לפני שנים ראיינתי את גדי פולק למגזין המורחב של הידברות (שלא קיים היום).
זוכרת את התיאור שלו על הפעם הראשונה שאביו עלה לארץ. גדי פולק עצמו כבר גר בארץ מספר שנים לפני כן, ואביו זכה אז לצאת מרוסיה ולעלות לארץ.
הוא תיאר את ההתרגשות שלו כשהם נסעו בכביש 1 בדרך לירושלים. אבא שלו התחיל לבכות.
גדי לא הבין, על מה הבכי.
"אתה לא מבין", אמר לו אבא שלו. "אני זוכה לראות שלט שכתוב עליו: ירושלים עוד 20 קמ"ש! כל השנים חלמתי לראות שלטים שכאלו…"
זכיתי השבוע לנסוע בלילה לעיר העתיקה.
האמת, תהיתי איך אנשים יכולים לטוס לחו"ל ולוותר על טיול בירושלים.
וגם על ירושלמים שמחפשים אטרקציות בכל הארץ, ונזכרים בסוף החופש לקנח בקפיצה לכותל : )
המקום הכי יפה בעולם.
החומות המוארות שנושקות לשמיים, האורות המנצנצים של העיר, עם כל הילדים שישנים לקראת עוד לילה של משחק ברחובותיה, המוני היהודים שהולכים גם בימים מתוחים כאלו לכיוון הכותל בגאווה, כן, כולל תושבי חו"ל, האמת? להעריך את אלו שלא חוששים כרגע לבוא לטיול בארץ. שלא לדבר על אלו שבוחרים כרגע לעשות עלייה.
והנה מה שצילמנו תוך כדי נסיעה…
השבוע שמעתי על מישהו שטס השנה לפולין. לא, לא למסע שורשים, אלא בתור יעד תיירותי זול.
בטוחה שיש מה לראות בפולין. ראיתי גם בעצמי, כשגמענו מרחקים ממחנה השמדה אחד לשני….
יערות עד, פארקים אדירים, ומסתבר שגם אטרקציות של לונה פארק לילדים.
אבל הצטמררתי לרגע. לנסוע לפולין בתור נופש? בתור יעד לטיול?
לא, לא שהשוויצרים יותר אוהדי יהודים, זה פשוט רק ש"אין אנטישמיות בעונה"…
אבל בכל זאת, לחגוג בפולין הרוויה מדם יהודי? קשה להבנה בעיני.
אז הנה המלצה לחופש הכי מדהים שתוכלו לחוות השנה:
לעלות לירושלים.
ללכת ברגל לכותל. לעשות מסלול על החומות. להיאנח כשרואים את סילוואן ממול, ובטח את כיפת הסלע. (לזכור שגם היא חלק מהתפאורה – איך הקב"ה כיסה את המקום הכי קדוש שאסור ליהודים לעלות אליו, בצורה הכי מדהימה – שבאמת לא יוכלו לעלות אליו עד שנזכה לטהרה אמיתית).
להתרווח כשרואים את הכותל ממול, ואת היהודים שנוהרים אליו אחרי שנות אלפיים לתפילה.
להיזכר ברבי עקיבא שצוחק…
ויש עוד שלל אתרים מדהימים שצמודים לכותל ממש: מנהרות הכותל, המסע אל העבר, המסע אל העתיד, הדגם של בית המקדש באש-התורה, מרכז דווידסון (אם עדיין לא הייתם שם – חובה!), שלל המסלולים המעולים של עיר דוד (חלקם ממש אטרקטיביים לילדים), ויש עוד המון מה לעשות בירושלים… (על הרבה מהם כתבנו במגזינים של הטיולים במשך השנים, תוכלי לראות אותם פה)
ותכלס – איפה יש עוד מזג אוויר טוב כל כך בארץ? 😊
בתקווה שנזכה לעלות לירושלים בקרוב מהסיבה האמיתית!
5 Responses
כ"כ צודקת – אין על ירושלים! הלואי ובקרוב בקרוב ירושלים הבנויה!!!
אשמח לשמוע עוד על המקומות שציינת
מבחינת התאמה לגיל, התאמת התוכן לשומרי תורה ומצוות, התאמה לגברים מבחינת צניעות
מה מתאים ליציאה משפחתית מצומצמת ומה ליציאה משפחתית מורחבת (לסגור עבור קבוצה)
תודה רבה!
הרבה מהאתרים שציינתי שייכים ל"קרן למורשת הכותל" שהם בבעלות דתית, ולכן הם מתאימים לציבור החרדי. אבל כמובן כל משפחה והרגישות שלה, מומלץ לבדוק קודם.
בנוגע למרכז דווידסון – שהוא הגן הארכיאולוגי שדרומית לכותל, הבנתי שבשנה האחרונה הם הכניסו לסרטון המקדים לסיור סרט שמציג את ירושלים כעיר ששייכת לשלושת הדתות (ע"ל), ושילבו בו סמלים נוצריים. לכן הרבנים יצאו נגד המקום.
