שלום לכולן,
הבת שלי בת שנתיים וחצי אמורה לעבור בדיקת MRI בהרדמה מלאה בקרוב.
אני בעיקר מודאגת מכך שהיא צריכה להיות בצום מוחלט במשך 6 שעות בפרט כשמדובר בילדה דעתנית, שחייבת משהו לנשנש בבוקר.
היא גם מאד מפוחדת מרופאים ומרכזים רפואיים.
אם יש לך מה לתרום – עצה, תובנה או הארה, אשמח ממש לשמוע.
תזכו למצוות.
יש שתי הכנות
הכנה לילדה, שכנראה לא תרגיש כלום, ותשכח מזה
והכנה לאבא ואמא , שיהיו ערים ובמתח רב
תבקשי מהמרפאה אם יש להם פסיכולוגית שמכינה לבדיקות MRI ( רק שמעתי שיש כזה דבר)
באיזה שעה הבדיקה? אולי כדאי להעביר לשעת לילה, 2-3 ואז היא תגיע מתוך שינה…
ומעניין שצריך צום, אולי בגלל ההרדמה
יכולה לומר מניסיון שזה לא מפחיד כמו שזה נשמע…
יש לי עיצות למבוגרים שנרתעים מהבדיקה…
אנחנו עשינו CT בהרדמה לילדה בת כמעט שנתיים.
כרגע בהמתנה לMRI
מבחינת הרדמה וכו מאמינה שזה אותו דבר.
כדאי לעשות בשעות של לילה/ בוקר מוקדם מבחינת צום.
אחרת זה פשוט להשגיח שלא תאכל כלום, ושעתיים לפני גם לא לשתות.
בגדול, הבת שלי גם עם ריאקציה מרופאים…..!
אני כותבת לך כי אני חושבת שיותר קל לדעת לקראת מה הולכים, מקווה שלא יעשה לך רע, והלוואי שזה ילך בקלות עם בשורות טובות!
את הצמיד של בי"ח ביקשתי לשים לה בעצמי, אחרי ששמתי גם לי אחד ריק רק בשבילה… כמה שפחות מגע עם אחים/ רופאים.
ההרדמה נעשתה עם מסכה על הפנים זה כמה רגעים שהיו קשים לנו כהורים!
להחזיק אותה בכח, ידיים ורגליים (כמו אצל הרופא…), הם מניחים לה את המסיכה עם ההרדמה ולראות שהיא מנסה להתנגד, לנו נקרע הלב:( אבל זה באמת כמה רגעים (שלי נראו כנצח) היא מיד מטשטשת ונרדמת.
זהו, אחרי הבדיקה הלכנו איתה להתאוששות, כבר במעלית היא התחילה להתעורר
ואז זה כמו כל אחד אחרי הרדמה, היא היתה עצבנית, בכתה, קצת השתוללה במיטה הנקתי אותה, הייתי צריכה להחזיק חזק! היא נרדמה לעוד איזה שעה לפחות, אחכ התעוררה יותר רגועה יחסית, שוב הנקתי אולי היא נרדמה שוב לא זוכרת.
מה שכן אולי כדאי שתתכוננו נפשית גם לכך, הבת שלי היתה עצבנית, רבה, בכתה וכו במשך שלושה שבועות לפחות, הבנתי שזה נורמלי אבל לא כיף…
הרבה הצלחה וכח!!
התור שלנו ב-9:30 בבוקר.
אין לנו הרבה ברירות, היינו חייבים תור כמה שיותר מהיר.
מעניין אותי האם יהיה יעיל להשכיב אותה ממש מאוחר ערב קודם, כדי שתקום מאוחר יותר.
9:30 בבוקר זה מצוין, יהיה לכם בסה"כ שעתיים בערך של למנוע ממנו לאכול, זה לא נורא.
הקושי הוא בעיקר בבית, אחרי זה בנסיעה ובהמתנה הוא לא מוקף אוכל ופחות יבקש כנראה.
עברנו את זה עם ילד בן שנה ורבע פעמיים בשעות קשות הרבה יותר (4 אחה"צ ו6 בערב) וזה לא כ"כ קשה כמו שזה נשמע. מסיחים את דעתו לדברים אחרים והזמן עובר…
זה שעה מעולה
אנחנו עשינו את הCT ב18:00
ובסוף היה קצת מאתגר…
וגם אז אפשר להסיח את הדעת עם משחקים ודיבורים.
זה המקום להמליץ על ביה"ח משגב לדך שפשוט אלופים שם כולם.
הבת שלי עברה שם ניתוח שקד שלישי ואין לה שום מושג מה היה שם מבחינתה היה שם פינת משחק (ממש מושקעת) ואפילו את הדרך לחדר ניתוח היא עשתה על בימבה או אופנעיים.
הם פשוט אלופים שם ממש ממליצה בחום.
מה שכן אחרי הניתוח יש לקחת בחשבון צרחות והתפרעות (זה בגלל התפוגגות ההרדמה)
זה באמת לא פשוט!
הקושי הגדול שהיה לי הוא בעיקר הצום.
הבן שלי גם בגיל הזה (ועבר כמה טיפולים בצום גם לפני שנה…).
קבענו תור לבוקר מוקדם ככל האפשר, והסברנו לו ערב קודם שהוא לא יוכל לאכול בבוקר אלא רק לשתות מים. (בד"כ צום ממים הוא שעה קודם)
באחד הפעמים ההמתנה היתה ארוכה!!!!! נכנסנו באיחור של קרוב לשעה! היה לו קשה כל כך, וכמובן גם לי! כמובן שלא יכולתי לאכול ולשתות, והרגשתי ממש לא טוב.
