שלום לכולן,
אשמח לעזרתכן!
בעלי ואמא שלי לא מסתדרים. בעלי חושב שאמא שלי מתערבת לנו, ואמא שלי חושבת שהוא מדבר אליה בחוצפה… ואני עומדת באמצע…
כמובן שאני צריכה להיות לצד בעלי תמיד, אבל אני ממש מעדיפה לא להיכנס למקום של מי באמת צודק, כי זה רק גורם לנו לריב ביננו : (
אני מנסה להסביר לכל צד את הצד השני ולא יוצאים מזה דברים טובים.
אשמח לעצתכן מה אפשר לעשות…
בנוסף אני לפני לידה, וחוששת מאוד מאוד מהתקופה של אחרי הלידה שכידוע מקובל ללכת להורים לעזרה,
מצד שני אם הולכים להיות פיצוצים זה יגמור לי את הכח אז אולי עדיף שלא…
ומצד שלישי – אני גם צריכה את הקשר עם אמא שלי, הוא חשוב לי ואני לא רוצה לנתק.
אולי תדעו לייעץ לי מה לעשות?
צביה
יש גם לך שאלה? נושא שמציק לך? זאת ההזדמנות שלך לשאול שאלה באנונימיות מוחלטת!
כתבי ל: shvirega@gmail.com וכולנו ננסה לעזור לך!
30 Responses
את מתמודדת עם בעיה לא כל כך נדירה…
אני מציעה להתפלל ולבקש מה' שיחונן אותך בדעה נכונה וישים לך את המילים הנכונות בפה.
תנסי להסבר לבעלך שאת ממש צריכה שהבעיה הזו תתחיל להפתר ואת מאמינה שהוא יכול לעשות משהו כדי שירד מינון הבעיה. תבקשי ממנו שיעשה את זה למענך.
אם הוא פתוח לזה, תבקשי ממנו ללכת להתיעץ עם מישהו שהוא מרגיש שיכול ליעץ לו כחבר או כמדריך בעבודת ה'.
אל תאשימי אותו, תבקשי שיתאמץ למענך.
ולגבי הלידה – תנסי לחשוב בעיקר על עצמך. אל תתערבי בפיצוצים ביניהם. תתעלמי כי את לא מסוגלת משום בחינה להקדיש גם לנושא הזה כוחות.
תזמיני מראש בית החלמה (הם נותנים בכיף לדחות – תשאלי אותם את הפרטים המדויקים) ומבית חולים תלכי לבית החלמה ומשם תלכי הביתה – תסבירי לאמא שלך שאת ממש צריכה כבר את המיטה שלך ואתת המקלחת שלך.
ואם מצאת עצה – בואי ךעדכן כי אני מכירה עוד שמתמודדות ותשמחנה לקרוא אותך.
אכן בעיה לא נדירה
אבל העצה הזו נראית לי קצת כמו להעמיק את הקונפליקט
למה לך להכנס ביניהם?
תשתדלי לצמצמם את הנוכחות שלך בכל האינטרקציה שלהם ותני להם להתמודד בעצמם, שניהם אנשים מבוגרים
אני הייתי ממליצה לך לא להסביר ולא להתנצל, את לא אמורה לקחת אחריות לא על בעלך ולא על אמא שלך
אם בעלך הוא בריא בנפשו והקשר שלכם בריא (לא מנסה להפריד אותך מאמא, אלא אישית קשה לו איתה ועם התנהגויות ספציפיות שלה) והוא מוכן שתהיי איתה בקשר, זה לחלוטין נורמלי ואני בטוחה שבחכמתך תמצאי את הדרך שכולם יהיו מרוצים
(יש מקרים קיצוניים בהם חלק מהתסמינים זה כשבעל מפריד את אשתו מהמשפחה שלה כדי לשלוט עליה)
מה שכן כבוד אמת לכל אחד מהצדדים יכול לעזור לך מאד
התורה נתנה לנו הוראות ברורות- כבד את אביך ואת אמך, אבל אשה נשואה מחויבת קודם בכבוד בעלה.
