שלום וברכה,
מדי שבוע אני נתקלת בבעיה הזאת
שצריך להחזיר את התקיה מהגן
בדף קשר יש פינת ד"ש חם (משוב מההורים)
ואין לי מה לחדש שם, כל שבוע אותו סיפור
זה די חוזר על עצמו ומשעמם
מה אפשר לכתוב על ילד בן שנתיים וחצי
X סיפר על… (הנלמד השבוע) שרנו את השירים
הראה את היצירות המושקעות שעשה בגן
מצרפת גם תודות על… ואנחנו נהנים מ…
אבל מה עוד אפשר לכתוב?
כדי לגוון קצת
לגמרי מזדהה!
מה שאני עושה בדרך כלל זה להתמקד במשהו קטן וספציפי
נגיד "השבוע xxx שר את 'xxx' כל הדרך הביתה",
או "מאז שקיבל את הסביבון הוא לא מוכן לשחרר אותו לרגע",
או "רקד בלי הפסקה אחרי שהמנגנת עשתה שמח".
פשוט כל פעם לנסות למצוא רגע אחר או משהו חדש שהוא עשה – זה נותן תחושה בעיניי שאני באמת מעריכה את ההשקעה ואת ההתקדמות של הילד
למזלי הטוב אצלנו בדף קשר זה ריבוע פצפון, בקושי יש מקום לכתוב
כך שזה עובר חלק… עד שכותבים ״לגננת היקרה״ ו״שבוע טוב״ נשאר בקושי מקום לשורה וחצי 😉
בהצלחה
גם אני לא מוצאת מה לכתוב לגננת בגן חיידר, הבן שלי (בן 4 וחצי) מספר יפה את הפרשה ושר יפה זמירות שבת. מעבר לזה מה יש לי לפרט לה? מובכת כל שבוע מחדש…
לדעתי הדף קשר נועד לתת לילד הרגשת חיבור בין הבית למוסד לימודים שהוא שוהה בו חלק נכבד משעות היום.
בד"כ ילד שמביא זוכה גם לתשומת לב מהגננת ואולי מקבל אפילו משהו.
לא צריכים לכתוב סיפורי מתח לגננת אני חושבת שזה הכי נורמלי בעולם שזה די חוזר על עצמו.
אני כן מנסה לזכור מעשה טוב שהוא עשה (ולהקריא לילד!! שידע שראיתי וזכרתי)
הרבה נחת!
אני כותבת כך
XXX סיפרה מאד יפה על פרשת YYY / נושא השבת/ הבוקר/ירושלים וכו
נהננו מאד מהידיעות הנרחבות / נהננו מאד לשמוע / שמחנו בידע הרב או כל ניסוח אחר
תודה על הכל שבוע טוב!
לפעמים אני מפרטת טיפה יותר כמו ידעה את כל הפרטים על מכירת יוסף או זכרה שמכשירי כתיבה הם מוקצה…
הגננת אמורה לקרא 30+ משובים, בואו נקל עליה… אם יש משהו חשוב אני שולחת בפתק עם הילדה ולא מצפה שהגננת תאמץ את עיניה לקרא מה כתוב ברבוע הקטן בקצה הדף…
גננת אמרה לנו: תשרבטי משהו, גם אם אין לך כ"כ מה, אני כבר אנפח את זה כשאקריא בגן…
זה עושה לילד את היום ראשון!
קודם כל לשאול את הילד….
מה אתה רוצה שאני אכתוב? ששמת טחינה על השולחן? טוב… 🙂
שנית מילה אחת או שתיים שבמישרין או בעקיפין משדרות לגננת ששמת לב להשקעה שלה. כמו: התפעלנו מהיצירה הXXX, איך הספקתם להגיע לפרשת שבוע בשבוע עמוס כל כך…, נהננו מהדיוקים בסיפור הפרשה וכו'…
בהחלט רעיון טוב לשאול את הילד,
הבן שלי נותן לי רעיונות שלא הייתי מעלה על דעתי לכתוב…
גם אני הרבה פעמים שואלת
וכן, יש סיכון שהוא יבקש שתכתבי משהו קצת פחות לענין, לפעמים אני יכתוב את זה ולפעמים לא.
לא מזמן הילדה ביקשה שאני יכתוב שהיא קמה יבשה… התלבטתי אם לכתוב או לא, בסוף כתבתי, אני בטוחה שהגננת החמיאה לה 🙂
איזה אימהות מתוקות!
כאמא אני ממש מבינה את מה שכתבת, מה גם שלמרות שאני תמיד קוראת עם הילדים את כל או רוב הדף קשר בשבת- לא תמיד יש לי זמן לכתוב..
כגננת, אני אומרת- גם אם לא הספקת לכתוב, תאיירי סמיילי קטן- שאני אדע שקראת, ועברת.
אפשר לכתוב- זכרה יפה/ שרה את השירים/ תודה ענקית אתן מדהימות=)
וכשיש זמן או צורך- לפרט. אפילו פעם בחודש.
זה מה שאני עושה עם הילדים שלי..
אני כותבת בעיקר על התנהגות הילד/ה בשבת, ראיתי שהילדים מאוד אוהבים את זה
X התנהג יפה, סיפר מה הוא למד, ואסף משחקים/ערך שולחן/שמר על אחיו הקטן/קילף ביצים/ניקה את הכיסאות…
לדעתי זה בדיוק מה שהגננת שמחה לקרא – שהילד סיפר פרשת שבוע (היא גם מספרת ומשקיעה כל שבוע מחדש)
שראיתם את היצירות (היא כל שבוע מחדש יוצרת איתם ומגוונת)
והעיקר שכיף לו בגן ואת מוסיפה תודה רבה וברכה ושבוע טוב.
לא נראה לי שהגננות מצפות למשהו דרמטי ומסעיר בכל תיקיה.
כשיש צורך להתייחסות מיוחדת או מעשה מרגש במיוחד שהילד עשה אני כותבת בדף במהלך השבוע.
זה מאד מקובל שמספרים בכללי על השבת שהיתה,
היינו אצל סבא וסבתא בירושלים..
היה אצלינו אורחים..
לאה הלכה לתהילים בשבת בצהריים..
פשוט לספר על השבת