזאת עם כמה ילדים קטנים היא הכי דורשת ובאמת מאוד מאתגרת. הפכנו מבחורה להיות אישה לבעל לא מזמן, כלה לחמות, נכנסנו לעולם העבודה, הפכנו להיות אמא ולאחר מכן אמא לכמה קטנים…. לומדות להגדיל את הכוחות שלנו, לייצר אותם וכו והשינוי הזה באמת נרגש בכל גופנו. אחר כך יותר קל בעיניי. אין לי עצות פרקטיקות אלא רק רוצה לחזק ולחבק את כל הגיבורות שעוברות את תקופת הגדילה הזאת…
במצב דומה לשלך, אני חושבת שהייתי פשוט מרפה.
בסופו של דבר, אנחנו לא מלאכיות. יש לנו תקופות בחיים שבהן דברים מסתדרים לנו יותר בקלות, ויש תקופות שפחות – ולא תמיד יש לכך סיבה ברורה או נראית לעין.
קחי אותי כדוגמה: היו זמנים שממש לפני לידה, אפילו ביום עצמו, יכולתי לתקתק את כל הבית בצורה מושלמת, כולל שטיפה יסודית. והנה עכשיו, עשרה חודשים אחרי, במוצאי שבת רגיל – אני מרגישה שפשוט אין לי את הכוחות האלו.
העצה שלי אלייך היא לא להילחץ. קחי את הזמן שלך; גם אם הבית לא נראה מושלם כרגע, זה לגמרי בסדר. הבית נועד לשרת אותנו, ולא אנחנו אותו.
אם בכל זאת את מרגישה שחשוב לך לנקות ולהספיק דברים, לפעמים הדרך היא פשוט להתחיל בלי להקדיש לכך מחשבה עמוקה. לדמיין לרגע פעולה טכנית, כמו רובוט, ופשוט להתקדם צעד אחר צעד. בדרך כלל, אחרי שמתחילים, החשק והרצון כבר מגיעים מעצמם (אחרי הפעולות נמשכים הלבבות)
ההצלחות!