נהיה בימים האחרונים שיח על כך שהולכים להגביר את המעצרים – גם בלב הערים החרדיות.
ואתמול העליתי בפני בעלי את הפחד שיש לי מכך שייעצר,
והוא אמר לי שזו תהיה בשבילו הגאווה הכי גדולה!!
שהוא-נעצר-כי-הוא-רוצה-ללמוד-תורה!!!
ואני? אישה קטנה בת 24 אמא ל2 קטנטנים, מפחדת!!!
משקיעה את כל החיים שלי בשביל התורה של בעלי,
אבל מעצר נשמע כמו משהו שלא בכוחות שלי….
כאילו, בסמינר ובהרצאות השיח הוא על לוותר על עזרה, על כסף ועל עוד דברים מהסגנון הזה,
לא לימדו אותנו להתמודד עם בעל שיושב בכלא בשביל התורה!
אז כל אחת שיש לה דברים מחזקים לרוח התקופה, מוזמנת לכאן בחום!



מזדהה!
זה באמת מפחיד
תתפללי עליו ועל כל לומדי התורה
מחכה לשמוע גם:)
מזדהה איתך מאד!!
דבר ראשון לדבר על האפשרות הזאת עם בעלי, בצורה הכי פתוחה וגלויה וירידה לפרטים הקטנים כמו איפה נהיה בשבת כשהוא יהיה במעצר ח"ו. אישית ממש הרגיע אותי, מאפשרות מלחיצה ואיומה זה נהפך לפרטים טכניים ברורים,
בנוסף כל אחד שנעצר מקבל תמיכה כזאת מטורפת מכל המגזר החרדי שברור לי שזה מאד מקל ומרגיש שאת לא לבד במערכה…
אין לי עוד עיצות וגם אני אשמח לעידוד ותמיכה, במיוחד שהתחושה שלי היא שכל אחת שכבר עברה את הגיל אומרת לעצמה נס שזה לא שייך אלי ובכלל לא נותנת תמיכה או חושבת על אלו שזה מאד שייך אליהם, אנחנו מרגישים את זה ביומיום שלנו חוץ מהפחד להעצר…
אתמול נסענו מחוץ לעיר עם רכב וכל משטרה שראינו בדרך הלב מתחיל לשקשק…והיו לפחות 5 בדרך, רק תבינו אותנו, את ההרגשה הקשה הזו ולא תזלזלו ותגידו, עיזבו זה לא יקרה…
ואייי אני מזדהה עם כל מילה!
נסענו גם בלילה, כביד צדדי וחשוך, מאחורינו מכונית משטרה
ואני כל הזמן משקשקת ואומרת תהילים שלא יעלו על דעתם לעצור אותנו
זה פחד יומיומי
ורק מי שבסרט הזה מבינה מהזה
והמעונות שאין לנו???
והמחיר למשתכן שלקחו???
משיח הרגע!!!
באמת, כבר כשהכל התחיל והתחילו לעצור בחורים ואברכים דיברנו אני ובעלי מה יהיה אם חלילה (שלא יהיה…) מה עושים אז? ועשינו סימולציות, ובעז"ה שלא נצטרך אף פעם.
ויש פחד גדול כל פעם שעוברים ליד משטרה / שוטרים וכד'
שנה שעברה היינו בנופש משפחתי וכל הזמן היה באזור הנ"ל ניידות של משטרות צבאיות (כנראה היה שם איזה משהו צבאי באזור) הפחד הגדול כל פעם שעברה ליידינו ניידת כזאת (הלב דפק על 200) ברוך ד' שאף אחד לא נעצר אז אבל זה לקח לנו הרבה מההנאה של הנופש,
שד' ישמור עלינו…
נראה לך??
עברתי את הגיל ואני כל הזמן רק חושבת עליכן!!! האברכים והבחןרים העריקים כל הזמן במחשבה ובתפילות גם של אלו שלא
אנחנו עם אחד ונלחמים על תורה אחת!
