ברוכה הבאה, איזה כיף שאת איתנו : )

ב' – בחירה

בת אל טשיטיד

שושה יושבת על הספה, רועדת מכעס, מנסה להירגע תוך כדי קיפול כביסה אגרסיבי מידי.

עשר דקות לפני כן, הוא יצא מהבית טרק את הדלת אחריו. היא נשארה לבד, כועסת, זועמת,

לא מוכנה לקבל התנהגות כזו, בשום פנים ואופן לא!!

המכנס שקיפלה מוטח על הספה בדממה. 

גוש צמר מסתבך לה בראש כמו המשחק ששחקו בכיתה ו' כששלחו מחמאות אחת לשנייה ויצרו קשרים מוזרים והסתבכו בתוך חוטי צמר צבעוניים.

ילד מציץ מהחדר, מרגיש אותה במצב רוח קרבי, בודק מה קורה עם הארבע קירות שרעדו כאן מקודם כשנטרקה הדלת, "הרגע למיטה!!!, היא תופסת אותו על חם. "לא! לא רוצה לשמוע שום מילה, אתה מזמן כבר היית צריך לישון!!"

הנה מתחיל הפנג-פונג:

"אני שונאת שהוא עושה את זה. לא סובלת את ההתנהגות הזו שלו"

"בסדר, גם אני לא הייתי בסדר, אבל בכל זאת ככה לא מתנהגים"

"למה הוא לא יכול לקבל דיעה שונה משלו, למה כל דבר הופך לויכוח איתו."

"את זוכרת שאת זו שהתחלת להרים את הטונים…"

"לא הבנתי, מה זה קשור לכל ההתנהגות שלו אח"כ"

"בכלל אני כבר לא יודעת מה לעשות עם הדבר הזה, עם כל האנשים בעולם אני מסתדרת רק איתו זה לא הולך, אני פשוט משתגעת"

עכשיו מגיעות המחשבות שאסור לחשוב, שושה שונאת אותם, מפחדת מהן, לא מוכנה שהן יעלו על דל מחשבתה, אבל הן מגיעות, נוכחות בנוכחות מרשימה.

"לא יודעת מה יקרה כשהילדים יגדלו? מה הם ילמדו ממנו?"

"היינו צריכים לברר יותר כשהתחתנתי, אם הייתי יודעת שככה זה יהיה אני לא בטוחה שהייתי מתחתנת איתו ."

"ובכלל מה הקשר ביננו, מההתחלה אנחנו כל פעם במריבה אחרת ועל משהו אחר,"

"נכון יש לנו הרבה רגעים יפים, אבל מי אמר שזה שווה בעד כל הרגעים הפחות יפים , כמו הרגע הזה למשל?!"

"ובסוף גם יגידו אישה בונה אישה הורסת- בסוף גם תהי אשמה!"

דייייייייייייי!!!!!!!!!!!!!!

המחשבות האלו, שושה שונאת אותם, שונאת אותם, לא מבינה מאיפה הן באות ומי בכלל הרשה להן להגיע לכאן.

ערימת כביסה מקופלת עומדת על הספה, שושה מכניסה את הבגדים במהירות לארונות, עפה כמו רוח בבית, עדיף לעשות, הפקעת צמר רצה לה בראש מסתבכת עד כלות.

מנגבת את השיש במהירות פותחת ארונות מחזירה את הקפה למקום: "הנה, גם את זה הוא השאיר בחוץ, חושב שאני אעבוד כל היום והוא- התפקיד שלו לבלגן ולהתלונן" מנגבת את השולחן, עוברת לחשוב על מעשים: "זהו, מחר שיכין לעצמו את האוכל, אני גמרתי עם החוסר הכרת הטוב הזה…שיראה מה זה, אולי אז הוא ידע להעריך".

זה פוגש אותנו לא מוכנות המחשבות האלו, לא רוצות לחשוב אותן, הן מגיעות בלי לשאול, ויש אפילו יותר מפחידות ממה ששושה חושבת.

