חיבת עזרה! אני נואשת!
יש לי כמה קשיים גדולים בחיי שממש סוגרים עלי, ואני לא יודעת לאן לפנות ומה לעשות, מרגישה שכל חיי שבורים, מה שלא אעשה- לא מתקדם, אני אפרט כמה ואשמח אם יש לך עצה או פתרון למצבי הנואש,
אני נשואה כמה שנים ומחכה לילדים
קשה לנו מאד כלכלית כבר מאז החתונה, כמה שנסינו לא הלך, בהתיעצות עם רב- השקעתי ולמדתי עוד, ועברתי עבודה וכו וללא הועיל, אציין שכן התקדמתי לעומת ההתחלה, אבל יחסית למאמץ ויחסית לסביבה המצב קשה מאאאאאאאאד ופשוט אין לנו כסף.
(רציתי כבר לעשות הסבה אבל לא מצליחה להחליט למה, וכן כמה זמן יקח להגיע למשכורת נרמלית)
בעלי מטבעו פסימי ולחוץ ולוקח מאד קשה את כל המצב, שמשפיע עליו גם במישור החברתי- הוא ממש קמל, ללא חברים, ללא סיפוק, נהיה ביישן בטרוף ובלי בטחון.
ולצערי גם אין לו טעם בלימוד, הוא לא נהנה ולא מוצא בזה ענין.
כמובן שיש גם דברים טובים בחיים:) אבל בכללי מרגישה שהכל סוגר עלי ולא מצליחה להתקדם.
אציין שאני לא מפונקת, נסיתי ונסיתי בכל תחומי החיים ועומדת מול שוקת שבורה.
אשמח לעצתך ולעזרתך נוכח מצבי..
למי אוכל לפנות ומה יעזור
נשמע שממש קשה לכם ,
הייתי מציעה לך לפנות ליעוץ רגשי,
ואולי תנסי לפרוק בקו היעוץ של עזר מציון, מנסיון הם כ"כ מכילים ויש להם יעוץ והכוונה טובים.
ווי ליבי איתך, 💕
אין לי נסיון אישי בנושא כדי להמליץ
אבל אני באמת חושבת ומאמינה שכשאת בהשלמה עם המצב ועם עצמך אז הכל זורם יותר טוב
אולי אימון אישי או טיפול אישי שיעשה לך טוב?
יש בהחלט בעז"ה מה לעשות לטובה.
תהיי איתי בקשר דרך שבי רגע.
עריכה: מי אני בכלל? בני ברקית חמודה, בוגרת סמינר אשכנזי מהמובילים, בעלי אברך בבית הלל שמכירה הרבה נשים שמתעסקות בתחומים הנ"ל.
בתחומים הנ"ל?
לאיזה מהם הכוונה?
כלכלה? פוריות?
שלום יקרה,
קשה לי לקרא את מה שכתבת. מקווה שירווח לך ממש בקרוב,
אם לא בישועה עצמה, אז לפחות בהרגשה.
אני ממש ממליצה לך להתחבר לקבוצה של פוריות ראשונית במעגלים. זה נותן המון כח!!!
בנוסף, את כנראה זכאית לנופש מארגונים רלוונטיים. יש לך את מדריך כעת חיה?
לפעמים להתרחק קצת מכל המעגל האינסופי הזה נותן לך באמת מבט חדש וכוחות כדי להתמודד.
חוץ מזה יש יעוץ רגשי אישי / זוגי / קבוצתי בארגונים הרלוונטיים.
בקשר בעלך, תדעי שגברים הרבה פעמים מאד מאשימים את עצמם במצב, קשה לו מאד. בטבע הוא זה שאמור לפרנס ולשמח אותך ברווחה, והוא כרגע לא מספק לך את זה. למרות שאת זאת שיוצאת לעבוד ברשמי.
המון הצלחה!!!
ואווו נשמע קשה….
קשה לתת ייעוץ בלי להבין את כל התמונה.
אבל לפעמים השלמה עם המצב, אמונה, והחזרת המושכות לבעל הם הפתרון.