אתם כל הזמן בלב, במחשבה ובתפילה של כולנו ( אני אומרת את זה אחרי שיצא לי חדבר עם הרבה מאד שמזמן עברו את הגיל הרלוונטי)
ואל תשכחי שגם אם עש פה נשים שהבעלים לא עריקים לרוב מוחלט פה יש אחים/ גיסים בסטטוס הזה
הרבה כוח!!
מבטיחה לך שאם את גיסתי/ שכנה שלי/ אחותי אני אשכב לאורך ולרוחב בשביל לעזור לך אם ח"ו בעלך יעצר..
חמודה, מחמם את הלב:)
תודה רבה
נתת כח!!
ברור שכולנו באותה סירה!!!!
אישית בעלי עבר את הגיל, אבל הרבה חברות שלי בסרט הזה,
אח שלי, מכרים, לא חסר מי…
ואישית אני חושבת על זה המון!!!
לחוצה, מתפללת, חושבת על כל מי שבסרט הזה..
אף בחור או אברך לא חי באטמוספרה נפרדת ובתוך עמנו אנחנו יושבים
אבל באמת, לדבר על זה בצורה הכי גלויה,
מהתעשה אם תהיה בכלא, מה אני אעשה, מה ההורים יעשו..
זה מאד מרגיע
בפרט שזו תקופה של אי נוחות רצינית מאד,
אבל לא נזק אמיתי ח"ו
ויש המון גאווה ואמונה במי שאנחנו ובמה שאנחנו מייצגים
מה שחשוב- להיזהר לא להיות לחוצים מדי כשמדברים עם אנשים אחרים-
יש לי שכנה עם בן עריק, וההיסטריה שלה מוציאה אפילו אותי משיווי משקל..
כולנו באותה סירה,
למרות שעברתי את הגיל (כמובן יש גיסים ואחים לרוב…)אני לא מפסיקה לחשוב, להתפלל, להתחזק וכו'
תהיינה גאות במה שאתן!!!
עם כל הקושי וכל הכאב-
ההתמסרות לתורה של כל אשת עריק היא כמה רמות מעל!!
לתפילות שלכן יש כח גדול – אני בטוחה בזה,
תתפללו עלינו- על כל עמישראל שנזכה רק לבשורות טובות
ולתשועת עולמים – אמן!!
אני לא בגיל, אבל ממש מקנאה בכם…
לזכות ללמוד תורה מתוך הדחק זה ליגה אחרת
ומתוך הדחק זה לאו דווקא התבניות שהיו בסמינר
זה הרבה הרבה מעבר לזה
וכדאי ללמוד בספרים את המשמעות של לימוד תורה מתוך הדחק
ועוד חיזוק…
תדמייני את עצמך בע"ה עוד 40 שנה עם נכדה או 60 שנה, יושבת עם נינה
על הברכיים
ומספרת לה איך המשכתם למרות הפחד..
למרות הקושי
לשמור על ההבטחה "כי לא תישכח"
תחשבי איזה חוויות תעבירי לה
אנחנו בתקופה היסטורית
כיוון מחשבה מרענן… אהבתי!
גם אני בשלב הזה,
ומפחדתתת
אבל מה שעזר לי זה שתיכננתי עם בעלי מה יקרה אם וכו'…
זה מסודר לי בראש, ונקווה לטובבבבב
גם אם יתחילו לעצור יהיה הכי הרבה מדובר על עשרות
מאמינה גם שכל אחד שייעצר המשפחה תקבל מלא תמיכה
ואם זה עוזר לך, אז מה שגזור עלייך תקבלי בכל מקרה, ואם נגזר עלייך להיות בלי הבעל שבועיים אז אולי עדיף שהוא יהיה בתא המעצר ולא באיכילוב משל
באישי, אני אמנם לא מידי מפחדת מהאופציה הנ"ל
אבל כשאני כן מפחדת מדברים אני לוקחת פסוק שמתאים כמו: "בידך אפקיד רוחי… ה' לי ולא אירא" ואומרת את זה עשרות פעמים עד שאני נרגעת…
על החתום בת 25 ואמא ל3 אשת אברך עריק
אני מבקשת תמיכה מסוג שונה.