השאלות האלו של "האם התחתנתי עם הבעל הנכון?"

"והאם חייבים להישאר לחיות ביחד בכל מחיר" (אמאל'ה , איזה פחד שעולה כזו שאלה בכלל…)

"ולמה רק אנחנו לא מסתדרים??"- כנראה שיש לנו בעיה, עם מי אפשר להתייעץ על זה,

"אין לנו בעיה באמת, זה רק שאני לא בטוחה שאני חיה עם האדם הנכון. "

כי אולי אם הייתי מבררת יותר, מתחתנת עם משהו אחר, חיה בעיר/בסביבה אחרת,

הכל היה אחרת ולא  הייתי את כל חיבוטי הנפש האלו.

הסוד הגדול הוא שכולנו חווים את התחושה וההתלבטות הזו בשנים הראשונות לנישואין

ממחקר קטן ואישי שעשיתי המחשבות האלו עוברות בערך אחרי  10-12 שנות נישואין (!!!)

ההחלטה לחיות את הנישואים שלנו מתוך בחירה, היא החלטה שתביא לנו הרבה שלווה וכוח לעמוד באתגרים שבעזרת ה' יבואו.

אבל איך בוחרים בזוגיות שלנו?

יש לנו שליטה מלאה על המחשבות שלנו, ואנחנו בוחרות מה לחשוב ואיך להתייחס למצבים, היהדות מלמדת אותנו מה לחשוב, ואיך לחשוב, מלמדת אותנו מה זה בחירה חופשית, ודווקא לכן חיים ללא בחירה הם חיים ללא משמעות, תחושה של חוסר ברירה או מציאות שאין אפשרות לשנות, מורידה  מהאדם אחריות לחייו  ולמעשיו.

גם לא לבחור זו בחירה ולכן, כשאישה בוחרת לשנות את המציאות בבית, לשנות את החשיבה שלה, ולהסתכל על מקרים בצורה שונה ממילא התחושה שלה משתנה ,

היא מרגישה טוב יותר, נעים יותר, היא אוהבת ומרגישה אהובה.

בחירה מגיעה ממקום מודע –

הנחות היסוד שעלינו להתבסס עליהם כאשר אנו בוחרות בזוגיות שלנו:

  1. הקב"ה שם אותי במקום המדויק לי, הנכון לי, ה' הוא תכלית הטוב וכל מציאות שהוא שם אותי בה היא טובה לי ,
  2. הקב"ה נתן לי את בעלי במתנה , ובביטחון גמור שאנו יכולים לחיות ביחד בשלום ואהבה
  3. הקב"ה ברא אותי לעזר לבעל שלי, ואני היחידה שיכולה לעזור לו להגיע לתיקון המיוחד שלו
  4. אני היחידה שאחראית על מה אני ארגיש, ואיך אני ארגיש עם כל סיטואציה שתבוא. ואין שום קשר למה שהבעל שלי יעשה, יפעל, יאמר, יתנהג.

כאשר המחשבות עולות הן כמו כמה גלגלי שיניים שמסתובבים בקצב אחיד וכל גלגל מגלגל את הגלגל הבא לאותו כיוון, כל מחשבה שלנו מביאה עוד מחשבה ועוד מחשבה, אם מסלול המחשבות שלנו נע על האשמה, הצטדקויות ותלונות אנחנו על מסלול ה"קורבן" לקחו לי, עשו לי , אכלו לי, בתפקיד הקרבן אין לקיחת אחריות ואין בחירה.

הקסם הוא שכאשר אנחנו מחליטים לשנות את המחשבה, מספיק מחשבה אחת בוחרת וכבר גלגל השיניים יביא מחשבה נוספת בוחרת.

כך תזהי מחשבות של "קרבן":

הצטדקויות – "את צודקת מאוד אבל…" הסברים חוזרים ונשנים למה דווקא לך זה לא יכול לעזור כי… והרבה משפטים של אילו ואז…

האשמה – הבעל, הילדים, חמותי, המדריכת כלות, השדכן.. כולם אשמים!

