כשהיית שכירה, היית חוזרת כל יום הביתה, מכינה שוב קפה ובוכה לבעלך: ”הבוסית תפסה אותי מאחרת… על חם! המנהל הגיע היום עם קריזה חדשה… ראש הצוות העביר עלי ביקורת… אוףףףף!!!”
כשאת עצמאית, אין לך את הפריבילגיה היפה הזו: להתלונן, להאשים, להיות קרבן.
את מתחילה להתגעגע לקול החיצוני שינחה אותך בכל בוקר מחדש במשימות היומיות, וישלם לך משכורת בסוף כל חודש.
בעלות עסקים רבות מוצאות שזו הנקודה הכי שוברת – ליזום, לנהל ולקבל החלטות, בהנחיה הפנימית של עצמך – בלי שמישהו חיצוני יעזור לך בזה.
דינה למשל היא גרפיקאית מצליחה, מנהלת סטודיו לעיצוב מוצרים. הולך לה טוב, ולכן היא אף פעם לא ישבה לנסח נהלים מסודרים לעסק, מחירון קבוע, או הסכם עבודה עם הלקוחות. היא פשוט מתנהלת איתם בזרימה כזאת, ועושה הכל כדי שיצאו מרוצים. הבעיה היא, שכרגע יש לה 6 בוסים שונים – כל אחד דורש ממנה שעות עבודה שונות, קצב עבודה אחר (אחד מתמרח ולא מגיב כבר שבועיים, השני מלחיץ אותה לעבוד ביום שישי בצהריים) ודינה מוצאת את עצמה מתוסכלת בעליל.
שני היא בעלים של 15 סוגי עסקים. כן כן. בכל שנה מחדש היא משנה את המיקוד העסקי שלה ופותחת עסק חדש. כי מה לעשות? היא מוכשרת בהכל, ונהנית מהכל, וכל כיוון שהיא חושבת עליו יכול להיות רווחי בטירוף. אממה היא לא נותנת לעסק לצמוח לגובה מספק ולהתחיל להרוויח, כי כבר קודם היא קופצת ליוזמה הבאה שנראית רווחית יותר אך במבחן המציאות לא שורדת כשהיא כבר המשיכה ליוזמה הבאה…
נשמע לך מוכר? לעבור מדבר לדבר, ליזום משהו חדש לפני שהקודם הוכיח את עצמו, זו נטייה שנובעת מיזמות ומפחד. יזמות – כי האופי היזמי רואה בכל משבר הזדמנות, בכל בננה דבש, ובכל לילה את היום שלאחריו. הנטיה הזו מהעולה, אך בהעדר ניהול עצמי גורמת להתפזרות מיותרת. הפחד לעומת זאת גורם לנו לא להתמיד, כדי לא להתמודד עם כשלון, דחיה, או סתם שיעמום.
אז איך מסתדרים בלי בוס?
נתחיל עם ה”לא תעשה” –
לעולם אל תחשבי שהלקוח הוא הבוס. אם את חושבת שעדיף שהלקוח יתן לך הוראות, יקבע את הנהלים, יודיע לך מתי הוא מגיע וכמה הוא משלם – תחשבי שוב. זה נשמע מפתה כי את מאמינה שהלקוח תמיד צודק, את רוצה לתת שירות מקסימלי, אבל עלולה לבלבל בין שירות ואמינות לבין ריצוי מיותר.
נעבור ל”עשה” –
כדי לנהל עסק משגשג לאורך זמן, עלינו לפתח מיומנויות רכות שנבדלות מהכישורים הקשיחים בכך שהן שקופות. הכישורים הקשיחים הם אלו שאפשר לכתוב בדף הנחיתה או בקורות חיים – ניסיון, תעודות או ידע קונקרטי. המיומנויות הרכות אמנם שקופות אך משפיעות הרבה יותר על ההצלחה והסיפוק לאורך זמן. הן מייצגות את החלק הניהולי במח החלק הפרואקטיבי, החלק הלוקח אחריות שאליו הלקוחות מתחברים בסופו של דבר.
איך מפתחים את הבוס שבתוכי?
בנית חזון עסקי – שבי ותכתבי על דף איפה את רוצה לראות את עצמך בעוד שנה מהיום? ובעוד 10 שנים מהיום? שימי לך את התמונה הזו מול העיניים וחתרי להשגתה.
קבלת החלטות – קבלת החלטות זו לא מיומנות חיצונית אלא בחירה פנימית. חזקי את האני הבוחר שלך ע”י בחירה יומיומית מודעת. כל יום החליטי החלטה אחת ובצעי אותה. אני ממליצה לתעד ביומן שלך כל יום החלטה אחת שביצעת.
פרואקטיביות – ”אני המובילה”, ”אני המנהלת” – עצבי שינוי בתפיסה שמשפיע על הכל!
ניהול עצמי – הכל מבולגן לך? לחשי לעצמך ”אני המנהלת”, ובעיניים של בוס – מה הייתי אומרת לעצמי לעשות עכשיו? פעלי כבוסית של עצמך, וכעובדת של עצמך.
בנית גבולות ונהלים – קריטי לעסק!!! מתי אני עובדת, מה אני עושה ומה לא, איך מתנהל התהליך איתי, אופן התשלום, מתי התהליך מתחיל ומתי הוא מסתיים.
כתיבת הסכם – שיעורי בית! כתבי 5 סעיפי הסכם ברורים, ופרסמי אותם: בחוזה העבודה, בהצעת מחיר, תלוי במשרד או מה שלא יהיה – העיקר שיהיה!
