שלום יקרות..
אני משתפת אתכן בכאב שלי שחוויתי השנה,
השנה אספו כסף בגן.
אני סייעת רפואית, אני יודעת שאתן יודעות על סייעות רפואיות כמה דברים ובניהם,
הן לא עושות כלום.
אז אספר לכן שאני לא כזאת, אני פותחת את הגן יחד עם הסייעת (כי אני חייבת לעבוד מ7:30, ולא מחתימה לי מישהי בשעה זו ואני מתגלגלת בשעה זו לצד השני במיטה), אני עוזרת יותר מהסייעת גן, אני לוקחת על עצמי אחריות של דברים שלא הספקנו לסיים בגן כמו להכין תיקיות, למיין ולסדר את הארונות במחסן, עוזרת לנקות ולשטוף והכי חשוב להיות החברה הכי טובה של הילדות בגן.
מעבר לזה שהאמהות הרגישו טוב מאוד אותי בגן, זה התבטא בכך שהילדות סיפרו בבית שאותי הן הכי אוהבות..
במסיבה האמהות סיפרו כמה הן אהבו אותי והן הרגישו שאני הייתי 100% לגן ואיך הייתי חלק מהצוות וגם הגננת שיבחה את זה במסיבה..
ואז הגיע הרגע של חלוקת המתנות..
הביאו לי הרבה הרבה הרבה פחות ממה שהביאו לסייעת גן..
אבל הרבה פחות, ברמה שהושפלתי.
ואני לא מחכה למתנה מאימהות גן אני עושה באהבה,
אבל ככה לא לחשוב עליי מעבר?
למרות שהייתי מעבר למעבר בגן?
אבל אני מתארת לעצמי שההורים של הילדה "שלך" כן הביאו לך משהו גדול לא?
הרי הם בעצם המעסיקים שלך
ובקשר להורים אני יכולה לנסותלהביא לך כיוון חשיבה כזה: הורים לא תופסים את הסייעת הרפואית כחלק מצוות הגן ולכן לא יחשבו לתת לך משהו גם אם את עוזרת לילדות וגם כנראה גם הם סומכים על הורי הילדה שיפנקו אותך (ואם הם לא עשו את זה זה באמת מעליב מאד מאד!!) ובעצם מהם מצפים להביא לך מתנות אבל תכלס זה טוב שאת מעלה את זה ומכניסה למודעות של כולנו לחשוב על כל מי שנמצא ונתפס קצת שקוף.
תודה לך.
תודה שהארת את תשומת ליבי. אני תמיד משתדלת לתת לכולן, ולהשתתף עם כולן כשאוספים כסף, אבל לא העליתי בדעתי את עניין הסייעת הרפואית. אני בכלל לא מביאה את הילדה לגן, אלא בעלי, ולא פוגשת בה. הבת שלי מצידה די מופנמת ולא הכי משתפת. כן ידעתי שיש ילדה אלרגית עם סייעת צמודה, אבל חשבתי שהיא באמת סייעת שלה בלבד ולא מעורבת בכלל בגן….תודה רבה שאמרת, ואני בטוחה שאת ראויה לכל הכבוד וההערכה!
אני גננת בגן חובה, ואני לא כל כך מבינה את העניין,
נכון, אפשר אולי לומר שסוג העבודה שלי ושל הסייעת שונה,
אבל שתי עובדות משרד שלכל אחת היקף שעות שונה קצת,
מקבלות מתנות לא שוות לחגים למשל, מהמעסיק?
אולי זה אכן כך ואני לא יודעת, אבל לא מצליחה להבין את ההיגיון שלסייעת מגיע פחות.
הטעות שלך היא שההורים הם לא המעסיקים של הצוות החינוכי
ההנהלה של הרשת היא המעסיק! (ובד"כ נותנת מתנות לחגים…)
כמו שמנה"ח במשרד רואה חשבון בעלי העסקים הם לא המעסיק שלה אלא הלקוחות של המשרד
למרות שהיא אחראית על התיק שלהם…
המתנות של ההורים הם להביע הערכה למי שאחראי על הילד בשעות הבוקר
לכן כמו שכל התקשורת לגבי הילד היא מול הגננת מבחינה לימודית, התנהגותית, חברתית וכו'
וגם תלונות וביקורת יופנו לגננת ולא לסייעת…
רק מביאה את הצד השני, למרות שאני תמיד משתדלת להביא אותו דבר כדי לא לפגוע בסייעות
מזדהה ומרגישה אותך ממש ,
תחושה לא נעימה בכלל בכלל !
אבל-
אני רוצה לשקף לך את המקום שלי כאמא
שגם ככה קשה לי (מאוד!!!) ההוצאה הקטנה כביכול של עוד מתנה
המתנות האלו שהנורמה נהייתה שאוספים לגננות ולצוותות כ 50 -60 שח במקום 10-15 שח כמו בעבר ,
אני חנוקה כלכלית – ברמה שזה מאוד מאוד קשה לי לשלם את זה
ואני מאוווד מעריכה את הצוות כולו ואומרת להם שוב ושוב
אבל בנוגע למתנות – שנדרש בדר"כ לצוות שכולל כ2-3 לפחות ( במעון- יותר, בביה"ס – פחות ) כפול מספר הילדים כן ירבו
זה הוצאה משמעותית
ולי קשה מאוד להוציא אותה על אף שאני מאוד מאוד מעריכה , ואם יכולתי הייתי נותנת לכולן ….