בכל מקרה – המסלול עצמו של הגן וודאי מקודש וחשוב מאד, רואים בו עשרות מקוואות מבית שני, את הכותל הדרומי (עם המדרגות האותנטיות להר הבית מימי הבית השני!) ועוד ועוד ממצאים מרתקים וחשובים מאד.
לכן, כדאי אולי לשאול רב על המקום – אבל לפי מה שהבנתי – אפשר ומומלץ לעשות שם את הסיור – רק לדלג על הסרט המקדים.
אפשר להיכנס למקום הזה (כמו גם למנהרות הכותל) עם מדריך מטעמכם, ממליצה על הרב בן ישר, יהודי תלמיד חכם שגר ברובע ועושה סיורים במקום, הנה מספר הטלפון שלו: 054-8467903, יודעת גם שהרב קצנלבוגן (שגם גר ברובע) עושה סיורים במקום.
על הרבה מהאתרים המלצנו במגזינים השונים לטיול שלנו, במיוחד במגזין תשע"ט, תוכלי להוריד אותם במתנות להורדה.
תיהנו!
אני מאד נהנת ממה שאת כותבת אני ירושלמית בנשמה,
משוגעת על הכותל,
המקום המועדף עלי ביותר! באמת מדהים, הנוף האוירה התפילה החויה!
אני לא מוותרת על חוה"מ בלי הטיול הזה!
השנה סגרנו לראשונה טיסות לפולין. אני בכל אופן רוצה פעם להנות מאוירה אחרת,
מה את אומרת? מבינה אותי?
מבחינתי השנה אין מקום לצאת מהארץ אני אישית מעולם לא יצאתי מהארץ וזה לא נחוץ לי אבל לא מבינה אחרים שעושים זאת ובארץ יש מספיק מקומות נפלאים לבלות בהם
במשנה ברורה כתוב שאין לצאת מן הארץ לצורך טיול בלבד, אלא לצורך מצוה או צורך חשוב אחר. הנושא הזה מאוד לא מוכר ולא מדובר הרבה בפוסקים האחרונים, משום שבמשך דורות רבים כל כך לא היתה התיישבות יהודית בארץ ישראל, ומי שגר בארץ לא העלה בדעתו סתם לנסוע לטיול.
אני גדלתי במשפחה שלא יוצאים מהארץ בכלל, אבל אני ממש לא דנה אנשים ש"נכנסו לקטע" והתרגלו שהכיף הגדול זה לנסוע לחו"ל. גם לי יש את הכייפים שלי שהם לא אידיאליים, אפילו לאכול שוקולד, אני יודעת שזה לא טוב לי וזה לא רצון השם, ואני עושה את זה בכל זאת. אני גם מבזבזת זמן באינטרנט (המסונן!) ואני ידועת שזה לא טוב לי.
לכן אני לא שופטת אף אחד. אני בהחלט יכולה להבין ריגוש של טיסה למקום רחוק וחדש. יש אנשים שטוענים שזה צורך נפשי בשבילם לצאת לחו"ל. יכול להיות שלפעמים זה באמת כך.
מה שכל כך עצוב, זה החינוך (וזה מה שכל כך יפה במאמר הזה!) אם היינו מעריכים ומתרגשים מהזכות הבלתי נתפסת לגור בארץ ישראל, לא היה לנו שום צורך נפשי לצאת ממנה. לא מדברים על זה מספיק בכלל במוסדות או בהרצאות, וחבל.
זו ממש תופעה מתרחבת ומדבקת. בנות עובדות וחוסכות כסף כדי לנסוע לקמפ בארה"ב, ושנה אחר כך שוב נכספות לחזור לחויה הזאת. אני מבינה שקמפ באמריקה מציע חויה מיוחדת והיא יכולה להיות חיובית מהמון בחינות. אבל אני לא נותנת לבנות שלי לטעום את זה….
הקב"ה בחר בשבילנו את הארץ הזו ואנחנו לא נשליך את המתנה בפניו חלילה ונגיד, אני כל השנה מחכה לנסוע לקמפ. או, ל"פסח בגאורגיה" או "חופשה ברומניה". זוהי ארץ חמדה ואנחנו לא אןצים למאוס בה חלילה. צריך ללמוד מחטא המרגלים. זה היה דור דעה אבל התורה מלמדת אותנו את הנפילות שלהם כדי שנלמד מזה.
בחסדי שמים מרובים הבנות שלי לא מביעות חשק לזה, ואני מתפללת שתמיד נשמח להיות כאן.
תודה רבה על המאמר היפה ותודה למי שקוראת את מה שאני כותבת עכשיו, הלוואי שחיזקתי קצת.