בנוסף, אם יש כבוד ויחסים טובים גם בינך לאמא וגם בינך לבעלך, וסדרי העדיפויות ברורים לך, הקונפליקטים הללו מצטמצמים
כיבוד הורים – ממליצה על רותי דושניצקי – יכולה לשמוע תכנים חינמיים בקו שלה – 029922321 בקורס המלא היא מדברת גם על הקונפליקטים הללו (לא זוכרת מה יש בחינמי)
כבוד הבעל – הרבנית ולדמן והרבנית נוישטט
אין כאן צודקים,
יש כללים לחיי נישואים,
את התחתנת עם בעלך – אמורה לחיות איתו ולדאוג שיהיה לכם טוב ביחד,
בעלך אמור להרגיש שיש לו פרטיות מלאה ושאת חיה איתו, ולא עם אמא שלך.
הקשר עם האמא הוא חשוב מאוד אבל רק בצורה שמכבדת את הבעל ולא פוגעת בו.
אמא שלך יכולה להיות בתמונה רק בצורה שלא תפריע לבעלך, אם היא מתערבת – את צריכה למצוא להגיד לה בצורה מכבדת שזה לא מתאים לכם!
אתם צריכים ביחד ללמוד להשים גבולות ברורים בין הבית שלכם אליה,
וגם אם בעלך סופר רגיש – זכותו לדרוש פרטיות בחיים שלו.
כדאי שתסבירי בעדינות לבעלך שהצורה שהוא מדבר פוגעת באמא שלך, אבל תזכרי שזה דבר ששייך אליו ואין לך שליטה על זה, בסוף זה ההחלטה שלו איך לדבר..
אל תנסי בשום אופן לתווך את הצדדים – זה רק מזיק!!!
אם לא טוב לבעלך אצל ההורים שלך – אל תסחבי אותו לשם, תשאלי את בעלך אם הוא מעדיף שתלכי לבקר לבד.
אחרי לידה אם מתאים לבעלך שתלכי לבד לאמא שלך – מציון, אם לא עדיף שתלכי לבית החלמה.
תנסי לשמור על קשר עם אמא שלך בצורה אחרת שלא תכביד על בעלך וגם שלא תפגע בפרטיות שלו – אל תדברי עליו ועל משפחתו וכו.. תתמקדי בך, בעבודה שלך, וכו..
תזכרי – בסוף החיים שלך הם עם בעלך וככל שיהיה לכם טוב ביחד יהיה לך יותר טוב,
אם תחזיקי בכוח את הקשר עם אמא שלך בצורה שפוגעת בבעלך – את הראשונה שתפגעי מכך, זה יהרוס לך את שלום הבית ואת החיים וחבל!
גם אני מסכימה עם הדעה הזאת.
ממליצה בחום על קורס של הרבנית רות ביבי
קורס משנה חיים ממש!
אחרי 8 מפגשים אני מרגישה בעצמי רכות, הכלה והבנה, שמחה פנימית וחיצונית, הוקרה לבעל היקר שלי, רואה בו את הטוב, כן, זה הץפקיד שלנו היום
לכל זוג יש קונפליקט שמלווה אותו,
ה' נתן לך את אמא שלך שתעמוד בתווך, את צריכה לזכור וללמוד לתת לו את הכבוד בלי להשפיל או לזלזל את המקום של אמא שלך אבל לתת לו את התחושה וההבנה שהוא מקום ראשון בכל החלטה ובכל דעה, את בצד שלו ואיתו, החכמה שהרבנית מלמדת היא לתת את הכבוד וההרגשה שאת בצד שלו בלי לשקר(גם אם את לא חושבת ככה
, חוכמה מיוחדת), ואז ממילא הוא יוכל להכיל משהו אחר כי את לא מתנגדת\משתלטת\דוחה את הדברים שלו.
תכילי גם אם הוא סותר את אמא שלך, תכילי אותו תנסי לעמוד מהצד שלו, אפילו תגידי- "באמת מוזר" "זה יפה מצדך שלמרות שחיית בסגנון אחר אתה מצליחלא להתעצבן" או משפטים כאלה שיראו לו שאת איתו.
