היי אני לפני לידה ראשונה ואני ממש רוצה לעשות לבעלי איזו ערכה כזו לאחרי הלידה משהו שיביע הערכה וגם הרגשה שהוא ח"ו לא נדחק לפינה בגלל התינוק החדש, (הבנתי שיש כזו תופעה של הרגשת מקופחות פתאום אחרי לידה ראשונה כי הבעל היה רגיל להיות היחיד במרכז ועכשיו יש מישהו חדש בשטח ולוקח זמן להתרגל ולהבין שזה לא זה על חשבון זה).
ראיתי פעם כמה דברים כמו לשים בערכה #גרביים ולכתוב: “גם שאין מכובס אז דאגתי לך כי אתה תמיד בראש”
#מנה חמה: “לימים שאין בדיוק מישהו שיבשל” וכל מיני דברים כאלו חמודים ומלאים בחשיבה עליו, יש לי כמה רעיונות אבל אשמח לריענון.
בקיצור מקווה שהבנתן אני מחפשת משהו בסגנון יפה מעניין וממישהי שניסתה כבר. (לא מהGPT – לא אוהבת את השימוש בו) אז אשמח לעזרה ממי שיודעת וניסתה
איזה חמודה שאת חושבת על זה
רואים שבאמת בעלך אצלך בראש…
אני בד"כ אוהבת לתת יותר משהו של הערכה עמוקה, לאחר כל התקופה שהוא עבר יחד איתי, ובאמת לבטא את התחושה שאני חשה – מה הייתי עושה בלעדיך.
אז אני קונה מתנה לפי הזמן והמצב – למשל לפני חנוכה קניתי חנוכיית קריסטל יפה (עדיין אין לנו של כסף) או עניבה בדוגמא חדשנית ומעניינת, עט מהודר או שעון.
כל פעם לפי מה שנראה לי יתאים..
והעיקר כמובן המכתב והמילים הטובות…
ערכות עם קשקושים כמו גרביים וכדו' – את יכולה להכין מראש ולתת מידי פעם לאורך החודש שאחרי הלידה.. עם פתק חמוד.. אפשר גם אייסקפה או משהו כזה…
העיקר שילך לך בקלות, ותגדלו את הנולד בטוב ובשמחה תמיד!!!
פרוג פתוח לך?
העלו שם ערכה, עם קבצים מוכנים להדפסה ללידה של בן/בת
משהו ממש מתוק, ממליצה לך לחפש שם ולהדפיס.
את כזו חמודה שאת ככה חושבת!
וואי תערו לי להבין מאיפה הדבר הזה עולה לאחרונה..
אכן הבעל סייע ועזר בתהליך שהביא את הילד של שניכם. שניכם מתאמצים למען מטרה משותפת וחשובה. זה הזמן שלך כאן להתפנק, לקבל מתנות, להיות החלשה.. והוא? תפקידו ללמוד את העולם החדש , לעזור לך ולהסתדר.
המחשבה שלך עליו יפה אבל לדעתי מספיק קצת מודעות בשיח כדי שהבעל לא ירגיש שהוא נדחק הצידה.
גם מתנה זה רעיון יפה באופן כללי ובכלל אני לא מפנה את זה אלייך-
אלא בכללי לכולנו
מנסה להבין את המהות של זה ,
ממתי הפכנו לתומכות בבעל אחרי הלידה?
מה הבעיה??
יש לך שאלה, אבל אולי תסברי מה החיסרון של התופעה…
אני בעד כל דבר שמקרב!!!
וחוץ מזה שזה הנעה לפעולה, וזה גם מה שיגרום לעוד ועוד דברים קטנים וגדולים שיחברו בין בני הזוג….
מזדהה
גם לי זה עלה
כאילו לא מספיק המצב שלי?
עוד מעט נשלח אותם לטיפול בטראומה אחרי לידה
לא הבנתי את שאלתך?
פה היא מתארת לידה ראשונה ודחיקה לצד בגלל תינוק,
אבל בלידות הבאות,על מי נופל להביא/לקחת/לדאוג לילדים כשהיולדת נחה/בבית החלמה?
