שלום לכולן,
אני רוצה לעבור למטפחת.
בזמן האחרון יצא לי לפגוש הרבה נשים צדיקות (ליטאיות) שעברו למטפחת, אצל אף אחת השינוי לא קרה בבום, אלא בהדרגה.
אני לא מדברת על נשים רבניות או פרושות מעם, אלא מהחברות הפשוטות והצדיקות שלי…
ואני מאד מאד רוצה גם…
בעלי כבר שמע את העניין, ונתן הסכמה נלהבת. מבחינתו פאה זה בכלל התר של בדיעבד, והוא ממש ישמח אם אני אעבור למטפחת.
אבל… אני מפחדת.
כלומר, רוצה מאד. אבל עדיין מפחדת.
מה יגידו. איך זה ייראה. ואם אני פתאום לא יאהב. ואולי יסתכלו עלי. המון שאלות.
מדגישה שוב שאני רוצה. כן, אני רוצה. רק צריכה עוד קצת אומץ בשביל זה…
אשמח לשמוע ממי שכבר עשתה את הצעד המדהים הזה. טיפים ועצות למעבר קל.
תודה!
רחלי
שימי לב – בשל רגישות הנושא, והדעות ההלכתיות השונות, נוכל לאשר רק תגובות המכבדות את כל הצדדים.
יש גם לך שאלה? נושא שמציק לך? זאת ההזדמנות שלך לשאול שאלה באנונימיות מוחלטת!
כתבי כאן וכולנו ננסה לעזור לך!
87 Responses
אני אישית הולכת עם פאה, אבל ממש יותר אוהבת מטפחת, ומחפשת כל תירוץ כדי לא לחבוש פיאה.
וזה לא כזה מסובכך- עיקר הקושי אמור להיות באירועים ושבתות שמתארחים.
אז אפשר לאט לאט להתחיל ללכת עם מטפחת ביום יום, גם ביציאות עם חברות כנסים וכו'- זה עובר יופי,
הסביבה שלי התרגלה שלא נוח לי פאה, נקודה.
שבתות כשבבית- גם לא מסובך כמובן, ואז את שמה לב, שאת הולכת עם פאה פעם בחודש.
הטבילת אש היא אירועים. אבל זה השלב האחרון.
מה העניין של לא נוח לי פאה? ברור שלא! אבל מה נהוג? מה הרבנים אומרים?
לא עניין של מה נח ומה לא…
איזו אמת פנימית מיוחדת יש לך! מעריכה מאוד את האומץ והישרות.
קודם כל, אשריך!
אין ספק שזו זכות גדולה.
תקופה קצרה אחרי החתונה,
כשהגעתי ללימודים ולעבודה עם מטפחת,
היה לי קשה מאוד.
את רואה פתאום את החברות שלך
שנראות צעירות, רעננות, "מיליון דולר",
ואת – לפעמים אפילו טיטיפה מתביישת,
מרגישה אולי מבוגרת יותר מהן…
אני חייבת לומר שזו לא דרך קלה,
ותמיד צריך לזה חיזוקים.
תדעי שאת מוצאת חן בעיני ה' ובעיני בעלך –
ותזכירי לעצמך שזה מספיק:))
נ.ב. אני יודעת שזה נשמע ממש "לא מגרה",
אבל האמת היא שמטפחות זה דבר יפה מאוד,
היום יש לזה הרבה מודעות ב"ה בציבור בני התורה,
וזה פשוט יותר מאשר בשנים עברו.
עם כל זה – אין מתחרות לפאות…
המון הצלחה וכוח!
אם יש לך חברות שעשו את הצעד הזה- אולי תתייעצי איתם?
לדעתי, לא מניסיון, אבל זה מה שאני הייתי עושה- קודם כל מתחילה ביומיום , לצאת לעבודה עם מטפחת, אחה״צ וכו׳. תקני מלאי של מטפחות יפות, מכובדות, ומגוונות, שתרגישי יפה תמיד ובכל בגד. שבתות אם את מתארחת ואירועים- חתונות לדוג׳ זה כבר דורש הרבה יותר אומץ לדעתי. תשאירי את זה לשלב שני. ואולי זה כבר יגיע לבד ובקלות. השם יראה את המאמץ שלך בימות החול ויעזור לך…. פתחו לי פתח…
מעריכה אותך מאוד – מאוד!
אני ליטאית עם מטפחת מלכתחילה (ברוך ה':)
אבל מכירה כמה שעשו את הצעד הזה.
דבר ראשון אני ממליצה לך על קו "בראש ובראשונה" שמתעסק במצוות כיסוי הראש,
גם מצד התוכן וגם כי יש שם שלוחה של נשים שמספרות איך הן עברו למטפחת. 0747-962020
אני מאמינה שתמצאי שם הרבה חיזוק.
חוץ מזה אני ממליצה לך כמו שכתבת – בהדרגה. בתחילה ביום חול, אחר כך תקני יפייפיות שאת אוהבת לשבת, ואז תשקיעי במטפחות יקרות לחתונות ולאירועים.
אישית הפריע לי ממש לאחרונה לראות כמה נשים שהחליפו למטפחת ובאו לחתונות עם מטפחת פשוטה של יום חול. בעיניי זה מזלזל את הדבר החשוב הזה בעיני הסביבה.
ממליצה לך ללכת לחנות עם שירות טוב ולספר שאת עוברת, לנסות סוגי קשירות ולראות למה את מתחברת יותר ופחות.
ומעל הכל – תהיי חזקה וגאה בעצמך. מה שאת מקרינה ומשדרת – זה מה שהסביבה מקבלת כמובן מאליו.
ועוד המלצה קטנה – כשסיימת עם הפאה תזרקי אותה או תמסרי אותה, כדי לא להתפתות לה ברגעים של קושי…
תהיי גאה! את עושה מעשה גדול, חשוב ונפלא!
חזקי ואמצי!!
מעריכה אותך מאוד!
את יכולה בשלב הראשון להחליף את הפאה למטפחת גם מטעמי נוחות, ורק ביומיום.
רוב הנשים הצעירות הליטאיות שאני מכירה (מלבד אולי, מורות) הולכות לעבודה ומסתובבות ביומיום עם מטפחת.
אחרי שתתרגלי להסתובב עם מטפחת וגם יכירו אותך כבר ככה,
תעברי לשלב הבא של להחליף גם בשבתות ובשמחות.
בהצלחה
אשרייך!!!
אני מקנאה בך!!!
אולי באמת כדאי לך לנסות בהדרגתיות
בהתחלה פאה רק בשבתות/חגים/ארועים
בהמשך לדלל רק לארועים כמו חתונה וכד'
עד שתרגישי לגמרי שלימה עם עצמך ועם ההופעה שלך
חשוב מאד לזכור שכל רגע ורגע שאנחנו צנועות יותר-אנחנו מקבלות שכר
כל פעם שבחרנו במטפחת צנועה על פני פאה זה זכות בפני עצמה, גם אם למחרת חזרנו לפאה
אז מי שמאד קשה לה חבל שתוותר על הכל אלא תחליט שהיא הולכת עם פאה רק כשמאד חשוב לה וכד'
וגם כשאנשים שואלים-עברת למטפחת? אפשר להגיד את האמת-אני משתדלת כשלא מפריע לי, או-מנסה לבינתיים
בכל מקרה מעריכה אותך מאד ושתזכי תמיד לעשות הטוב בעיניי ד'
איזה אלופה! כיף לראות עוד נשים חרדיות שרוצות ללכת עם האמת הפנימית שלהן.
אני אשתף אותך שאני גם ליטאית. הולכת עם פאה באירועים ולפעמים כשאני נוסעת להתארח בשבת. לאחרונה גם את זה הורדתי כי למי אכפת אם אני עם מטפחת בדרך.
תזכרי שמטפחת בדרך כלל כל כך נותנת מקום ליופי של הפנים שלך ואת מקרינה משהו יותר אמיתי ונעים עם מטפחת.
ועוד דבר חשוב-בציבור הספרדי מאד מקובל ללכת עם מטפחות, אצל החסידים והליטאים גם יש הרבה אבל באחוזים-פחות
אני חושבת שסגנון הנשים האשכנזיות שהולכות עם מטפחות זה נשים שפחות מחוברות לאינטרנט ולאתרים, אז אני לא יודעת כמה תשובות תקבלי כאן מנשים שאכן עברו מפאה למטפחת…
אולי תנסי לשאול חברות או קרובות משפחה כאלה
הרבה הצלחה!!
מתברר שיש פה הרבה כאלו….!!
