קיפודים שלא גילו. מילות שעושות קסם – ריקי ברסלואר

קיפודים שלא גילו | ריקי

זה סיפור על קיפוד, כזה קלאסי, עם קוצים

שדוקר כשמרגיש מאוים

כזה שבעיקרון פרוותו נעימה, אך לא כשמלטפים בלי התראה

בטח לא כשמתקיפים.

מה לא היה קלאסי אצלו?

הוא נולד למשפחת פומרנייאנים, כן, הכלבלבים ההם עם הפרווה העוטפת, שלא רוצים לחדול מלגעת בה…

תמיד הוא חש מוזר, כבשה שחורה קטן עליו

אבל השיא היה כשעלה לבית הספר, 

בבית הספר בו למדו אחיו, עזבו את הנקודה שהצוות חיכה לעוד איזה ילד נעים משי, 

עזבו את הציפיות מההורים, מהסביבה,

הקירות בבית הספר

עשויים היו, 

בלונים!

כולם הסתדרו עם זה תמיד, כבר מאות שנים

והנה התלמיד הראשון שזה לא בשבילו…

תמיד כשעבר בכניסה גרם לפיצוץ

תמיד היו תקרים

אפילו כשניסה לכווץ את עצמו, ממש ניסה, באמת!

כל בוקר כשהתיישב על הכסא העשוי גם הוא גומי נפוח, יצא האוויר מחדש…

והמורות,

ההנהלה

וההורים,

ה-האחים

ויועצת בית הספר

כולם, כולם

לא הבינו למה דווקא הוא לא מסתדר

ומה אכפת לו להיות ילד טוב כאחיו,

וקיפודי התחיל להאמין להם שהוא אשם

והמשיך להאמין.

עד שיום אחד עבר ליד בית ספר העשוי בטון, והחליט להיכנס לבקר בבית ספר שונה

היום הוא לומד שם, למרות שמשפחתו לא מבינה מה עובר עליו, 

הוא שם, וטוב לו

הוא גילה שבלונים זה סוג אחד של בניה, ושהוא–

מתאים לו אחרת.

יש קיפודים שעוד לא גילו את זה,

גלו להם אתם.