ועוד לפני הלידה-לפעמים הולכים במהלך ההריון למוקד/מיון והוא נמצא שם מחכה וממתין(ואם היא מתאשפזת אז בכלל-ללכת ולחזור,ולהיות ולהכיל)
וגם כשמגיעים לחדר לידה-
לי אישית כשבעלי איתי זה נותן לי ביטחון,אבל הוא מחכה שעות עד הרגע המאושר,כשאני על מיטה (ואפידורל),ודואגים לי(והוא צריך לדאוג לעצמו למשהו לכרסם בזמן הזה)
וגם אח"כ הוא מגיע ונשאר-למרות שהוא עיייףףף
ואני שואלת,
לא מגיע לו הערכה על זה?
לגבי השאלה-
אני לא יודעת אם גרבים/מנה חמה יתנו לו תחושה של מחווה מצידך,אולי זה יגביר את ההרגשה של דחיקה לצד.
אם את שואלת אותי,תקני לו מתנה שימושית ומכתב שמדגיש את הערכה כלפיו וכמה הוא נתן לך במהלך התקופה שהיתה.
ורק אומרת שלא בטוח שהוא ירגיש דחיקה לצד…
היה לא מזמן שאלה של יולדת שהרגשות שלה כלפי התינוק היו פחות אהבה(לא שזה לא בסדר,ועובדה שהרבה נשים חוות זאת)
אבל מה שאני באה לומר שיכול להיות שהוא ירגיש שאת כלל לא מזניחה אותו,
ואולי יהיה לך כח לבשל/לכבס(ויש כאלו יולדות אחרי לידה ראשונה ב"ה)וגם בהתחלה נמצאים אצל ההורים כך שלא יזניחו אותו.
כך שתתמקדי רק בלהראות את ערכתך ואם תרגישי שאת "מדחיקה" אותו לצד תוכלי לחפש רעיונות אחרים.
לא מסכימה איתך מימי.
הזכרת לי בדיחה ישנה:
מחוץ לחדר לידה חיכה בעל לחוץ
אחרי כמה שעות יצאה האחות ואמרה לו: מזל טוב, נולדה לך בת
נאנח האיש אנחת רווחה גדולה ואמר: "ברוך ה' שזו בת, לפחות היא לא תעבור את מה שאני עברתי פה"…
וואו קצת עצוב..
אם את היית 3 ימים ממש לבד מתפעלת את כל הבית אבל הכל גם לקחת ולהחזיר את הילדים ולארגן אותם ולהכין אוכל ולנקות ולכבס ולדאוג לתעסוקה בצהריים ומקלחות ולהשכיב – לא היית גמורה??
אז בשביל גבר שהוא פחות בנוי לזה מאיתנו הנשים – זה דורש ממנו ממש הרבה! ותחשבי שבנוסף לכל זה, יש אבות שגם מביאים את הילדים לבית חולים לראות את האמא והתינוק והוא גם צריך להכיל את הקשיים של אשתו היולדת ולתת מילים טובות וחיזוקים..
זה לא מספיק בשביל שנראה גם אותו?? ואולי נכין לו משהו חמוד מראש?? (לאו דווקא מנה חמה וגרביים.. כל אחת מכירה את בעלה ויודעת מה יכול לשמח אותו)
לדעתי הוא עובר גם תקופה קשה ומאתגרת (מאמינה שיש נשים שאצלהן הבעל פחות לוקח אחריות על המצב.. אבל מכירה הרבה נשים שהבעלים ממש משתדלים ועובדים קשה אחרי לידה..)
כל הכבוד לבעלים שממש משתדלים ועובדים קשה אחרי לידה
ממש תופעה נדירה
הרי במקור הם היו אמורים לרדת למחתרת עד שהאשה חוזרת לאיתנה
וברוך ה' שלא עזב חסדו מגברי דורנו ושלח להם נשים כל-יכולות
ואל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת
ולמרות זאת אנחנו מעריכים בעצמנו עשיה טובה
ככה זה החיים. אנחנו צריכים דלק להמשיך
חושבת שיותר קשה לבעל מאשר לאישה (ועברתי גם לידות קשות מאד)
יאללה, תשלחי אותו במקומך לבית החלמה
את העונש של יסורי לידה קיבלה האישה, האיש קיבל את העונשים שלו לא להתבלבל…
יכולה להעיד על עצמי שעשיתי את זה…דומה וכבר אפרט, מלידה ראשונה שהיתה פני כשני עשורים….
וזה לא סותר את הצורך שלי כיולדת ואת החובה שלו בתמיכה ולא סותר עבודה זוגית של שנינו ותיאום ציפיות
אז חדש זה לא ופותר בעיות זה גם לא
מה כן?