זה תגובה ממש לא מכבדת ופוגעת…. הכותבת בעצמה מחוברת לכאן! אז מה פסול? דעתן של שאר החברות פה לא נחשבת כי הן ליטאיות? אשמח לתגובה או שלוא הבנתי נכון
חס וחלילה, לא התכוונתי לפגוע וגם לא הבנתי למה התגובה שלי היתה לא בסדר
התכוונתי לכתוב ככה:
באופן כללי בציבור החרדי יש הרבה מאד אנשים שלא מחוברים לאינטרנט
ובד"כ אנשים יותר שמורים, יותר רוחניים וכן-לפעמים גם יותר צדיקים
הסגנון של הנשים שהולכות עם מטפחות ולא פאות בד"כ יותר סגנון שמור ופחות מחובר לאינטרנט
אצל הספרדים יותר נפוץ מטפחת אז את יכולה למצוא הרבה שגם מחוברות לאינטרנט
ואצל הליטאים והחסידים שלא הולכים עם פאות בד"כ זה סגנון מאד מאד מאד שמור שגם לא מחובר לאינטרנט
לכן כתבתי לה שכדאי לה גם לשאול בנות בע"פ, כי כאן באחוזים בטח יש פחות נשים מהסגננון המאד מאד שמור
והן ליטאיות כמו שהיא אמרה
אבל עובדה שטעיתי כי תראי כמה תגובות מדהימות היא קיבלה
בכל מקרה לא היתה בתגובה הזאת משום זילזול באף אחת… אני אישית גם מחוברת לאינטרנט וגם הכותבת…
אשמח שתכתבי לי שהבנת אותי ❤️
רחלי יקרה מאוד!!!
ראשית יישר כח עצום על הצעד הכל כך אדיר שאת עושה, עצם הרצון המדהים והטהור הזה שלך הוא כבר עושה נחת להקב"ה!!!
בדור הזה עם כל הבילבול …..שהחיצוניות שולטת….. במיוחד שאנחנו נשים והכי רוצות להראות יפה ובעיקר שהסביבה הרבה פעמים שונה לחלוטין והמה יגידו לפעמים ממש מצליח לנהל אותנו…
את פשוט מהממת, ואני אומרת לך את זה בתור מישהי שלא היה לה נסיון בזה, ובסביבה שלי כמעט כולן "ממוטפחות ", ואף פעם לא עלה לי צד בראש לחבוש פאה – אם הייתי במקום שלך לא יודעת כמה הייתי מצליחה לעשות שינוי כזה!!!
אז רק שתדעי את זה קודם כל שעצם המחשבה והדיבור על זה – זה דבר גדול בפני עצמו!!!
לענין עצמו-
"מה יגידו"- את צודקת זה באמת קשה, זה ממש מביך פתאום להתייצב עם הופעה חדשה , בפני החברה שרגילה לראות אותך בצורה מסויימת, אבל את יודעת- כמו שאמרה רחל לרבי עקיבא עם החמור שגדל עליו צמחים , יום אחד , יומיים , שלושה – בסוף יתרגלו …. אם תאמיני שאת עושה את הדבר הנכון ותבואי עם מקום בפנים, בתוכך מאוד שלם ושמח עם הצעד הזה -זה ישודר החוצה, וגם לאחרים זה יחליק יותר ויקבלו את זה יותר בקלילות….
"איך זה יראה ואולי אני לא אוהב"- כדאי לעשות את זה הדרגתי , להתחיל בבית להתלבש ככה הופעה ממוטפחת ומטופחת ע"מ להתרגל למראה, עדיין בלי לצאת החוצה, אולי תאזרי גם אומץ לפתוח כך את הדלת לשכנה…. בהתחלה אולי רק לסופר או לגינה… הרב אלישיב אמר שכל פעם , אפילו חד פעמי שאישה יוצאת לעם מטפחת אפילו אם עדיין היא חובשת גם פאה- זה עצום בשמיים. שתדעי שמטפחת יפה ממש משלימה הופעה, ובתור אחת (שפעם יותר…), היה לי ממש חשוב התאמת צבעים וכ'ו היה לי לכל בגד מטפחת שפשוט השלים את ההופעה וזה רק הרים את הלוק , לאט לאט את מגלה שמטפחת היא סוג של תכשיט.. אמיתי אמיתי!!! (ברור שגם במטפחת צריך להקפיד על צניעות בענין של צבע ושלא יהיה בולט). זה דורש מעט השקעה של זמן וגם של כסף אבל זה חלק מהשכר על המצווה !!!! (ברור שעדיין זה לא יעלה לך כמו פאה גם אחרי שתתפרעי ….). מסיפורים של נשים ממשפחתי המורחבת שעשו את השינוי , הכי קשה בשבתות ובאירועים – אז את זה כדאי אולי לשמור לסוף …ושתדעי שיש מלאא חנויות של עיצובי מטפחות עם קשירות מיוחדות שגם לאירועים ובשבתות תרגישי מלכה עם כתר לא פחות מזה!!!!
אולי יקח לך קצת זמן למצוא את הסגנון של המטפחות שאת תאהבי סוגי בדים / משי / לונג / מרובעות / סוגי קשירות / בסיס מונע החלקה / סרט וכ'ו אבל בסוף תמצאי ותמיד גם זה כיף לגוון!!
יכולה להגיד לך על עצמי שעשיתי שינוי בתחום אחר ועברתי לחצאיות ארוכות מקסי שבעבר הייתי הולכת בברך וזה היה תהליכי ולקח הרבה זמן , אבל היום גם מסביבי וגם אני בעצמי יודעת שזאת אני וכבר ממש מוזר לי לראות את עצמי עם משהו אחר!!!
אם את צריכה עוד חיזוקים ממליצה על הספר "צניעות" של הרב רונן חזיזה שלי אישית הוא גרם לעשות את השינוי , הוא קצר קולע וממצה, מתאים לכל העדות , הוא מביא את כל הדעות, היכן ניתן להקל , מה הדין ומה החומרה, עושה כל כך סדר בראש , אחרי שהתבלבלתי מכל התקנונים והספרים למינהם, כתוב בשפה ברורה וקולחת שפשוט כשלקחתי את הספר לידיים בצהרי שבת אחת לא עזבתי אותו עד שסיימתי אותו מכריכה לכריכה , אע"פ שהיה לי הרבה במה להשתפר, ועדיין….
יש גם את הקן שנקרא "בראש ובראשונה" שמיועד בדיוק לנשים כמוך שרוצות או שכבר עשו את השינוי הזה בנושא כיסוי הראש, מספר: 029945047, נותן הרבה כח ומשמעות גם למי שכבר עם מטפחת!!
הרבה הרבה הצלחה!! מחזיקה לך אצבעות!!!!
אני עם מטפחת מאז החתונה (פחות 10 פעמים שחבשתי פאה אחרי החתונה, כולל את השבע ברכות שלי)
ליטאית, אשכנזיה, מיינסטרים שמרני קלאסי מסגנון המשפחות שכולן עם פאות.
אגיד לך בקצרה כי אני עם הילדים ולדחות לאחר כך אשכח-
1. פרט לאירועים כמעט כל הזמן את יכולה להיות עם מטפחת, זה קלאסי היום, זה מקובל אצל צעירות.
היום זה הרבה פחות ניסיון מאשר בעבר, כשאני התחלתי. (12 שנים, לא נורא, אבל אז זה עדיין היה חריג)
2. כמו החמור של רבי עקיבא, יהיו מי שיעקמו את האף, ומה אכפת לך, יהיו מי שיעודדו, ותשמחי. כולם ישכחו בסוף.
אלא אם אלו ההורים שלך ושל בעלך שאתם חייבים בכבודם, תוודאו שהם יודעים לפני השכנות שלכם….
בהצלחה!
אני עם מטפחת מהחתונה
רוצה להעלות שני דברים קטנים:
פאה זה משהו שחוסך צורך באיפור – כשאת יוצאת עם מטפחת תתאפרי כדי שתראי טוב ותאהבי את עצמך
(שמתי לב על נשים עם פאות שנראות סביר פלוס גם בלי איפור ועם מטפחות זה נראה גרוע יותר)
יש מישהי בבית שמש שהייתה פאנית והחליפה למטפחת והחליפה את הסלון שלה לסטודיו לסטודיו של מטפחות ויש לה גישה טובה לנשים שרוצות להחליף
נראה לי שתוכל לעזור לך
איזה שרשור מדהים
ימות המשיח!
בזכות נשים צדקניות ניגאל!!
מעריכה ומעריצה הלוואי ואזכה גם.
תודה!
לכל הנשים הצדיקות פה…
רק רוצה להגיד משהו חשוב מאוד (בבקשה לא לזרוק עליי עגבניות:)
המון פעמים כשלובשים מטפחת רואים חלק מהשיער.
אני יודעת שיש שיטות שעד 2 אצבעות מותר וכו וכו, לא נכנסת עכשיו לדעות הלכתיות מה מותר ומה לא.
רק באה להגיד שיש קטע כזה שמטפחת = צנוע…
אני רואה את כל הנשים בגינה שהמטפחת חצי נופלת להם, או שבאות לחזק ולקשור מחדש ולא שמות לב שתוך כדי כולם ראו את הקוקו מתחת.