בעלי לא אברך, לצערי גם עיתים מתקשה לקבוע.
כבר היו דיונים על קושי של נשים כמוני, אבל לי יש קושי נוסף – הוא עריק, ולי אין אפילו גאווה, נטו פחד…
צבא הוא לא מקום מתאים, היתה מחשבה בעבר שאולי הוא יעשה שירות אזרחי במשטרה – לשמחתי זה ירד מהפרק מצידו.
(קצת אירוני, אבל מה שסופית סתם את הגולל על ההתלבטות היתה ההתפרעות של המשטרה בבני ברק, לפני כמה חודשים… כאילו – הם ירו לעצמם ברגלים וגרמו למי שכן חשב לגשת לשירות אזרחי, לרדת מהרעיון רק מתוך הבנה עד כמה הם לא מעוניינים בנו…)
אחד הרגעים שהיו לי קשים היה בעצרת המליון, ישבתי בבית וחשבתי על כך שאף רב לא יבוא לבקר את בעלי לו הוא יעצר, אף אחד לא יארגן בשבילו עצרת, גם לא קבלת פנים ביציאה או עצרות מחוץ לכלא, הוא לא תלמיד בשום ישיבה או כולל, אז את מי הוא יעניין? את מי אני יעניין?
וואאאו באמת לא קל….
אבל אני בטוחה שהעובדה שהוא עריק גם דורשת ממנו התמסרות.
היום אפשר לסדר אריקות, בטח מי שלא בכולל.
והוא בחר להישאר עריק!!!!
אני רואה פה ערכים…
וכמובן לא מוריד מהקושי שלך….
מצדיעה לך!
לא נכון!
מי שנעצר – רבנים עולים אליו, משקיעים בו, עוטפים אותו גם אם הוא לא אברך 3 סדרים
בתקווה שלא נצטרך…
נראה לך?
אני בטוחה לגמרי הפוך!!!
קצת התבלבלנו בנושא הזה של צבא וטוב שאת באה לדייק – זה לא רק בגלל שהם לומדים תורה!
הרבה מאד בגלל שהצבא הוא כור היתוך חילוני-שמאלני-פרוגרסיבי מזעזע (תשאלי את הדת"לים כמה הם סובלים…)
לא מדובר פה רק על מסירות נפש לתורה אלא על מסירות נפש לצביון הרוחני של עצמנו ושל העם הזה
חזקי את עצמך ושלא נגיע לידי נסיון…
מעניין, כי אני מרגישה בדיוק הפוך…
גם בעלי עובד, אומנם הוא משתדל ללכת לכולל אחה"צ אבל מרוויח משכורת יפה ולא לומד מתוך דחקות.
הייתה חסרה לי התחושה הזו של להקריב למען התורה, ועכשיו כשהוא עריק וכבר אין הנחה במעונות ואין הנחה בארנונה וכו וכו, פתאום מרגיש לי כזה: נכון זה קשה ,אבל עכשיו גם אני "מקריבה" למען התורה.
אולי זה נשמע קצת תינוקי, אבל ככה אני מרגישה….
סתם שאלה טכנית, למה אין לך הנחה במעון אם בעלך עובד?
או שאת מדברת על שנה הבאה והגזרות החדשות שמקוה שעד אז יסודרו לכולנו
לא תינוקי בכלל מחשבה יפה מראה על פנימויות ואכפתיות ויראת שמים……..
ממש ממש לא משנה למה,
אבל מי שלא מוכן להתגייס בגלל ערכים של יהדות, זו סיבה לגאווה גדולה מאד!
בגלל שד' לא רוצה שהוא יתגייס,
ובפועל- כי הרבנים אמרו שלא להתגייס, והם אמרו גם שמי שלא לומד- אסור לו להתגייס.
האם המנעות משירת נשים, מתערובת, חילולי שבת, עבירות הכי חמורות בתורה, הן נחלת האברכים בלבד? אני גאה שבעלי מוכן לשבת בכלא על שמירת תורה ומצוות, עוד לפני לימוד תורה.