קצת מחשבה ותשומת לב לבעל שאולי יכול להגיע להרגשה של"אני בצד"
אני הייתי מכינה לבעלי ערכה לחדר לידה
הלידות שלי לרוב ארוכות וממושכות ובעלי פחות מתחבר למה שיש למכונות האוטומטיות של בית החולים להציע
אז הייתי מכינה לו מראש שקית יפה עם אוכל מזין שהוא אוהב לדוג' שקית עם שקדים וחמוציות,חטיפי בריאות וכן על זו הדרך
דברים שאפשר להכין מראש ולצרף לתיק לידה
אם הייתי זוכרת ומסוגלת ברגע האחרון אז הייתי מצרפת גם דברים טריים
תמיד זה היה מחמם את הלב למצוא את השקית החמודה הזו
לא מבינה את ההתנגדות הנחרצת.
בעלך לא בנ"א? נכון זה לא חובה אבל מי שיכולה בכיף למה לא???
תמיד אחרי לידה אני משתדלת לקנות לבעלי מתנה, בסוף עול הבית נופל עליו
לארגן את הילדים ולתת לך את הרוגע שאת כ"כ צריכה..
זה סה"כ הכרת הטוב!!
את לא היית רוצה שבעלך יכתוב למה לקנות לך מתנה לחג? כל מה שאת עושה את לקחת על עצמך ובעיתך(בעברית פשוטה-תתמודדי)
בסוף אתם זוג והכל מתחיל בהכרה-להבין ששום דבר לא מובן מאליו!
ובסוף רק את זו שמרויחה מהעניין, מרויחה בעל רגוע שיודע שמכירים את מה שהוא עושה, ובמיוחד אצל גברים ששום דבר לא ברור מאליו והם צריכים את ההכרה הזו.
מסכימה איתך לחלוטין. גם בענין התמיכה בבעל וגם בקטע של להכין לו מתנות בסגנון מדריכה בבתיה… אולי יש בעלים שמתחברים אבל אין ספק שיש פה מימד קצת ילדותי. ובינינו- אם הבעל מרגיש נדחק הצידה, אז בדיוק הזוג גרביים בסגון התעמולה למחנה זה מה שיפתור את הענין?
כמובן לא אישי למי שכתבה את השאלה, שיהיה לך בשמחה ובבריאות ונחת ואם זה משמח אותך הכי טוב (אשה שמחה ומסופקת זו מטרה זוגית ורוחנית בפני עצמה- ללא הגזמה) רק סתם עצה טובה – תחשבי מה טוב לכם ומה באמת מראה יקרב ויוכיח אכפתיות ולא כל תוכנית חברתית שמישהי העלתה בפרוג זה הפתרון…
חד משמעית מסכימה כל מילה!!!
מאמינה שזה דינמי…
ויכולה לספר שכזוצ"ה צעירה
נפלתי בפח פרוג מידי פעם
וזה לא השיג את מטרתו
צריך ללמוד לשחרר ולהבין שזוגיות זה לא תוכנית פטריוטית
ואני יודעת שיהיו פה דעות מנוגדות אלי וזה בסדר
אך תנו כבוד לזוגיות!
״זוגיות זה לא תוכנית פטריוטית״
פשוט משפט למקרר.
הגדרה חמודה ביותר
את בהחלט צודקת ובדיוק בגלל זה שאלתי כי אני לא רואה את עצמי שמה גרביים ואטמי אוזניים זה פחות הסגנון רציתי לשמוע על דברים מגוונים יותר ומשם להתאים לעצמי.
גם אני מסכימה איתך.
לדעתי זה מקטין את המקום של הבעל בתור גבר, ראש המשפחה, שדואג למשפחה שלו.
ומשדר קצת חוסר ביטחון של האשה, כאילו היא צריכה "לשחד" את הבעל במתנות כדי שיוכל להמשיך לדאוג לה.
משהו כאן לא מרגיש בריא…
אבל אם יש כאלה שמרגישות שצריכות את זה אז לבריאות…
מה קשור לשחד? אין כבר בימינו מקום של להביע הערכה? של פינוק? קצת תודה על העזרה המטורפת בכל התקופה? חיי בלהתייחס לזה שהוא מנהיג את המשפחה כמובן מאליו ולא לתת קצת יחס מועדף במיוחד בתקופות מאתגרות?
