למה ללמוד מספרי רמח"ל

היום, כ"ו אייר, הוא יום הזיכרון לרמח"ל – רבינו משה חיים לוצאטו שנפטר לפני 278 שנים.

אני זוכרת את כיתה י"א בסמינר כשנכנסה המורה לכיתה, והתחילה לספר לנו על "לישרים תהילה" של רמח"ל. 

איך ישבנו מרותקות לסיפור המופלא, שבו בנו של אמת – יושר – אמור לשאת את ביתו של ההמון – תהילה.

למי מגיעה התהילה? כמובן, לאמת.

אבל אז, כמו שקרה בסופו של דבר בעולם שלנו, בגלל סערה ובלבול בעיר – 

תהילה כמעט ומתחתנת עם 'רהב', שגדל בבית של דמיון, בגלל התחבולות של תרמית….

אבל בשעת החתונה יש סערה והבית כמעט מתמוטט, עד שמתברר פתאום שרהב הוא בכלל לא הבן של אמת…

ברגע האחרון שכל מביא את 'יושר' ומוכיח שהוא בנו של אמת, 

והסוף טוב, הסוף של כולנו – בסוף יושר לוקח את תהילה לאישה, והעולם מגיע לתיקון שלו.

הדבר המדהים בעיני הוא, שנערות בנות 17, שהראש שלהן מלא בשטויות של בנות נעורים, יכולות לשבת ולקבל חמצן ודעת ממשל שכתב גאון ישראל לפני מאות שנים.

בכנות, היום, אחרי הסמינר, קשה לפתוח ספרי קודש. יש כמה סיבות למה קשה לפתוח ספרי קודש. אחת מהן היא בגלל שהשפה לפעמים קשה/ מרוחקת/ פחות רלוונטית לנשים שרגילות לקרוא ספרות עכשווית מהירה, וגם בגלל שלפעמים מרגישים פיזור מסוים, יש כל כך הרבה דברים לעבוד עליהם, כל כך הרבה מידות ועניינים חשובים, שלפעמים לא יודעים ממה להתחיל ואיך לזוז.

אז אם יש משהו שמסילת ישרים עונה עליו – זה שני הדברים האלו (ושאר ספרי רמח"ל, שרובם לא רלוונטיים ללימוד שלנו) – 

השפה של רמח"ל ממש קרובה לימינו, רמח"ל כתב בלשון צחה ומאד קרובה לעברית שלנו, 

וגם – ואני כמובן לא אחלק פה ציונים לדברים שגדולים ממני אלפי מונים – התורה שלו מאד ישרה ומובנית, ומאד עושה סדר בכל מה שקורה מסביב. 

וכמובן אי אפשר לקרוא בלי לזהות את רוח הקודש שבדברים, ברור שזה לא דברים רגילים שכותב בן אנוש.

כמו למשל הקטע המדהים הבא:

"כי הנה חושך הלילה שני מיני טעויות אפשר לו שיגרום לעין האדם: 

או יכסה את העין עד שלא יראה מה שלפניו כלל, או שיטעה אותו עד שיראה עמוד כאילו הוא אדם, ואדם כאילו הוא עמוד. 

כן חומריות וגשמיות העולם הזה, הנה הוא חושך הלילה לעין השכל, וגורם לו שתי טעויות: 

האחת אינו מניח לו שיראה המכשולות שבדרכי העולם, ונמצאים הפתאים הולכים לבטח ונופלים ואובדים מבלי שהגיעם פחד תחלה.. והטעות השנייה והיא קשה מן הראשונה… שמטעה ראייתם עד שרואים הרע כאלו הוא ממש טוב, והטוב כאילו הוא רע, ומתוך כך מתחזקים ומחזיקים מעשיהם הרעים… שנראה להם למצוא ראיות גדולות ונסיונות מוכיחים לסברותיהם הרעות ולדעותיהם הכוזבות, וזאת היא הרעה הגדולה המלפפתם ומביאתם אל באר שחת".

או המילים הבאות:

"ותראה קושי הלצון והשחתתו הרבה, כי כמו המגן המשוח בשמן, אשר ישמיט ויפיל מעליו החצים ומשליכם לארץ, ולא יניח אותם שיגיעו אל גוף האדם – כן הלצון מפני התוכחה והמרדות, כי בליצנות אחד ובשחוק קטן יפיל האדם מעליו ריבוי גדול מן ההתעוררות וההתפעלות…"

כמובן שמומלץ לשמוע שיעורים על הספר הזה, ממליצה על הסדרה של הרב שווב שנמסרה בנווה ירושלים, ויש גם סדרות מעולות של הרב אריה שפירא, חלקן גם נמסרו לנשים בנווה ירושלים או נתיב בינה.

שנזכה לשמוע תמיד טוב : )