בעיניי פאה שלא מציץ שיער מאחורה/מקדימה/מהצדדים (כמובן לא מדברת על פאות לייס/ארוכות/עם גוונים מוגזמים וכו אלא פאה עדינה באורך נכון ועיצוב עדין) כבר הרבה יותר צנועה.
ובינינו גם רואים (יותר בארועים) נשים עם מטפחות זוהרות, מעוצבות בולט וענק ומגושם, ומושך אתת העין הרבה יותר מפאה צנועה.
שוב אני מעריצה את שואלת השאלה על היכולת לעשות את הצעד הלא קל הזה!
ובטוחה שהכוונה בכלל לא למטפחות מהסוג הזה…
אבל רק מדגישה שגם במטפחות, חשוב לשים לב לכמה כללי צניעות.
אני חושבת שהמגיבות כאן דיברו על מטפחות צנועות.
אישית אני הולכת עם בסיס מלא (לא רק סרט) ומקפידה גם על שערות הראש (לפני האוזניים).
אני בהחלט מסכימה איתך שיש בזה גם זלזול,
וממש מפריע לי שכל פעם שאני אומרת "מטפחת" ישר קופצים עליי "רואים שערות"…
אז תשימו לב שאתן לא גורמות את המצב הזה.
ואני מחזקת את ידיה של כל אחת שמוסיפה כבוד שמיים במטפחת צנועה!
גם אני חשבתי על זה.
ממליצה לשים סרט מונע החלקה מתחת למטפחת ואז אפשר להנות מהמטפחת בכיף בלי שצריך לסדר אותה כל שניה.
זה עולם אחר מאז שהתחלתי להשתמש בזה!!
חבל, אל תסטי מהנושא.
נראה לי שיש יותר פאות לא צנועות ממטפחות לא צנועות……
קודם כל- מעריכה מאוד!
"ה אני התחתנתי עם מטפחת, אבל מודה כל המן לה' שאין לי את הניסיון הזה, כי להחליף זה נראה לי באמת לא קל! צריך המון אמת וכנות פנימית כדי לעשות את השלב הזה, המון אומץ ויראת שמים.
אין ספק שבכך תקרבי את הגאולה!
לגבי התגובה על שיער שמציץ ממטפחת, ושלפעמים מטעמי צניעות עדיף פאה- הייתי אומרת לך לשאול דעת תורה.
מכירה חברה קרובה ששאלה את הרב שלהם וקיבלה פסק מאוד ברור-
שכמובן שאסור לראות את השיער, אך אחרי הכל- עדיף מטפחת מפאה.
שוב- תשאלי דעת תורה, כדי לא להתבלבל.
המון המון סיעתא דשמיא!
מהממת את, וכל התגובות המקסימות שלכן אחיותי :
אני ב"ה עברתי לפני כ15 שנים מפאה למטפחת והיו לי 2 מאד יקרות (של אז) בעלי ואני עשינו תהליך מאד ארוך ומיוחד
ועד היום זה "לא רשמי"… אבל כל פעם שאני מודדת פאה אני מרגישה כ"כ מוזר ולא אני, וההרגל עושה את שלו לי ולסביבה!!
מה שאז החלטתי שאני מאד אקפיד על טיפוח הפנים :כל הזמן איפור קל , וכן סידור גבות(ושפם) מאד משפיע הפנים צריכות להיות מוארות מבפנים ומבחוץ, זה נותן ביטחון,
דבר שני לכל בגד יש לי מטפחת אחרת (לא יקרות) הם מסודרות במגרה גדולה פרטית שלהם בקופסאות לפי צבעים אני מאד מקפידה על הסדר של המגירה הזו כדי שיהיה כיף לפתוח אותה ולבחור בכל פעם שאני עוברת ליד חנות מטפחות אני מציצה וקונה לי . גם אם אין לי כרגע משהו מתאים אבל אהבתי את המטפחת..
קניתי בובו במראה טבעי בובו הוא כובע בסיס עם סרט קטיפה וכין קוקס קטן בסופו הוא משפיע מאד על מראה המטפחת וכן שהיא לא תזוז יש את חנות רימון בב"ב והיא מתאימה לך בובו לנוחות ולנראות שלך. יש עוד חניות אני ממליצה לא לקנות על עיוור אלא במקום שהמוכרת מבינה בזה ההבדל בין בובו נח לבלתי לביש עצום!!!
לשבת יש מטפחות כבר קשורות מהממות גם בחניות שמתמחות בזה כאן צריך ללכת לקנות ולא לעבור על יד כדי שתתרשמי וגם יהיה לך נח. הנוחות מאד מאד חשובה ,
קבלי כוחות מעצמך ומהסביבה התומכת מחקי את התגובות הלא עניניות שתקבלי. וודאי שתקבלי,
את תראי ברכה מיוחדת ומוחשית דברים שאין להם הסבר טבעי ותדעי שבעצם המעשה הנכון הזה את מעודדת את הסביבה במיוחד אלה שרוצות ואת משפיעה עליהן ואותי את מחזקת מאד להתמיד ולהיות חברה ולעודד בעצמי .
נקודה חשובה מאד לך ולכל מי שעושה שנוי בחייה אף פעם אל תתווכחי עם הסביבה שלך, הוויכוחים לא באים לחזק אותך אלא הפוך את יכולה להקשיב ,לחייך ולעשות את החשוב לך כי זו האמת!!!
תצליחי מאד וכולנו נצליח באמת לעשות את רצון ה מתוך הודיה ושמחה !!
מרימה אותך על כפיים!! בברכה חני
שלום
אני עם מטפחת מהחתונה, חשבתי על כמה דברים שיכולים לעזור לך,
1.אחת המורות בסמינר אמרה לנו שכל שינוי של צניעות כדאי קודם להתרגל אליו בעצמי
ולהרגיש בו בנח ורק אז לצאת איתו לבחוץ
זה אומר בשבת בבית את קושרת מטפחת יפה, ובבית מסתןבבת עם מטפחת[ לא של בית אלא כזו שניתן לצאת איתה]
עד שאת מתרגלת למראה שלך במטפחת, ואז יותר קל לעמוד מול אחרים.
2.מה את חושבת על מטפחת, אני מרגישה מליון דולר עם המטפחת שלי
מרגישה גאוות צדיקים, מרגישה יפיפיה[ הרבה יותר רואים את הפנים שלי מאשר עם פאה שמסתירה חלק]
אני קונה מלאאא מטפחות, גם יקרות וברור שלא הגעתי לפאה.
אני באה להגיד שתעבדי על המחשבות שלך, תראי שאת מאושרת ושלמה, לא אכפת לך מה אחרים יגידו…
תגידי לעצמך, אני עושה קידוש ה'
כששי לי מטפחת יפה, אני אומרת לעצמי שזה ודאי עושה חשק לנשים אחרות
את לא יודעת כמה פעמים אמרו לי "הלוואי הייתי מעיזה, גם אני הייתי רוצה, אולי תלמדי אותי לקשור…"
3.היום יש מקצוע קצת פחות מוכר, כמו שיש מתסרקת לשיער, יש מטפחת למטפחת
באירועים האחרונים במשפחה לקחתי מטפחת, היא היתה מדהימה, עשתה מטפחת אומנותית לפי הטעם שלי
וקשרה חזק שיחזיק כל האירוע, זה פתרון טוב לאירועים.
בהצלחה לך, כל הכבוד לך ולבעלך.
רחלי היקרה!!!!!
כאחת שעברה למטפחת לפני כמה שנים אני ממש מתרגשת לקרוא מה שכתבת!!
אני רוצה להתחיל מהסוף להתחלה: איפה שאני הולכת אני מקבלת פידבקים ומחמאות
ההתאמה לבגדים, הרכות של המטפחת שאין לה תחליף! זה כ"כ אימהי ויהודי !!
אז נחזור להתחלה: היו לי כמה סוגי פאות גם פוני צד וגם פאת סרט עם גוונים…
כשהתחלתי לקשור בעלי ממש אהב את הסגנון (ושתביני ששנינו מגיעים ממשפחות גדולות שכולן עם פאות)
בעלי בהתחלה רצה שאקנה פאה רק משיער ישראלי שבטוח אין בעיה ובנתיים הלכתי הרבה עם מטפחות
שזה הרבה יותר נוח וכמובן יפה והכי חשוב מהודר (מטפחת צנועה כמובן)
ואז בעלי אומר לי אם כבר את הולכת הרבה עם מטפחות למה את צריכה את הפאה??
האמת היא שכששואלים אותי אם לה קשה לי אני עונה שממש לא!
אולי כי זה באופי שלי ברגע שברור לי שזה הדבר הנכון אני מאד בטוחה בעצמי ופשוט לא רואה ממטר…!
אני זוכרת תגובה אחת של גיסה שאמרה לי למה להיות שונה מאמא וסבתא שלך ??
