שלום וברכה,
בשבועיים האחרונים הבת שלי הפסיקה כמעט לאכול.
היא אף פעם לא אכלה הרבה אבל עכשיו זה ממש חריג. היא ילדה שכן אוהבת טוסטים ירקות וכו', אבל כרגע האוכל הכמעט יחיד שלה זה איגלו.
מה לא ניסינו להביא לה? לגן-לחם עם ממרחים, ולחם בלי כלום, ופריכיות אורז, ואפילו מצה עם שוקולד, וכל יום האוכל חוזר בלי שנגעו בו.
גם בצהרון היא לא אוכלת, הגננת בצהרון אמרה לי שמדי פעם היא קצת מנקרת באורז או בפתיתים וזהו.
בסעודת שבת היא אוכלת רק חלה, וממש טיפונת מהצ'ולנט (פעם זה היה המאכל האהוב עליה והיא ממש חיכתה לו בשבת).
ניסיתי לשאול את הגננות אם הן שמות לב למשהו חריג, אבל זה גן עם המון ילדות והיא די נבלעת, בכל מקרה הן לא שמו לב למשהו חריג.
העניין הוא שהיא ילדה מאוד אנרגטית, עליזה ופעילה, ולא נראה שכרגע זה משפיע עליה, אבל אני יודעת שיכול להיות לזה השלכות בהמשך, וגם סתם זה לא תקין לא לאכול.
אני ממש ממש מתחילה לדאוג!
אם יש למישהי רעיון איך לעזור לה, אני אודה מאוד!
טלי
יש גם לך שאלה? נושא שמציק לך? זאת ההזדמנות שלך לשאול שאלה באנונימיות מוחלטת!
כתבי כאן וכולנו ננסה לעזור לך!
שלום לך אמא מסורה,
בת כמה היא?
הבת שלי באזור גיל שנתים אכלה רק תפו"א…
רופא אמר לי כשילד רעב הוא אוכל, אל תדאגי..
תכלס עבר לה, היא לא משוגעת על לחם וכזה אבל אוכלת יחסית בסדר.
אם היא יותר גדולה אז זה שונה..
בכל אופן, שיהיה לך הרבה הצלחות.
יכול להיות שכן קורה משהו בגן ולא מספיק שמים לב בגלל כמות הילדות
או לחלופי שבעקבות חוסר ביחס האישי בגן היא פיתחה דרך למשוך תשומת לב בלי מודעות..
כדאי לברר את הנושא בגן יותר לעומק לדעתי כי אין לדעת באמת מה קורה ביום יום חוץ מלסמוך על מה שהצוות אומר
נסי לברר ולבדוק יותר וגם בדרך יצירתית לתשאל את הילדה כמו משחק מעניין בזמן אמבטיה עם בריכה , משהו אישי של שתיכן יחד אולי היא תזרוק מילה ותוכלי לפענח
בהצלחה ! 🙂
מכיוון שאני מכירה קצת את עולם הפרעות האכילה אצל נערות הייתי מציעה לך:
א. ללכת לרופאה לבדוק אם יש חוסר של משהו שגורם לאיבוד תאבון, או איזה קושי בעיכול שמונע ממנה לאכל. ולהתייעץ עם הרופאה ( בתקווה שהיא עם ידע בעניין)
ב. בשום אופן לא לשאול את הילדה על זה ולהפוך את זה לעניין שגורם לה להיות במרכז! לפעמים כך חוסר תאבון סתמי מתפתח להפרעה.
ג. לעשות כמו שאמרה כאן בתגובות הגננת לח״מ עם קשיים רגשיים- העצות שלה מעולות! לא להפוך את זה לעסק ולא לעניין שכולם דואגים בבית
ד. והכי חשוב ( אחרי הבדיקות דם)- הפרעות אכילה מתפתחות הרבה פעמים כתוצאה מצורך בשליטה.
הילדים הרי לא שולטים כמעט בכלום בחיים שלהם והדרך היחידה שילדה טובה ונוחה מוצאת ״לשלוט״ בהורים ובחיים היא לפעמים בעיות עם אוכל. (היא הרי ילדה טובה ולא תרביץ ולא תשתולל).
ההפרעה נותנת לבחורה שלא אוכלת תחושה מדומה של שליטה. למה צריכה פתאום שליטה? זה מורכב מאוד, יש כל מיני סיבות.
יש גם הפרעות אכילה אצל תינוקות (!) וילדים, ויש מרפאות מיוחדות לזה בכמה בתי רפואה לדוגמא שערי צדק, איכילוב ועוד.