ממקום של אשת חינוך –
מבינה אותך מאוד,
אבל אני חושבת שגם אם את לא יכולה לתת מתנה –
אולי אפשר לכתוב מכתב (מפורט, לא סתם כללי)
של תודה והערכה עם שוקולד קטן…
כמובן רק למי שממש היו עם הילדים שלך…
זה עושה המון…
לאימא שלי יש קלסר עם מכתבים כאלו
משנים ארוכות של עבודה עם תלמידות,
וכשהעבודה קצת מתישה אותה, והיא לא זוכרת
"למה היא עושה את כל זה",
היא פותחת וקוראת ומקבלת כוח…
(כמובן שאין שם מכתבים שכתב הגיפיטי בכתב מחשב יבשושי…)
חייבת להעיר שלדעתי זה לא בהכרח רע להשתמש לברכות בGPT אם יודעים איך להשתמש נכון!
אני פחות יודעת לבטא את עצמי בצורה מרגשת ולכתוב את מה שאני מרגישה באמת והGPT מאוד עוזר לי! אני רושמת מידע על הגננת ואני לא ישר עושה העתק הדבק אלא רק קטעים שבאמת נראים לי מתאימים ואחרי כמה דיוקים עם הצ'ט ולפעמים שינוי נוסח במילים שלי.. וזה ממש עוזר לי לבטא את המחשבות שלי בצורה יותר מרגשת! ואני לגמרי מרגישה שהברכה יוצאת לי מהלב ולא יבשה..
(כמובן שיש אנשי צוות שפחות הכרתי לאורך השנה ולהם אני ייעזר בצ'ט כדי לכתוב ברכה כללית ובאמת פחות אישית..)
צודקת, התכוונתי לאלה שכן עושים העתק הדבק:))
שוקולד קטן עולה היום 9 ש"ח כפול
גננת-סיעת-גננת שלישית-משלימה גננת-משלימה סיעת-מ"מ-סיעת רפואית
הגענו מעל ל 50 ש"ח לילדה אחת כפול מספר הילדות בגנים
לא הייתי מזלזלת בסכום כזה במיוחד כשאומרים לך על קושי כלכלי
ממש כך ,
ומכתב ברכה לבד ,
מרגיש לי ממש עלוב ….
אולי אפשר במקום ברכה לגשת למנהלת ולהחמיא לה? להגיד מילה טובה למורה ,אפילו להרים בשביל זה טלפון בערב
מכתב חם מכל הלב הוא ממש לא עלוב!
תקחי דף יפה, במעטפה מכובדת, ותכתבי מכל הלב, באופן אישי וכנה, מה את מעריכה, מה הבת שלך קבלה ממנה.
לא צריך חריזה או ניסוחים מפופלים, רק מחשבה והערכה אמיתית.
לא מכירה איש חינוך שלא יתרגש מזה.
יותר מזה- אוסיף מזוית אישית:
אמא שלי מורה. שנה אחת היא קבלה מהורים פשוט אימייל. ארוך, מפורט, שמספר כמה הם מעריכים את הנתינה שלה לכתה ואיך הילדה שלהם קבלה ממנה.
היא התרגשה מאד מאד מאד!
וכמובן הוא שמור לה עד היום.
ולמי שמתאים לה- אפשר לנסות אולי להכין משהו לבד. עוגה, וגם יצירה… יש לאמא שלי תמונות שתלמידות ציירו לה, תמונות מהכתה, כרית שתלמידה תפרה לה!
כל מחווה כזו זוכה להערכה ומחממת את הלב ממש.
הגננות חיות בינינו, ומבינות היטב שיש הורים שאין להם תקציב גדול. מתנות זה נחמד ומפנק, אבל הערכה היא הדלק הבסיסי.
נכון!
אני גננת, וקניתי לגננות של הבנים שלי השנה קרם ידיים ב10 שקלים.
אני מעריצה אותן! הן מדהימות וזכינו בהן.
אבל זה האפשרות שלי השנה.
ארזתי יפה, כתבתי מכתב מכל הלב, והתקשרתי לומר תודה (לא הייתה לי אפשרות להגיע).
הן מאוד שמחו
אני אספתי השנה כסף וננתי לסייעת רפואית סכום שווה לשאר הסייעות הקבועות
אבל חייבת לציין שאם לא רוב הגן היה משלם והייתי מרגישה שחסר כסף, הייתי כנראה נותנת פחות, לא בגלל שהיא עשתה פחות, אלא נטו בגלל התפקיד! אני חושבת שקודם כל אני צריכה לדאוג לפרגון לאנשי צוות המוגדרים לגן (שזה גננת וסייעות קבועות, כל מי שיום בשבוע ברור שהוא פחות מסייעת רפואית..)