מאוד חשוב להביא תעסוקה מעניינת לזמן ההמתנה, מה שאת יודעת שיכול להעסיק אותה,
אצלי זה בלונים, דפים צבעוניים, מספריים, דבק, מכשירי כתיבה, ותמיד גם משחק קטן חדש.
כמעט תמיד חילקתי מהציוד הזה לילדים נוספים מרוטים שהמתינו בתור….
אני חושבת שלא כדאי לחסוך בתעסוקה- גם אם תחזרי בסוף הביתה בלי להשתמש בכלום.
תאזרי הרבה כח. תקומי את מוקדם כדי לאכול ולשתות לפני שהיא קמה.
תתפללי ובקשי מה' שהכל ילך כשורה ובמהירות.
רפואה שלימה!!
עברנו גם פרוצדורה רפואית עם ילדה פחות משנתיים עם חרדת רופאים ברמה גבוהה…
כמו שאמרו לפני אם יש לך אפשרות להעביר את הבדיקה ללילה או שעות הבוקר הכי מוקדם שאפשר – הכי טוב, לי לא היתה אפשרות והערתי אותה ב 4 לפנות בוקר ונתתי לה לאכול ולשתות ואח"כ חזרה לישון, שימי לב שאם היא לא אוכלת ושותה גם את לא יכולה לאכול ולשתות לידה (ולא שום מבוגר ועדיף גם ילד שבשטח, אז תתכונני בהתאם, ותכיני לך משהו לאכול בזמן שהיא מורדמת כי אח"כ את חייבת הרבה כח וסבלנות!).
בזמן ההמתנה עם הצום קנינו להם צעצוע חדש והבאנו ספרים ופשוט ישבנו בתורנות וסיפרנו לה כמעט ברצף ספרים כדי שלא תשים לב לזמן שעובר.
בנושא החרדה מרופאים, לא להאמין כמה שדיבור עם הצוות עוזר במקרה הזה, כל מי שבאנו איתו במגע אמרנו לו מיד, יש לה חרדה מרופאים אנחנו מבקשים לנהוג בעדינות – כל היחס השתנה בצורה מדהימה, ונתנו לי לעשות כל מה שאפשרי שאני אעשה ולא הם. (אני חושבת ששמו רק לי צמיד בהתחלה ולא שמו רק בחדר ניתוח אחרי שנרדמה…)
וכמובן מאד חשוב ההכנה לפני זה, סיפרנו לה סיפור על ילדה שהלכה לרופא והוא בדק אותה וזה לא היה כואב, רק מצחיק ומדגדג… ועשינו הצגות שוב ושוב יומיים לפני כן, פעם אני הילדה והיא הרופא ופעם להפך… בפועל כשהיינו צריכים להלביש לה פיג'מה לפני ההרדמה, עשינו הכל בצורה מצחיקה כאילו עכשיו זה ההצגה שאני הרופא והיא הילדה, היא שיתפה פעולה בצורה שלא האמנו…
ההתעוררות דווקא לא היתה מאד קשה, היא היתה מאד עייפה וישנה אח"כ הרבה שעות אז קצת השתבש לה הסדר יום, אבל הבנתי שיש מקרים שההתעוררות ממש לא פשוטה וקלה, אז אם יש אפשרות עדיף שתשארי עם עוד מישהו בזמן שהיא מתעוררת.
הכי חושב-תפילות שלך!
הרבה ס"ד זה עובר ושוכחים מהר…
עשיתי MRI בהרדמה לילדה בת 4,
כמו שהמליצו כאן, כדאי לדאוג שהילדה תישן עד כמה שיותר סמוך לזמן הבדיקה. תשכיבי אותה ממש מאוחר בלילה שלפני, ותכיני משהו שיעסיק אותה מייד כשתתעורר.
תעלימי משדה הראיה שלה דברי מאכל. כמובן שתכיני לך בתיק אוכל לתת לה לאחרי…
קחי בחשבון שלא תוכלי כמובן להיות איתה בבדיקה עצמה אך יתכן שיאפשרו לך להיכנס איתה לחדר שבו מתבצעת הבדיקה ולהיות איתה בזמן ההרדמה, בשביל ה-2 דקות האלו ידרשו ממך להסיר את כל הבגדים וכיסוי הראש, וללבוש חלוק כיסוי ראש וכיסוי לכפות הרגליים סטריליים. הכיסוי ראש שנותנים הוא די שקוף אז אפשר לבקש כמה כיסויים ולשים אחד על השני, שיהיה יותר אטום. גם הילדה תצטרך ללבוש כיסויים כנ"ל, אפשר להכין אותה לזה אם כי אני לא יודעת כמה יכולה להבין בגיל שנתיים וחצי.
ההרדמה לא תמיד כזו טראומטית, לא בהכרח שהילדה תשתולל כמו בסיפורים, אצלי היא "רק" בכתה – כמה שניות ונרדמה.
אם שמים לה ערוי, כדאי לבקש שיוציאו לה אותו כמה שיותר מהר אחרי שמסיימים, כשהיא עדיין רדומה.
אחרי שגומרים – כדאי ללכת איתה לחנות ממתקים או משחקים ולתת לה לבחור משהו נחמד, שיישאר טעם טוב מהחוויה.
בהצלחה
שימי לב שאחרי הרדמה יש גירודים רצינים