כותבת (לא) למגירה

לוקחת יחד איתך, אדמה, נשימה ארוכה

לזכרה של שושי גלושטיין ע"ה

איך? איך אני מוציאה אותן לחופש? את שבע עשרה הנשמות היקרות שהפקדת בידי הרחומות השנה?

קינה לחברה שנושרת.

תנו הערכה לזאת שלא ניסתה יותר מידי, שלא הלכה רחוק, שמנסה להיצמד לחוק

יש רגעים שאני מרגישה שהכל שווה.

מילים של "ילדה טובה".

איפה כל הנביאים ואנשי האמת נמצאים כשאני נכנסת בשעה רבע לחמש הביתה מהעבודה??

כל ניסיון הוא אחר וחדש ומביא לנקודת בראשית, שוב ושוב לחתור לאמת הפנימית, האישית.

הִתְחַיַּבְנוּ לֹא לִמְעֹד לְנַעַר אֲבַק דְּרָכִים