אני לא זוכרת מה עניתי אני רק זוכרת את המחשבה שעלתה לי בראש אחרי זה האם הסבתות שלנו התכוונו לפאות של היום?? ולמחירים שמשלמים עליהם??
כמו שכתבה מישהי ממש כמו הסיפור עם רחל אשת רבי עקיבא: לכל דבר מתרגלים
בהתחלה אמא שלי ממש היה לה קשה שלחתונות אני לא שמה פאה! והיום?? היום היא הכי חסידה של המטפחות שלי
והיא ממליצה לי מה הצבע שהכי הולם לי.
בהצלחה רבה!
זו אולי סטייה קלה,
אבל אני מתלבטת בזה הרבה,
כמו מישהי שהעלתה את הנקודה,
פאה היא לפעמים יותר צנועה ממטפחת…
מוצאת את עצמי מסדרת את המטפחת כל הזמן,
גם אחרי ששמתי סרט נוגד החלקה…
אז מתלבטת:
ללכת לעבודה (מידי פעם עם גברים) עם פאה (צנועה) ויפה מאד:)
או עם מטפחת שיכולה לגלות את השערות שהן עיקר הדין???
בהערצה לכל אחת שמסוגלת לשינוי כזה…
נ.ב.: האתר היחיד שאני מסוגלת לקרוא בו דיונים זה שבי רגע!
איזה נשים צדיקות יש פה!!!
יש בזה דעות שונות
תשאלי את הרב שלכם
אני אישית כל המטפחות מחליקות לי, גם אלו שהמוכרות מבטיחותתת לך שזה לא מחליק
סרט החלקה – ממש לא עוזר
ניסיתי סוגים שונים של בסיסים, אם זה רפוי מידי – זה גם מחליק, אם זה לוחץ מידי ולא זז – זה עושה לי כאבי ראש מטורפים
תכלס אני ממש מקפידה בכל יציאה (גם ל2 דקות, גם רק לאסוף את משנת יוסף למטה) כן להלביש פאה, באורך צנוע, בלי לייס, אבל בהחלט יפה:)
זה הכי לא קל בעולם, בטח בחום של הקיץ
שעל כל יציאה אני חוזרת עם פאה רטובה שצריכה הרגע סירוק
מרגישה שלי זה הדבר הנכון והצנוע ביותר
סליחה על הסטיה מנושא השרשור המקורי
מחזקת את כל הנשים הצדיקות שהולכות עם מטפחות צנועות צנועות ולא רואים כלום!!
תמשיכי לחפש ותמצאי פתרונות,
חבלי לי עלייך, אפילו לא בשביל צניעות, אפילו בשביל הנוחות…
לי אישית הסרטים לוחצים וכואבים, אז אני שמה משהו אחר מדהים (כבר 15 שנה שאני לא לובשת מטפחת בלי זה…)
רשת מיוחדת, זה נראה כמו הרשתות שהיו שמים על ה"קוקסים" של פעם (בערך כמו הרשתות של קופסאות הפירות בחנות…).
אני קונה את זה בחנות "הפאה" (מה שהיה פעם "סלון הפאה") ברבי עקיבא פינת רחוב ירושלים בבני ברק, הם מוכרים ב-25 ש"ח כמדומני (הרבה זמן לא קניתי), יש לי 2-3 כאלו – וזה מוצר מדהים!!!
לא מרגישים אותו בכלל (זה רשת) הוא תופס את כל השיער בפנים – שום שערה לא יוצאת (לפעמים בערב, אני כבר צריכה לסדר את זה מחדש) וזה גם גורם למטפחת להיתפס טוב, ככה היא לא ישירות על השיער והיא לא מחליקה בכלל – גם מטפחות משי!
ממליצה מאד לקנות את זה, מוצר חובה למי שהולכת עם מטפחת בעיני (אפילו חלק מהזמן), ייתכן שיש עוד פאניות שמוכרות את זה, שווה לבדוק.
ואגב – אני מאמינה שלא ניסית הרבה סוגי מטפחות, אבל באמת יש הבדל עצום בין המטפחות.
אני יכולה לומר שבחורף האחרון קניתי מטפחות ב'זויה' (7 ש"ח למטפחת!) ויש להן גם בד יפה (לא לאירוע, ליום יום), צבעים יפים, וגם הבד שלהם לא מחליק כמעט בכלל (ובכל זאת אני לובשת עם רשת מתחת).
אגב, אתמול מישהי אמרה לי על פתרון אחר – לא יודעת אם מתאים לכולן – היא שמה מטפחת על מטפחת.
המטפחת למטה זה משהו דקיק (סוג של בנדנה דקיקה וקטנה), ומעל זה את המטפחת החיצונית.
בכל מקרה – יש המון פתרונות ורעיונות, תמשיכי לשאול נשים מסביבך עד שתמצאי את הפתרון שמושלם לך.
בהצלחה!
תודה על ההמלצה של הרשת!
כל הכבוד.
תמשיכי להשקיע בך ובצניעות שלך
ואל תפלי לתחושה שזה לא שוה
את הולכת עם פאה צנועה וכשרה לפי דעת רבותייך, ומקפידה לצאת איתה כדי להיות צנועה יותר- זה בודאי זכות עצומה
בלי קשר כדאי שתנסי למצוא פתרונות בשביל הנוחות שלך
אבל אל תרגישי אשמה ולא בסדר…
זה בדיוק מה שמראה שאכפת לך כיסוי הראש שלך ולא היופי/ההרגל/הנוחות/המקובלות
מעריכה מאד!
גם בעלי טוען שפאה יותר צנועה עלי ממטפחת
אבל זה ממש קשה לי להקפיד לצאת עם פאה בכל יציאה קטנה
במיוחד שהיום כ"כ מקובל לצאת עם מטפחת לגינה ולמכולת
כנ"ל,
וחוץ מזה תזכרו, להיות יפות לבעל דבר ראשון,
אני תמיד לובשת פאה עקבים איפור וכו בשבתות שאנחנו בבית (ואני לא יוצאת כל השבת..) וגם בכל מיני מועדים משמחים,
ביום יום אני עם מטפחת נטו בגלל נוחות אם הייתי מסוגלת הייתי עוברת לפאה הרבה יותר צנוע (כמובן לפי כל כללי ההלכה..)
לגמרי כ"כ מסכימה איתך היום מאד קשה לצאת עם פאה לכל יציאה קטנה , סבתא שלי לא מסוגלת לראות אותי ברבי עקיבא עם מטפחת הלוואי שנצליח להיו בדרגות שכל יציאה היא עם פאה צנועה ומכבדת.
ממליצה לך לחפש בסיס פשוט וחזק שיעמיד את המטפחת בלי לזוז.
יש לי המלצות, אם את רוצה תבקשי את המייל שלי ואתן לך באישי.
ואוו איזה צדיקה!! אשריך!!
אני לפני 3 שנים עברתי מפאה למטפחת רק בעבודה, וחייבת להגיד לך שלפעמים עדיין קצת אני רוצה לחזור לזה… זה נורא קשה
ראיתי שמה שיכול לעזור זה טיפוח הפנים- גבות, איפור קל וכו'
תצליחי
סליחה על הבורות
אבל אני באמת באמת אשמח לשמוע למה זה כ"כ מיוחד וזכות ולמה מטפחת זה הרבה יותר צנוע מפאה
אולי סתם בכללי אני לא מספיק מכירה על מצוות כיסוי הראש כי גם במטפחת לפעמים רואים קצת:((
אבל כל עוד יש לי פאה שהיא לא לייס ,באורך טוב , למה מטפחת זו זכות כ"כ גדולה? אני רוצה להבין ואולי להשתכנע…
כי אני באמת רוצה להתחזק בנושא הזה אבל מרגישה שאין לי מספיק ידע, רצון והבנה במשמעות…-
האמנם זו זכות כ"כ גדולה? ולמה?
כדאי לבדוק את הנושא עם בעלך והפוסקים המקובלים עליכם, לא מהמלצות ברשת.
לא באה לקרר אף אחת רק מדייקת שיש בזה דעות, ולא אצל כולם מטפחת עדיפה על פאה. ממש לא. כמובן שבלי סתירה הפאה צריכה להיות צנועה ועונה על גדרי ההלכה.
כשהרב עמית מקרית מלאכי נשאל מדוע אשתו הולכת עם פאה הוא ענה: "כי אני לא גר! יש לי מסורת! והנושא מעוגן במקורותינו.
מי שרוצה יכולה לשמוע את דבריו בנושא בקול הלשון.
https://www2.kolhalashon.com/#/regularSite/playShiur/40218972/-1/0/false
התכוונת הרב יהודה עמית שליט"א, ראש ישיבת קרית מלאכי.
מצטרפת.
גם אצלנו מקובל שפאה (צנועה כמובן!!!) עדיפה על מטפחת.