בהצלחההה
הכלל הראשון בדברים האלה זה שהבעל יבין שאשתו מאה אחוז איתו ואז גם אם ההורים ידברו כמה שהם רוצים זה פחות יפריע לו,
את יכולה לשמור על קשר עם אמא שלך,
אבל כשאת רואה שהוא נדלק,
אל תראי לו רק שאת מבינה אותו אלא יותר מזה תגידי לו מעצמך שזה פשוט לא יכול להימשך ככה וכו' וכו',
שהוא ירגיש שאת איתו מאה אחוז, והוא לא צריך לגיס אותך כי את כבר מעצמך נלחמת למענו,
וזה לא חייב להיות מול האמא מספיק שבבית הוא מרגיש שאת שלו במאה אחוז,
אגב הרב קנייבסקי היה אומר שהדבר הכי מסוכן בבית זה התערבות של הורים ובזה צריך ללכת עד הסוף גם במקרה של לעבור לגור רחוק וכדו',
בבני ברק היה סיפור על זוג שהשויגער הייתה אלמנה ובכל זאת הרב קנייבסקי הורה להם לעבור לחו"ל בגלל התערבות של השוויגער.
אני רוצה להוסיף גם שכדאי לפעול בחוכמה, אם את יודעת שתשתפי את בעלך במשהו שאמא שלך אמרה וזה יקפיץ אותו אז רצוי להימנע! או לא להגיד ששמעת את העצה הזאת מאמא שלך.. בכללי תנסי להבין איך להלך בין הטיפות ולצמצם אינטרקציה בניהם. את גם יכולה לדבר עם אמא שלך בטלפון לא בנוכחות בעלך.
יכולה לשתף שגם אצלי למרות שאמא שלי מאוד אוהבת את בעלי ובעלי מכבד את אמא שלי, אחרי הלידה הראשונה כהלכתי לאמא שלי היו קצת קצרים, בעיקר בעלי נפגע שכל מה שאמא שלי אמרה בהקשר לתינוקת אני הקשבתי ומה שהוא הציעה פחות התייחסתי (הבעיה היתה בעיקר ביחס שלי, אז לקחתי את הדברים לתשומת ליבי)
צביה יקרה!
את נמצאת בדילמה לא קלה, אמנם די שכיחה אבל בהחלט מאתגרת.
מהפירוט שפירטת בשאלה נשמע שחסר לך קצת הדרכה בנושא של היחסים בין בעלך לאמא שלך.
המשפט שכתבת: "כמובן שאני צריכה להיות לצד בעלי תמיד" הוא כללי ולא מסביר לפרטים מה עליך לעשות.
ממליצה לך בכל לב להתייעץ עם מישהי מוסמכת, כמו מדריכת כלות שלך או יועצת זוגית, לדעתי בהדרכה קצרה, פשוטה ונכונה את תדעי איך להתנהג במצב הנתון כך שתוכלי לכבד את בעלך ולהעצים את הזוגיות שלכם בלי שיפגע בכיבוד אמך.
עזבי את שלל העיצות שתקבלי, את לא באמת יודעת מי כותבת מה, ואיזה סמכות יש לה.
לכי תתיעצי בצורה מסודרת עם מישהו מוסמך, תקבלי הדרכה ובעז"ה תזכי לחיים מאושרים תמיד!
יש כאן המון דברים שאנחנו לא יודעים כמו איך הקשר של האמא עם החתנים/הכלות הנוספות האם היא מתקשרת איתם באופן אחר מאיך שהיא מתקשר עם הבעל הזה.
מעניין האם הם גרים קרוב להורים ככה שיהיה כל הזמן התחככות בין החתן הבת והשוויגער אם כן עדיף להתרחק לפחות לתקופה עד שיבנו מחדש קשר נכון ולא שהשויגער תפריע כי פיזית היא כבר תהיה רחוקה.
וסתם ככה מעניין איך הקשר עם השווער?
דבר ראשון
כל הכבוד לך שאת מעלה את הנושא ורוצה להתקדם ולא נתקעת במקום
באמת לא קל להיות במקום הזה
אני ממש ממליצה לך מנסיון אישי על קורס מובחנות של גליה סברסוב
חושבת שיכול להועיל לך במקרה הזה ובכלל משדרג את החיים.