זה בכלל לא משנה אם הוא לומד או לא, הוא רוצה לשמור על עצמו יהודי!! וזכותו (וחובתו) המלאה!
(וזה נכון, גם כאלה שהיו מתלבטים אם להתגייס/ לשרת או לא, במקרים רבים המלחמה הזו ביהדות ירתה להם ברגליים, ומי שרוצה להיות נאמן, אפילו קצת, לד' ולתורתו, לא יתגייס כל כך מהר).
על החתום- אישה שבעלה משתדל מאד ורוצה מאד ללמוד יום מלא ויום אחד בעז"ה יצליח.
אין יל מה להגיד לך חוץ מזה שאני מזדהה,
אל תצטערי, להתגייס לצבא זה אסור גם למי שלא לומד תורה. זו מסגרת חילונית לגמרי,
ומי שעל אף הקושי בוחר לא לעשות את הדבר הקל ולהתגייס כי זה לא מתאים רוחנית, שכרו גדול מאוד! הוא בוחר, כדי לא להתקלקל, כדי לשמח את השם ולהשאר חם לתורה!
גם לכם מגיע כל הכבוד באופן חד משמעי!
ותדעי לך שועד ההצלה עוזר לכולם, כל אחד שנתפס על עריקות מקבל עזרה בלי קשר לעיסוקו.
ברכה יקרה, השיתוף שלך כ"כ נגוע ללב, ואני בטוחה שהוא נוגע טכנית בהרבה נשים.
כתבת: "ולי אין אפילו גאווה, נטו פחד…"
הרשי לי לנשק את כפות רגלייך על כך שאת תומכת בבעל ומבטלת רצונך מפני רצונו.
אנחנו בעולם השקר שבו החיצוניות היא הקובעת. ההצלחות והתוצאות.
אף אחד באמת לא יעריך אותך על הסבלנות, האכזבה, התסכול, המילים שאת עוצרת מלהתפרץ והקושי שאת חווה. שום רב לא ימחא לך כפיים ולא יתן לך מדליה.
שום מורה בסמינר לא תייצר עבורך שיעור או תכנית העצמה.
תני לי את הזכות, כי אני מזדהה מאוד עם סיפור שלך, לתת לך יד ולומר- את תעשי את התפקיד שלך, תמלאי את המשבצת שנועדת לה.
תהייה האישה הטובה והמקודשת לבעלך ותשמחי על מה שאת.
תלכי בגב זקוף ובגאווה על כך שאת מבצעת את תפקידך למרות ועל אף.
איזה תגובה מדהימה אהבתי והתחברתי לכול מילה
תודה על זה
חיזקת!
מנסה לכתוב מאוד בעדינות – הציבור החרדי הכללי מפחד, ובצדק!!
אנחנו (לא רוצה לכתוב מי, תבינו לבד) התחנכו לזה מגיל 0
בעלי, אחים שלי באופציית מעצר כבר 12+ שנים…
רק מה – עם החינוך שקבלנו ברור לכל אחד ואחת שכלא זה לא דבר כ"כ נורא! גדלתי על תיאורים יפים (ואמיתיים!!!!!) ממה שקורה בכלא,
אז אני חלילה לא אומרת שזה דבר כיף, ומומלץ, אבל לאחר מעשה – אם ח"ו קורה
רק רוצה להגיד שזה לא כ"כ נורא כמו שזה נשמע (מידיעה),
אם זה לא היה כלא – זה היה בית מלון, אולי לא מפואר אבל נחמד.
אז חזקו ואמצו נשות עריקים יקרות וחשובות!
(כתבתי תגובה זה לא בעד/נגד שום דבר, אלא רק כדי לנסות להרגיע את נשות הדור הצעיר:) ואת עצמי)
לא קלטת…
הפחד הוא לא מאיך ישרוד הבעל בכלא
אלא איך ישרדו האישה והילדים עם בעל בכלא…
גם לזה אני והילדים ב"ה מוכנים
ישרדו נהדר. איך שחברות שלי שורדות חודשים על בעל בעזה ולבנון ושיירה של ילדים.