ויש לזה עוד כמה סיבות, חוץ מזה שבמטפחת רואים שערות, ואכמ"ל.
תודה רבה!!! הסתכלתי על השיעור וממש נהנתי!!!
מאוד הזדהתי עם הנקודה החשובה שאישה צריכה להרגיש טוב עם עצמה.
מתרגשת ממך מאוד !
בתור אחת שהולך מלכתחילה עם מטפחת, וכך רציתי תמיד.
אני יכולה לומר לך שלפעמים זה לא קל ליד החברות.. 🙂
אבל הזכות העצומה של שמירה והגנה על בעלך, על הילדים והברכה שזה נותן בבית – לדעתי שווה הכל.
במיוחד בדור מבולבל כמו שלנו, דורו של משיח…
ועוד משהו קטן – אני מפנקת את עצמי במלאי של מטפחות ענקקק, מלא צבעים, גוונים.
משקיעה בהתאמה לבגדים – ואנשים מחמיאים לי מאוד !
תפנקי את עצמך, מגיע לך (ומה גם שלא כ"כ מהר זה יעלה כמו פאה… 🙂 )
ואם את רואה שמטפחת (של יום חול בדרך כלל) מוציאה צ'פים או משהו דומה? קני חדש !
אה, אני מתאימה גם לבגדי בית, גם בצבעים קצת יותר נועזים – שלא הייתי הולכת בחוץ, כמו ורוד חזק וכדומה – אותי אישית זה גם מפנק…
בהצלחה !
וואו מירי,
כמה את צודקת,
גם אני רצה לרכוש מטפחות חדשות מייד כשיוצאים קצת צ'פים, חשוב לא להיראות מוזנחת.
ואגב, רוצה לומר לכל האלו הטוענות שיוצא שיער שיש היום פתרונות לייזר מעולים לכל העניין ואם זה מה שמפריע לך לכי על זה, ותפסיקי לקטר כל הזמן שאת כל כך רוצה, אבל מה לעשות, מציצות שערות…
בציבור החסידי הממוטפח אני רואה נשים שנראות מהמם ומטופח מכל הבחינות ולא יוצאת להן אפילו שערה אחת מהמטפחת, ומלבד זאת, ישנם גדרים ברורים בהלכה מה נחשב שיער הראש ומה שיער הפנים,
ולמי ששואלת איך כ"כ ברור לנו שמטפחת עדיפה על פאה ,
משל יפה ששמעתי בשם הרב עובדיה זצ"ל שידוע בהתנגדותו לפאות:
יש בור שצריך לכסות, כדי שחלילה לא יפלו אליו אנשים,
ושתי אופציות לכסותו- באבן בינונית וחזקה שמכסה את כל הבור אך לא מצליחה לכסות את קצותיו,
או בקרטון גדול שמכסה הכל ממש ולא מציץ כלום מהקצוות אבל כל אחד שיעבור על הבור יכול ליפול אליו…
ואני מוסיפה: אם יש לך אבן חזקה וגדולה שמכסה הכל,וגם שומרת שלא ייפלו אליו לא ברור שתבחרי בה ולא בקרטון?
בדקת את נושא הליזר?
הרבה רבנים אומרים שזה לא עוזר, אם היה שם שיער זה אמור להיות מכוסה!!
בדקתי, את בהחלט צודקת, אני מתכוונת לשיער הפנים.
זה ממש נושא הלכתי נטו!!!
הזוי שהפכו את המטפחת לצנועה ופאה לפרוצה,
כבר בזמן הגמרא הלכו עם פאה – והיא היתה 100% טבעי – לא היה אז סינטטי.
וזה היה לכתחילה לפי השיטות שלא אסרו את זה,
זה כמו שיגידו שהבשר של הספרדים יותר כשר משל הלטאים או להיפך, זה ויכוח הלכתי לגבי הבשר וכנל לגבי הפאה.
ואגב- זו שכתבה לגבי הרב עמית האם ראית את הפאה אותה חובשת הרבנית ציפי עמית?
אני ב"ה זכיתי ללמוד אצלה בסמינר ולא נראה לי שיש אישה או בחורה היום שתלך עם פאה כמוה….
שימי לב שהוא לא אמר אשתי הולכת עם פאה צנועה אלא אני לא גר.
והולכת עם פאה מלכתכילה אורך וכדו זה כל אחת לפי הרב שלה אבל בפאה יש לנו מסורת.
נכון, אבל בשיחה הזאת הוא דיבר לבחורים ונתן להם הדרכה באופן עקרוני. אצלנו אוחזים שפאה צנועה יותר מכמה סיבות הלכתיות. תקשיבו לשיחה.
לחברה היקרה שרוצה להחליף למטפחת-
דבר ראשון מחזקת את ידייך!
את עושה דבר גדול וד' יתן לך את הכח!
גם אני משתייכת לציבור הליטאי, המשפחות משני הצדדים עם פאה,
וממש חששתי מהתגובות כשהחלפתי למטפחת – 4 שנים וחצי לאחר החתונה.
פחדתי שיהיו ויכוחים והוכחות וכו' וכו' –
ובסופו של דבר לא היה כלום!
בהתחלה החלפתי רק בעבודה,
לשבתות הגעתי עם מטפחת מטעמי נוחות.
אחרי כמה חודשים כשאחי התארס,
הרמתי טלפון לעדכן שאני מתכוונת להגיע עם מטפחת,
ואימי אמרה שהם כבר הבינו לבד…
וזהו. זה עבר בשתיקה מוחלטת,
וחוץ מכמה הצעות לגבי סגנון המטפחת לשמחות
לא נרשמו תגובות בקהל.
לעומת זאת מחמאות קיבלתי בשפע – מקיר לקיר,
גם מנשים שלא הייתי מאמינה שהם יעריכו את הצעד הזה.
אני חושבת שאף פעם לא קיבלתי כל כך הרבה מחמאות כמו שקיבלתי על המטפחת….
במקביל ראינו ישועות גדולות מאד –
למרות שלא עשינו את זה בשביל זה,
ולא ידענו אפילו בשלב הזה שאנחנו זקוקים לישועה…
לגבי מה שהעירו כאן שהמטפחת לא צנועה –
ממחקר שאני ערכתי בנושא,
רב הנשים שמסתבכות עם המטפחת והיא מתגלצ'ת להן וכו',
הן נשים שיש להן פאה…
נשים שהחליפו למטפחת חשוב להן הצניעות והן למדו איך 'עושים את זה'.
אני לובשת כובע בסיס עם פטנט מיוחד שמחזיק גם מטפחות משי – מחליקות,
ממליצה מאד!
יש להם סניפים בערים רבות – 0548475574
הרבה הצלחה וס"ד!
צריך לדעת שהמחלוקת בין אשכנזים (ליטאים וחסידויות מסוימות) לספרדים (שיטת הרב עובדיה וכו') מקורה במחלוקת הלכתית וותיקה, שמגיעה עוד מהראשונים, האם פאה נוכרית מותרת או לא.
כמובן שעל זה נכנס הפאות הנוכריות של ימינו שאפשר ללכת איתן בצניעות, ואפשר ללכת איתן שלא בצניעות, וכנ"ל מטפחות שאפשר ללכת איתן בצניעות ובחוסר צניעות.
תכלס, יש נשים ליטאיות (או מחסידויות שונות, כמובן) צנועות מאד, עם פאות ממש צנועות, ויש גם נשים עם מטפחות ממש לא צנועות.
בנוסף, ממה שאני הבנתי (חקרתי פעם את הנושא) צריך להבין שלציבור הליטאי יש "טראומה" גדולה בנושא, ששורשה בזה שבארצות ליטא הלכו במשך שנים ארוכות בלי כיסוי ראש בכלל, ולכן הגישה היא להתיר יותר (לא כותבת ממקור הלכתי – נא לא לתפוס אותי על המילה – אלא זה ממה שהבנתי).
ועוד דבר – מכיוון שראו מה קורה בציבור הדת"לי ששם כל מי שמתקררת מורידה את כיסוי הראש, או נשארת עם סרט קטנטן וחביב שלא מכסה כלום, הגישה של ימינו היא להתיר לנשים להראות טוב בפאה שלא לגרום שבשולי המחנה נשים ילכו בלי כיסוי ראש בכלל.
בקיצור – יש כאן דיונים הלכתיים מורכבים, וכל אחת תשאל את מורה ההוראה / הרב שלהם.
ושוב, כמובן שאם לאישה יש רגש של קדושה ללבוש מטפחת, וזה מה שרוצה גם בעלה – אשריה ושכרה שמור לה בעולם הזה והבא.
מכיוון שהנושא נגרר לדיון הלכתי בין עדות / רבנים ומנהגים, לא נוכל לאשר יותר תגובות שנוגעות למחלוקת בנושא לבישת מטפחת / פאה.