זה באמת קשה, אבל את נשואה לבעלך וצריכה להיות לצידו
ממש מאה אחוז בצד שלו
אשתף שהיה תקופה ארוכה שבעלי לא אהב להגיע להורים שלי לשבתות, ואני הייתי לוחצת ומבקשת ודוחפת וכו…
עד שבשלב מסוים למדתי להרפות ולשמור על קשר טוב עם ההורים שלא כולל אותו
לבוא לבקר לבד, לביקורים קצרים, להפחית את הפעמים שהייתי מזכירה אותם…
ורק אחרי שעשיתי עבודה קשה, לאט לאט, בעלי התחיל מעצמו להציע מדי פעם לבקר אותם
וגם כשהוא לא רוצה – זה כבר הרבה פחות מפריע לי
את צריכה להתייעץ, להבין איפה עובר הגבול בין "להיות במאה אחוז לצידו" לבין ניצול של הטוב לב שלך.
אני לא מכירה את בעלך, אבל באופן נורמלי לא אמורים לנתק קשר עם ההורים.
בקיצור- כדי לקרוא נכון את המפה, ולהיות ברורה עם עצמך מה בדיוק המקום שלך כאן- שווה להתייעץ עם גורם מקצועי.
ואני מדברת מניסיון:)
בהצלחה!
ממליצה מאד מאד על הספר משלום בית לשלמות הבית. מסביר בצורה כל כך חכמה ונעימה את הנושא הזה (ועוד המון). ספר שהוא נכס לחיים! כל כך שמחה שקראתי אותו, ממש שינה לי את ההסתכלות בנושא. אז מצטרפת לכל מי שהגיבה. ברור ברור ברור שאת תמיד בצד של בעלך. יצאת מרשות הורייך ברגע שהוא נשא אותך לאישה, כמובן שישנה חובה לכבד, אבל הבעל הוא במקום הראשון. אהבתי מאד את המשפט של רינה "אין צודקים". בחיים אל תהיה צודק, תהיה חכם. אני חושבת שאפשר ליזום שיחה ולהסביר לאמא בעדינות שכשהיא עושה ככה וככה זה מפריע לנו (בדגש על ה"לנו", זה לא שזה מפריע לבעלי אז תעשי לי טובה ומה אני אעשה, זה "אנחנו"! אנחנו אחד, החיים שלנו הם חיים של יחד) ופוגע בקשר שלנו. איזו אמא רוצה לפגוע בקשר הזוגי של הבת שלה? זה לכאורה נטו חוסר שימת לב. אמא שלך אוהבת אותך ודואגת לך. כמו שביקשת ממנה כשהיית ילדה אם היא יכולה להכין סנדוויץ' עם X ולא עם Y והיא כל כך שמחה שאמרת לה כי עכשיו היא יכולה להכין לך מה שאת אוהבת. וכמובן כמה שיותר לשבח את בעלך באוזניה באופן אגבי, "איזה חמוד שלוימי הוא ראה שאני גמורה אז הוא אמר לי את לא מתחילה נקיונות לפני שאת הולכת לנוח חצי שעה ואני אשמור על הילדים" "דווקא אכלתי טוב הבוקר, יהודה הכין לי סנדוויץ עסיסי" (=לחם עם גבינה אבל מה זה משנה). לפעמים כשהיחסים רגישים, השתפכות מוגזמת בסגנון "איזה בעל מושלם יש לי" יכולה לגרור עקימת אף ולהביא רק נזק.
המון המון הצלחה!! ותזכרי שאת עסוקה בדבר הקדוש ביותר, שהכי שווה להשקיע בו!!
קודם כל רוצה לחזק את ידייך, ליבי איתך
גם אם זו בעיה שכיחה, היא אחת הבעיות המתישות.
יש כמה 'כללים' בקונפליקטים מורכבים שכאלה:
1. קודם כל לזכור שבעלך ואמך לא באחריותך וההתנהלות שלהם היא עניין שלהם. הם אנשים בוגרים ואמורים לדעת להסתדר גם כשלא מסתדר.
2. מאוד מובן שאת רוצה להכין שלום ביניהם ואכן יש לך כח להשפיע על המצב.
בכל פעם שאחד מהם מדבר איתך ומרצה את טענותיו בפנייך תני לו הרגשה שאת מבינה אותו, לא שופטת ולא מנסה להגן על הצד האחר.
