אני לא כל כך אוהבת בשרי ומבושל
(ועכשיו לפני לידה ממש לא אוהבת)
ולכן בקושי מבשלת
הילדים שלי בצהרונים, בעלי לפעמים חוזר מאוחר
אז אני הרבה מדלגת על בישול הארוחה
כל תירוץ הכי קטן (ערב פסח וכו') כבר גורם לי לא לבשל
אבל אני מרגישה עם זה לא טוב – שמשהו בתפקוד שלי לוקה בחסר
מה דעתכן?
כאילו כתבת אותי,
בול פגיעה,
הבית מסודר בטירוף, הכל מתוקתק, אבל הכיריים ריקות…
מרגיש לי הרגשה לא של בית…
אוכל מבושל חשוב יותר מבית מתוקתק.
סבתא שלי היתה אומרת: קודם האוכל, אח"כ הכביסות, ורק אחר כך הבית.
כשהילדים יגדלו הם פחות יזכרו אם הבית היה מסודר,
אבל אוכל של אמא זה זכרונות, זה החיבור לבית ולערכים, זה האהבה של אמא,
אוכל זה בית.
לא אמרתי שחובה כל יום, גם אני לא מצליחה לבשל כל יום. אבל להשתדל כמה שיותר.
שלא לדבר שהאוכל המתועש לא בריא, משמין ויקר.
קודם כל זה דבר מאוד מצוי בדורנו…
אני הייתי ממליצה לך להפריד
אף אחד לא מת מארוחות קלילות לא מבושלות
כמו סלט וגבינה וירקות עם לחם
או ביצים
רק תשאלי את עצמך אם לבעלך זה חסר אז תעמידי סיר קליל ליומיים
עוף בתנור + שקית קוסקוס
מרק
שקשוקה
פסטה ושניצלים
היום מאוד מצוי שהילדים לא רוצים אוכל מבושל גם אצלי…
אין לך מה להתבייש, הילדים שלך אוכלים ושבעים זה לא משנה מי מכין את האוכל.
אם לך זה לא מפריע אין שום סיבה שתעמדי סתם לבשל.
ואם לבעלך זה מפריע, במצב של הריון מתקדם זה בהחלט הגיוני שהוא יכין לעצמו לאכול
שימי לב שהיא לא כתבה שקשה לה עצם ההתעסקות עם האוכל
אלא שלה אין חשק לאכול בשרי
ובפרט עכשיו בהריון
ולכן בעצם אין לה מספיק דחיפה לבשל רק בשביל בעלה, אם היא עצמה לא נהנית מזה
זאת שאלה שונה מאשה שקשה לה פיזית להתעסק עם אוכל מבושל בהריון
גם אני ככה ואני לא לפני/אחרי לידה
ניסתי להכין אך בפועל כמעט לא אוכלת בשרי יודעת שזה לא טוב אבל לא מצליחה לעשות עם זה משהו
עד עכשיו שכולם היו בבית היה כל יום מבושל/ארוחת צהרים חזרו וחזרתי לסורי…
בשרי זה חלבונים וויטמינים.
חלבון יש גם בקטניה, טונה וחביתה פשוטה.
ויטמינים כמו בי 12 וברזל זה בעיקר בבשר אדום, סלמון והודו ולזה צריך למצוא תחליף.
רק מדגישה שחלבון מקטניות כדי שייספג טוב צריך לאכול ביחד עם דגן.
אולי תחשבי איך את יכולה לפנק דרך דברים שאת כן אוהבת
אולי מרקים או מאכלים חלביים סלטי חסה מושקעים
כולנו מרגישות כמוך.
לכל אחת יש את ה"משימה" שהיא לא עושה. אני לא מקפלת כביסה ולא מגהצת. למדתי עם הזמן לקבל שאין לי זמן פנוי בחיים בשביל זה, ומנסה למצוא תחליפים.
הסקת המסקנה שלך שאת לוקה בחסר בוודאי מגיעה ממקום כלשהו…. לעיתים זו החברה, או המשפחה, שלכאורה מכתיבה לנו שהאישה המושלמת צריכה: לבשל כל יום ארוחה חמה, להכין סנדוויצים בבוקר, לכבס, לקפל, לגהץ, לשטוף, לסדר, לשבת עם הילדים על ש.ב, לשמוע אותם, להוציא לגינה, לקלח כל יום, להקריא סיפור…בלה בלה…אז לא. תבחרי לך את הרשימה שמתאימה לצרכי ביתך ומי אחראי על מה (גיליתי שבעלי אלוף הסנדוויצים, ואצל חברה אחרת הבעל אחראי מקלחות, אחרת מזמינה בחורה לקפל כביסה ומשלמת לה…וכולם חיים ונושמים).
