הבת הגדולה שלי נכנסה בשנה האחרונה לשידוכים. היא בחורה עדינה, נעימה, עובדת במשרה מלאה, חברותית. הרבה מעלות אבל לא ה'פצצה' של הסמינר. אנחנו מחפשים לה בחור עדין שיזרום איתה ומכיוון שאני ובעלי טיפוסים די אנרגטיים ומוכרים קיבלנו בהתחלה הצעות שהתאימו לי או לו אבל אנחנו נשואים כבר כמובן. כרגע ההצעות עלו על גל מתאים לה ואנחנו מתפללים שנמצא בקרוב את המיועד ונשבור כבר צלחת. הבת שלי צעירה עדיין, רק שנה ראשונה מחוץ לסמינר, ואנחנו בית ליטאי קלאסי כך שזה נורמלי ממש. וחשוב לי לציין שאנחנו ממש לא בררנים ודי עונים הרבה ‘כן’ להצעות שונות.
אמממה, יש לי בעיה – אני התחתנתי בגיל צעיר מאוד (18 וחצי) וכך כל אחיותי וההורים שלי, במיוחד אבא שלי, בטוחים שגם הבת שלי הייתה אמורה (יש דבר כזה בכלל?) להתחתן כבר, אלא שבטח אנחנו חולמים ולא פועלים מספיק בנידון או לחלופין מבררים יותר מדיי או בקיצור: בררנים ללא טעם. מבחינת ההורים שלי הבת שלי כבר כמעט בגדר רווקה מבוגרת ויסלחו לי הרווקות שקוראות כאן את השאלה.
התקופה הזו גם ככה מאתגרת אותנו. פעם ראשונה בפרק הזה… ויכולה הייתה לעבור בנעימות מתוך תפילה שתסתיים מהר אם לא הערות שאני מקבלת מהם מדי פעם וממש פוגעים בי וכואבים לי. אחיות שלי מכירות את התופעה ואת קו החשיבה של ההורים (אם יש רווקות זה בגלל ההורים הבררנים או שההורים ישנו בשנים הראשונות ועכשיו מתחרטים ועוד כל מי אמירות ‘מדהימות’ כאלה) ומזדהות איתי מאוד אלא שאני לא רוצה לשתף אותן מדיי מטעמי כיבוד הורים. לפעמים אני ממש פגועה ומשתפת…
אולי יש למישהי רעיון איך להפסיק את התופעה או לפחות שלא אפגע מדיי? תאמינו לי שאין לי אנרגיות מיותרות עכשיו….
כיבוד הורים זה לא אומר להיפגע….
אפשר לענות בצורה הכי ברורה ונעימה: אני מבינה שאתם רוצים לראות אותה מאורסת גם אנחנו רוצים כמובן, אני ממש מבקשת מפני כבודה וכבוד הבית שלנו שתסמכו עלינו שאנחנו עושים את הכי טוב בשבילה!! הקב"ה סמך עלינו והביא לנו אותה, זה קשה לי וממש לא נעים לי לשמוע תגובות ביקורתיות בכזה שלב בחיים, אני ממש אשמח אם תוכלו להתפלל עליה שתצתא את הכי טוב בשבילה.
כמה שזה לא נעים לפעמים לדבר ככה… זה הכי טוב שבעולם גם בשבילך כבת וגם בשבילם כהורים
אולי פשוט תשתפי אותה מידי פעם בהצעות, הייתה הצעה וירדה בגלל כך וכך… או כל היום אני בבירורים , וכד'
שיתוף מוריד את כמות ההערות והביקורת .
ב"ה בקלות ובשמחה
מסכימה איתך.
לפעמים אנחנו שומרים את כל הקלפים אצלנו ומצפים שהסביבה לא תדון ולא תשפוט.
מנסיון, ועברתי הרבה דברים לא סטנדרטיים בחיים (אחת מהדוג' זה טיפולי פוריות) ותמיד שיתפתי את הסביבה בדברים שאני כן יכולה לשתף, ומעולם!!! לא הרגשתי שאנשים חופרים/ מעירים/ אדישים/ ביקורתיים אלי!
אני מאמינה שהכל בסוף תלוי בי.
רוב האנשים בעולם הם אנשים טובים ונורמטיבים והיחס שאני אקבל מהם תלוי ביחס שלי אליהם!
מה הבעיה לשתף הורים או אחים בהצעה שעלתה (לא חייב להגיד שמות) ולהגיד בצורה שלא משתמעת לשני פנים: זה לא הסגנון שאנחנו מחפשים לרבקי שלנו, אנחנו מחפשים בחור כזה וכזה… ויש לנו ולרבקי סבלנות להמתין ששידוך מתאים יגיע.