רק תגובות שעונות על השאלה של פותחת הדיון – שרוצה לקבל עידוד לצעד של לבישת מטפחת – נאשר.
בתקווה להבנה.
ממליצה גם על הקו של בראש ובראשונה,
תוכלי לשמוע שם את הסיפור שלי על הישועה שראינו בשלוחה 31 סיפור 92
אני החלפתי למטפחת לפני שנים. כן בהדרגה כמו שהרבה המליצו פה. ומה שכן רציתי להוסיף מנסיוני שכדאי
לדאוג שמדי פעם יראו אותך עם פאה כדי שלא תרגישי פתאום- וואי מה עשיתי? כך את יכולה לחוות את המעבר בכל שלביו בשמחה ובטחון.
אני לא עשיתי את זה ואז באיזה שלב הרגשתי כפויה להמשיך כי מה יגידו אם יראו אותי פתאום עם פאה וגם הרגשתי שאם אלבש פתאום פאה אז זה אומר שאני יורדת ממה שהתחזקתי בו ומה שאז הבנתי שרק הייתי צריכה יותר חמלה עם עצמי ולהבין שגם אם אני רוב הזמן עם פאה אני עשיתי משהו משמעותי.
מאד מאד חשוב להשקיע ולקנות מטפחות שאת מרגישה בהן מקסים, זה מאד יעודד אותך וישמח אותך בהחלטה היפה שלך.
ואולי את אחרת ממני…
עברתי לפני שבע שנים למטפחת , במשפחה שכולה פאות משני הצדדים ובחברה של פאות. היום כשאני מסתכלת אחורה אני אומרת שזאת היתה פשוט מתנה אמיתית אמיתית משמים הכוח לעשות את זה מול החברה. לא יודעת אם הייתי מצליחה לעשות את זה היום, זה היה כוח שמיימי שאני מודה עליו בלי סוף
הייתי חייבת להגיב למרות שבדרך כלל איני מן המגיבות בעם.
אני כבר בתלם:)
אמא שלי עשתה את הצעד הקשה הזה וסללה לנו, הבנות שלה את הדרך הברורה (תחשבי על זה שלצעד שלך יש משמעות לדורות…)
אני זוכרת כמה קשה היה לה לצאת לארועים במטפחת. מה שעזר לה מאד היה שכנה חסידת קרלין שעשתה את הצעד יחד איתה ולימדה אותה קשירות יפות למטפחות. (-אם תהיה לך חברה לדרך, זה עשוי להקל מאד…)
יש לי כמה דברים לומר שהלוואי יעזרו לך-
לגבי ה-מה יגידו- אצלינו בצוות המורות בסמינר, יש 2 מורות ליטאיות שעברו למטפחת, יחידות במשפחתן (ועם התנגדות מצד אימותיהן…) אני רואה שההערכה שהן מקבלות מהסביבה ואפילו מהמנהלת על כך, רבה… לפעמים הדמיונות מציירים לנו תמונה לא הכי מדויקת…
שנית- יש איזה כלל בלתי כתוב שרק לירושלמיות מותר לקשור מטפחות מהמם… אז אני הולכת נגד הכלל הזה ואני רואה יותר ויותר נשים שהולכות בדרכי:) כן, אני קושרת הכי יפה ומושקע. המראה מכובד לא פחות ואולי יותר מפאה וגם מאד מחמיא לפנים. כך גם בארועים את נראת מושלם והמטפחת רק מוסיפה ללוק שלך. (ולא אומרת שזה קל. דברים טובים באים בקושי…)
ברגעים של קושי, ולא צריך לפרט איזה רגעי קושי יש. אני מדמיינת איך ניראה אחרי 120. למעלה בעולם השכר.
וגם לפעמים מנצלת את העת רצון הזו לבקש בקשות… זה משנה את כל התמונה…
מחזיקה לך אצבעות!
אני עברתי למטפחת לפני כשנתיים אחרי 20 שנה של התלבטות על הנושא , והיה קשה לי מאד!
אפילו שהרבה יותר נח לי עם מטפחת מפאה.
ואנשים שאלו:אמרתי לבנתיים אני הולכת כך. עש שלאט לאט התרגלתי.
יש לי תפקיד שהרגשתי (לא בטוח שכך זה באמת)שלא מתאים בו שאלך עם פאה ,וזה מוריד מערכי,ולכן היה לי קשה לעבור.
ועדיין לפעמים שיש לי ניסיון אני חושבת לעצמי: כמה אני מגינה ושומרת עלי ועל בני ביתי בזכות זה, ואיזה עולם הבא אני יקבל!!
זה מה שהכי עוזר לי ומחזק אותי!!
וכמו שכתבו מתפלת בזמן שבזכות זה ד' ישמור עלינו רוחנית,נפשית וגשמית!!
מקווה שיועיל לך!
הרבה סיע"ד ומחזקת את ידיך!!
ממליצה לך לבקר בחנות של רינתי לקל בירושלים,
יש לה מבחר ענק של בסיסים ומטפחות מיוחדות וחגיגיות ,
ובנוסף, היא ממש מלמדת איך לקשור ולהגיע למראה מושלם,
תצליח, מתרגשת ממך,
אגב, אני גם עברתי למטפחת ומאז לא גמרתי לקבל מחמאות שאני נראית הרבה יותר צעירה, מעניין.
שאלה מרגשת!
אשרייך! אני מקנאה בזכויות שלך!
דברים שיכולים לתת לך כח:
1. אמרת שבעלך תומך בך ומבחינתו פאה זה בדיעבד, תוכלי לבקש ממנו שישתף אותך בדעות ההלכתיות בעניין.
כך תהיי יותר בטוחה בצעד שלך שתדעי שאת עושה את הדבר הנכון והרצוי לפני ה' ולא תחלשי מתגובות של נשים שלא מכירות את ההלכה מבפנים.
2. תזכרי שכגודל הקושי- כך גודל השכר, והחידוש הוא שהשכר שלך לא משתנה גם כשעוצמת הנסיון תשתנה.
כלומר, עכשיו מאד קשה לך ואת מקבלת שכר עצום על כל פעם שאת מכסה במטפחת ולא בפאה, ובעתיד, גם כשתתרגלי וכבר לא יהיה לך כמעט נסיון, השכר יהיה כמו בהתחלה.
שווה, לא?
אישית, זה נתן לי כח בשינוי אחר בצניעות שעשיתי, אומנם לא דרמטי כמו זה, אבל משמעותי.
3. אשתף אותך שאימי גם כן עשתה את הצעד הזה לפני 20 שנה.
היה לה קשה מאד.
היא היתה רגילה כל הזמן ללכת עם פאה, גם ליציאה הכי קטנה אבל ברגע שהיא הבינה את הבעיה ההלכתית בעניין היא החליטה לשנות למטפחת.
בהתחלה היא שינתה ביום יום, אח"כ בשבתות, אח"כ באירועים עד שאזרה אומץ ושמה מטפחת בבר מצווה של אחי (הבן שלה)!
זו היתה הנקודה בה היא הודיעה שמבחינתה זה סופי.
היא קיבלה הרבה תגובות, חלקן מחלישות מאד, ועד היום היא זוכרת אישה אחת חסרת טקט שאמרה לה בבר מצוה: "אבל למה? את נראית כאילו התבגרת ב-20 שנה יותר!"
זה כאב לה ופגע בה, היא היתה אז בגיל 40, גיל רגיש לאמירה כזו, אבל התגברה על זה.
כיום, 20 שנה אחרי, כל הילדים שלה נישאו וכולם (14 ילדים) למעט 2 הגדולים הולכים בדרכה.
הבנות כולן עם מטפחות והבנים נישאו לנשים עם מטפחת חוץ מהשניים הגדולים שהיו אז בתקופת שידוכים ובאופן טבעי נישאו לנשים עם פאה אבל גם הנשים שלהם הפחיתו את השימוש בפאה עד שכיום הולכות איתה אך ורק באירועים.
אני בטוחה שאם לא הצעד שלה שהיה כרוך במסירות נפש, המציאות הזו של משפחה כמעט שלימה שחובשת מטפחת לא היתה קורית.
צעד אחד שלה- השפעה לדורות קדימה! (גם הנכדות בגילאי 17-18 בכיוון של מטפחת).
מאחלת לך הרבה כח והצלחה!
אנחנו משתייכים לקהילה חסידית.
בני הגדול חיכה לשידוך המתאים עד גיל 30. היה חשוב לו מאד כיסוי ראש טהור אמיתי ולא מתחכם (וזה ממש לא פופולארי אצלינו אגב).
היום הוא נשוי לאישה מקסימה עם מטפחת.
הוא לא מפסיק להודות לה’ שזכה לזה.
אני, עוד בתקופת השידוכים למדתי המון חומר על הנושא (למרות שאימי וכל משפחתי עם פאה).
מתוך אמת פנימית ערכתי מחקר מקיף והגעתי למסקנה מהו רצון ה' -זה היה לפני 15 שנה.