3. כמו שאמרו כאן נשים חכמות יש לך מחויבות קודמת לבעלך. תקשיבי לו, תהיי איתו במקום שלו ותנסי להתחשב בו ככל שמתאים ונכון לך. כשהוא ירגיש שאת איתו וכשאת תרגישי שהקרקע בטוחה ויציבה מספיק- תוכלי לנסות להסביר את הצד של אמך (יחד עם האמירה שלא נשנה אותה וצריך לקבל אותה כמו שהיא). אולי גם להסביר לו מה בהתנהגות שלו מקפיץ אותה. דוגמאות מהילדות שלך יכולות לעזור. רק קחי בחשבון שהשלב הזה יכול לקחת גם חודשים.
3. ייתכן ותצטרכו להגיב גבולות והם יכולים להיות גם במילים (אמא על הנושא הזה אני מעדיפה לא לדבר, את זה נשאיר ביני לבין בעלי, מורכב לי לדבר על זה וכו') כדאי שתחליטו עליהם יחד. ככל שבעלך ירגיש שאת איתו באש ובמיים כך ייטב לזוגיות שלכם.
אולי גם לקחת עצה מאחות גדולה או קרוב משפחה שמכיר את הנפשות הפועלות יכול לתת לך עצה טובה, חשוב להכיר מקרוב כדי לדייק.
לסיום אומר לך- תסמכי על האינטואיציה שלך!!! את מכירה את הסיטואציה הכי טובה וה' נתן לך חושים כדי להשתמש בהם. קחי את העצות כולן בערבון מוגבל ותמיד תבחני האם את חושבת שזה מתאים או לא.
הרבה הצלחה והמון מזל טוב!! לידה קלה ובידיים מלאות!!
שלום לך וכל הכבוד על השיתוף.
אני אישית חושבת שזה תלוי בנו צורת הקשר של בן הזוג שלנו עם המשפחה שלנו, איך שאנחנו משווקות אותו בעיניהם ככה הוא יראה בעיניהם וגם להפך.
אם את מדברת עם אמא שלך ואומרת לה רק דברים טובים על בעלך וכמה הוא נפלא מתחשב וכו' וכו' היא תעריך אותו ותסמוך עליו בעיניים עצומות. ואם בלי לשים לב את מתלוננת עליו אפילו על קטנות דרכן של אימהות לגונן על הילדים שלהן וזה יכול להיות טריגר למצב. תלונות על בעלך תשאירי לחמותך אם היא הכתובת…
וגם נכון מי שאמרה שאפשר לסנן דברים שאמך אמרה שאת יודעת שידליקו אותו. לנהוג בחכמה.
בסוף שניהם רוצים בטובתך ואת חשובה לשניהם וכן הם לך.
לגבי אחרי לידה את יכולה להסביר לבעלך כמה חשוב לך להיות אצל אמא וכמה זה יועיל לך וירגיע אותך. וגם תבהירי לו שבמידה וירגיש חנוק את תשחררי אותו לנשום ולהתאוורר ואם הוא ממש לא יהיה מסוגל אתם תלכו הביתה. שידע שאת איתו ולא נגדו.
בהצלחה! ולידה קלה!
תסלחי לי
אבל אני לא חושבת שמישהי פה יכולה לייעץ לך! וכזה דבר לא נכון לשאול בכאלה מקומות
רק כי כל אחת כותבת משהו אחר. וזה מבלבל…
הכי חשוב זה להתייעץ עם מישהו שמבין בתחום או המדריכת כלות שלך.
ולא להקשיב לאף עיצה אחרת!!
סופסוף
אני קוראת את השרשור הזה ומחכה לתשובה הזאת.
מניסיון, כאחת שעברה את מה שעברת – רק טיפול בך יכול להוציא אותך מלהיות ביניהם.
אחרי שקראתי את כל הספרים שרשמו כאן, התייעצתי עם מדרכית הכלות, עם יועצים ויועצות למיניהם, ואפילו התחלתי טיפול רגשי אצל אחת לא מותאמת
רק אז הגעתי ב"ה למדויקת לי, והיא עזרה לי לעשות את העבודה שלי
ואני כן רוצה לחזק אותך – יש לך את כל הסיכויים שיהיה לך טוב!
