אז תודה על התגובות החמות ונמשיך לצלול במדור למה שחשוב לחשוב באמנות…
מגיל קטן ממש אהבתי יצירה ואמנות. מה זאת אומרת אהבתי? כל דבר שהיה קשור או מריח צבע או חומר יצירה היה כבר במגירה (המבולגנת…) שלי. מין כזו ילדה שרואה בכל ענן עולם שלם, וחזון בכל אבן בצד הדרך. אבל מה שמוזר זה שבחיים, אבל בחיים! לא סיימתי יצירה בבית הספר. כך שבמשך השנים הצטרפו להן פיסות נייר, שאריות מפית לחלות (זוכרות את אלו שרקמנו?) ועוד התחלות של הרבה רצון טוב, אבל הסוף לא משהו. כלומר – אפס תוצרים.
מה שמוזר היה הפער הזה, בין הילדה היצירתית, זו שעושה, ומפתחת, וקולעת, ושוזרת, ומעצבת, לבין זו שבשיעור מלאכה כמעט נרדמת. טוב זה היה לפני שנים… ולא היה מישהו שבאמת ישאל את השאלה הזו, אבל אצלי היא ניקרה בראש הרבה מאוד זמן, ובתור אמא ומורה ראיתי את התופעה הזו שוב ושוב.
ילדים יצירתיים, אמנים של ממש, ובשיעורי מלאכה – כלום. חוסר מוטיבציה וידיים שמאליות.
לא יודע כמה מכן מזדהות עם השאלה או התהייה הזו, אבל בעיני זו תמצית ההבדל בין אומנות לאמנות זאת אומרת בין מלאכת יד ביצועית (תוצר) לבין תהליך אמנותי (רעיון).
יש הרבה משותף ביניהם, אבל גם הרבה מרחק. והדיון של איך לשלב את מלאכת היד – בעיפרון, במדפסת, בתכנה, ואפילו ב-AI, עם רעיון, מסר מהות וחזון הוא בעצם שאלת 'מהי אמנות'.
לצערי הרב, מערכת החינוך לא השכילה לתת את האיזון הנכון בין השניים, ולכן רבות כמוני, עם רעיונות נפלאים, מחשבות וגישה לאמנות – נשארו עם אפס מוטיבציה לביצוע מעשי.
במשך השנים בהם הדרכתי במשרד החינוך (עבדתי כמדריכה מחוזית וצפיתי באינסוף שיעורים), הבנתי לעומק את המנהלת שאומרת 'וואי אין לי מושג למה ככה זה נראה…' (שיעור מלאכה חסר מעוף, דגמים משעממים בלתי גמורים ותלמידות עייפות…) ותכל'ס זה רחוק מאוד ממה שמספרים על אמנות – כמה היא מרפה וחווייתית.
אז איך באמת מחברים בין הדברים? ומהי אמנות בעיניך?
זה לפעם הבאה.
אבל את הרעיון הבנתן, נכון? מתחברות? אשמח לתגובות!
וכעת המלצה יצירתית לכל מי שרוצה קצת צבע מול העיניים.
במיוחד בקיץ החם הזה כשהכל מתייבש והגוון הופך להיות חום סטטי כזה, כדאי להכניס קצת צבע, וגם אפשר להפעיל ביצירה הזאת את החברה (ילדים קטנים, אחים או נכדים…) – להביא לנו מבחוץ זרדים וענפים למכביר, לפתוח שולחן ומזגן וליצור יחד!
איך מכניסים את היופי הזה הביתה?
כל ענף שמגיע מבחוץ עדיף לנקות ולשייף מעט (בנייר זכוכית) לפני הצביעה.
ניתן לצבוע בצבעי אקריליק, או בלורדים איכותיים.
צבעי לק גם מעולים, ויש מהם בגוונים ממש יפים! (עם ילדים זו חגיגה!)
