מרגישה עשוקה: תשלום מלא על יום מקוצר

אני ממש מוחה על הביטוי "מסלולי עבודה נטולי ילדים".
הוא לא במקום משום כיוון.

והתסכול- אכן, קיים.
כי לשלם על שירות שלא ניתן, זה דבר שלא קיים בעולם העסקים, ואם כדברייך המטפלות מנהלות את העסקים שלהן כמו עסק, אז הן הראשונות שצריכות לדעת את זה.
ועצם זה שהן לוקחות כספים על שירות שלא ניתן, ולא משנה באיזו אמתלה- זה נראה כמו ניצול, נשמע כמו ניצול, ומרגיש כמו ניצול. אז אולי זה באמת ניצול.

תילי צודקת

ולכן מגיע הרב ואומר את שלו זוג גננת ואברך צריך לקבץ נדבות אם לא ייקח לפי מה שהרב אומר יש לי חברה שאין לי מוסג איך היא חיה הבת שלה בגן שלה אז היא לא מרגישה צורך לקנות לה בגדים והבגדים עברו ימים יפים (ולא ראויים ללבישה)

אני גם גננת אך בעלי עובד בחידר כך שהמשכורת העיקרית קיבלתי
חופשת לידה אני לא מקבלת כי אני עצמאית ולא כתוב שעבדתי10 חודשים רצופים ומלחמה ומחליפה המחליפה לא יכולה לחיות מ2500 שח לחודש
והלוואי שהייתי יכולה לשלם לה חודש שלם (מקווה שאצליח להשלים לה במשכורת הבאה

הרב במברגר שהוא רב של שכונתי וכל הארץ קיבל את הפסק שלו
חגים משלמים רגיל ועל ימי הלימודים חצי ובגלל שההורים רובם אברכים אז מי שיכולה לתת יותר הרי זה משובח (יש גם כאלה שעובדים שלא יכולים לתת יותר)

חמותי עבדה חלק מהימים ויש לה נס כי ככה היא יכלה לבקש מלא
בשבילה זה להחזיר עוד קצת מההלוואה שלקחה בשביל פסח

מה שנשאר מהמשכורת אחרי
ההפרשות 4000 יום חופשי-200 שח ליום
והמלחמה 2500 וממה שאני לא מרוויחה 200 שח ליום
חסכתי יום אחד כי הגעתי בעצמי לעבודה (וכמובן שקרסתי לחפש מחליפה למחליפה זה מעבר לכוחות ואל תכאסו על הממאלת מקום היא היתה אחראית רק אני לא השגתי את המחליפה(של היום החופשי)
החשבון פה לא מדויק לכול הגננות רק אני מבקשת שלפני שאנחנו דנות אנשים צריך לחשוב עוד פעם