היום היחסים בין בעלי לאמא שלי הם במצב שאפילו לא העזתי לחלום עליהם.
ואני ביניהם, עטופה:)
נכון, טיפול רגשי עולה יקר, ואפילו מאד יקר
אבל אם איכות החיים שלך חשוב לך – תעשי את זה! זה משלם את עצמו בכפל כפליים!!
תבשרי טוב!
סליחה שאני מעירה לך…. השאלה לא במקומה!! תבקשי חכמת המונות לשיטות טיפול בבעיה ספציפית, פטרייה, חבילה שתקועה במכס או המלצות על דגם של טינקו…. לא על כזו שאלה!! שכל תשובה יכולה לקחת אותך למקומות שרק מרחיקים אותך מהיקרים לך….
לכי ליועצת מוסמכת, היא יכולה להיות מורה שאת מעריכה, פסיכולוגית, מדריכת כלות, רבנית מישהי שאת סומכת עליה. ספרי לה הכל, כולל הכל, ותקבלי עצה מדוייקת ונכונה למצבך.
יש כל כך הרבה פרטים בכל מקרה, אין כלל של "לעולם עם הבעל", "תמיד תסכימי", "אף פעם אל תגידי", זה כל מקרה לגופו!! וחייבת פה הרבה שיקול דעת, חכמה והשקפה נכונה.
אין קשר לחכמת ההמונות!
הבעיה שאת מתארת אכן קיימת לצערינו,
וכמו שנשים רבות אמרו זה לא מתאים שחכמה המונית ייעצו לך עצות אלא אנשי מקצוע.
יחד עם זאת שתי נשים המליצו לך על הרבנית ולדמן-הספר משלום בית לשלמות הבית.
הייתי אצלה בקורס וממליצה עליה מאוד!
יש לה את ההרצאות בדיסק ואף אפשר לעשות מנוי שנתי (דרך נדרים פלוס) לשמיעת הקו שלה(039146477) בעלות של 40 ש"ח לשנה(את יכולה לשמוע את השיעור הראשון החינמי כדי להחליט-לא תתחרטי)
השיטה שלה מאוד יהודית,והיא תוכל לעזור לך לפתור ב"ה את הקונפליט ע"י הבנת הבעל(היא ממש מסבירה את זה בצורה מפורטת)
אני לא חושבת שבית החלמה הוא פיתרון מלכתחילה אלא בדיעבד וגם יפגע בקשר שלך עם אמא שלך….
אני מסכימה עם כל מילה ש – ל' כתבה ועוד שהוסיפו בעניין,
אבל בעיני התגובה שלה היתה הכי קצרה וקולעת ולא אמוציונלית מידי
הרעיון הוא: עזבי את שלל העצות והגישות ולכי למשהי מקצועית שתעמיק איתך את הסוגיה האישית שלך וזה הכל זה ממש בלתי אפשרי לענות לך משהו נכון בפלטפורמה הזאת
ורק תצאי יותר מבולבלת
בהצלחה רבה בכל
התשובה כאן צריכה להיות הלכתית בלבד!
וזו שאלה לרב שמבין בעניני שלום בית והלכות כבוד הורים,
הייתי ממליצה על הרב זילברשטיין או הרב גנס
שידעו לרדת לכל הפרטים הקטנים
ולענות את התשובה הנכונה לפי תורתינו הקדושה!
ובסוף אחרי הכל,תגידו חיבת בכבוד הבעל זה נכון
אבל אשה צריכה העזרה של אמא שלה
במיוחד אחרי לידה ….
ובעוד הרבה מצבים בחיים…
רחלי
כתבת כ"כ נכון
הייתי מוסיפה [סליחה על הבוטות] שלקיחת עיצות ממי שלא מכיר את כל הנושא לפרטיו וגם לא בעל נסיון עלולה להיות קריטית.
קריטית לבריאות נפשך, קריטית לקשר ולנאמנות שלך לבעלך וקריטית גם לכבוד [וגבולותיו ההלכתיים]שאת מחוייבת לאמך .הקב"ה שם בעולם הרבה אנשים כדי נוכל לסייע זה לזבה!