למה אם אני לא אתן ערכה הוא לא ימשיך לעשות כל מה שהוא עשה עד עכשיו? טעות! הוא ימשיך ויעשה לי פשוט חשוב שלבעלי יהיה הרגשה טובה וחשובה. זה הכל!
מה שנותן לבעל הרגשה טובה וחשובה זה שאשתו צריכה אותו.
ולאו דווקא שהיא נותנת לו מתנות.
תקופה של לידה היא תקופה שבה לכל אחד מבני הזוג יש את התפקיד שלו. כמו שיצחיק אותי לקבל מתנה על עצם ההריון והלידה, כך יצחיק אותי לתת מתנה על העזרה והתמיכה.
מתנות נותנים מרוב שמחה ורצון לתת, לא בצורה מתוכנתת מראש, ולא בתור "פרס".
זו דעתי, ואם מתאים לך משהו אחר- תעשי מה שמתאים לך, כשם שפרצופינו שונים כך דעותינו שונות.
אותי לא מצחיק לקבל מתנה על ההריון והלידה, ולא לתת לבעלי משהו אחרי התמיכה בכל התקופה
יש בזה הערכה שקטה שאומרת- זה לא מובן מאליו מה שאת/ה עושה!!
מסכימה איתך.
אין בעיה לתת לבעל מתנה שמביעה את ההערכה על המאמץ בתקופה הזאת ועל הנתינה שלו,
אבל לדעתי לתת מתנה בגלל החשש שעכשיו הוא מרגיש בצד ולא רלוונטי בעיני אשתו שכבר יש לה מישהו אחר במקומו- לא יודעת, מרגיש לי לא נכון.
זה כמו שהבעל יתן לאשתו מתנה אחרי הלידה, כי הוא חושש שיהיה לה קשה מדי והיא לא תרצה ללדת יותר..
מהניסיון שלי-
תהיי מאושרת מהשוקולד שהוא יקנה, בלי להגיד שסוג אחר יותר טעים
תשמחי ותודי על הרוגע שיש לך כשהוא עם הילדים, ואל תתקשרי 5 פעמים לשאול אם מסתדר,
זה שווה לא פחות מערכה ואולי יותר.
אם כבר שם, אז פינוק בשבילו יכול ללכת.
שאלתך בבססיה מובנת
אבל אני חושבת שאם נצלול לעומק הכונה- הצורך הוא לא באמת 'לפצות' את הבעל
אלא לייצר עוד חוויה זוגית, עוד מחוה
בטח לקראת צעד בו הופכים להורים [שזה תהליך לגמרי משותף!!!!]
הוא נותן לי ואני לא
למה זה על חשבון?
בלי שום קשר למתנה או לא
מה הכוונה שאת לא נותנת?
את נותנ
את נו
את נותנת לשניכם מתנה הכי גדולה שיכולה להיות… את כל ההריון הזה
כנראה זה קצת היה לא מובן, המטרה היא לא לתמוך בו אחרי הלידה אלא להביע הערכה ענקית לתקופה המאתגרת שעברנו ביחד והוא תמיד היה לצידי ותמיד עשה הרבה יותר ממה שצריך.
וגם כן, לתת לו הרגשה של יתר חשיבות ופינוק מגיע לו, לא?
לידיעתך יש בעלים בעלי רגש גדול והדבר משפיע גם אם לא מעלים את המודעות
זה דבר שיכול להישאר עמוק בפנים בתוך הלב ולגרום לדברים לא כל כך נעימים, חשוב ורצוי לדבר על כל הנושא כל אחד ברמתו
לא מתכוונת להתקיף אבל חשוב לציין שאולי אצלכם הענינים האלה מתנהלים בצורה קלה יותר תשמחי..
את אלופה ויישר כח שאת ככה חושבת על בעלך…
חשוב לזכור שתקופת אחרי הלידה הראשונה היא מאתגרת בכל מקרה וגם בזוגיות…
אני באה לומר שגם עם כל הערכות יכול להיות שיצוף צורך בעבודה זוגית וזה לגמרי בסדר…
מה שבעייני חשוב יותר מכל ערכה הוא דיבור פתוח וכנה על הצרכים והיכולות של כל אחד (אל תשכחי שהוא מעולם לא חווה את אשתו יולדת ולא באמת יודע מה היא צריכה)
וחשוב גם לדעת שאת מעולם לא ילדת ולא יודעת מה את צריכה ויכולה 🙂
ולזכור שאת בסדר!!!! גם אם את לא יכולה!!!!
