האתר בהרצה, אנחנו יושבים על זה עכשיו...

בית מסודר – ובקלות!

רוחמה הופמן

ברווזים מעץ בשורה

"אני מסדרת שעות את הבית כל ערב, ומחר- שוב אותו בלגן"

"למה כשהם יוצאים ללימודים, הבית נראה כמו אחרי פוגרום??"

"נגמרה אחרות ערב. נגמרה. אבל למה אני מרגישה כמו בשדה קרב נטוש? בואי תראי איך נראה השולחן"

"בכל פעם כשאני מתעוררת בצהרי שבת בא לי לבכות. נכון, הם שיחקו יפה, נתנו לי לנוח, וכל הכבוד להם. אבל אין זכר לריצפה המקורית. היא הפכה צבעונית. כל החדר שלהם בלתי ניתן לדריכה, שדה זרוע משחקים".

"חמישה ילדים חזרו לי מבית הספר, שיהיו בריאים תמיד, ומול דלת הכניסה: 4 זוגות נעליים, 1 זוג מגפים, 2 תיקי אוכל של הגן, שלושה ילקוטים, מעיל, קפוצ'ון, עוד אחד, סוודר, 2 מטריות, סנדויץ' זרוק, תכולת ילקוט שפוכה, פתק מהמורה, הודעה מבית הספר, חוזר להורים מהגן של הקטנה. נסו לפתוח אצלי את הדלת עכשיו. לא, בעצם מוטב להזמין מכבי אש…"

מוכר לך?

גם אצלך זה כך?

בואי נדבר לרגע על הבלגן בבית.

כך מרגיש בלגן:

מייאש.

אין לזה סוף.

כמה שאני מסדרת, תמיד הכל בסוף בלגן שוב.

אין לי כבר כח לסדר כל ערב, כי ממילא מחר הכל יהיה שוב בלגן.

אני כל הזמן מסדרת, והם כל הזמן מבלגנים.

ועכשיו לשאלת המיליון הדולר:

אפשר בכלל לחיות בבית מסודר?

שאלה מצוינת.

בואי נדבר לרגע על הפסיכולוגיה של הבלגן.

למה זה קורה?

וממה הוא נוצר?

אז הנה הכלל הפשוט והכל כך הגיוני:

בלגן נוצר כי לא מחזירים דברים למקומם.

כמה פשוט.

אם בגמר השימוש נניח כל חפץ במקומו – הבית יישאר מסודר.

פשוט? אולי.

אבל איך מצליחים ללמד את הדבר הפשוט הזה?

אז הנה טיפ,

גאוני ומבריק!

וכל הזכויות שמורות לחברה שלי האלופה.

נקרא לה אורית

אורית ערכה בביתה מבצע.

למבצע קוראים: "שלא יישאר סימן"

היא לא ביקשה מהילדים לסדר את החדר, וגם לא את הבית.

היא הלכה לשורש הבלגן.

ובעצם עשתה איתם תהליך עומק, מדהים בפשטותו.

להלן רעיון המבצע:

כל מי שמסיים לעשות משהו – לא משאיר אחריו סימן.

סיימת לאכול? הכלים לכיור. הפסולת לפח. ניגוב השולחן

גמרת להכין שיעורי בית? מחברות לילקוט, קלמר לילקוט, גזירי נייר לפח, ושולחן כתיבה ריק ומפונה.

קמת בבוקר? שמיכה לארגז מצעים, פיג'מה למקום, סידור המיטה.

חזרת מהליכה? נעלי הליכה למגירה.

סיימת להתקלח? בגדים לסל כביסה, תליית מגבת, החזרת כל פריט למקומו.

היא תלתה טבלה גדולה עם שמות בני הבית. וכל פעם שאחד מהילדים סיים לעשות פעולה ולא השאיר אחריו סימן, מוזמן לשים לעצמו נקודה.

היא הבטיחה פרסים שווים, והמבצע צבר תאוצה,

והצליח בצורה מדהימה.

הגאונות פה – שהיא לימדה אותם בצורה חכמה ופשטנית – איך בעצם מונעים את הבלגן עוד לפני שהוא נוצר.

אמצי את הסלוגן לבית שלך: שלא יישאר סימן.

נסי. שתפי איך עבד אצלך. והאם הרגשת שסוף סוף את נושמת לרווחה…

נמאס לך להגיע לכל דבר רק ברגע שאחרי האחרון?

לחצי כאן עכשיו>>> וקבלי מתנה בחינם:

חמישה פרקי סיפור מרתק + חמישה קלפי פעולה פרקטיים

ליצירת שינוי ליום יום רגוע ומספק.

חסום לך? לחצי כאן.

3 Responses

  1. אימצתי את הרעיון. לא ב-100%, ולא יודעת אם בדיוק כפי שאת התכוונת לו, אבל מביא לי תועלת רבה!!!
    שלא יישאר סימן!

  2. רעיון מדהים אפילו שרק אני בעצמי לא ישאיר סימן הבית כבר יהיה יותר טוב מאמצת גם רעיון גאוני!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הנצפים ביותר

אולי יעניין אותך גם?

תמונה של עץ משתקף בשלולית, צילום: עזרא לנדאו

"ועץ החיים בתוך הגן…"

ד"ר נורית סרקיס בנק

מנת עוף

בישול לכל קונספט

 מקפיאות לשבת חלק רביעי – עופות ובשר

שולו גולדמן, קונספט

מיסופוניה – רגישות לרעשים/ שרה

עוגת קצפת וורודה

ממומן

הבת שלי כבר כמעט 'בר מצווה', ועדיין לא חגגנו לה בת מצווה… 

אתי בלאק