מציורי ילדים ליצירת אמנות: גלריה מסוג אחר/ מרים ליפשיץ
אם עד היום התירוץ של ילדים-בית-עבודה היווה עבורי תירוץ מספק אודות חוסר ביצירה שלי, באה התערוכה הבאה וסטרה על פני.
רעות אסימיני היא אמנית פעילה ורשמת מעולה, שחשה היטב את השינוי החד לאחר הולדת ביתה, אבל במקום לזנוח את היצירה או לחילופין להשקיע פחות בגידול ביתה, השכילה רעות לחבר את שני העולמות יחד.
רעות יצרה עולם שלישי חדש המורכב מחגיגה של שירבוטיה של מיה בשילוב הרישומים המקצועיים שלה, ולאצור תערוכה ססגונית, מרעננת הן בצד הוויזואלי שלה והן בצד הרעיוני, שאין אמא/אמנית שלא תתחבר אליה.
חלק מהרישומים הם תיעוד של רעות למשחקי הילדה, סידור נעלים בשורה ועוד. אבל החלק המפתיע הוא "שימוש חוזר" של דפי ציור בהם מיה ציירה בצהרים וקישקשה במלוא המרץ, ובלילה קמים דפים אלו לתחיה מחדש תחת שרביטה של רעות.
רעות מתבוננת בציורי ביתה ועם הרבה הומור ושנינות היא מוסיפה אלמנטים ובכך יוצרת "הזרה" לעולמות נוספים.
שרבוט הופך לחביתת עין כפולה, לקשקוש על הקיר, (המיטה אינה תצלום אלא רישום בעיפרון של האמנית).
שברי קוים בעיפרון הופכים ללהקת יתושים שיש לנוס מפניהם ועוד.
אז הערב אל תמהרנה לזרוק את הדפים המתגוללים בסלון. מי יודע אולי הם יפתחו לכן את הראש ליצירה שעוד לא חשבתם עליה מעולם?
רוצה לראות עוד יצירות מתערוכה זו? מוזמנת להיכנס לבלוג שלי.
חורף בריא, אימהי ויצירתי,
מרים ליפשיץ.
התערוכה "מיה ואני" מוצגת במוזיאון לאמנות פתח תקווה