ה' מבקש שנאמין בו, הוא מסובב את העולם. צריך לעשות השתדלות, אבל לא מעבר לכוחות הגופניים הנפשיים והרוחניים שלך.. הכול באיזון.
אני מציעה להשקיע דבר ראשון בעצמך, בזוגיות, לתת את הכוח ואת הניווט לבעל, לחזור להעריך אותו ולהאמין שיש לו יכולת לנווט אתכם בסערה… לחזור להיות בקבלה ולא בשליטה על המצב…
מבהירה: אני לא יועצת או מטפלת. רק כותבת לך דברים שקראתי ויישמתי
וואו היה לי כואב לקרוא, אני כ״כ מרגישה אותך עכשיו!
שה׳ יתן לך המון כח, והרבה שמחה בקרוב ממש.
היה לי פעם תקופה מאוד קשה בחיים, עצובה וכואבת.
הדבר שהכי עזר לי ועד היום אני מתגעגעת אליו ממש-
זה הקשר שהיה לי אז עם הקב״ה.
זה התחיל מפנקס קטן שפשוט הכרחתי את עצמי לכתוב בו כל ערב לפני השינה 3 דברים טובים שקרו לי היום דווקא בהקשר למצב.
(לדוגמא, אם הכאב הוא המתנה לילדים ופרנסה, אז נניח – 1. שהשכנה שתמיד מתעניינת בקטע דביקי לא הייתה היום בתחנה 2. שהייתה לך שיחה טובה עם עוד משהי שאין לה ומצפה 3. השגחה פרטית קטנה בנושא כסף / הצלחה בחיסכון של משהו)
בהתחלה זה הרגיש לי מאולץ ולא אמיתי, לאט לאט זה התגבר והתגבר
ומצאתי את עצמי מדברת עם ה׳ ומודה לו ומבקשת על הישועה ובוכה ושוב פעם מודה
דבר שני- ואם לא התחברת וזה לא טוב לך לשמוע את זה, אז תתעלמי-
הרגשתי שלפעמים קל לי להיכנס למשבצת הכאובה הזאת ולא לדאוג לעצמי,
שיטת האם כבר- אז כבר.
גם ככה אין ילדים, ואין פרנסה, אז כבר למה צריך לקום בבוקר ולהתאפר יפה ולהתלבש נורמלי ולחייך לשכנות ולהכין אוכל טעים?
וגיליתי שאני פשוט מושכת את כל החיים שלי לתוך מרה שחורה.
עד שקלטתי את זה וממש השתדלתי לעשות לעצמי משהו שכן יעשה לי טוב,
שיתן לי תחושה נעימה, כי מגיע לי! למה לא בעצם?
זוכרת תקופה קשה בחיי של רווקות, יתמות, בלי עבודה, ובנוסף משבר נפשי לאחד מבני המשפחה
התחושה של התקיעות היא קשה מאד
רק רוצה לעודד אותך שיש תקווה, הנה היום אני מסתכלת ממרחק של שנים , ובס"ד תודה לקדוש ברוך הוא כל כך הרבה דברים הסתדרו והתקדמו והיום אני מאושרת בחיי ומודה להשם כל יום
חזקי ואמצי!!!
אין לי מה לתת לך חוץ מחיבוק….
מאחלת לך שה' יעזור לך ויוציא אותך מהמצב הזה!
זה באמת קשה..
יכולה לשתף שגם אני ממתינה לילדים, ומה שממש עוזר זה הטוב והיופי שיש בתקופה של הבינתיים וההמתנה, יותר יוצאים ביחד בונים זוגיות וכו'.
הייתה לנו גם תקופה שהיה קושי כלכלי, והיה לי ממש קשה הרגשתי שאם אין ילדים לפחות נצא נבלה נטייל וכו, אז באמת לא יכלנו לצאת לנופש או דברים כאלו אבל אפילו יציאות קטנות להליכה בערב, לפארק נחמד בשישי ארוך של קיץ כל מיני דברים קטנים שלא עולים כסף ועושים טוב…
(ואגב יש ארגונים שנותנים בהנחה / בחינם דירות וצימרים לזוגות ממתינים, שווה לך לברר)
ואולי כדאי לבעלך לחפש חברותא אחר / כוילל אחר?