ויהיו כאלה שיענו " אתם חולמים ולא פועלים מספיק בנידון או לחלופין מבררים יותר מדיי או בקיצור: בררנים ללא טעם.."
תגידו שוב באותו מנטרה "יש לנו ולרבקי סבלנות להמתין ששידוך מתאים יגיע"
תהיו קלילים וזורמים, עין טובה, רגישות, הכרת הטוב וכל הטוב שבעולם יבוא עליכם.
אני לא יכולה לשתף בהצעות. אין לכם מושג כמה זה מלחיץ אותם ותגובה כמו שאת מתארת כאן פשוט לא מתאימה. איפה? הלוואי…. רק יוסיף עלי עוד ביקורת. הנושא הזה רגיש אצל ההורים שלי מכל מיני סיבות והם מפנים את הרגישות הזאת רק להיצמדות עיקשת יותר לדעתם שכל רווקה שיש זה רק בגלל בררנות או חולמנות של הורים. למרבה הצער, כאחת שכבר עברה כמה דברים בחייה אני יכולה לומר מניסיון שלא הכול תלוי בי ומה שכן למדתי זה לבחור את הסביבה שלי שתהיה כזו שתגיב באופן אמפתי אבל הורים לא ניתן לבחור וזו התמודדות לא פשוטה ומוציאה ממני הרבה אנרגיות מיותרות.
ולחיה – כבר הגבתי כפי שהצעת ונראה כאילו לא שמעו לא אותי— אני בעיקר מחפשת איך לחזק את עצמי שלא להיפגע יותר מאשר מה לעשות שלא יפגעו—
תודה לכל העונות—-
תנסי לשתף גם במשהו קטן אפילו שזה נראה לך בלתי אפשרי.
אין לך מושג כמה יפחת ההתערבות וההערות המיותרות.
גם אצלי חמותי אחת שמתערבת בכל דבר שאפשר ומספרת לכולם כל מה שהיא יודעת אבל דוקא בגלל שאני עצמי הייתי באה ומשתפת (במה שאני בוחרת לשתף) היא הרגישה מעורבת ולא הציקה.
גם שהיא היתה מספרת לכולם זה לא הפריע לי כי ממילא זה דברים שלא איכפת לי שידעו.
לא תמיד מתאים שיתוף
בעניני שידוכים בעיקר
צריך לדעת שיש לזה מחיר
אני כן משתפת את הורי כי לאמא שלי חשוב להיות בענינים ולא לדעת רק רגע לפני הוורט אבל זה דורש הרבה אנרגיות
כי אם היא שומעת שהורדנו מעניין אותה חדעת מה הסיבה ולא תמיד זה נשמע לה מוצדק ולפעמים מנסה לשכנע
זה לפתוח עוד חזית,עוד מישהוא שצריך לעדכן ולהסביר
ב"ה חיתנו כבר כמה ילדים ואנחנו משתפים את ההורים משני הצדדים אבל עם הזמן למדנו לא לשתף בכל פרט
תתיעצי עם הבת בעצמה וכך תשתנה לך התפיסה הזאת
להתייעץ איתה – במה?
התמודדות לא פשוטה
את עצמך שלימה עם המקום שלך?
עם הדיעה השונה שלך משל ההורים?
הרבה פעמים ברגע שאנחנו שלמים עם עצמינו פחות מעניין אותנו מה קורה מסביב
תנסי לחשוב עם עצמך למה זה כ"כ מפריע לך מה שהם אומרים(מעבר לזה שהדיעה של ההורים תמיד חשובה לנו)
אם את בדיעה אחרת לכאורה לא אמור להיות לך אכפת
אולי באיזשהוא מקום את כן מרגישה רגשות אשמה ע"כ שבתך "מתעכבת" ?
נשמע שאת אמא קשובה ומכילה שיודעת בדיוק מה הבת שלה צריכה ועם ראש פתוח להצעות שמתאימות לה ואת עושה את המקסימום עבורה
הרבה הצלחה
נראה שלא תוכלי לרצות את הסביבה, כמה שזה מאכזב 🙁 🙂
אנשים בוחרים להסתכל על דברים כמו שהם בוחרים,
ואין לנו דרך לשלוט בזה…
לפעמים הם גם מרוויחים משהו,
ואז בטח לא נוכל לקחת להם את זה 🙂
בכל אופן המון הצלחה וס"ד, נשמע שאתם הורים מסורים, מכירים יפה את הבת שלכם ויודעים מה היא צריכה, ומחפשים בעל בשבילה ולא חתן שיתאים בשבילכם…
שתזכו למצוא לה ולאחרים את השידוך הראוי והנכון בקרוב, בקלות, בשמחה וברוגע!!!