לכל המתנגדות…
אני חושבת שהמטרה כאן היא לא באמת לתת פתרונות אלא כיווני חשיבה ונקודות מבט..
מאמינה שאף שואלת לא חשבה למצוא פה פתרון מקצועי
וגם, לא תמיד בעיות מסוג זה דורשות טיפול וייעוץ מקצועי,
מספיק משפט אחד שהשואלת תקרא פה שיפתח את עיניה והיא תמצא בעצמה את הפתרון..
זו דעתי הצנועה.
מסכימה עם נועה, וגם לפעמים חכמת ההמונות היא כעין קבוצת תמיכה – ונחמד לגלות שאת לא המתמודדת היחידה…
זה נכון ברמת העיקרון
רק שבשאלות מסוג כזה, לקחת עצה גם אם היא נכונה אבל לא מתאימה ומדויקת לשואלת באופן ספציפי, יכולה לגרום לה לעשות טעויות קריטיות ומסוכנות, ולכן היו כאן כמה שנזעקו והזהירו.
קבוצת תמיכה, זה נחמד מאד, ומועיל מאד, אבל ביחד עם זהירות…
לא מתימרת לענות בסוגיה הזו , יכולה לספר מניסיוני
בתחילת הנישואין שלנו בעלי היה המום ממש מההורים שלי באמת סגנון המשפחות שונה בצורה קוטבית הוא בעיקר לא הסתדר עם אבא שלי ולא סבל לבא להורים שלי,
למרות שלא סבלתי שהוא היה מדבר על ההורים שלי זה אפילו קצת פגע בי לא הגבתי לזה אלא רק החמאתי לו בלי סוף על ההורים והבית שלו, בסוף זה נהיה הדדי-אחרי שנה בערך הוא הגיע למצב שהוא יותר אוהב לבא להורים שלי מלהורים שלו ועד היום זה ככה,
ממליצה מאד בלי קשר לנושא הספציפי הזה על הרבנית ולדמן הספר והשיחות,הגישה שלה מדהימה ממש!
אני לא חושבת שזה נכון להיות תמיד בצד של הבעל.
נכון שאישה חייבת בכבוד בעלה, אבל יהיה כפוי טובה "לזרוק" את ההורים כי בתכלס עכשיו אני חיה עם בעלי.
לאישה עדיין יש חיוב של כיבוד הורים, וצריך לדעת לשלב בחוכמה בין החיוב שלה להורים והחיוב שלה לבעלה.
במקרה הזה, את אומרת שאמא שלך טוענת שבעלך מדבר אליה בחוצפה. לכן ברור שאם היא מרגישה ככה, יהיה לה קשה לקבל אותו וזה יגרום לחיכוכים. אני במקומך הייתי מסבירה לו שזה ממש קשה לי שמדברים לאמא שלי בחוסר כבוד, ובמקביל מבקשת מאמא שלי לא להתערב כי זה מפריע לזוגיות.
בלי קשר ממש כדאי לך להתייעץ עם דמות מוסמכת שתראה את כל התמונה.
ממש עצוב לראות זוגות שנכנסים ל"בועה" של עצמם ולא רואים את המשפחה ממטר. לדעתי זו ממש כפיות טובה.
אם הייתי רואה את ההורים שלי לא הייתי נשואה
או גרושה בהריון
בשנה הראשונה צריך לדאוג לשלום בית של הזוג
ולא הגיוני שהורים יבקשו שנדאג לשלום בית שלהם
במיוחד שהם מכירים את הילדים שלהם
שצריכים ללמוד את הסביבה מחדש מי נגד מי וכו
ומה שעשיתי אולי לא נכון וטעיתי (גם עשיתי דברים נכונים)
אך אי אפשר להכניס את הילדים למערבולת
הורים שמחתנים ילדים יש להם מה ללמוד יש ספרים
יש הדרכה במיוחד הורים שלא חיים בטוב
(אני התפללתי ועשיתי הרבה השתדלות שלאחותי יהיה שלום בית
כל הזמן דאגתי להחמיא על בעלה (כמובן לא ליד בעלי
כיוון שלא קיבלתי את זה וידעתי שגם היא לא תקבל
אצלנו אומרו שהבעל הוא הנספח למשפחה
תודה לה' שהבהרתי שאם בעלי נספח אז גם אני)
מה עושים כשאמא פשוט חופרת…
כל דבר שואלת למה לא באת?