אני באמת מעריכה את התגובות שלכן, שאבתי כוחות, תודה לכן!
שאלה שלא קשורה
וחלילה חלילה לא באה להתריס אלא מתעניינת באמת
בתור אמא לילד אלרגי
הייתי מצפה שהסייעת תיהיה בפוקוס עליו, הוא זקוק לזה!
לא רק בשעת האוכל להסתכל שלא מכניס לפה X…
אתן מדברות על סייעות רפואיות שמשתלבות ועוזרות בגן
אתם בטוחות שזה ב 100% לא על חשבון ההשגחה המצודה שהילד צריך?
ברור לי שהתשובות שאני אקבך- "מה פתאום" אפשר גם וגם" וכו
אבל אני מכירה את הילד האלרגי שלי, ולצערי יודעת גם מה זה נקרא השגחה צמודה
בתור אמא לילד אלרגי- זכותך המלאה לשאול!
כמובן שכל סייעת רפואית צריכה קודם כל לקחת אחריות על הילד 'שלה'
ורק אם היא יודעת שהכל בסדר, להתפנות לדברים אחרים.
אין לי ילד אלרגי, שואלת באמת כדי להבין ולא כדי לסתור,
בבית את יושבת ומסתכלת עליו ולא עושה כלום כשהוא בבית?
נשמע לך ריאלי שנת לימודים שלימה לשבת להסתכל על ילד, להתבונן בו כל הזמן מבלי לעשות שום דבר אחר? זו נשמעת לי עבודה מייגעת, משמימה, שאין כמעט סיכוי שמישהו יכול לעשות אותה. ולכאורה בלי עשייה – ההסתכלות הזו תהפוך מהר מאד לבהייה.
לכאורה אם אסור להביא לגן את האלרגן, והסייעת הרפואית בודקת בבוקר (בתיקים? אין לי מושג) שאכן לא הביאו, ובאוכל שמה לב לילד שהכל בסדר איתו, ובחצר למשל שאולי יש סיכוי למשהו שעף ברוח או עבר מחצר של גן סמוך – גם יותר משגיחה-
מה היא אמורה לעשות בשאר היום?
אני לא אומרת 'אפשרי, גם וגם' וכו', אני מנסה להבין מה זה אומר השגחה צמודה. במיוחד אם אסור להביא לגן את האלרגן.
(אגב, יש סייעות רפואיות לא רק על אלרגיה)
ישר כח עם התשובה.
וזה בדיוק כמו שאמרת, אפשר גם להשגיח ולמלא את הנדרש בנוגע לאלרגיה וגם לעזור בגן תוך כדי.
הילד חי אחרי הכל.. אי אפשר לרדוף אחריו ולהפוך להיות הצל שלו זה גם לא נכון לעשות את זה.
זה לא אומר שאני מרידה מרמת האחריות שלי כלפי האלרגיה.
אני משלבת בין האלרגיה לעזרה בגן..
שמחה לענות 🙂
ברמת העיקרון האלרגיה לא נכנסת בכלל לגן. בשביל זה הסייעת נמצאת.
אחרי שמוודאים כל יום שהאלרגן לא נמצא שזה בערך בשעה 9:30 בבוקר, אפשר לנשום לרווחה, ולהתחיל לעזור ולשחרר יותר את הילד לחופשי כי האלרגן לא נכנס בשום פנים ואופן.
אני יודעת כמה זה מסוכן, אני לא מזלזלת בכלל בעבודה שלי, אך גם גננות מבקשות מהסייעות הרפואיות לתת לילד חופש פעולה, והכל נעשה באחריות גדולה.
את בטוחה שאת רוצה שיהיה לו סייעת צל? זה נראה לי יכול לפגוע בו מבחינות אחרות
תודה על התגובות שלכם
כמובן שאיני חפצה שתיהיה לו סייעת צל
ואם אכן נעשת בדיקת גן מהאלרגן- אז המצב טוב… ולצערי אצלי לא כך
אולי לכן אני קצת חרדתית
ולזו ששאלה האם בבית אני בוהה בו 24\7
אז קודם כל אאחל לך מכל הלב ובאהבה
שהקב"ה לא ינסה אותך בחיים
אבל בכנות אגיד לך
לא, אני לא בוהה בו 24-7
אך הבית שלי מותאם עבורו
ואם כל זה, יחד איתו קבלתי מהקב"ה עוד עין וחלק ער במח
גם שאני בקנטים חושי המחודדים עליו
פתחת לי את העיניים- תודה
כאמא לילד אלרגי שהסיעת שלו לא עשתה איתו כלום!
וכשהתקשה לנשום בגלל נסורת שהביאו לגן (זה לא היה האלרגיה מסכנת חיים אלא האלרגיה לאבק)
הסיעת הרגילה ישבה איתו בחוץ עד שבעלי בא במרוצה
לא הרגשתי שום חובה לתת לה מעבר למה שנתתי לשאר הגננות!
אה, ואם גם לא כ"כ עזרה בגן כי זה לא התפקיד שלה…
אני חושבת שהרבה פעמים מי שאחראית ואכפתית גם תעזור לגננות האחרות