הם לא שורדות נהדר
קשה להם מאוד.
וגם לנשים אם הבעל יהיה בכלא יהיה קשה מאוד.
מה הקשר פה ההשוואה???
סליחה מראש על התגובה הבוטה
אנחנו פורום חרדי!!!!!!
בחירתם המלאה לא לעשות רצון השם והם משלמים על זה גם בעולם הזה!!!!
אבל שיהודים מושיבים בכלא בחורים ואברכים שלומדים תורה או כאלו שעובדים אבל לא רוצים להתקרב למקום הכ"כ נגד ה'
מה ההשוואה פה בכל?????
זה קשה , לא קל לשרוד גם לאלו שבעזה וכדו..קשה להם. ומרגיש לא קשור להשוות…..
אבל אנחנו מדברות על בעל שבאופן לא מתוכנן פתאום "אוסרים אותו" לא משהו שהוא נערך מראש ויכול לדבר באופן מסודר להתקשר לתקשר לא יודעים מה קורה איתו ,מה עובר עליו איזה יחס נותנים לו ,הפתאומיות הזו והנוסח הזה של כאילו הוא "פושע…. וכד יש כאן הרבה פחד ואי וודאות ובאמת התמיכה של משפחה וחברות ותפילה יכולים לסייע…….
אבל שמענו עדויות מבחורי ישיבות שעצרו אותם לאחרונה והם לא סיפרו על כיף כזה גדול.
מסך בחדר כל הזמן, להיות ליד אנשים אחרים מסוגים שונים שיושבים על עבירות מסוגים שונים, לא הרשו לצאת לתפילות במניין וקריאת התורה בשבת, שכנועים כל הזמן, חלקם בבידוד.
לא רוצה להלחיץ סתם אבל למה לומר לדמיין בית מלון מקסימום נחמד ולא מפואר…
לא אומרת שזה התענוג הכי גדול, אבל זה גם לא משהו כ"כ נורא
ואני שמעתי מכמה שהיו שם וחזרו מרוצים (כמה שאפשר…)
ואולי זה גם קשור לזה שהם התחנכו לזה וידעו טוב מאוד, מראש, לפני המעצר לקראת מה הם, נשותיהם, וילדיהם הולכים.
בתקווה שלא יצטרכו לממש את הידע וההכנה הנפשית.
כולנו כרגע באותה סירה אנחנו יודעים מראש שאם עוצרים את הבעל/ האח/ הבן וכו' זה רק כדי לקדש שם שמים בעולם ולהמשיך להיות יהודי נאמן לקב"ה ולהמשיך ללמוד את התורה הקדושה, לא סותר את זה שזה מאוד מאוד לא נחמד וכיף להיות שם ואפילו סבל ממש אנחנו מאוד לא רוצים להגיע לשם. וכן, אנחנו חיות בפחד תמידי שזה יכול לקרות בכל רגע נתון, מחפשות רק לא להתקל במשטרות ודומיהן.
ועם כל התמיכה והחיזוק שמקבל מי שנתפס והולך לשם זה ממש חויה לא נעימה ולא חושבת שזה קשור בחינוך וכולנו מקוות שזה לא יקרה והדבר הנורא הזה יגמר וש"משיח צידקנו יבוא ויגעלנו בקרוב ממש"- אמן
לגמרי
מאוד נחמד לשמוע דיבורים על התעלות ותחושת מסירות נפש
זה קשה, מאוד, מאוד!
לא פיקניק בכלל!
ואני דווקא שמעתי על כאלו שממש בטראומה משם…
הרב יושבים על עבירות משמעת של הצבא. זה לא כלא פלילי.
בעלי ישב על זה שהשתמש במטף בשביל מעשה קונדס ואבא שלי ישב בגלל שהרס בטעות איזה ציוד צבאי
באמת שפחות ישמה לדאוג לבעל,
לו לא יקרה דברים עצובים מידיי, כנראה…
זה יותר פחד, לדעתי, להישאר לבד בבית עם הילדים,
עם כל הפחד והגעגועים:))
אולי כאישה זה הפחד הגדול שלך…
אבל אם נצא שניה מהבועה שלנו.