אולי להכניס משו שעושה לו טוב בצהריים או בערב? אפשר ללמוד עם ילדים / חברותא דרך קשר יהודי / ערכים וכדומה
מאחלת לך את כל הטוב שבעולם!
שהתקופה הקשה תעבור מהק.. ושתצליחי אפילו להנות ממנה בינתיים… וכשהיא תעבור שישארו לך זכרונות נעימים….
חיבוק על הכאב! מבינה אותך מאוד, כשיש קושי הוא שואב את כל הטוב לפעמים לתוך מרה שחורה וצער גדול.
מציעה לך כמה דברים, קחי מה שמתאים:
1. אם אתם לא מלווים ע"י מכון פוע"ה או בוני עולם- ממש ממש ממליצה בחום מנסיון אישי לפנות. הרווח עצום- גם עזרה רפואית ממשית וגם משענת- כתובת לפנות אליה. אנחנו לא לבד, יש רב שמלווה אותנו בכל התהליך ואפשר לפנות אליו לכל שאלה. הוא בקשר עם טובי הרופאים ויודע להנחות אותנו הלכתית. יש למכון פוע"ה מענה טלפוני נשי אנונימי מנשות מקצוע מוסמכות (תואר שני בטיפול או עוסיות עם הכשרה ספציפית לליווי נשים מצפות) בהתנדבות מלאה. שמעתי עליו המלצות חמות מחברה.
ב. להצטרף לקבוצת נשים שעוברות תהליך דומה. יש קבוצות מונחות ע"י פסיכותרפיסטית בפוריות מטעם מכון פועה בכמה מוקדים בארץ. אלו נשים שמצפות שנפגשות פעם בכמה זמן יחד לפעילות מונחית.
אם לא מתאים לך אז קבוצה במעגלים וכו..
לי זה ענה קודם כל על הצורך החברתי להיפגש ולדבר ולפרוק כשווה בין שוות.
במיוחד שבהמתנה קשה יותר למצוא חברות.
ג. לזכור שב"ה בדור הזה כמעט ואין מצב בכלל (פחות מ1% לדברי מכון פועה) של עקרות מוחלטת. כלומר- לכולם בסוף יהיו בעז"ה ילדים. לכל המצפים והמצפות. יש המון המון מה לעשות במישור הרפואי ב"ה.
אז השאלה היא לא האם. את תהיה אמא! בעלך יהיה אבא! בעז"ה!
העניין הוא רק מתי. ותשאלי כל מי שציפתה למשהו בחייה- לזיווג, לילדים, לחתן ילדים, לפרנסה-
אם היא היצה יודעת שבעוד × זמן יהיה לה, היא היתה הרבה יותר שלווה ושמחה ורגועה ומנצלת את הזמן להנות ממה שאפשר בנתיים.
גם את, תנצלי למה שאת אוהבת לעשות ואמא לא יכולה תמיד להרשות לעצמה מתוך ביטחון שה' יתן לך. בטוח יתן.
בשורות טובות יקרה!!
משתפת…
גם אנחנו חיכינו לילדים
והיה לי ממש קשה,
נכון שנהנים ביחד,
אבל כל חג ושבת כיפית כל כך מזכיר לך החסר בלב…
והייתי גם שנה שלימה בלי עבודה, ושבורה…
וב"ה שתי הישועות הגיעו בפתע פתאום!
יום בהיר אחד השגתי עבודה טובה ומסודרת ב"ה
וזמן מסויים אחר כך,
בלי שבכלל דמיינתי והתכוונתי –
גיליתי את הנס האישי שלנו…
וכל כך היה מיוחד לראות
שדווקא מבור הייאוש ה' מפתיע ובגדול!!!
אל תתיאשי אף פעם!!
אולי החודש הזה הכול יבוא לך ביחד…
אל תפסיקי להתפלל ולהאמין בה'!!!!
הוא כל יכול,
יותר מכל הרופאים וה"מייבינים", שלא תמיד מבינים…
בהצלחה!!! בשורות טובות תמיד!