שלום לכולן,
אשמח להחכים מעצותיכן.
בתקופה האחרונה קשה לי מאד לעבוד,
מנצלת כל הזדמנות להחסיר מהעבודה,
וגם כשאני בעבודה- אני הרבה פחות אפקטיבית, עייפה יותר, איטית יותר או סתם פשוט לא מתרכזת.
אציין שעברתי תקופה קשה מאד! עם משברים לא פשוטים
העבודה שלי ב"ה טובה, לא בדיוק משרה בתחום חלומותיי אבל קודם כן היה לי בסדר.
עכשיו אני בבעיה כי מצד אחד אין לי אפשרות להשתכר פחות – וכל יום שאני בבית משמעותי מאד למשכורת
וכשאני כן מגיעה לעבודה- אני בהרבה פחות יעילה מפעם- גם אם זה זמני, אני מפחדת שהבוס שלי לא יהיה מרוצה- בצדק וגם ענין של גזל.
מה אני יכולה לעשות?
אשמח לייעוץ וגם להזדהות:)
תודה רבה!
מה שאת בעצם אומרת שהקושי בעבודה לא נובע מבעיות במקום העבודה אלא דברים שקשורים אליך ברמה האישית?? אולי יום-יומיים חופש יעזרו לך למלא מצברים??
על כל יום עבודה תני לעצמך משהו, לפעמים הזמן עושה את שלו, ודווקא השגרה היא זו שמרפאת.
יכול להיות שיעזור לך אם יש אופציה, לעשות תפקיד אחר בעבודה? או גיוון כל שהוא? דברי ישר עם הבוס, הוא בטוח מרגיש שקורה משהו…
אולי זה בגלל התקופה הקשה כי פשוט יש פחות אנרגיות גם לעבודה? זה לגמרי מובן.
דיבררת אותי!!
אני לא אחרי תקופה קשה, אבל בתוך תקופה עמוסה עמוסה עמוסה…
פיזית ונפשית…
וגם כל מיני קשיים נוספים בעבודה…
(שגם ככה תמיד לא קל לי בה… אבל לא יכולה לחשוב על שינוי בתקופה הקרובה – ואפילו בשנים הקרובות.. ואם שינוי באותו תחום – אז כבר עדיף את החסרונות המוכרים של העבודה שלי..)
מגיעה לעבודה בסביבות 10,11…
ועובדת בעצלתיים…
וצריכה לצאת בשעה הרגילה…
מתפללת לשינוי!!! אכוון גם עליך…
מזדהה!!!
מצטרפת לתפילות!
יכול להיות שתמיד העבודה היתה לך לעול אבל בלעת את זה,
עכשיו שאת סחוטה נפשית קשה לך להתמודד גם עם זה,
אולי תנסי לחפש עבודה אחרת?
1.כנראה שאת לא אוהבת את העבודה
אל תעזבי אותה אבל תפתחי ראש ועיניים אולי לעשות שינוי.
2.כל זמן שקשה לך או שאת קצרת רוח תחשבי שזה מה שה' רוצה ממך כרגע למען הפרנסה של הבית שלך, בלי לחץ. אבל כשאת זוכרת את המשמעות זה מקל על העבודה. לנוח להרפות ולעשות את התפקיד.
בהצלחה
גם אני כמוך
במצב מיוחד
ואין לי כוח לבוא לעבודה, לראות את הצוות וכו',
סופרת את הדקות לחזור הבייתה…
ואני דווקא כן אוהבת את העבודה שלי…
אבל כנראה שיש זמנים שזה קשה יותר.
מה לעשות? אנחנו בני אדם, לא רובוטים…:))
מזדהה מאד,
אםלא הייתי מפרנסת יחידה כבר הייתי מתפטרת מזמן-הלוואי והייתי יכולה לקחת איזה חודשיים חופש להתאוששות, בינתיים נשאר לי רק להתפלל שלא יפטרו אותי
מתייחסת לזה שעברת תקופה לא פשוטה. אם את מתכוונת שעברת משהו לא פשוט שלא קשור לעבודה, אני מזדהה איתך לגמרי!
לפני שנתיים גם אני עברתי תקופה מאד קשה – תהליך גירושין של ההורים שלי. ולמרות שאני ממש אוהבת את העבודה שלי, לא – הצלחתי – לעבוד!! זה ממש השפיע על הריכוז שלי, הייתי יושבת על המחשב, לכאורה אמורה לעשות משהו שאני נהנית ממנו, אך בפועל לא מצליחה לעשות כלום.
מה עזר לי? לקח לי הרבה זמן להבין את עצמי, ואז טיפול רגשי. הלכתי למטפלת מתחילה ולא כל כך יקרה, הרגשתי שאני רק צריכה מישהי שתקשיב לי ותעזור לי לסדר את המחשבות.
אני באמת תוהה אם אני צריכה טיפול רגשי.
נשמע לי מוזר ולא מתאים לאופי שלי לשפוך את הלב למישהי זרה
וגם הענין הכספי- יקר!
יש תקופות כאלה
לכל אחת אני חושבת
אני כן אוהבת את העבודה שלי ומחוברת אליה
ובכל אופן שהייתה תקופה קשה רק רציתי להתכנס בתוך עצמי ובבית ולא לצאת לעבוד בכלל
לא יכולה להגדי שמשהו מאוד עזר
אבל-
כן הרשתי שכמה שקשה לי – לא טוב לי להיות בקרים שלמים לבד בבית עם עצמי
הוביל אותי למקומות לא טובים
אז קיטרתי, והתעצבנתי
ובתכל'ס ידעתי שזה מה שנכון לי
רופאת הנשים שלי לא הסכימה לתת לי שמירה
היא אמרה שבמצב שלי אם אני אהיה בבית זה גורם סיכון בגלל חשש לדיכאון
אז תנסי אולי לחשבו למה כן עושה לך טוב לצאת מהבית ומהקושי קצת ולקחת את זה בתור זמן איוורור מסוים
הרבה הצלחה