איפה את בשבת? פעם ועוד פעם עד שאענה לה תשובה ברורה אני שם ושם ואם לא באלי לשתף?
אני מרגישה הרבה פעמים בשיחה איתה במלכודת.
אני לא רוצה לשתף אותה בכל החיים שלי בפורטוט אני רוצה שישאר לי מרחב אישי…
חשוב לנו ואני חושבת שלכל אחד הפרטיות.
מצד שני חשוב לי מאוד הקשר עם ההורים אני אוהבת אותם וצריכה אותם אבל עם טקט עם טעם בלי הערות ביקורי פתע חקירות ושאלות. וגם העניין של כיבוד הורים ממש חשוב לי לא לדבר עליהם רע ולא לכעוס/לפגוע אלא לכבד והם אפילו לא קולטים שיש בעיה אל אף שאני מנסה להגיד בעדינות…
בנוסף למרות הכל אני מאוד ביתית ואוהבת למאוד לבוא להורים לשבת ובעלי בצדק ממש לא!! (אנחנו גרים ממש רחוק אז אין אפשרות של ביקור לבד הלוך חזור) בעלי מתחשב ואנחנו הולכים אליהם אבל קשה לי שקשה לו. גם אבא שלי וגם אמא שלי מאוד מתערבים.
והוא מרגיש כל הזמן נתון תחת מעקב וזה מלחיץ, קשה וממש לא נעים והוא צדיק מסכים ללכת כי לי בשבת כן כיף ונחמד (הקושי שלי יותר בשיחות הטלפון 2 לפחות ביום עם אמא שלי אז קשה לי עם החפירות)
אשמח לקבל עידוד ותמיכה ומבעלות נסיון שיקוף…
כואב לי לקרא את מה שכתבת, אני מזדהה עם הקושי שלך… אבל מכיוון חמותי…
אנחנו כל הזמן בקונפליקטים מצד אחד לכבד מצד שני לשמור על מרחב אישי…
יכולה לומר לך מנסיוני, אם מתאים לך תקחי,
דבר ראשון, אני ובעלי מדברים על זה ביחד, לא מתוך שיפוטיות כלפי ההורים, אלא נותנים את ההזדהות אחד לשני, זה מאד מאד חשוב!!
במיוחד שא"א לשתף את הסביבה הקרובה בזה, כי מכירים אותה, זה לשוה"ר וגם לא רוצים להוציא לעז על המשפחה של בעלי.
דבר שני, כל מה שיש לך אפשרות לומר אני עושה כך וכך, בלי להתחיל לפרט סיבה או ירידה לפרטים, לדוג' במקום לומר אנחנו בשבת בבית כי אנחנו עייפים ורוצים לנח, ואז השאלה הבאה תיהיה למה אתם עייפים, מה היה לכם מעייף השבוע? אני אומר לה, השבת אנחנו בבית. אם היא תשאל למה, אענה לה כי ככה החלטנו שנכון לנו.
דבר שלישי, בשיחות איתה, תתענייני המון בה, תשאלי אותה שאלות מה עבר עליה ואיך היא מרגישה, זה עוזר פלאים! כי השיחה פשוט נסובה לכיוונה והיא המשתפת במקום שהיא תחפור לך ואת תצטרכי לשתף גם במה שאת לא רוצה.
המון הצלחה וס"ד! ותזכרי תמיד להתפלל על זה, תפילות על כיבוד הורים וכבוד הבעל תמיד נענות בעז"ה.
אולי כדאי לך שיפתחו נושא חדש שכולם יראו
יש קורס טלפוני של רות דישונסקי על כיבוד הורים מומלץ מאד היא מדברת גם על כאלה מקרים..
אולי תנסי בעצמך לשתף כמה שיותר ולהשאיר את הדברים האישים לעצמך וכך היא לא תרגיש צורך כל הזמן לשאול וכו
מה אומרצ?
מה אכפת לך לשתף מראש איפה אתם בשבת? ועוד סוג כאלה דברים
המון הצלחה