לעיתים זה גם תקופות שחולפות….
תסמני לעצמך כמה טוב את כן עושה ומשם תתרוממי!!!
אם את ממש רוצה, ממליצה לעשות רשימה בפנקס קטן "מה עשיתי היום" או לספר את זה לעצמך/לבעל. את תראי לאט לאט כמה את מוסרת נפש ומיוחדת.
הארוחה החמה זה עניין שולי, הכל תלוי בתשדורת שלנו.
אהבתי את התגובה הזו
תעשי מה שטוב למשפחה שלך
אישית כן חושבת שחשוב אוכל מבושל כל יום
אבל זה יכול להיות גם בערב ויכול להיות גם משהוא קליל כמו מרק
אפשר גם לבשל ליומיים…ויש עוד הרבה פצרונות
העיקר שאת תרגישי עם זה בנח טשזה יתאים למדפחה שלך
את לא חייבת למסור דוח לאף אחד
כל מילה!
מכירה חברה בדיוק כזו
היא פשוט לא אוהבת לבשל
אפילו עוגת 7 קומות מקושטת היא תכין
רק במחילה תוותרו לה על הבישולים
אז דבר ראשון – זה עובר עם השנים
רוב הבנות אוהבות מטבח ויחליפו אותך בשמחה בגיל הבוגר יותר
בוודאי בפסח, ערבי חגים וערבי שבתות
ודבר שני – אמא לא נמדדת בשום דבר פיזי
לא באוכל לא בגיהוץ לא במקלחות אפילו
הכל חשוב אבל אמא צריכה לדאוג שיהיה לילדים שלה
היא לא חייבת לדאוג לספק לה בעצמה
על אותו משקל את מכניסה כביסה למכונה, ולא חייבת לשפשף ביד
כל אחת איך שטוב לה
באוכל יש משהו רגשי , אנחנו מרגישות אמהות בזה שאנחנו מזינות את הילדים שלנו
זה נכון, אבל לא חייב,
אנחנו יכולות להיות אמהות מדהימות גם בלי זה
ואנחנו יכולות למצוא את הדרך לעשות את זה באופן שמתאים לנו
בחזרה לחברה שלי
אצלה יש אוכל מבושל, זה חשוב לה, אבל אין גיוונים, נדיר.
היא מכינה קציצות בשר בכמות אדירה פעם בחודשיים שלוש
כנל שניצל
כנל קציצות טונה
יום אחד שאריות משבת
ויום אחד סויה
ובעלה יודע להכין פסטה / אורז / פתיתים / תפו״א שלמים בתנור או חתוכים לארבע
ארוחת ערב – לחם עם משהו
זהו.
הילדים שבעים, מרגישים שאמא הכינה אוכל טעים
ונכון שיותר מרשים לספר שהכנת פסטה מוקרמת נוטפת חמאה רכה
אבל לא קרה כלום אם נתת אורז עם קציצות בשר טעימות מאוד שעברו הקפאה.
זו אני??
ממש כל מילה. שונאת לבשל. לאפות זה בלית ברירה בדכ, אבל יותר טוב.
מרגישה שאין בזה סיפוק, זה מונוטוני, מתפקשש, עושה בלאגן (ואני טיםוס של סדר ונקיון)
הנס שלי שבעלי מבשל טוב וזה לא שנוא עליו, אז אני על הסדר, כביסות, אפיה וחלק מהנקיונות
והוא מבשל ומנקה את השאר
אני חושבת שהיום, כשנהיה מצב שהילדים אוכלים מבושל בצהרון, אין צורך לבשל צהרים באמצע השבוע. אלא רק בשביל הבעל, וזה תלוי בו כמה זה חשוב לו ומה הרף שלו…
אבל צהרונים זה לא לנצח…
מהר מאד הם גדלים וצריכים אוכל מבושל.
זה בסדר גמור שאת לא אוהבת לבשל
וזה בסדר גמור גם שלא תמיד יש אוכל מבושל
ומי אני בכלל שתגיד לך מה בסדר ומה לא.
רק שבעיני, ארוחה חמה זה בית, ביטחון ויציבות.
לא חייב כל יום ולא צריך גורמה בכלל! אבל גם סיר של פסטה ברוטב אדום תעשה את זה לילדים.
אני רואה איך בתקופות עומס כשאני לא מספיקה להגיע לבישולים ובונה על הצהרון כמה הילדים משתוקקים ל ’סיר’ וכמה פשוט למלא את הצורך הזה, בלי לגעת בבשרים ושאר דברים שבתקופות מסוימות פשוט מגעילים….