דָּם שָׁקוּף/ תהילה

וּמָתַי תָּבִינוּ שֶׁהַיָּד שֶׁלִּי פְּצוּעָה

וּמָתַי תַּפְסִיקוּ לָבוֹז לָה כְּמוֹ

הָיְתָה עוֹף מוּזָר

שִׁתְקוּ אֶת הַתְּמִיהוֹת

כִּי הַדָּם, דָּם שָׁקוּף  

וְהַיָּד חֲבוּשָׁה בְּלוּלְאוֹת בַּרְזֶל

אֲנִי רוֹאָה אוֹתָן חָזָק. מִדַּי.

אַתֶּם לֹא רוֹאִים

אֲבָל תָּבִינוּ. תִּהְיוּ לְשָׁלוֹם. אַחִים טוֹבִים.

וּמָחָר אִם תִּכְאַב לָכֶם הַיָּד

אַל תִּתְפַּלְּאוּ כְּשֶׁאֲצַוֶּוה עֲלֵיכֶם לִפְעוֹל כְּרָגִיל.

זֶה הַרְבֵּה יוֹתֵר קַל.