ניתן ליצור מרקמים קסומים על ידי הדבקת מסקנטייפ רצועות סביב הענף. מדביקים, צובעים, ומקלפים בעדינות.
ניתן גם לעבות, וליצור קו קונטור חמוד, וגם מומלץ וחוויתי מאוד ללפף קצת בחוטים (כמובן להתאים לגווני הקיץ מרעננים).
בהצלחה!
11 Responses
אהבתי ממש!
תודה מיכל. כיף לקרא אותך.
וואו! מחכה כל פעם לרעיון הבא…
גאונית!
איזה חשק עשית לי להתחיל יצור!
היי,
אשמח מאד לקבל רעיונות למתנות שניתן להכין מפרחים מיובשים (מפוסט הקודם)
תודה!!
ואוו איזה יפה!!
מקסים ממש!!!
מהמם. ממש אהבתי!
יכול להיות שהיום היו מאבחנים את הפער הזה בין הרצוי למצוי- על קשב וריכוז, מה שלא תמיד קרה פעם פעם, לטוב ולמוטב.
ילדות עם קשב, מאופיינות ברובן ביצירתיות גדולה, דמיון, מעוף בלתי נגמר, וקושי עצום לסיים משימות.
לפני שלושה עשורים גם המגירה שלי נראתה ככה כמו שתיארת, בעצם לא רק המגירה, חלקי חפצים פוטנצייאליים בכל מקום אפשרי.
היום, אני ב"ה עובדת עם ילדות מאותגרות ומאמנת אותם לחשוב קודם תחילת המשימה אם אני מסוגלת לסיים אותה, ולא לעבור למשימה הבאה לפני שסיימתי את הקודמת.
תודה רבה סבתא יהודית.
מעשיר את קייטנות הנכדים.
חודש טוב
גם אני אףפעם לא סיימתי בכיתה ממש כמו שתיארת,
ועדין אני אומרת שאני אוהבת יצירות,
ובאמת לא הבנתי , הכיצד?
עכשיו הבנתי
אני רצה לעשות את זה עם הקטנטנים שלי.
מה זה מסקנטייפ?
והאם אפשר גם בלי לשייף?
תודה רבה
קראתי את הכתבה הזאת והתחברתי! מאוד!
אני מורה למלאכה , ומהתחלה החלטתי ששעורי מלאכה אצלינו לא יהיו ככל שעורי המלאכה בבתי הספר!
לא עוד הזמנת יצירות מוכנות שמגיע עם הוראות ברורות ובסוף כמה שעורים(משעממים…) כולן יוצאות עם אותה עבודה בדיוק.. לא אצלי!
זה מה שהביא אותי להציץ באתר הזה, כיון שכל הזמן אני אוהבת 'לצוד' רעיונות אומנותיים שיש בהם אפשרות ליצור משהו מעניין- אבל כל אחת לפי היכולת, הביטוי והטעם האישי שלה!
אז פעם ב,,… אני מזמינה ערכות מוכנות(יש הרבה כיתות. צריך להנפיק הרבה רעיונות…) אבל גם במוכנות כבר כל התלמידות שלי יודעות שאני מרשה לשנות כל מה שאפשרי- צבע, דוגמא. וכו'…
מחכה לראות ולהתענג עוד מחכמת האמנות שלך1
וד"ש מסמינר אופקים. למדתי אצלך במגמת גננות קורס של 'אומנות בגן' (לפני 16 שנה!!) מיותר לציין שהספקתי ליישם את רוב הרעיונות משם…
וואי!!!!! איזו השראה!
וממש התחברתי לתיאור שלך משיעורי מלאכה..
אמנם סיימתי תמיד את כל המלאכות (ילד טובה ירושלים?!?..)
אך בכל יצירה הייתי חייבת לשים משהו ממני, לשנות, להוסיף, לגוון…
ומיותר לציין שהרבה יותר נהניתי מלהמציא יצירות חדשות ואותן ליצור…..:)