כשהתארסתי, בעלי בכלל לא זרם עם הרעיון. והתחתנתי על דעת פאה. המשכתי לבכות ולהתחנן לה' שיעזור לי לעשות כרצונו. ואכן הגענו להסכמה שאחבוש פאה בבית ומטפחת בחוץ. רציתי שלא יכירו אותי אחרת . כי לשנות תגובות של אנשים זה יותר קשה. בעלי שאל את הרב לפקוביץ והוא ענה : זה השלמות !
בתחילת הנשואין שכנות דפקו בדלת וראו אותי עם פאה. הלכתי לפאנית לסרק בשביל פאה לבית.
זה היה תוכחה לכולן כי בעצם אם זה בשביל להתנאות בפני בעלך-תעשי את זה בבית ואל תגרמי להוציא עיניים בחוץ.
לי זה לא היה קל אבל בעלי לאט הבין את היופי הפנימי שבצניעות.
אחרי כמה שנים התודענו לנושא הבעייתי של ע"ז ועל אתר שרפתי את הפאה במרפסת והסרטנו לתיעוד.
לא כאן המקום לפרט איזה ישועות ראינו.
אבל שכל אחת תבין מי ששומרת על הצניעות-היא המורווחת הראשונה. היא מביאה ברכה לה ולכל ביתה.
יש לה אור פנימי ואמת פנימית.
גם אמי שינתה למטפחת אחרי שנים עם פאה וכל פעם היא מודה לי על זה שהארתי לה את העיניים.
ולגבי התגובות של הסביבה: אני כ"כ איתנה בהשקפתי שאני מרחמת על מי שלא זכתה ומתפללת שה' יאיר את העיניים לעוד נשים/
יש חומר רב בארגון "כתר מלוכה"
העיקר שתהיי חזקה עם עצמך.
ומנסיון כשחותכים את הנושא אין מקום להתלבט.
אגב, אני מקבלת המון מחמאות על המטפחות-כובעים. וכולן ממקום של הערצה.
שימי לב, לעבור מפאה למטפחת או ממטפחת לפאה זו שאלת רב.
שימו לב, כמו שכבר כתבנו, מכיוון שהנושא נגרר לדיון הלכתי בין עדות / רבנים ומנהגים, לא נוכל לאשר יותר תגובות שנוגעות למחלוקת בנושא לבישת מטפחת / פאה.
אין טעם לשלוח תגובות נוספות בנושא.
נוכל לאשר רק תגובות שעונות על השאלה של פותחת הדיון.
לגבי הרשת לשיער מתחת למטפחת
אני קונה אותה בשאול תמרוקים.
זה ממש נוח, ממש בלתי מורגש.
תודה.
אשרייך אשרייך ושוב פעם אשרייך.
וזהו…
סליחה על השאלה אבל מה העניין להחליף למטפחת?
היא כתבה, מצטטת אותה:
פאה זה בכלל התר של בדיעבד,
את יכולה למצוא חומר על זה בקו "בראש ובראשונה", כבר שמו פה את המספר.
מחזקת את ידיך רחלי!
לכי בכוחך זה.
שנים שאני משתוקקת לעשות את השינוי
לא סובלת את הפאה
לא מבינה איך אני קשורה לתחפושת הכל כך מלאכותית
אבל……. לא מוצאת מענה לארועים ומפגשים חברתיים רשמיים
שם נמצא האתגר הגדול
אני רואה שרוב התגובות של המטפחות הן ליטאיות
אני מקבלת הרגשה שאצלן זה טיפה'לה יותר מתאפשר חברתית, וגם מבחר האפשרויות פתוחות להן מבחינת מקובלות חברתית
(או שהדשא של השני ירוק יותר…)
אני חסידית קלאסית
כולם מסביב לובשות פאה עם כיסוי בעוד מטפחת לא נוכחת כמעט בסביבה
במידה ואני שמה מטפחת, יש לי שתי אפשרויות, או ללבוש משהו מאוד מסויים שאני לא מתחברת אליו כלל וכלל. או ללבוש משהו שיפה בעיני אבל רחוק מאוד מהמקובל בקהילה ובחברה שלי. זה ישר יקטלג אותי כ: ליטאית/ירושלמית/משבריסטית וכו' וזה בשבילי כבר אחת יותר ידי ….
אני מרגישה שלא נכון לי להתעלם מהעובדה הזאת, כי כמו שחשוב להיות צנועה למהדרין, חשוב באותה מידה להיות שייכת לקהילה בשביל השמירה הרוחנית שיש בזה…..
אשמח לשמוע מנשים חסידיות כמוני שעשו את השינוי, רעיונות איך אפשר להתגבר על האתגר הזה.
אין עליכן! נשות ישראל צדיקות וגיבורות!
אנחנו משתייכים לקהילה חסידית.
בני הגדול חיכה לשידוך המתאים עד גיל 30. היה חשוב לו מאד כיסוי ראש טהור אמיתי ולא מתחכם (וזה ממש לא פופולארי אצלינו אגב).
היום הוא נשוי לאישה מקסימה עם מטפחת.
הוא לא מפסיק להודות לה’ שזכה לזה.
הבעיה אצל לטאים שאין מטפחות יפות לשבת
לא מקובל ללכת עם סוגים של קשירות אלא רק עם בנדנדות שבאמת לא נראות כ"כ יפה בשמחות , שבתות ואירועים
גם בד יפה עדיין המראה לא משהו..
מה עושים?
אם זה יפה בעיניך ובעיני בעלך ואת יודעת שאין בזה בעיה הלכתית וה' אוהב את זה ,
אז לא הבנתי איפה הבעיה?
צריך לדעת לשים את "המקובל" במקום שלו ולהשאיר אותו רק במקומות שהוא נכון ונחוץ.
אם את באמת מחפשת משהו יפה ומספיק ליטאי
עכשיו התחיל להיכנס ה"בובואים" הקטנים והעדינים, עם מילוי קטן למטה
זה עושה מראה מהמם!!
את מכניסה את המשולש ומסובבת את הרצועות סביב המילוי
וזה עדין ויפהפה.
אישית את הבסיס הזה קניתי אצל שורי ואני מרוצה ממנו עד הגג.
גם לי הפריע שה"ממוטפחות" הולכות בחתונה עם משולש פשוט,
חיפשתי פיתרון חגיגי וזה מה שמצאתי.
ממליצה בחום.
יש בנדנות אמריקאיות איכותיות מבדים משובחים.
ניתן למצוא במכירות פרטיות, או בריכוזים חסידיים ואמריקאים.
שמים בסיס ספוגי מתאים מתחת, וכך הבנדנה מקבלת מראה מלא, יציב ומכובד.
כמובן עגילים, איפור עדין, וחיוך נעים
ואת נראת מושלמת.
תודה לך על ההרגשה המחזקת!
אני נשואה 3 שנים ולובשת מטפחת, אמא שלי עם פאה.
וממש מרגישה קושי לצאת לחתונות של חברות .
אני ממש מסכימה עם האלה שכתבו על הנושא שארועים זה הכי קשה ואני אסביר:
אחרי כל פעם שהייתי חוזרת מחתונה הייתי חוזרת קצת עצבנית…
אני הייתי מרגישה פרייארית, כי אני הייתי מתארגנת מתאפרת קושרת וכו… והחברות שלי כולן- היו מגיעות ישר מהעבודה זורקות עליהן את הפאה ובסוף גם נראות טוב.
הגיע שלב שאמרתי לבעלי שאני לא מגיעה יותר לחתונות של חברות מהכיתה( ואני אישה מאוד חברותית וזורמת.) וזה כאב לי , כי אני מאוד נהנית בחתונות בתכל'ס…
בקיצור לבעלי זה היה ממש חשוב שאני לא ימשיך ללכת לחתונות עד שאני יהיה שלמה עם עצמי והוא ישב והסביר לי והביא לי מקורות, והראה לי למה האישה זוכה בעולם הזה.(חוץ מהעולם הבא.) אישה שנלחמת על הצניעות זוכה לילדים יראי שמים ומי לא מתפללת לזה.. ואחרי שהייתי שלמה עם עצמי הרשתי לעצמי לחזור וללכת לשמוח איתן, וכיום הולכת בהרגשת גאווה ופתאום אני מרגישה איך מכבדים אותי, מעריכים אותי, ותמיד מחמיאים לי מחמאה יוצאת מגדר הרגיל.
מה שחיזק אותי בשרשור היה המשל על הבור עם האבן והקרטון.
וזה שנשים נוספות מתמודדות במה שאני התמודדתי לבדי במשך 3 שנים.
אתן נותנות לי כח!
תמשיכו ככה…ונביא את המשיח בעז'ה בקרוב ממש.