בתקוה שאת לא שם וזה רק חוסר בברזל
בתור אחת שהלכה עם תינוקת בת שנה למרפאה להפרעות אכילה,
אחרי ששללו בעיה פיזית (ואם הבת שלך אכלה בעבר – אין סיבה שיהיה לה, אלא אם כן יש לה שלשולים/ הקאות שיכולים להצביע על בעיה/חיידק במעיים)
אמרו לי שהיא פשוט חכמה ועקשנית – ומעדיפה את מה שהיא אוהבת..
הפתרון היה פשוט,
1. להרעיב (לא לתת לנשנש בן הארוחות) – זה מגביר את התאבון
2. אצלי היא התמלאה ממטרנה והנקה – והפסקתי עם זה לחלוטין!
לא היה לה ברירה – היא הייתה רעבה והתחילה לאכול
אחרי חודשיים כשהתחילה משפחתון המטפלת שאלה אותי למה אמרתי שיש לה בעיות באכילה – היא אוכלת יותר מכול שאר הילדים
ובנוסף יש לציין שלאו דווקא אין משהו חריג אולי פשוט מעומס הילדות לא שמו לב למשהו המעט חריג בתחושה של הילדה..
זה יכול להיות חוסר בברזל
אולי חסר לה ברזל? לפעמים זה גורם לחוסר תיאבון
דחוף דחוף בדיקות דם! מניסיון!
ככה מצאנו מונו חריף לביתי עם כל מני נלווים.
קודם כל- לפעמים יש תקופות שילדים לא אוכלים, זה קורה.
דבר ראשון חשוב לעשות בדיקות דם,
אם הכל תקין, את יכולה להיות רגועה, בתנאי שאת שומרת על כמה תנאים:
1.לדאוג שאת מגישה לה 3 ארוחות ביום עם כל המזון שהיא צריכה ולפנות בסיום הארוחה בלי לדבר על זה.
2. לא לעשות מחוסר האכילה עסק.
3. לדאוג להמון חוויות סביב אוכל: *הכנה משותפת, מריחה, פיזור חיתוך וכו',
*אכילה משותפת עם בני משפחה וחברות,
*הגשה של אוכל אחרי פעילות אקסטרימית, לדוג': אחרי בריכה במרפסת יושבים עטופים במגבת ואוכלים צ'יפס ושניצל……………….. ארוחת ערב בגינה….
אילו העצות שלי……. בהצלחה!
נ.ב.
נסי לשים לב אם אכילה ליד חברות או בני משפחה אחרים מגבירים תיאבון או מפחיתים תאבון,
לפעמים חרדה, בייחוד חרדה חברתית, משפיעה על היכולת לאכול בחברת אחרים.
האם יש תסמנים נוספים כגון קושי בדיבור ליד אחרים או דיבור בלחש? האם היא מתכנסת יותר בתקופה האחרונה? האם היא אוכלת טוב יותר כשהיא חושבת שאף אחד לא שם לב?
אני חושבת שאולי חשוב לנסות לדבר איתה בפרטי למה היא לא אוכלת, מה לא טוב לה יכול להיות שתתפלאי וגם לילדה קטנה יש מה לענות לך.
ואולי להתחיל לפני לדבר על אוכל לדבר סתם על ההרגשה שלה ואם יש משהו מציק לה ואז לשאול גם למה לא בא לה לאכול.
אם היא ממשיכה לא לאכול ניראה לי לקחת לרופא..
בהצלחה
מתסכל מאוד,
חשוב לא להראות לה שאתם בלחץ מזה כדי שלא תדחה את זה יותר .
לגבי אכילת איגלואים – תבדקו את רמת הברזל בדם, שמעתי פעם שמי שחסר לו ברזל אוכל קרחים,
ומניסיון אישי שלי זה היה כך ילד עם חוסר בברזל שהיה כל הזמן אוכל קרח וכשהשלמנו לו את המאגרים התופעות הללו פסקו
המון הצלחה!
ממש מענין
האם זה מוסמך??
יש לי ילדה בת שנתיים+ שמבקשת איגלואים ברמה של התמכרות
האם יכול להעיד באמת על חוסר בברזל?
עיצה פשוטה ששמעתי ממישהי שמטפלת בהפרעות אכילה אפילו קשות:
ארוחות משפחתיות.
זה מה שהיא טוענת, לי אין ניסיון בזה בכלל.