חברתי הטובה התארסה!!

וואו באמת לא פשוט בכלל!
לדעתי חברה טובה שעברה איתך תהליך ארוך של רווקות ופתאום מתעופפת לה לישועה המרגשת ומשאירה אותך לבד, מבולבלת ו-כן, מקנאה מאוד-
זה עוד שלב משמעותי שאת עוברת עכשיו בדרך אל החתן.
חברה שעוברת איתך כבר תקופה ארוכה חוויה של המתנה זה תמיכה ענקית. יש עם מי לבכות ועם מי לצחוק, עם מי להתעצבן על הנשואות הסנוביות האלה, ועם מי להתאכזב.
ופתאום, לא רק שהמשענת הזאת נעלמת, היא גם נוגעת בול בתוך נקודת הכאב וחושפת אותה. וזה שורף!
מציעה לך מאוד, בניגוד לרוב הדברים הקשים שעוברים על בנאדם בחיים,
שלא כדאי לשהות ולהתרכז בכאב הזה, לא לתת לו לגיטימציה, כדאי לנסות בכל הכח לקום משם ולמצוא תחליפים אחרים.
בטוחה שאם תפקחי עיניים תגלי עוד כמה חברות שממתינות, גם אם לא היית חברה שלהם עד היום, ואפילו אם הם לא מאוד סגנון שלך – אולי שווה לך לנסות ליצור איתן קשר, לצאת ביחד, להתפרק וכו׳.
עוד נקודה-
אחד הדברים שהכי כאבו לי בסיטואציה כזאת- זה הקנאה. לא האמנתי שכ״כ קשה לי לפרגן,
כלפי חוץ לחברה יש תפקיד מאוד חשוב, היא צריכה לקשט, לפזז ולכרכר סביב הכלה, להראות לה שהיא החברה הכי מסורה בעולם והיא הכי שמחה ביקום שהיא התארסה.
וכלפי פנים – אוי, הקנאהה! כ״כ כ״כ רציתי גם… היה לי ממש קשה לראות את כל ההכנות, הטלפונים והתיאורים שלה על הפגישות עם החתן.
מאוד מאוד עזר לי- שיחה כנה ופתוחה עם הכלה המאושרת, דיברתי איתה על זה, סיפרתי לה כמה שאני שמחה באמת ובתמים בשמחתה, ויחד עם זה כמה זה מוציא לי את העיניים…
ביקשתי ממנה שתתן לי ספייס, שלא תפגע אם לפעמים אני לא מספיק מתעניינת בהכנות,
או אם קשה לי לצאת מגדרי מהתיאורים על השמלת כלה והפאה.
ומצד שני, שישמח אותי מאוד אם היא תהיה זורמת איתי ושקופה ולא תפחד לדבר על כל דבר ליד הרווקה הקשישה.
אין לך מושג כמה שהיא שמחה שדיברתי איתה על זה, אל תשכחי שגם לה מאוד לא קל הקשר עכשיו מולך, היא יודעת מצויין איך זה מרגיש לך וזה יוצר מציאות מביכה ותקועה.
כשהדברים על השולחן הכל הרבה יותר משוחרר והלב הרבה יותר קל – לשני הצדדים.
עוד נקודה – כדאי לך להתאמץ ולנתב את כל הכאב הזה לתפילות ועוד תפילות ועוד תפילות,
תבכי, תתחנני, תבקשי. בעלי (שבגילו קטן ממני ולא הספיק להיות בשידוכים) סיפר לי שהתקופה הכי חזקה ועוצמתית שהייתה לו בחיים מבחינה רוחנית – זה התקופה שאני הייתי בשידוכים,
כל היום הייתי מתפללת עליו, מבקשת שיהיה לו טוב ושהוא יצליח בישיבה, שיהיה לו טעם ומתיקות בלימוד… כנראה שזה פועל:)
נקודה אחרונה-
שמעתי פעם משל יפה מהגב׳ יוכבד פלאי שמאוד עזר לי בתקופה של השידוכים-
כשאנחנו מרתיחים מים בקומקום ועומדים לידו, זה לוקח מלאא זמן, המים מתחילים לבעבע באיטיות, וככה עוד ועוד ועוד, הנשמה יוצאת עד שסוף סוף ההרתחה מסתיימת והמתג של הקומקום קופץ.
לעומת זאת, אם אנחנו לוחצים על מתג החימום של המים ובינתיים רק מנסים לשטוף כלים, לסדר את המטבח, להעביר טאטוא, בלי לשים לב למה שקורה עם המים – הופס, תוך שניה המים רותחים והנה הקפה מוכן.
ככה בכל ההמתנות בחיים… לא כדאי לעמוד ליד הישועה ולחכות לה ובזה להתעסק כל היום, אפשר לנסות להספיק עוד המון דברים מועילים בדרך, ו-הופס, היא תגיע, בלי מדי הרבה ייסורי נפש:) בעז״ה בקרוב!!!

זהו, יצא לי ממשש ארוך:) זה נושא שמאוד קרוב לליבי…
מאחלת לך מעומק הלב המתנה קלה בלב שמח וישועה קרובה ממש!