את חמודה..
אבל תחשבי שניה אם גרביים ומנה חמה זה מתנה, או רק מספק את הצורך בגימיק
לדעתי עדיף משהו שהוא יהנה מזה באמת.. ולא רק יחייך מהמשפט הנלווה
והרבה מזל טוב בקרוב, והרבה כוח, תקופה מהממת, וגם קשה מאד.
לראות את השני, זה תמיד חיובי, אצילי ומראה על מידות טובות.
כן מבינה את אלו שכתבו שלכל זמן ועת.
זוגיות, יותר מכל קשר אחר נבנית דווקא בצורה כזאת של כל מיני תקופות וכל מיני מצבים, ויש הרבה מקום להעצמת
הקשר הזוגי ומשמעות הבעל בו, דווקא בתקופת הלידה כשהאישה יותר חלשה, מכונסת בעצמה ומרפה מלהחזיק על עצמה את הכל… וזה בנוסף שלא כל דבר פשוט מבחינה הלכתית ופרקטית בטח בלידה ראשונה כשגם הנושא הזה חדש…
בלי סתירה, יפה ונצרך בעיני לדאוג לצרכים של הבעל, כדוגמת זאת שכתבה לעיל על חטיפי בריאות וכו' שחשובים לבעלה.
הרבה נחת וידיים מלאות בקלות ובשמחה.
מוסיפה משפט עם סימן שאלה-
יכול להיות שלפעמים כשמנסים לסגור את כל הפינות מראש,
יש סיטואציות שהופכות להיות מאתגרות יותר-
כי אני כ"כ משתדלת להתעלות מעל המקום שלי ולשים לב וכו', והוא פתאום לא מבין, מתחשב וכו'?
כלומר, אין ספק שתקופת הלידה (בעיקר אחרי קצת זמן שעובר, ןהיולדת עדיין יולדת ולפעמים רק יותר…) מביאה איתה רגעים מורכבים, האישה לא מכירה את עצמה ובעלה קל וחומר…
ולפעמים אולי כדאי פשוט להרפות ולדעת שזאת המציאות, ויתכן שהבעל ירגיש מקופח, ולפעמים ימאס לו, ולא תמיד יהיה לו דרך למחות את אשד הדמעות, ויכול והיות שיצטרפו רגשות תסכול ועוד כמה….
וזה יעבור ונצא חזקים יותר…
לראות את השני, זה תמיד חיובי, אצילי ומראה על מידות טובות.
כן מבינה את אלו שכתבו שלכל זמן ועת.
זוגיות, יותר מכל קשר אחר נבנית דווקא בצורה כזאת של כל מיני תקופות וכל מיני מצבים, ויש הרבה מקום להעצמת
הקשר הזוגי ומשמעות הבעל בו, דווקא בתקופת הלידה כשהאישה יותר חלשה, מכונסת בעצמה ומרפה מלהחזיק על עצמה את הכל… וזה בנוסף שלא כל דבר פשוט מבחינה הלכתית ופרקטית בטח בלידה ראשונה כשגם הנושא הזה חדש…
בלי סתירה, יפה ונצרך בעיני לדאוג לצרכים של הבעל, כדוגמת זאת שכתבה לעיל על חטיפי בריאות וכו' שחשובים לבעלה.
הרבה נחת וידיים מלאות בקלות ובשמחה.
אני חושבת שמי שמשדרת לבעלה שהוא מסכן ונדחק הצידה ככה בדיוק הוא ירגיש, ומי שלהפך יודעת שככה זה בהתחלה, התינוק זקוק להרבה יחס מהאמא, ובעלך כבר לא ילד קטן שאויש הוא מרגיש ילד שנשכח … אז מהר נתייחס אליו גם כן.
זה הילד של שניכם והוא מרגיש אושר שאמא של התינוק מטפלת בו במסירות גם אם זה מעט על חשבונו.
העלו פה פעם אתר חמוד נורא נורא של דברים בסגנון הזה
ממש גימיקים לזוגות צעירים ובפרט לאחרי לידה
אשמח לקבל שוב את הקישור
לאתר קוראים "ספיישל מומנט"
תעשי חיפוש מיד יעלה לך,
בהצלחה!