ניצבת מולך
כשוך ימי השמחה,
אחר חג ומועד
רגשות לתעד.
בחודש הרחמים
כשהלבבות הומים
כל בשר יבואו עדיך
להתחנן ולחלות פניך.
בחצות הליל
עם כל בית ישראל.
צעקנו, זעקנו,
חטאנו צורינו
סלח לנו יוצרינו…
ובעת שערי רצון להיפתֵחַ-
הגשנו קרבננו על גבי מזבח.
למענך אלוקים חיים
בזכויות לקראתך באים.
שידום קטגור
וימליץ סנגור…
טיהרתנו מטומאותינו
ומחלת עוונותינו.
נכנסנו מקודשים
לימים המרגשים.
בצל האמונה חוסות
באהבה רצונך עושות.
יושבות בסוכות,
עטופות, חבוקות.
משליכות מאיתנו כמטחווי קשת
כל סממן גויי – לבל ניפול ברשת.
מתייחדות בקשר יחודי
קודשא בריך הוא עם כל יהודי.
והנשים בעזרה,
חדורות מטרה,
ושפתותיהן רוחשות
שירים ובקשות.
טהר ליבנו לעובדך באמת
הסר מאיתנו כל חטא.
קדשינו במצוותיך,
תן חלקינו בתורתך!!!
שבעינו מטובך…
גם אני רוצה חלק בתורה-
השפיע עלינו מאורה,
על הבן, הבעל או האח,
על אף אחד לא תפסח.
שיהיו אחריה משתגעים,
בשערי תורתך באים.
ילמדו בדבקות
ויחושו המתיקות….
כך דמעה רותחת
שערים פותחת…
ואני הקטנה,
נושאת תחינה,
עזרני לשמר את האוירה
לימים של שגרה,
לספוג לקרבי עוד
מימים מלאי הוד…