תלונות – התמקדות בריכוז גבוה בחסרונות, בקשיים, בסבל, ובכלל בחלק החשוך של העולם.

ציורים: רחל קארו – לאתר הציורים של רחל

עלו לך שאלות? מחפשת לדעת עוד? 

בתאל טשיטיד – מדריכה זוגית מוסמכת לכלות ונשים – b0573106799@gmail.com

ניתן להאזין לתכנים מעולים בקו התוכן "על כולנה"- 0733834729     

להזמנת סדנאות, הרצאות ופגישות אישיות: 0533106799

4 Responses

  1. אני די בהלם………..
    אלו מחשבות נורמאליות?
    אני מתקרבת לעשור לנישואי, ב"ה
    והיו גם אירועים פחות נחמדים במערכת…….
    תסכול, כעס וכו'
    אבל אף פעם לא עלו לי מחשבות כאלה!
    זה נראה לי כמו שפה זרה………..

    1. ברוך השם.
      אבל כנראה שלא אצל כולם זה ככה
      וכדאי וצריך להרגיע ולעזור גם למי שיותר קשה לו…
      (גילוי נאות: גם אני כמוך..)

    2. איזה כיף שאת לא מרגישה ככה,
      תודה לה' לא כל הקשיים נפלו בבית אחד, ב"ה כל אחת מתמודדת עם משהו אחר, רק על זה להגיד מליון פעם תודה.
      ועוד משהו שאת מזכירה לי- כשהייתי כלה צעירה בשנה הראשונה, הלכתי לשיעור על זוגיות, סתם כי אהבתי ועניין אותי וכמו שחשבתי אז ואני חושבת גם היום, זוגיות זה משההו שצריך ללמוד כל הזמן בלי הנחות לא משנה באיזה גיל את ולא משנה כמה את יודעת…
      בקיצור הייתה שם אישה ששאלה : "אבל איך אפשר לאהוב את הבעל שלי..?"אני הזדעזעתי ולשיעור הזה לא חזרתי ,פחדתי על הזוגיות שלי, לא רציתי לשמוע שאלות כאלה, ז ה היה נראה לי לא הגיוני ולא מתאים ולא יכול להיות,
      בהמשך השנים נפגשתי עם נשים שחיים עם הבעל שלהן והמילה אהבה היא לא חלק מהלקסיקון, והן מוכנות להודות בכך שזה בסדר להן ככה, הן היו שמחות אם היה משהו אחר אבל לא בוער להן (לא מאמינה להן!)
      זה בסדר שנאמר ב"ה אצלי בבית זה לא ככה, אבל תמיד יש מה לחדש לרענן, להבריק, להסיר אבק ולבחור לחיות טוב יותר ונעים יותר. ואני כל כך שמחה בשבילך ובשביל עוד נשים כמוך שבטוחות בבחירה שלהן ולא מכירות את המחשבות האלו.
      למי שחושבת כך- זה מנרמל את המחשבות ומרגיע להבין שזה משהו טבעי ונורמלי שאנחנו בודקות עם עצמנו אם עשינו בחירה נכונה או לא….אני כאן לומר שכן!!! ודאי!!! הקב"ה היה שם בבחירה כיוון והוביל לבחירה הזו דווקא!

      1. למה שזה יזיק לזוגיות שלי אם מישהי אחרת מתלוננת על בעלה?
        זה לא מדבק.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לוח חם

10% לקוראות שבי רגע, על כל הקולקציה (כולל החדשה!) באתר של ST FASHION 😵! תציצי בעמוד הקופונים שלנו, ולכי להתפנק לחג : )

אולי יעניין אותך גם?

מטבח

עוגת גבינה משובחת לפסח

מירי וקסברגר

חכמת ההמונות

טיסה לפני לידה

אלישבע

0

על הא ועל דאדא

סקיצות של מלחמה

מרים ליפשיץ

חכמת ההמונות

מתביישת להגיד שאני 'עקרת בית'

מילכה