תודה על העלאת הנושא, זה נותן כח והרגשה שאני לא לבד בהתמודדות החברתית הזאת…
אני עם מטפחת מהחתונה, במשפחתי זה מקובל אבל בחברה בכלל לא (החברות שלי עם פאות יפות, עדכניות ויקרות מאוד, מעל לסטנדרט) ועיקר ההתמודדות, כפי שהזכירו כאן היא בשבתות וארועים חברתיים.
שני דברים שעוזרים לי מאוד-
אני אוהבת להזכיר לעצמי שזה לא שאני לא אוהבת את עצמי עם מטפחת, אלא (כפי שהמון מחמיאות לי) אני נראית טוב מאוד, הקושי הוא השוני, הלבלוט… וזה לגיטימי, אבל לא שאני לא יפה, אני כן:)
כמובן משקיעה וקונה המון מטפחות יפות צבעוניות ועדכניות לכל בגד כל עונה, וב"ה בהדרגה זה הפך להיות חווית קניה, חלק מרכישת הקולקציה או הפוך – לרענן בגדים ישנים עם משהו חדש ויפה.
ממליצה בחום על כמה מהחנויות המעולות למטפחות- יש להם גם מגוון רחב ויפה של דוגמאות, צבעים וסגנונות וגם בסיסים / סרטים ואופציות מהממות גם לשבתות וארועים.
בירושלים-
פטשיליה – ברחוב יפו בהתחלה (עולים גרם מדרגות ישר מהרחוב)
במלכי ישראל, ממש לפני כיכר השבת מול וקסברגר (לא זוכרת את השם)
בבית שמש-
סחלב בלב הרמה
ברונזה בשדרות האמוראים
חיה קליין ברמה ג' עובדיה הנביא 0527153008 (והיא גם קושרת וגם מוכרת מוכנים מהממים לארועים)
בהצלחה!
יקרה! אין לי עצה מניסיון, כי לצערי לא זכיתי לעבור את הניסיון הזה ולהיות במקום כ"כ טהור כמו שלך (ע"מ), רק מקנאה בזכות שלך ובמקום בו את עומדת, הייתי רוצה אפילו לקבל ממך ברכה❤️❤️❤️
חייבת לשתף,
מגיע ממשפחה ליטאית קלאסית, פאתית (וגם קצת הרבה בוחנת…)
גם אני וגם בעלי התנגדנו מאוד לכל המאבק במטפחות, שאגב, שמעתי מרבים שהוא זה שדווקא יצר מלחמה גם להאיחז חזק בפאה (ככה זה כשנלחמים, כל צד מתבצר בעמדתו לאו דווקא לאחר בדיה אובייקטיבית ומעמיקה)
לפני תקופה בדקנו את נושא הפאות והובהרנו שהפאות איתן אני רוצה ללכת (קצת יותר עכשוויות ולא קש) בעיתיות מאוד.
החלטתנו שאתחיל ללכת עם מטפחת לעבודה (מורה בתיכון) ובבית, ביקשתי את רשותה של המנהלת וקיבלתי בשמחה למרות היותה חובשת פאה עדכנית.
ראינו שאנו אוהבים מאוד את המראה החלק והנקי, הפנים היפות לא מוסתרות, יש בכך יופי אמיתי גם בעיני העוילם
לא הפסקתי לקבל מחמאות על הניראות.
והתשובה שעניתי כששאלו אותי היתה שכך בעלי ואני אוהבים.
לשמחות של אחד הצדדים המשכתי באדיקות ללכת עם פאה כך הרגשתי שזהו כיבוד ההורים שלנו, ובצד השני לאירועים הקטנים יותר (בר מצווה וכו') הלכתי עם מטפחות.
חשוב שתדעי,
אנשים היום מעריכים, ורוצים גם בעצמם!!
תתחילי, תאהבי את עצמך, תתאפרי, תקני עגילים יפות (לטעמי הצמודות/ החישוקים מתאימות יותר למטפחת)
בעז"ה, תצליחי ותהני!!!
המון הצלחות וס"ד.
בקשה לכל המתוקות מהמרכז שהציעו כל מיני חנויות טובות למטפחות סגנון ליטאי ללא שמות, תוכלנו להשאיר את שם החנות וקצת פרטים??? בטוחה שיבוא לתועלת לרבות.
גוט שעבאס.
צדיקה!
ה' יתן לך כוח!!
ממליצה מאוד לשמוע את הרבנית שחור מדברת על כיסוי ראש.
שלום לכולן!
גם אני, כמו רבות מכן, חשבתי על זה תקופה ארוכה, ניסיתי גם לשכנע את בעלי, אבל היה לו מאוד קשה וידעתי שאם זה לא בא ממנו ובהסכמתו – אין מצב!
אני מורה ליטאית בשני סמינרים ליטאים בירושלים, במשפחה שלי יש עסק של פיאות שגדלתי לתוכו- ולא היה לי אומץ!
ביקשתי מבורא עולם כל הזמן שאם זה מה שהוא רוצה שייתן לי ולבעלי- סימן וכוח!
והוא נתן—
לפני שנה ילדתי בת תסמונת דאון וזה מאוד תפס אותי- כמו שכמה ציינו, נזכרתי בסיפור של רחל אשת ר' עקיבא כשניסיתי להוציא את צמד המילים " תסמונת ד-א-ו-ן" מהפה ולא הצלחתי.. יום יומיים יהיו בהלם, אח"כ יתרגלו. וכך היה.
ואז,, חשבתי יותר ברצינות על נושא של אומץ ומה יגידו- יום יומיים יהיו בהלם- אח"כ יתרגלו.
אבל עדיין לא היה לי אומץ.
חיכיתי לדרמה, לאירוע שיקפיץ אותי ויחייב אותי לעשות מעשה.
שבועיים אחרי חנוכה, הבת שלי (התסמונת דאון) לא הרגישה טוב. היא הקיאה הפרשות אדומות והכחילה – הרגשנו שאנחנו לקראת אשפוז והתחננתי לבעלי, שילך לשאול רב- אמרתי לו שכמו שאנחנו עושים הכל מבחינה גשמית בשבילה והולכים לרופאים הכי טובים כך אני רוצה להרגיש שאני עושה הכול בשבילה מבחינה רוחנית.
התשובה של הרב הייתה כך(כמובן שכל אחת תשאל את הרב שלה): "את הפיאה התירו גדולי הרבנים כשהיה חשש שנשים לא תלכנה בכלל עם כיסוי ראש- אז התירו בדיעבד, מטפחת זה וודאי הידור".
במה אנחנו לא רוצים להדר- באתרוג, במצות, בביעור חמץ –
אנחנו נותנות להקב"ה גם את ה"מעבר", את ההידור. ודווקא בדבר שהקב"ה הכי רוצה מאיתנו, בצניעות שלנו, ניתן לו רק בדיעבד?!!
אבל עוד לא היה לי אומץ.
בערב מצאתי את עצמי מוקפת באנשי מד"א ונט"ן שלא נותנים סיכוי לבת שלי אפילו להגיע לביה"ח, ה' ישמור.
ואז הבנתי.
רציתי סימן? כוח? סיפור? קיבלתי.
התקשרתי לבעלי מהניידת, רועדת, ורק לחשתי: אתה יודע מה אני רוצה לשאול"
והוא נשנק ועונה לי בדמעות- האמת שזה מה שאני חושב גם- תקבלי על עצמך בלי נדר!
בביה"ח הרדימו והנשימו אותה והשבוע, אחרי תקופה של כמה חודשים, השתחררנו הביתה!
אגב, עם הסיפור הזה אני יוצאת לתכנית- להראות כמה הקב"ה מחכה לנו ומשלם מידה כנגד מידה למי שנותנת לו מעבר!
כיום אני ב"ה עם מטפחת בעבודה- שזה עדיין לא כל כך קל.
אבל מה שחשוב לי להדגיש שאני מאוד משתדלת לפני שבעלי מגיע הביתה לשים פאה, איפור , תכשיטים וכו'- כי זה המקום להתייפות!
בזכות נשים צדקניות נגאלנו ובזכותן עתידין בקרוב ממש להיגאל,
אמן!
וואו התרגשתי מהסיפור שלך מאד!
שה' יתן לך כח!
את צדיקה וגיבורה אמיתית!
יש ל שאלה.. לא בכוונה לפגוע ח"ו אלא רק בשביל להבין…
אני ספרדייה מאוד רוצה ללכת עם פאה אבל אצלינו פשוט אסור, יש לי חברה מחסידות חבד שרוצה מטפחת ואצלם פשוט אסור..
אז לא הבנתי את השאלה שעלתה כאן… כל אחת רוצה מה שהיא רוצה? זה לא לפי הרבנים?
אשמח להבין
זה מאוד תלוי.
מהציבור החסידי היו כאן כמה תגובות של "רוצה ולא יכולה".
בציבור הליטאי יש כיום יותר פתיחות בנושא.
וכמובן שכל אחד בודק בעיון ושואל את רבותיו.