קשה מאוד לאישה שבעלה בכלא!!
אבל נראה לי צריך יותר לרחם על מי שבכלא בכל זאת, אין לו חופשיות ואין לו את הסדר והניקיון שהוא רגיל אליו… ואולי משעמם לו….
ובטח אם קשה לו להשיג דברים מינימליים כמו ללמוד עם חברותא, או להתפלל במניין….
עם כל הכבוד זה נראה לי יותר קשה…
יש גבול כמה נחשוב רק על עצמינו!
גם אם לא יקרה לו "דברים עצובים מידי"…..
איזה דברים עצובים יקרו לך????
תגידי את רצינית????
כלא זה כלא!!!
אמנם בישראל אבל לגמרי כלא..
מעבר לעובדה שבחורי הישיבות ואברכי הכוללים אמורים לקבל חדר במלון חמישה כוכבים באופן קבוע…
הנסיונות שם כל כך גדולים, שהשם ישמור
אז גדלת על תיאורים יפים ואמיתיים בלבד,
השם ירחם, יתכן שהיו גם סיפורים פחות פוטוגניים שלא ספרו לך.
רק תפילות
באמת נראה לך שלא סיפרו לנו?
השאלה היא על מה שמים את הדגש.
ועוד משהו: מי שמוכן מראש ויודע מה קורה בכלא יודע מה לבקש, על מה להתעקש ואילו עסקנים לערב. כלומר, יש את אלו המנוסים כבר, כולל עורכי דין מסויימים ומנוסים בעניין כבר כמה שנים טובות שדואגים לתנאים מותאמים לבני תורה כמו ללא מסך וכד'… כן. יש אפשרות כזו. צריך רק להעביר הלאה את המידע המדויק ולא המסייט.
טכנית התנאים שם אולי לא מחפירים
ואפשר להסתדר איתם כמה שבועות
אבל מבחינה רוחנית -שמירת העיניים וכו', הכלא הוא מקום קשה מאד מאד לאברך/ בחור בן ישיבה שמור.
בעלי אמר לי פעם בצחוק
שהוא בכלא דווקא יהנה,
חצי כולל יהיה שם:))
אבל הדאגה שלו תהיה על הבית…
כלא זה דבר לא נעים ולא טוב!!!
לכל מי ששם בטח למי ששם בעוון לימוד תורה…
אבל לבא ולהגיד שזה בסדר וכו, אין זכות.
לא משנה על איזה חינוך גדלת ואיזה תאורים יפים ואמיתים שמעת….
כנראה לא סיפרו לך את האמת כי אני שמעתי מאחד שהיה בעצמו שסיפר שלא היה טוב בכלל לא נתנו לא לעשות כלום אפילו לדבר בטלפון רק 6.5 דקות וגם אם הוא היה באמצע מילה ניתקו לו…
אז אני ממש לא באה להפחיד אבל נראלי שכל אחת תשאיר את החינוך שלה אצלה!!!
דרך אגב, הבנתי שמי שנעצר פעם אחת
בכלא צבאי זה נקרא שהוא עבר חיול
ועכשיו הוא עריק
(מי שיש לו צו מעצר ועוד לא נעצר נקרא משתמט)
והעונש של עריק קשה יותר מאשר משתמט,
לכן צריך להתפלל ולהתאמץ בכל מחיר
שלא יגיעו למעצר ויהיו עריקים…
ה' יעזור ומהר!!!
כן? כבר 12 שנה שנותנים לשוטרים הוראה לעצור כל בחורי ישיבה?
זה בכלל לא אותו דבר
ובואו, זה לא רק הכלא.. זה הפחד להתסובב ברחוב, בכבישים, בחנויות, כל שניה אתה חושש שמישהו יגש אליך
אז גם אם סטטיסטית לא יקרה כלום, הפחד הזה הוא לא משהו שאפשר להתעלם ממנו.
הלוואי על כולם, מצדיעים לכם
צדקתם🫡
צדקתם? מה הקשר?
לא מכירה את ההוא משר"ח אלול הגיע לביה"כ עם ארבעת המינים ואז בסוכות הוא אמר לכולם – אמרתי לכם!!!!
בגלל שכרגע אין לנו ברירה אחרת לצערינו לא אומר שהיה צריך לעשות את זה כבר אז!
יש לנו את גדו"י שלנו וחלילה לא נשנה כי הנסיונות השתנו!
כלא זה כיף?
את יודעת כמה מפגעים רוחניים יש שם?
מה עם שמירת עינים, לדוגמא? עם שמיעת ניבולי פה בלי סוף?
ועוד ועוד
אני אמא לבחור צעיר שהגיע לגיל גיוס.
צעיר, חמוד, בחור טוב מאד ורוחני אבל אוהב אקשן, כמו הרבה בגילו..
והוא בכלל לא מפחד מהכלא. נראה לו דווקא חוויה.
ואין לך מושששששששששששששששג כמה שאני דואגת מזה. כמה שהבחור הטהור שלי לא יודע מה הוא יכול לראות שם, ולא יודעת אם את מבינה מה המראות שם יכולות להזיק לבחור ישיבה טהור.
הכלא זה מפחידדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדדד ולא לזלזל!!!
את בטוחה שכלא לא כ"כ נורא? כי אני שמעתי על אחד שהיה בכלא בנסיבות הנ"ל וחזר לא ממש בריא בנפשו, בטח בתקופה הזו שלא היו איתו עוד רבים שומרי תו"מ.
לא רוצה להפחיד, בכלל לא, יש לי מספיק על מי לדאוג:)
כן רוצה לומר שחושב עדיין להיזהר ולשמור על ההנחיות ולא לעשות את עצמינו 'גיבורים גדולים' ולהסתכל על הכלא כנטו גאווה.
יש פסוק שאומר- "אשרינו שנתפסנו על דברי תורה" . אני חושבת שלזה היא התכוונה. יש פה גם מקום לשמחה וגאווה כשאני יודע שעווני הוא לימוד תורה , וודאי השם שמח בי ובמסירות הנפש שלי.
היא גם הסבירה שהיא לא מאחלת לאף אחד, רק רצתה להוריד את מפלס הלחץ… המציאות תשאר אותה מציאות, נמשיך להיות נרדפים ואיום המעצר ימשיך לרחף מעלינו, השאלה אם נתחיל לחיות בחרדות או שנמשיך לחיות בשמחה ובטחון.
אמהות לבנים עריקים- שימו לב שככל שחרדתנו גדולה, אנו משדרים זאת לבנינו היקרים והם מתחילים להכנס לחרדות בעצמם. בשביל מה זה טוב?
שדרו חוסן, אמונה ובטחון.
השם ישמור על כולנו
אשריכן נשים צדיקות!
אמנם אנחנו כבר זוג ’מבוגר’ יותר, אבל מוקפת באחים וגיסים צעירים.
אתן נפלתן לנסיון שלא בחרתן בו ושלא היה כמותו.
איזו זכות גדולה יש לכן להיות מקבוצת העילית הזו?
לא יודעת אם אני הייתי מצליחה להתמודד בסיטואציות כאלה, שלא לדבר על מעצר בפועל.
כ”כ גאה בכן, אחיות שלי!
מעריצה!
תודה
ריגשת!
מי כעמך ישראל!
איזה בנות מיוחדות יש להקב"ה בעולמו.
מבינים שאנחנו לא מבינים…
ימות משיח ממש. מחזיקים את החבל שמתנדנד במלוא העוצמה….
ובהחלט תחושות קשות ולא נעימות של פחד, חשש מהבלתי ידוע
מה ילד יום…
אחרי החושך הגדול הזה
הקב"ה יעזור ונזכה לראות אור גדול.
אשרינו שנתפסנו על דברי תורה, ועוד ניכנס להסטוריה כאמהות ונשות של…
חזקנה ואמצנה
אמא לכמה בחורים